מספקים ל"חברים ומכרים" קצת קנבסים עם ברושים בעלי איכות אומנותי מאוד בינונית ומקבלים ירוקים

http://www.themarker.com/markets/1.559898

יורי
אני לא בעד אולמרט.
אבל המשפט שהיה נשען על קרמינל ידוע ומוכר.
הדבר טרם הסתיים נכונו לנו עירעורים והמון בחישות.
עוד יעברו המון מים בירקון עד שהוא ישב.
לגבי מכירת התמונות של אישתו,זה רחוק משוחד אם הוצאה חשבונית כדין.
(לא כמו במעטפות)הרי כולם משמנים את כולם,כל מי שיושב קרוב לצלחת ״אוכל״.

הוא לא צריך היה לקחת שוחד על פי פסיקת שופט בית משפט מחוזי בישראל.
הוא פשוט היה צריך לתת קנבסים מקושקשים של אישתו , לדרוש את הירוקים שהוא היה צריך וגם לתת קבלה בשביל מס הכנסה.
ואני יודע (והדגש על יודע ) שחברתו העבריינית זקן תשיר ותזמר -יהיה ממש שמח

המיטה מתחת לזו של קצב ממתינה לו . האנס יוכל להתגאות באלף מבית ראש הממשלה

להבנתי מדוברת באומנות, תחום שבו עולם החירטוטים הוא אינסופי, והמונח סובייקטיבי נפוץ מאוד.

צריך לבדוק את קצב המחירות והמחירים אחרי שהוא הסתלק מעמדות כח והשפעה.

אם פתאום היא לא מוכרת כלום - זה סימן שמשהו מסריח.

זה מסריח כמו שמכירת הבית ברחוב כרמיה למיליונר ואחר כך לשכור אותו במחיר לא ריאלי (דמי שכירות שמייצגים החזר תוך 100 שנים או יותר...)....בית המשפט קבע שזה לא שוחד אבל זה שוחד ועוד איך. תראו לי עוד מיליונר שמוכן לעסקה כזאת עם מישהו אחר...
ארז

*** בלי להתייחס למקרה שמובא לעיל אלא באופן כללי,
הדרכים להעניק טובות הנאה הן אינסופיות ומה שמגיע למשפט ציבורי הוא חלקיק מהמתרחש.
כמו בכל פשע, יש כמה רמות תחכום ויש רמות כאלה שלא ניתן להוכיח, או שניתן אך זה כבר לא מהווה עבירה.

אני לא יודע ממה אם זה נקראה שוחד או לא מבחינת חוקית אבל שמסתכלים על עולם הציור , ציור בין 2000 ל 25000 דולר זה לא קרוב לסכומים לא ריאלים לציורי שמן ומי שמכיר את השוק הדביק של אומנות ובמיוחד ציורי זמן כל העולם הזה עובד בצורה כזאתי סוחרי אומנויות וגלריות נוקחים איזה צייר אלמוני קונים את הציורים שלו בזול ואחרי זה מפמפמים את השם של האומן כדי שערך יעלה ובדרך זורקים כמה ציורים לבעלי הון שציורים והשם של האומן היכנסו לברנג'ה ואז הערך של ציורים קופץ באחוזים לא הגיונים...