עכשיו 16/12/18 07:56

פורסם: 23/12/10 04:25 ע"י aloni


Alpha Design Labs (Furutech) GT40 - 24/96 DAC/Phono Stage



ADL/Furutech GT-40


לפני כחודשיים סקרתי את המגבר המשולב של חברת Simaudio ה- i3.3 ולא הפסקתי להתפעל מהנוחות של מגבר משולב שהחדירו לתוכו גם פונו סטייג' וממיר דיגיטל לאנלוג. למעשה גם כשהשתמשתי רק בשתי האופציות האחרונות בשילוב האלקטרוניקה שלי מצאתי אותו נוח וכשרוני ביותר.

השם הארוך של המוצר הקטנטן שאני סוקר היום לא מתחיל אפילו לתאר את שלל הפונקציות שדחסו לתוך המארז המיניאטורי הזה.
אך רגע לפני שנצלול לאותן יכולות בואו נאמר כמה מילים על Alpha Design Labs או ADL.
אני מניח שאת חברת Furutech לא צריך להציג לאף אחד. החברה היפנית היא בין החברות המוערכות בעולם בנושא הכבלים והקונקטורים (בעיקר חשמל אך ממש לא רק), טיפול בחשמל (כזכור לכם אף סקרנו כאן מפצל/פילטר שכזה) ושאר עזרים כגון מיישר תקליטים, די-מגניטייזר וכו'.

עוד בתחילת השנה התבשרנו בדסק החדשות שחברת פורוטק עומדת לפרוץ את תחומי ההתמחות הקיימים שלה ולגלוש גם לאלקטרוניקה. כאשר שוחרר ה- GT40 (מעט שונה מההכרזה המקורית, עוד על כך בהמשך) זה נעשה תחת השם ADL, חברת בת של פורוטק המרכזת את תחום המוצרים היותר "נגישים" כלכלית.

עכשיו כשהסברנו את הנושא הזה אפשר לגשת לתכלס.

Alpha Design Labs GT40



הבטחתי סט פיצ'רים עשיר נכון? תגידו לי אם זה לא מספיק לכם:
- ממיר דיגיטל לאנלוג בעל כניסת USB התומכת ב- 24bit/96khz
- פונו סטייג' תומך MC ו MM
- בורר ווליום אנלוגי
- כניסת Line אנלוגית (במקום פונו)
- ממיר אנלוג לדיגיטל המאפשר הקלטה של כל מקור על המחשב ברזולוציה של 24/96
- מגבר אוזניות

אני חושב שסט הפיצ'רים הזה מדהים עוד לפני שהגענו בכלל למחיר חסר התחרות.
נכון, אפשר היה להוסיף כניסות SPDIF (כפי שהיה באב הטיפוס אך הוסרו בסופו של דבר), וגם שלט לשליטה בווליום ועל המעבר בין DAC ל-פונו סטייג'. אך באמת שזאת קטנוניות להזכיר את זה בכלל ביחס למה שכן מקבלים.

מבחינת המארז ואיכות הבניה וההרכבה גם קצת מצחיק לטעון טענות. הוא נראה עשרות מונים יותר טוב מה- V-DAC וגם הכניסות/יציאות שלו ממוקמות כולן מאחור (מלבד האוזניות) כך שהוא גם הרבה יותר נוח לשימוש.
אך אם בכל זאת אהיה עקשן אוכל להגיד שהייתי מעדיף מארז מעט יותר כבד שיוכל להחזיק גם כבלים יותר כבדים או מתוחים (מגוחך אני יודע) וכפתורים קצת יותר איכותיים ל- on/off ול- dac/phono.

ADL/Furutech GT-40


ואם כבר דיברנו על כפתורים בואו נפרוט את מרכיבי השליטה והחיבוריות במכשיר.

על הפנל הקידמי בצד שמאל למעלה נמצא את הבורר בין הפונו (הכפתור מואר באדום) לבין הממיר (הכפתור מואר בירוק) ומתחתיו כפתור הכיבוי/הדלקה.

במרכז הפנל שקע אוזניות בגודל תקני ומימינו בורר ווליום די גדול ונוח לשימוש.

ADL/Furutech GT-40


על הפנל האחורי (מימין לשמאל) נמצא שקע חשמל המוזן בעזרת ספק הכח המצורף, מעליו בורר פונקציונאליות לכניסות האנלוגיות - Line (כניסה אנלוגית רגילה כגון CD) או MC/MM לשימוש כפונו סטייג'.

מייד משמאלם נמצא את הכניסות האנלוגיות, בקונפיגורצית סינגל אנדד בלבד ואחריהן את היציאות האנלוגיות, סינגל אנדד RCA גם הן.

בשמאל הפאנל כניסת ה- USB וקונקטור הארקה לחיבור הפטיפון.

ADL/Furutech GT-40


ספק הכח שמגיע עם המכשיר די קטן ופשוט ומייצר 9V של 500ma.
אך הבעיה העיקרית שלי איתו היתה שהוא מרעיש, ואני לא מדבר על רעש חשמלי (וכנראה שגם כזה קיים בשפע והמכשיר עבד הרבה יותר טוב על פילטר [גם של PS Audio וגם של איזוטק]) אלא על רעש סוני שאומנם נשמע רק בקרבת הספק אך לי אישית זה די מפריע.

ADL/Furutech GT-40


סטאפ


הצעצוע הנחמד הזה הגיע אלי חדש מבלי שעבר הרצה. אם אתם זוכרים בסקירת ה- VTL TL 6.5 סיפרתי שהוא היה מחובר אצלי בחדר העבודה לשם הרצתו. ובכן מי שרץ יחד איתו ושימש כמקור רוב הזמן היה ה- GT40 החביב הזה.
זה היה גם מאוד נוח שיש לי פונו בחדר העבודה משום שבאותה תקופה עבדתי פה על הפטיפון לחיווט מחדש ושאר כיוונים וכך יכולתי לבדוק אותו אונליין מבלי לגרור אותו כל פעם לסטאפ הראשי.

אני לא מוכן לחתום על זה משום שלא הקדשתי לכך ממש מחשבה, אבל החיבור הראשון והמהיר לסטאפ הראשי לפני ההרצה הניב תגובה של "נו, חביב..." ולאחריה "וואי".

אך מלבד הרצה היה עוד הבדל, שמסתבר כממש לא קטן והוא כבל ה- USB של פורוטק (גם ADL למעשה). ביקשתי מארמה שיביא לי אותו משום שהבטחתי פעם לתומר123 שאבדוק כבל כזה. אתם כבר יודעים שאני לא בדיוק "ממתנגדי קונספט הכבלים" בכל מקרה, וגם סיפרתי לכם על הבדלים בין כבלי USB "לא אודיופילים" (בסקירת ה- Evo), אבל להבדל שהכבל הזה עשה ממש לא הייתי מוכן. רבאק זה USB...
אני לא רוצה לבלבל פה את המוח יותר מידי, אני רק אספר שבאופן כללי הוא מחזק את הבאס ומשייף ארטיפקטים דיגיטליים בתחום הגבוה. בדקתי אותו גם עם ה- Evo והתוצאה חזרה על עצמה. מעולה!

משום שמדובר בסכום פעוט יחסית החלטתי לבחון את ה- GT40 עם אותו כבל, לפחות אצלי על הסטאפ הוא ישב נהדר, ומקסימום אפשר להתייחס אליו כחלק ממחיר ה- GT40 ועדיין ללכת לישון בשקט שלא שברנו את קרן האוניברסיטה של הילדים.

עוד אלמנט שקשור לסטאפ הוא "בורר הווליום". אם אנחנו משתמשים במכשיר כפרה או מגבר אוזניות אז שימושו ברור. אם אנחנו משלבים אותו מאחורי קדם מגבר נוכל להשתמש בו כסוג של בורר גיין. באופן כללי העדפתי כמובן להשתמש בחלקו הגבוה של הבורר, אך היו אלבומים בעלי גיין גבוה איתם היה עדיף להוריד מעט.

שאר הסטאפ כרגיל, מפורט בסוף הסקירה.

ADL/Furutech GT-40


סשן האזנה


Van Morrison – The Best Of Van Morrison Volume 3
אנו מתחילים עם האזנה לפונקצית הממיר דרך המיוזיק סרבר מחובר בכבל USB של פורוטק וניגון בתוכנת Album Player ו ASIO4ALL.
זהו אחד האוספים האהובים עלי. שני דיסקים עמוסים בביצועים המאוחרים יותר של מוריסון (93 והילך כמדומני אולי עם כמה חריגים בודדים) וכולל שיתופי פעולה מצויינים.
למעשה הבחירה הזאת היתה האחרונה כרונולוגית במהלך הסקירה, רק אחרי ששמתי לב ששאר האלבומים שבחרתי הולכים לכיוון השקט/רומנטי.

האוסף הזה מספיק אקלקטי בשביל להספיק לסקירה לבדו. אני התרכזתי יותר בכיוון הבלוזי/רוקי שלו. ככה קצת תופים טובים, גיטרות, קצב, אתם יודעים...

אם אנחנו מדברים על יכולת של סטאפ לנגן אלבום כזה, אני הייתי מתרכז יותר בהגברה ורמקולים מאשר ב- DAC. אך עדיין יש מספר מאפיינים שעלי לבדוק הקשורים ישירות ל- DAC, ביניהם טונאליות, קצב וארטיפקטים.

ברמה הטונאלית, לפחות על הסטאפ שלי, אני מציב את ה- GT40 בין ה- V-DAC לבין ה- WD202 וה- Simaudio 300D.
הוא יותר פתוח מה- V-DAC (אך לא ברמה של ה- Simaudio שגם יותר צלול ממנו), ולפחות עם כבל ה- USB של פורוטק יש לו באס יותר מוחשי מהשניים האחרים שהזכרתי (ולהם אין חסך בפני עצמם).
המיד האמצעי/נמוך שלו קצת פחות דומיננטי.

ברמת הקצב, או המוזיקליות, ה- GT40 מצליח לעקוב אחרי האלבום הזה ללא שום קושי. גורם לי להניע את הרגל בבלוז, ואת הראש בקטעים היותר כסחיסטיים.
סה"כ באמת על הכיפק, הרבה מעל המצופה, אבל לא מושלם. בשיר האהוב עלי, Ancient Highway היתה חסרה לי קצת דרמה מוזיקלית אם כי אני חושד שהיא נובעת ממניעים טונאליים דווקא. הגברת הווליום לרמה בלתי הולמת לבניין משותף נתנה לי יותר ממה שחסר.

הנושא האחרון הוא אותם ארטיפקטים דיגיטליים. סוג של חדות/חיספוס/חוסר טבעיות והרמוניות שמתבטאים בעיקר, או בולטים בעיקר בתחום הגבוה. מן הידוע שבהרבה ממירים כניסת ה- USB מספקת תוצאה נחותה שכזאת, בכמה מקרים (כמו Simaudio) החברה אפילו מודה בכך ולא ממליצה להשתמש בחיבור זה להאזנה "קריטית".
מצבו של ה- GT40 היה לא רע מלכתחילה, בטח לא מה שציפיתי למכשיר ברמת מחירו. כאשר השתמשתי בכבל ה- USB של פורוטק המצב אפילו השתפר משמעותית.
עכשיו קשה לי לדעת אם הכבל עצמו שולל ארטיפקטים או שההתעצמות של התחום הנמוך פשוט מסווה אותם יותר טוב (זאת תכונה ידועה, זה קורה לדעתי ב- DAC של ATOLL שסקרנו כאן). אבל האמת היא שזה לא כל כך משנה, הכבל לא יקר כמעט בשום סדר גודל והשימוש בו רק משפר לעומת הכבל המקורי ולא מזיק בשום אספקט, לפחות על הסטאפ שלי.

Pat Metheny/Charlie Haden – Beyond The Missouri Sky
אני זוכר שדיברנו לא מזמן על האלבום הזה, ובאופן ספציפי על אופן ההקלטה שלו. זוהי הקלטה קרובה, שמנה, מה שהופך את הכלים להיות גדולים מאוד מה שעלול להעיק אלא אם אתה אוהב את סוג הסאונד הזה. אני לא משתגע עליו בלשון המעטה.

הסאונד של ה- GT40 דווקא מתאים לסוג הקלטה כזה. הוא ממש לא מנפח, אולי אפילו מצמצם קצת בכל הגזרות למעט התחום הנמוך (לפחות לא עם כבל ה- USB של פורוטק) שדווקא מפתיע בבריאותו.

מה זה אומר מהבחינה הפרקטית באלבום הזה? ששומעים יותר מניואנסים הגיטרה של מת'ני (ושומעים אותה יותר באופן כללי) והיא גם לא כזאת עצומה, רק גדולה.
היפה הוא שזה לא בא על חשבון הבאס של היידן. זה עדיין גדול, מלא, נמוך, מוחשי אך לא המילה האחרונה בתחום הפירוט (זה קשור גם לרמקול שלי, אך גם ל- GT40).

זהו לא אלבום קשה במיוחד לשיחזור ממוחשב. מחלות הדיגיטל שבדר"כ יותר מתבטאות בתחום הגבוה לא נפוצות כאן, והאופי הנינוח והאיטי מקשה על בדיקת יכולת רומנטית/מוזיקלית משום שהיא גם כך מאוד גבוהה כאן.
עם זאת, אפילו באלבום הזה (וגם כמעט בכל אלבום אחר שבדקתי), יכולתי לזהות שחיבור ה- USB אינו מהסוג הנחות אליו התרגלנו במגוון ממירים בגיזרה הזולה (נניח V-DAC) ואף מעליה (נניח Simaudio).
יש בו מוזיקליות, גם אם לא ברמה של ה- hiFace. והוא גם לא נוטה להחצין ארטיפקטים דיגיטליים מוגזמים.
כן, אפשר להאזין דרכו למוזיקה ולהנות. גם במערכת מפונקת מאוד, בתנאי כמובן שיש סינרגיה טונאלית בלי קשר.
וזה עוד לפני שדיברנו בכלל על יכולת ה- 96khz הלא מקובלת שלו. בעצם בואו נעשה זאת עכשיו.

Ana Caram – Blue Bossa
לבדיקת ההי-רז רציתי אלבום שיש לי בשתי הגירסאות. בחרתי את Blue Bossa של הגב' Caram שהופיע גם בסקירת ה- PerfectWave DAC בדיוק לאותה מטרה.
למעשה באותה סקירה אם אתם זוכרים העדפתי את גירסת הרד-בוק קלות.

ביצעתי הפעם השוואה דומה. בחרתי שלושה טרקים ופשוט ניגנתי אותם המון פעמים כל פעם בגירסת רזולוציה אחרת.
הפתעה. הפעם אני מעדיף את גירסת ההי-רז (96khz).
זאת למרות שההבדלים די דומים לאלו שהסתמנו בסקירת ה- PWD. הצליל בגירסת ההי-רז קצת יותר קטן פיזית וקצת פחות מלא טונאלית, אך מציג יותר סימני אוירה ובטרקים מסויימים מצליח להעביר את הכלים קצת יותר "נכון" ופחות על הצד הרומנטי.

רגע, מה אני אומר בעצם? האם ה- GT40 מנגן הי-רז יותר טוב מה- PWD?
לא, לא בהכרח. לפחות זאת לא המסקנה שלי. אם אתם זוכרים סיפרתי תוך כדי סקירת ה- JAS Orsa שבשנה האחרונה החלתי לשנות קצת את אופי הסטאפ שלי לכיוון יותר מלא. אני מעריך שהשינוי הזה פשוט מקבל יותר טוב את ה-"רזון" של גירסת ההי-רז.

אך הסיבה האמיתית שביצעתי את הבדיקה הזאת היא לראות כמה הבדל (אם בכלל) בין הגירסאות ה- GT40 מצליח לשקף. מהבחינה הזאת התרשמתי לטובה, ההבדל חזק וברור ונראה שההגדרה של יציאת USB ב- 96khz אינה פיקטיבית למרות שמדובר בממשק סינכרוני (בדומה ל- PWD למעשה).

Blossom Dearie – Give Him the Ooh La La
עברנו לתקליטים על מנת להאזין ליחידת הפונו סטייג' של ה- GT40. הגב' בלוסום בעלת הקול הילדי כבר הופיעה בסקירתי את הלאונורה של וריטי אודיו (אלבום אחר – My Gentleman Friend), האלבום הזה (הדפסה חדשה מ- 2010) מתחיל בצורה הפוכה עם הטרקים האיטיים יותר בהתחלה וקצת נפתחים יותר בהמשך.

עדיין אני מעריך שהיא תכונה על ידי אפי "אנמית", היא מאוד עדינה ולא משתלטת על המיקס. גם האופי הטונאלי של התקליט שונה מה- CD הקודם שהצגתי, יש כאן הרבה יותר משקל, בעיקר בבאס (אך לא רק), בעיקר בטרקים הראשונים.

אותו באס (גם כאן מעשה ידי מר. בראון כמדומני) מציג את אחת הנקודות החזקות של ה- GT40, בדיוק כמו עם ה- DAC בחיבור ה- USB וכבל הפורוטק. שמן, מוחשי, בעל משקל, לא המילה האחרונה בתחום הפירוט אבל גם לא ממש מנופח.
התחום הגבוה, שתמיד עלול להיות לא פשוט באלבומים של דירי, מצליח להפתיע אותי לטובה. הוא לא צווחני, לא מגורען, לא מציק בשום שלב, אבל כן מפריד את הגב' בלוסום למרחב וירטואלי בו היא מופיעה בנפרד מהלהקה.
יתכן שראש יותר רזולוציוני מה- 103R בתחום הגבוה היה חושף כאן מגבלות, עם ה- 103 לא מצאתי כאלו.

אז מה היה לנו? תחום נמוך כבד משקל, תחום גבוה די פתוח ודי חלק, אך מה עם המיד?
בנושא זה אני מניח שתלוי באילו סטנדרטים אנו שופטים את ה- GT40. בסה"כ מדובר בסאונד די מאוזן אך על הצד המלא בתחום הנמוך וטיפה רזון במיד ומעלה. המיד יפה, צלול יחסית, בעל גודל טוב (לא גדול מידי, מעט רזה אבל לא קטן) אבל אין לו את המשקל, הטרקסטורות וההרמוניות של פונו יותר רציני.
יצא לי לשמוע כמה כאלו ועל הסטאפ שלי זה יכול להיות מקסים משום שהוא לא מכוון לכיוון הזה באופן כללי, ואם מוסיפים קצת זה לא מעיק. למי שיש סטאפ שהולך גם כך לכיוון קצת גדול (ואיכשהו יש לי הרגשה לא מבוססת שבאנלוג זה די נפוץ, נניח כיוון וינטאג'י כזה) ה- GT40 יכול לרסן לו קצת את התכונות האלו.

Keith Jarrett – The Koln Concert
על האלבום עצמו אני לא מתכוון לקשקש לכם יותר מידי, אני מניח שכולם כאן מכירים אותו. אך יש לי הסטוריה בעייתית עם האלבום הזה. אני זוכר שלפני כארבע שנים, בסביבות הזמן שעברתי לגור בדירה הנוכחית לא הסכמתי לנגן אותו משום שהוא היה "מנסר" לי בתחום הגבוה וזה היה משגע אותי.
אני לא זוכר לספר לכם מתי זה הסתדר, אני חושב שכאשר רכשתי את ה- CDP הנוכחי (הקודם לא התאים לשאר הסטאפ וידעתי את זה).

אך הפעם אנחנו מדברים בכלל על גירסת הויניל כפולת התקליטים שנרכשה עוד הרבה הרבה לפני שהיה לי פטיפון.
וכאן אני מעמיד את ה- GT40 במבחן לא פשוט. אם קראתם הכל עד לכאן אתם כבר יכולים לנחש שאופי ההקלטה לא ממש יתאים לאופיו הטונאלי של ה- GT40. הטונים הגבוהים של ג'ארת עם אופי סאונד פתוח וקצת רזה ולא יותר מידי סלחני של ה- GT40 ועוד תוסיפו הפקת תקליט לא בדיוק באיכות הכי טובה בעולם עם כל מיני ארטיפקטים אופייניים הם לא ממש מתכון להצלחה.

אז כן, היו פה לא מעט בעיות. הרבה פעמים בטונים הגבוהים ממש היו "שבירות" ומיני פצפוצים (אגב, כמה [הרבה] זאפים של אקדח אנטי סטטי מאוד שיפרו את המצב) שנתנו מן סאונד חלול, חד ומעצבן לפרקים (בעיקר בחלק הראשון).
עם פונו סטייג' יותר עגול ומלא בטווח האמצעי זה היה פחות מורגש או פחות מפריע.

אך גם היו יתרונות להאזנה דרך הפטיפון לאלבום. היתרון הראשון לא קשור ישירות ל- GT40 אך הוא גם לא מנע אותו, והוא יתרון הזרימה המוזיקלית, היה בה משהו קסום ומושך.
הנושא השני שכן קשור ישירות לאופי הטונאלי של ה- GT40 הוא צורת שיחזור האוירה הפתוחה שיש באלבום הזה. כאשר הטונים הגבוהים לא "נשברו" הם נמתחו עד אין סוף בצורה מאוד מיוחדת.

ADL/Furutech GT-40


הקלטה


כאן אני מודה שעקב חוסר זמן להתעסק בנושא כרגע קצת חיפפתי.
לא השקעתי באיתור התוכנה הטובה ביותר להקלטה. לא התאמצתי לעקוף את המיקסרים של מערכת ההפעלה, ואפילו לא עשיתי ניסויים עם עוצמות הקלטה שונות.
פשוט הפעלתי תוכנה שהיתה בהישג יד (Nero Wave Editor) קינפגתי אותה ל- 24/96 והקלטתי את הפטיפון תוך שהוא מנגן את Mood Swing של Joshua Redman.

למרות החיפוף שלי התוצאה לא רעה בכלל. תוכלו להוריד סמפל מכאן (מומלץ קליק ימני ו-"שמור בשם" או "Save As" על הלינק).
בכל זאת לא אחשיב אותה לפאר היצירה. יש בה משהו קצת יותר כבוי לעומת הניגון דרך הפטיפון. קשה לי לקבוע אם זאת תכונה של המכשיר, של התוכנה המקליטה או השימוש במיקסרים של מערכת ההפעלה (אני חושד במיוחד בסיבה האחרונה).

בכל אופן, אם הייתי מעוניין להפיק עותק דיגיטלי של תקליט לא הייתי מהסס להשתמש בפונקציה הזאת. אפילו אם התוצאה לא תהיה יותר טובה מזו שביצעתי (ואני סבור שהיא יכולה).

ADL/Furutech GT-40


ADL/Furutech GT-40


אפשרויות נוספות


אם היה לי זמין מגבר כח ברמה בסיסית, הייתי מבצע בדיקה של כניסת ה- Line Level ותפעול ה- GT40 כפרה. מכיוון שאני לא חושב שמישהו עומד להשתמש במכשיר הזה מול מגבר דומה למגבר שלי ויתרתי על הבדיקה.

על יציאת האוזניות היה חבל לי לוותר גם הפעם, לכן ביקשתי מחברנו אביעד שיביא איתו סט אוזניות שנוכל לשמוע יחד את ביצועיו של ה- GT40 בתחום זה.
מכיוון שאביעד מכיר את האוזניות יותר טוב ממני אשאיר לו לתאר את התוצאה בהמשך השירשור.

ADL/Furutech GT-40


סיכום


אני מנסה לחשוב איך לסכם את ביקורו של ה- GT40 במעוני. הביטוי בו אני בוחר הינו "הפתעה נעימה".
אנחנו נוטים לזלזל במוצרים קטנים וזולים (יחסית), ל- GT40 לא מגיע יחס שכזה.

יחס היתרונות מול החסרונות מציג לנו תמונה מאוד אופטימית.
לשלילה אוכל לציין רק את ספק הכח הרועש, הכפתורים הלא מוצלחים במיוחד (הדלקה/כיבוי ובורר דיגיטל/אנלוג) וחוסר בכניסות קואקסיאליות (שהיו באב הטיפוס וחבל שהוסרו!)

לחיוב אציין את סט הפיצ'רים המדהים, כניסת ה- USB שגם נשמעת לא רע וגם תומכת ב- 24/96 (לא טריויאלי בכלל, ועוד סינכרונית כמובן), איכות הסאונד שמייד נאמר עליה עוד מילה או שתיים ויחס העלות תועלת הנדיר.

בגיזרת הסאונד אזכיר שוב שאופיו הטונאלי של ה- GT40 מתברג בין ה- V-DAC ל- WD-202 וה- Simaudio 300D. הוא קצת פתוח יותר מה- V-DAC אך פחות מה- 300D אבל גם מספק באס יותר מוחשי. המיד שלו מעט פחות דומיננטי מזה של ה- V-DAC, ובטח ה- DL3.

אני לא משלה את עצמי שאודיופיל "כבד" או בעל תקציב משמעותי, שבחר להכנס לתחום הממוחשב במרץ, או בחר לשלב סט אנלוגי או אוזניות ירוץ לרכוש את המכשיר הזה. בכל אחד מהתחומים שהמכשיר הזה מספק שמעתי טובים ממנו בהרבה.
ה- Weiss 202 ואפילו ה- hiFace + V-DAC מספקים המרת דיגיטל לאנלוג טובה יותר לטעמי.
שמעתי גם Phono Stages שאוכלים אותו בלי מלח.
אבל, פתרונות כאלו עולים לרוב הרבה יותר, ומספקים פתרון יעודי לנושא אחד. על מנת לעשות כל מה שהמכשיר הזה יודע לעשות נצטרך בדר"כ סוללה של מכשירים והתקציבים יכולים להגיע לשמיים אפילו אם לא ניקח את השורה הראשונה של המוצרים.

והעניין הוא, שגם בסטאפ מושקע, הרכיב הזה מסוגל לתפקד בצורה מפתיעה מאוד. הן כממיר דיגיטל לאנלוג והן כפונו סטייג'.
כך שאם מישהו חושב להכנס "בקטנה" לתחום חדש, יהיה זה אנלוגי, דיגיטלי או אוזניות, יש לו פה פתרון פלא.
אני אפילו אגלה לכם שהתוצאה כל כך טובה שאותו משתמש עלול לשכוח שהוא "התחיל בקטן" אם הוא לא חולה בחידק השדרגת הארור. האמת שלאביעד יצא לשמוע אצלי את המכשיר (לא רק עם האוזניות), מעניין אותי מה הוא חושב על טענה זו שלי.

למשתמשים בעלי סטאפ יותר צנוע המכשיר הזה יכול לקרוץ אפילו עוד יותר, במיוחד אם הם זקוקים ליותר מפיצ'ר אחד שלו.
זה אולי לא יהיה המוצר שיקפיץ להם את הסטאפ לשמיים, אבל גם כנראה שזה לא יהיה המוצר שישאיר אותם מאחור, ובמחיר הזה זאת עיסקה לא רעה בכלל...

כמובן שכמו תמיד התאמה לסטאפ זה עניין בסיסי, אך אם אתם בשוק לסוג כזה של מוצר - חובה לנסות אותו!

ADL/Furutech GT-40


נתונים טכניים


רזולוציה לניגון דרך USB: עד 24bit/96khz
רזולוצית הקלטה דרך USB: עד 24bit/96khz
טווח תדרים: 20 הרץ עד 20 קילו הרץ
יחס אות לרעש: 90db
גיין במצב MC: קבוע 62.5db
גיין במצב MM: קבוע 48.5db
המלצה לעכבת אוזניות: 16 עד 300 אוהם
מידות: רוחב 15 ס"מ עומק כ- 11 ס"מ גובה 5.7 ס"מ
משקל: כ- 780 גרם


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, PC based Music Server, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S, MBL 5011
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech Princess, Siltech i770, ADL Formula2 USB
טיפול חשמל: Isotek Nova/Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala

מחירים:
ADL Formula2 USB באורך 1.8 מטר 299 ש"ח כולל מע"מ
ADL GT40 מחיר 2,290 כולל מע"מ
(בידקו את דף המוצר באתר היבואן לזמינות מבצעים)
יבואן: ארמה אודיו




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות