עכשיו 24/02/17 01:02
 מציג סקירות בנושאים:  מוזיקה
מוזיקה  |  עולם/ישראלי/אחר
הנושאים ב 'שרף אורנים' אינם שונים במהותם מהתמות המאפיינות את שיריו של גדג' - שבירות האדם, חולשתו, משברים, כוחניות ואכזריות, כמיהה וגעגועים, בדידות, ריקנות ופחד, התמכרות לטקסים למקסמים ולמרקחות למיניהן, תהייה אחר האמת שמאחורי המסכות, חוסר אמון והרסנות. אם לפעמים שומעים הכרזות על 'מותו של האלבום' בעידן הנוכחי, 'שרף אורנים' הוא מאלו שמוכיחים אחרת. אלבום נפלא המופיע כיצירה שלמה, שהמארג שלה עשיר ומגוון מאוד, וחותמה מובהק.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
'אמילי' כאמור הוא אלבום קונספט. זהו שמה האמצעי של ספולדינג, וה D+ מייצג פחות או יותר את רמת ציוניה בבית הספר. חוויותיה, ניסיונותיה ותהיותיה מתוארות דרך עיניה של אותה אמילי, כמו גם מחאותיה או המרד שלה. למי שהתרגל ואוהב את הסגנון, האלבום סוחף מאוד, שומר על מתח, מעניין, עם שירים מעולים. 'אמילי' הוא הישג פנטסטי לספולדינג, ואולי האלבום החשוב ביותר עד כה בשנה הנוכחית. מעניין לאיזה כיוון תמשיך עם הסגנון הזה. למי שנרתע בהתחלה, מומלץ לתת צ'אנס.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
לפעמים אפשר לתהות האם ההייפ שנוצר סביב אלבום או אמן מסוים, הוא אופנה סוחפת, טרנד של 'הנה מגיע הדבר האמיתי' וכיו"ב, או שאכן מדובר באירוע שראוי לכל הסופרלטיבים, ושיוותר ככזה גם בראיה היסטורית. האלבום השלישי של קנדריק לאמאר, To Pimp a Butterfly , להלן TPAB, זוכה לקבלת פנים כזו ותרועות מקיר לקיר. לאחר מס' האזנות, נראה שאפשר לומר שיש להן בסיס מוצק.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
קלארק היא אמנית טוטאלית- גיטריסטית מצוינת, עם קול נפלא, וכמובן כותבת ומלחינה נהדרת. היא מסנתזת רוק, עם רוק מתקדם, פופ, ג'אז ,ומוזיקה אלקטרונית, כשעל הכול שורה לא פעם אוירה של מיוזיקל או סרט מצויר (שעל השפעותיהם העידה לא מעט). היא נעה בין רכות להתפרצויות וירטואוזיות, בריפים חזקים של גיטרות האהובים עליה, ומלהטטת בקולה באוקטבות, סגנונות וגוונים שונים.
מוזיקה  |  קלאסי
הפרק השני הוא האהוב עלי ומלינקוב עושה זאת על פי דעתי האישית טוב משוסטקוביץ בעצמו, בנו ונכדו יחד. הפרק מתחיל בליווי מסקציית המיתרים בצורה שנותנת מצע עשיר ורומנטי לפסנתר שמגיע בלחישה אחריהם. מלינקוב פוצח בתווים הראשונים על גבול השקט שהוא הצליח להוציא מהגראנד פיאנו בהקלטה. תווים יפים וענוגים בנושא מקסים. למניקוב יכולת הבעה אדירה והפרק הזה על כל שבעת הדק' שלו, שווה את הדיסק כולו!
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
פסטיבל הג'אז באילת 2013 הרבה תמונות מעט דיבורים... כ- 100 רגעים מתועדים ממספר הופעות בפסטיבל הג'אז שהיה מהמוצלחים אם לא המוצלח ביותר בשנים האחרונות. הרבה ג'אז, הרבה מוזיקה, מעט ג'אנק. אבל ארקפה לא היה.
מוזיקה  |  עולם/ישראלי/אחר
הקהל כולו התמסר מהרגע הראשון. הרווח בין הבמה לשורות הראשונות מיד התמלא ברוקדים. המעברים בין הכסאות מיד התמלא בחברה שעומדים ומרקדים לצלילי המוסיקה. קשישים קשישים אבל עדין יכולים לעמוד שעה וחצי ולרקוד. החברה מתיסלם משופשפים. נגינה בוטחת ללא פזיזות. לא מתביישים להתעכב על סולואים ארוכים ונהדרים. ביקשנו לבוא ולראות שם את כוכבי העבר שלנו וקיבלנו אותם בגדול וללא רגע של בושה עצמית. נתנו שואו ובגדול, נתנו ערב מקסים ובגדול, תודה ענקית לכם.
מוזיקה  |  עולם/ישראלי/אחר
אביב גדג' מוציא השבוע את אלבום הסולו השני שלו. אם למנות את אלבומי אלגי'ר, אפשר להגדירו גם כאלבום רביעי. כדרכו של גדג' הטקסטים נעים בין האישי לחברתי, כאשר פן אחד משקף או מושפע ומשפיע על משנהו. הכתיבה ביקורתית מאוד, רוויה כעס, אירוניה ולגלוג סאטירי, מתריסה, אבל כוללת גם שירי אהבה וכמיהה בנימה מעט אופטימית יותר.
מוזיקה  |  קלאסי
במאי 1877 החל צ'ייקובסקי את מלאכת הכתיבה של הסימפוניה הגדולה ביותר שלו בעת הזו. בפברואר 1878 (כשנה לאחר תחילת הכתיבה) ניצח עליה ניקולאי רובינשטיין ב"חברה המוזיקלית הרוסית" במוסקבה. זוהי הסימפוניה הרביעית שלו אשר פותחת את סדרת 3 הסימפוניות המאוחרות.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
ההשראה הגדולה ביותר של עמנואל הגיעה בזמן שנסע עם הוריו במכונית בגיל 6 ושמע את צ'אט אטקינס הנהדר מנגן ובאותו הרגע כמו הארה משמיים טומי הקטן החליט שזה העתיד שלו ומשם השמיים הם הגבול. זאת כפי שהוא הוכיח לעשרות אלפי ומאות הגיטריסטים וכל המעריצים שלו עד היום. הדינאמיקה, היכולת שלו לשלהב, לשלב ז'אנרים ומוסיקה עילאית מופלאה ומדהימה מצליחה כל פעם לעורר את המחשבה שהוא פשוט פנומן מאין כמותו.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
מה משותף ל Chet Baker, Paul Desmond, Sir Roland Hanna, Ron Carter, Steve Gadd ו Jim Hall ? על פניו הרכב שנראה לא משתלב, יותר מדי ניגודים. אולי היום זה נראה די מוזר, אבל כנראה שמצב הג'אז בשנות השבעים איפשר (או כפה) שילובים כאלה ומוזרים מאלה. זהו ההרכב שאחראי לאלבום המופתי Concertio של הגיטריסט Jim Hall שהוקלט בשנת 1975 ללייבל CTI של Creed Taylor.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
Tempest הינו לטעמי אלבום האולפן הטוב ביותר שיצר דילן מאז Oh Mercy מ-89. הבסיס שלו, כמו כל אלבומי דילן בעשור האחרון, הוא מסורתי מאוד- נשען על בלוז, סווינג, קאנטרי-רוק . קולו המחוצץ והגרוס, נשמע צלול , בהיר, עמוק וממוקד מאוד. אלא שבהשוואה לרצף אלבומי העשור הקודם, כאן התוצר מניב 10 שירים שכולם טובים, חלקם נפלאים ממש, וחלקם מעבירים עצמה רגשית שלא הופיעה כמוה באלבומי שנות האלפיים הקודמים.
מוזיקה
איזה כיף של חג האהבה, בנות ישראל שיצאו לחולל בכרמים ולתור אחר גברברי בנימין ובכך לעקוף את הקללה שריחפה עליהם לא תארו לעצמם ששלושת אלפי שנה מאוחר יותר, בשנות האלפיים, בדור האייפון והאייפד, ידעו הבנאים לשמח כך את בנות ובני ישראל בבית גוברין. חג שמח!
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
ווייט מפגין ב- Blunderbuss שליטה פנומנלית בכל מקורות ההשפעה עליו- ברוק, בבלוז, ברית'ם נ בלוז, בפולק דרומי, בפאנק, ואף בפרוג-רוק. הוא נע מלד-זפלין לחיפושיות , ואם בעבר מצאנו אותו שר למשל כג'ים מוריסון לרגע, כאן הוא מופיע כרוברט פלאנט בתחילה וכפול מקרטני בהמשך. Blunderbuss הוא אלבום פנטסטי, סוחף, מכיל עולם ומלואו. הוא טוב לכל אורכו החל מפראזת הפתיחה בפסנתר חשמלי (מסוג משפטים מוזיקליים "פשוטים" האופיניים לווייט), שומר על מתח, עצמה ,תנועה מתמדת וגיוון.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
אם אפשר להגדיר את סגנונה המובהק של השלישיה, הרי שהוא ה"ג'אז הצועני" האירופאי במיטבו. הקסם המוסיקלי הצועני, שהתפתח במסעות הנדודים של הצוענים ברחבי מרכז אירופה, ועבר מדור לדור על פני אין ספור פגישות בערבי החניה של המחנה, סביב המדורות, היין, עשן הסיגריות ועם הגיטרות, הכינורות והאקורדאון. השלישיה נחשבת- ובצדק- לממשיכי דרכם של הגיטריסט - מדג’נגו ריינהרדט, והכנר- סטפן גראפאלי.
מוזיקה  |  קלאסי
ניקולאי זניידר הוא אחד מהכנרים המוכרים כיום בתחום ושמו מתנוסס לא רק ככנר מהשורה הראשונה, אשר מנגן ברחבי העולם – אם ברסיטלים או בקונצרטים, אלא גם כמנצח. המנצח הצליח לאגד, לאסוף ולהפיח בחברה שלנו חיים שלא ידעתי על קיומם. הבלחות קרשנדו מטורפות, אדיקות בסקשנים השונים, כניסות מדויקות של כלי ההקשה ושל הנשפנים שעושים כאן עבודה קשה ומדהימה כאחד ועוד כהנה וכהנה.
מוזיקה  |  קלאסי
חמשת הנגנים הראו בדיוק מאיזה חומר הם קרוצים והצליחו לעורר באחת היצירות הקשות ברפרטואר הקאמרי -צלילים ענוגים ומצוינים ללא ספק. ערב מקסים, ארוך מאד, אך מהנה ומרגש במיוחד. אז בלי הרבה ציפיות או עם דף חלק, אתמול היתה הצלחה וזכיתי שוב לערב מדהים עם מוסיקה עילאית של ממש. בעוד שבועיים החוג למוסיקה קאמרית מביא את המת'יאוס פאסיון של באך לא פחות.. ובעוד חודשיים ג'נין יאנסן תגיע לארץ לערב קאמרי יחד עם כמה מהשמות כאן..
מוזיקה  |  קלאסי
מה יש בה? מה יש ביוג'ה וונג שאי אפשר למצוא באלפי, עשרות אלפי או מאות אלפי הפסנתרנים שמתמודדים בכל העת על אהבת הלייבלים, האמרגנים ועל הקהל? יוג'ה וואנג היא סינית שגרה כבר שנים בארצות הברית וקוראת לעצמה אמריקאית לכל דבר אך את היותה סינית היא לא שוכחת לרגע. יוג'ה וונג ממשיכה להפתיע, לנגן בוירטואוזית וברגש ובקול האופייני לה, בתקווה שבבגרותה תשביח עוד יותר ותהפך באמת לאחת כזו שתרשם יחד עם הענקים באמת בספרי ההיסטוריה בתחום. אני מאמין בה.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
מדלין זמרת ג'אז לבנה (ילידת 74) עם קול גדול ומיוחד. השירה של מדלן מאופיינת בצבע מלאנכולי שכל כך מתאים לי בתקופה הזאת, אבל שלא תטעו, לא כולם כאלה ויש לה גם שירים עם שימחת חיים. מדלן, אומנם מוכרת פה בפורום בעיקר לחובבי הג'אז, אבל יש בה גם סווניגריות ואולי אף יותר בלוז, ומי שנרתע מג'אז, מפסיד הכרות עם זמרת שהיא גם יוצרת מעולה עם סגנון מיוחד מאופק ועדין.
מוזיקה  |  קלאסי
בנג'מין בחר לנגן תכנית מדהימה ביופייה לפסנתר סולו. מן מעבר רוחני ואף אומנותי בין שופן לבין ראוול, כאשר באמצע כחוט מקשר, הוא מנגן את ליסט. בעצם מה שהפסנתרן הצעיר עשה כאן הוא חיבור בקפיצות בין הגישה הרומנטית הקודרת של שופן לבין האבסטרקטיות או האימפרסיוניזם של ראוול דרך מקפצה אדירה שמהווה ליסט עצמו.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
צליל החצוצרה של Ambrose הוא אחד המאפיינים החזקים שלו. לפי הצליל ניתן היה לחשוב שמדובר בארבעה חצוצרנים שונים. הוא יודע לעשות כל מה שהוא רוצה עם החצוצרה, ולהיות כל מי שבא לו ועדיין הוא לא נשמע כמו אף חצוצרן אחר. זה לא אלבום Hard Bop א-לא Messengers, לא אלבום Avant garde אפריקאי זועם ולא אלבום Euro-jazz קודר ומהורהר. אם כי יש בו גם מזה וגם מזה אבל גם הרבה יותר.
מוזיקה  |  קלאסי
טטצלאף ממשיך להדהים בכל רגע ובכל פינה ביצירה ויחד עם הליווי המלכותי של תזמורת הרדיו בהנחייתו של הבולדוג - יארבי.. הלייבל מצליח להוציא כותר מרשים ביכולות, בסאונד ובמוסיקה מרגשת מאין כמותה. זהו אחד הכותרים הטובים של שנת 2011 ללא ספק וכמובן הגיע בהפתעה רבה, כמו בכל פעם שהקונצ'רטו לכינור של שומן מופיע, אך לא רק.
מוזיקה  |  קלאסי
סימוניאן, מצליח לנגן את היצירה באופן מצוין עם טכניקה מופלאה, מדויקת ומלאת אנרגיה. ההבנה או החיבור שלו ניכרים בין התווים "המוזרים" המנוגנים ביצירה זו. הקונצ'רטו השני הוא של סמואל ברבר. מלחין אמריקאי שבעצם נאמר עליו שהמציא את הסאונד הקלאסי, האמריקני האותנטי. מה שזה לא אומר. ברבר נולד כמה שנים אחרי קאצ'טוריאן, אך חולק את אותה התקופה הפוסט רומנטית\מודרנית הזו כמוהו בדיוק.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
כן ..צריך להיות גם 'רע' באופן מסוים, כדי לחיות את האמת שלך. וויטס חי אמת. כך זה נראה לפחות. הוא יצירתי בטירוף, הוא חדשן, הוא לא עושה חשבון, יש לו הומור אדיר, הוא משורר, הוא שחקן, הוא מספר סיפורים, הוא לא כמו אף אחד, והוא בעיקר יודע לרגש. 13 שירים באלבום. 3 נוספים במהדורת הדלוקס. כל המרקחת המוכרת כאן- המקצבים, הקרקושים, כלי הנשיפה, גיטרות נהדרות, בלדות וטקסטים מצוינים.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
בסה"כ אני יכול להגיד שנהנתי השנה מהפסטיבל. בערך כמו בשנה שעברה. אומנם הייתי רק ביומיים האחרונים, לא הכל היה ג'אז, וכנראה שלא נדע מה היה קורה אם לא היו הביטולים (נראה לי שפחות מוצלח) אבל אני שמח שהלכתי. ריבס היתה אמורה להיות ההופעה שהכי אהבתי, אבל איכשהו דווקא ההופעה של פארלטו השאירה אצלי משקע יותר מתמשך.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
באיחור אופנתי של שנה בלבד לפניכם סקירה של מרבית ההופעות בהן ביקרתי בפסטיבל הג'אז באילת אשתקד. נהנתי הפעם ממרבית ההופעות, וכמה השאירו עלי רושם עז גם אם לא היו ג'אז per se. נקווה שלמרות התוכנית העלובה משהו השנה הפסטיבל לא יהיה נפילה טוטאלית.
מוזיקה  |  קלאסי
אני ללא ספק אקבל אם מישהו לא יבין, היכן המרכז, היכן המוסיקה? אבל בשמיעות חוזרות, ניתן ללא ספק להבין קצת את ליבו של ברוקנר, את הבוסר המעניין ואת הגוונים שרצה לצייר כאן, על קנבס די אדיר בעצם. של ארבעה פרקים די מטורפים. זו יצירה כאמור שאני עדיין לא תופס איך לא יצאה כחלק אינטגרלי ברפרטואר היצירות של המלחין.
מוזיקה  |  קלאסי
המהפכים בין חוזק מותח ומאסה של כלים, לבין שקט כמעט מרשים של תזמור בכמה כלים בודדים, מראה מאבקי כוחות ושוני בגישות ובהגשה של היצירה.אך זוהי יצירה שלמרות בשלותה היחסי והפיניש המרשים, עדיין בוסרית ברפרטואר האישי של אנטון ברוקנר ומפה הרף הגבוה שהציב למאזיניו- יהיה חייב להישמר ואף יותר מזה.
מוזיקה  |  קלאסי
עדיין באוסטריה. מטיילים בנבכי המאה ה 19. חשבתי להקדיש את הסדרה הבאה לאנטון ברוקנר. מי שעדיין לא מכיר את יצירותיו של ברוקנר, כולי תקווה שאוכל להכניס אותו אט אט אל נבכי הלחנים, הדרמות והמסתוריות הפשוטה של אנטון ברוקנר. מי שכן מכיר, אני מניח שיקבל אולי פרספקטיבה שונה מפעם לפעם, או סתם חומר קריאה עם הקפה מידי תקופה. בכל מקרה, יהיה מעניין מאד.. (טוב נו.. תלוי את מי שואלים )
מוזיקה  |  קלאסי
ערב מרשים ביותר, של מוסיקה רומנטית אדירה. ניצח וניגן על יצירות מאת שומן ובטהובן, הפסנתרן המפורסם - אנדראס שיף ההונגרי. הפתיחה 'מנפרד', הקונצ'רטו מס 3 לפסנתר של בטהובן וסימפוניית 'האביב' של שומן גם כן, הדהדו בחלל אולם הקונצרטים. אני כרגיל, הייתי שם בין שורות הנגנים, לשמוע ולהתענג על כל הצלילים, הפרשנות הרעננה והקסם בקונצרט חי.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
היה פה שיחרור, היה פה קצב מטריף, כפי שמיכאל ציין היתה תקשורת בין הנגנים, אבל לא הטלפתיה הזאת שכל אחד יודע בדיוק מה השני יעשה בלי לחשוב פעמיים, זה היה יותר בוסרי, שעשועי. אמיתי.
הרגיש לי כאילו כל ההופעה הזאת היא הומאז' למוזיקה שאני באמת אוהב, זה מתבטא בבחירת הסטנדרטים והקומפוזיציות וממשיך באופי הביצוע במחווה לתקופה באופן כללי, ולפרסונות ספציפיות.
מוזיקה  |  קלאסי
ואדים רפין, הכנר עטור ההצלחות, הגיע לארץ כדי לתת כמה וכמה קונצרטים. הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של יואל לוי ליוו את רפין בקונצ'רטו לכינור של ברוך וביצעו גם את השישית של צ'יקובסקי באופן מרשים ביותר. יצאתי מהאולם עם טעם של עוד. נגינתו של רפין, וירטואוזית, חסרת כל טעות אך עם רגש ותשוקה מלאה למוסיקה המנוגנת.
מוזיקה  |  עולם/ישראלי/אחר
לקראת יום העצמאות הקרב, אפשר לנסות לשרטט תמונת רוחב מסוימת של הנעשה ביצירה המוזיקלית הישראלית הפופולארית. יצירה זו מצויה בפועל, בעיצומה של פריחה, אשר ניצניה החלו לפני מס' שנים, ועתה בשלו בתנופה והיקף נרחבים. אפשר להקדים ולסכם, כי אחד ממאפייני התנועה המרכזיים של יצירה זו יכול להיות מוגדר כסינתזה. זו יכולה להתקיים בין רוק למזרחית או ערבית ולמקורות של מוזיקה יהודית, או בין ג'אז למוזיקה ערבית ומזרחית ולזמר עברי מסורתי. מן העבר השני פונה למקורות אמריקאיים של רוק ופולק.
מוזיקה  |  קלאסי
הכותר פותח ברחמנינוף המדהים והעשיר.. זוהי יצירה באורך "מלא" של 35 דק מופלאות, ב 4 פרקים של פסנתר וצ'לו. אחת היצירות המדהימות והיפות שיש לכלים הללו יחד לטעמי. למרות שהכותר כולו מטורף ביופיו.. אם כי השוסטקוביץ כבד הרבה יותר משני הראשונים, שמציגים מלודיות קצת יותר אינטואיטיביות וקלילות לעיכול. פרדי קמפף!נסו להשיג כל דבר אפשרי שהוא הוציא הענק הזה.. מבטיח לכם, הנאה צרופה. הוא מנגן כאמור יצירות לפסנתר סולו של כמה מלחינים מתקופות שונות ובבסיסים קונספטואליים שונים גם כן.
מוזיקה  |  קלאסי
מעבר ליופי הצרוף של הנגינה/פרשנות, הרצף המיוחד עושה עבודתו נאמנה ביוצרו תחושת ציפה ממסטלת, שמוטרדת לרגעים ע"י הקטעים המודרניים יותר, שמושכים להיבט המאיים/מסויט. היצירות בדיסק מסודרות במבנה עולה של מראה כשנקודת המוקד – מוצארט, היא גם נקודת החזרה בסדר מהופך אל נקודת המוצא. נשמע מעורפל? לא נורא, ברוכים הבאים להזיה..
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
הם יורדים אחד על השני ושרים יחד.. יש כמובן המון בדיחות פנימיות, שמי שלא ממש חי באותה התקופה, קצת מפספס.. אבל אני די בטוח שכל אחד מימכם היה נהנה לא פחות ממני. אני סופג הכול, מקשיב לכל מילה.. הם הכי לא פוליטקלי קורקט, הם מלוכלכים, הם יורדים על שחורים, יהודים, איטלקיים, על כולם! אבל זה זורם ומצחיק וכמובן מובן ונלקח בהומור המטורף שזה מוגש...
מוזיקה  |  קלאסי
דודמאל ו DG הוציאו דיסק המשלב את האוברטורות הפנטזיות, של צ'יקובסקי. צ'יקובסקי היה קורא מחזות נלהב ואוהב תיאטרון ידוע ביותר. באותם השנים שחי והלחין מוסיקה, ברוסיה המחיזו כמעט אך ורק שקספיר ולא מעט מהמוסיקה מאותן השנים הושפעה אומנותית, מההילה השקספירית שהתחוללה שם. הלייבל יחד עם גוסטבו, החליטו להקדיש את הכותר לשקספיר ולמה שיצא תחת ידיו של צ'יקובסקי בהשראתו כאמור.
מוזיקה  |  קלאסי
נגינתה של דה לה סאל צלולה לכל האורך, משקפת טכניקה גבוהה ומנעד רחב של הבעה, כפי שניתן להתרשם גם בחלק השני של הדיסק המוקדש לקונצ'רטו השני של שופן. דה לה סאל מפגינה אישיות מגובשת בשלב מוקדם של הקריירה, שאיננה חוששת להתנתק מהנורמה הצפויה. חווית האזנה מרעננת. איכות ההקלטה מצויינת. מומלץ.
מוזיקה  |  קלאסי
בחודש מרץ בשנת 1953 נפטר יוסף סטאלין האיום. בחודש דצמבר באותה השנה- יבגני מרווינסקי, יחד עם תזמורת סט פטרסבורג הענקית, מבצע את קונצרט הבכורה לסימפוניה העשירית של דימיטרי שוסטקוביץ. היצירה הזו, יחד עם הסימפוניה שבאה אחרייה, נחשבות עד היום ליצירותיו הבשלות והמוצלחות ביותר שכתב. אפלוליות, לחץ ומוטיבים אוטוביוגרפיים המציירים את דמותו של סטאלין, אך בד בבד את זו של המלחין עצמו שזורים בה לכל אורכה...
מוזיקה  |  קלאסי
מגעיל, אנשים פשוט נגעלו לנוכח הצלילים המוזרים והגועליים שבטהובן כתב ב"פוגה הגדולה" שלו. זו הייתה יצירה שנכתבה, כאשר המלחין הענק הזה כבר היה חרש לגמרי.. או לפחות כך אומרים. בפרמיירה של ה"רביעייה" האחרונה שלו למיתרים, הקהל כמעט ולא נשאר עד לסופה. הם שלחו בו מבטים נוקבים, והעירו הערות על מוגבלותו (חירשותו).. כל זאת כמובן לא עצר מהם ליהנות, למחוא-כף ולעמוד על רגליהם כאשר הסימפוניה התשיעית שלו נוגנה.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
הארווי יצרה אלבום מגובש מאוד מוזיקלית. התכנים הבוטים עטופים במקצבים רפטטיביים מלודיים מאוד, ובקול גבוה בצבע מתוק חולמני ומרחף, הנשמע כמו הכלאה של הארווי עצמה עם קיית' בוש, ביורק, ואניה.. השילוב הזה יוצר בסופו של דבר מכלול תחושה של כמו אלבום שירי עם איריים ליריים עם מגע של רוק אופראי, דרמטי, שהמזג העיקרי בו הוא של קינה וגעגוע.
מוזיקה  |  קלאסי
מאוריציו ראוול כתב סה"כ 2 קונצ'רטי לפסנתר וכתיבתם נעשתה כמעט במקביל באותם השנים.. בין 1929 לבין 1931. אך הפעם במקום לדבר על הקונצ'רטו המפורסם והמנוגן ביותר שהוא הקונצ'רטו לפסנתר ב G major אנסה לתאר בקצרה, את הקונצ'רטו המיוחד השני שלצערי מנוגן ומוקלט הרבה פחות. הקונצ'רטו שכתב במיוחד עבור יוצא צבא שאיבד את יד ימינו ובשל כך נכתב ליד שמאל בלבד.
מוזיקה  |  קלאסי
הקונצ'רטו לכינור שכתב ברבר, יפה וענוג מאין כמוהו. כתיבתו התבצעה בכמה מקומות גיאוגרפיים בעולם, כמו שוויץ (שני הפרקים הראשונים) ובארה"ב מדינתו של ברבר, לפרק האחרון. כפי שיש ליצירות רבות סיפורים ארוכים וסבוכים, של פוליטיקה, כסף ואגו, גם פה ישנו הפלפל. היצירה הזו שברבר כתב לכינור, לא הייתה יצירה שכתב לעצמו, או להנאתו הפרטית. אלא יצירה "שהוזמנה" וברבר קיבל עלייה תשלום.
מוזיקה  |  קלאסי
בשנות ה 40 לחייו, כאשר ברונסלב הוברמן ידידו, נידנד לו שיכתוב שוב מוסיקה קלסית, תזמורתית. את היצירה הראשונה שכתב מאז שנשבע שיעסוק אך ורק במוסיקה לסרטים, כתב לכינור סולו בליווי תזמורת. זהו הקונצ'רטו לכינור היחיד שכתב וולפגנג קורנגולד ואת היצירה הוא הקדיש, ללא אחרת מאשר אלמה מאהלר, אלמנתו של גוסטב שהיה השראתו הגדולה ביותר אי פעם, מצעירותו.
מוזיקה  |  קלאסי
זוהי אחת מיצירותיו של סאן סאנס שהביעה את גדולתו כמלחין ולא רק כפסנתרן, או כמנצח והיוותה קרש קפיצה, או אבן פינה באופן מסוים, לעדות התפתחותו כמוסיקאי בין מוסיקאים. את הקונצ'רטו מס אחד לצ'לו- כתב שהיה בן 37 בשנת 1872. הוא כתב והקדיש את היצירה לנגן הויולה דה גמבה, שהיה קשור למשפחה מיוחסת של מוסיקאים אשר היוו את הארגון העליון לקונצ'רטים בצרפת. את היצירה טולברק ניגן כסולן בבכורתה שנה לאחר מכן ב 1873.
מוזיקה  |  קלאסי
זוהי הסקירה אחרונה בסדרת מאהלר, שאותה התחלתי לפני מספר חודשים ובה עברתי על רוב יצירותיו. בסקירה זו ניסיתי להביא דברים שונים; "עבודות עיבוד" על יצירות ממלחינים שהעריך ואהב בחייו. דוגמאות אלו רבות מלהכיל את כולן בסקירה אחת, כך שבחרתי להביא עבורכם שלוש מיוחדות ושונות שמאפיינות לא מעט את חייו ואת ראיתו של גוסטב מאהלר על מוסיקה בכלל.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
האלבום זורם כאמור עם סאונד מצוין והלחנים מרגשים ועדינים מאד. אין מנוס מלהשוות אותו לאלבום של היידן ומת'יני שיצא לפני כן ובנוסף אפשר גם להוסיף להשוואה את אלבום הדואט האחרון שהיידן כיכב בו, יחד עם ג'ארט. האלבום הזה מציג מוסיקאליות ועדינות כמו ב'מעבר לשמי מיזורי' עם מת'יני, אך אין את הבס המוגזם ואת כמות הריברב שקיבלנו שם בהפקה. פה הכול הרבה יותר מאוזן ואינטימי.
מוזיקה  |  קלאסי
חמישה קונצ'רטים כתב 'לודוויג ואן בטהובן' לפסנתר סולו בליווי תזמורת סימפונית. אך אחד האהובים עלי ביותר אצל המלחין ואולי אף בכלל ברפרטואר לפסנתר, זה "דווקא" הרביעי היפה והנינוח. הקונצ'רטו הזה כאמור בין היפים ברפרטואר ושל המלחין הזה בפרט. התחכום יחד עם המלודיות, הלירית והנושאים היפים, תמיד משאירים בי משקעים מחויכים לאחר שאני מאזין לביצוע כזה, או אחר של היצירה המצוינת הזו.
מוזיקה  |  קלאסי
סיבליוס חי בתקופה הרומנטית המאוחרת וכתב קונצ'רטו אחד ויחיד שהקדיש אותו לכינור. הוא ללא ספק מהקונצ'רטי היפים ביותר שיש בז'אנר. היצירה בעלת אופי מלנכולי, דכאוני משהו ונשמעת כמעט יהודית בבסיסה. בעיקר בשל קול הכינור הבודד שנשמע לכל אורך היצירה. הלחנתו של סיבליוס מאופיינת במוטיבים שונים שזורים במאין פרדוקס, בקרירות ובסאבטקסט מרשים שמעלה רגשות עזים וחמים.
מוזיקה  |  קלאסי
ה"קרייזלריאנה" הינה אולי אחת מיצירותיו היפות והמפורסמות של המלחין הרומנטי, המדהים הזה. רוברט שומאן שאת חייו המוסיקליים הקדיש כמעט במלואם לקלרה וויק - אשר לימים נהייתה, קלרה שומאן. ליופייה ולאהבתו אליה, בעוד אביה (מורו המיתולוגי) עשה הכול כדי שהשניים לא יהיו יחד. שומאן כתב לא מעט פנטזיות ויצירות לפסנתר סולו, כאשר את ה"קרייזלריאנה" כתב גם כן שבבסיסה אהבתו הנצחית לקלרה. אך את ההקדשה רשם ללא אחר מאשר לפרידריך שופן.
מוזיקה  |  קלאסי
ניחוח של "מלאכים ושדים" מתקופת סטאלין, או מה נשאר מהמוסיקה ששירתה את תרבות רוסיה באופן רציני ועמוק כל כך עדיין נישאת באוויר למי שמתקרב לתחום בכיוונים שונים. לבריות שהתמזל מזלם להכיר קצת יותר מאת שוסטקוביץ ופרוקופייב למשל, יש עושר תרבותי ועומק מוסיקאלי שהם נושאים עימם עד לקבר. הגיע הזמן שגם קוראי הנאמנים יכירו אחד מהם.
מוזיקה  |  קלאסי
צ'ייקובסקי כתב את היצירה במפתח סי, אך החשוב ביותר שהיא הולחנה כמעט כולה בסולם מאג'ורי. אספקט זה נותן לה תחושה מאד נעימה או קיטצ'ית משהו אם תרצו. לפחות בחלקה. בפרק הראשון, הנושאים מדהימים ביופיים וזהו החלק היחיד ביצירה שצ'ייקובסקי עובר ממאג'ור למינור ולהפך. כפי שיהיה ניתן לשמוע, צ'ייקובסקי לא שזר שוב את הנושא המלודי הראשון ביצירה, בשאר הפרקים. עובדה זאת העלתה תמיהה גדולה בקרב מנתחי יצירותיו. בסקירה אביא את הפתרון לכך, וכן גם השוואה בין ביצועים רבים ליצירה.
מוזיקה  |  קלאסי
גוסטב מאהלר התחיל לכתוב את הסימפוניה העשירית שלו, בסוף ימיו ומעולם לא סיים אותם. את התווים שישנם, פחות כמה דפים שאבדו, ניסו מוסיקולוגים ומלחינים שונים עם השנים להשלים וליצור גרסאות משלהם לאיך הסימפוניה הזו אמורה להישמע, אם מאהלר בעצמו היה כותב אותה. כיום, נוכל לשמוע את המוסיקה של העשירית, אך עם תחושה של אי שלמות מסוימת שמרחפת מעליה בכל עת.
מוזיקה  |  קלאסי
התזמורת הפילהרמונית של רדיו צרפת תחת שרביטו של המנצח האמריקני סטיבן סלואון, היא יצור חי ופועם בגמישות בהתאם להרכב הנדרש בכל אחת מהיצירות. גריילסאמר מפגין את הוירטואוזיות הנדרשת לביצוע היצירות, פוגע בכל תו ועדיין שומר על פרשנות מקורית. יש לו מה להגיד, והוא אומר זאת יפה.
מוזיקה  |  קלאסי
לני ברנשטין שנפטר בתחילת שנות ה 90 היה אחד המנצחים האמריקאים ובכלל, הטובים ביותר בעשרות השנים האחרונות וכישרונו היה פנומנאלי. תזמורת ניו יורק הוציאה מארז מיוחד של 60 דיסקים עם כל הקלטותיו הסימפוניות של לאונרד ברנשטיין. המארז המהודר כולל גם ספר רחב יריעה עם טקסט המספר על שנות ברנשטיין בניו יורק, על הקלטות מיוחדות שעשה עימם וכמובן תמונות שלא פורסמו מעולם, של ברנשטיין באולם הקונצרטים יחד עם התזמורת, טכנאי ההקלטות ועוד.
מוזיקה  |  קלאסי
יצירה אדירה שמספרת באופן צבעוני, מלודי ויפיפה את המתרחש בכמה מהתמונות שהוצגו בתערוכה לזכרו של הארטמן. כך קמה לתחייה אחת מהיצירות המנוגנות והמבוצעות מאז ועד היום. יצירה שהפכה להיות אבן פינה בז'אנר הקלאסי. של תזמורות, או מצבעים סולנים אשר מביעים את כישרונם הטכני בעיקר בעזרתה.
מוזיקה  |  קלאסי
Das Lied von der Erde "השיר על הארץ" נכתב ב 1908 אחרי סיום כתיבת הסימפוניה השמינית מאהלר הלחין ועיבד קובץ שירים, שנלקחו מספר שירים סיני שקיבל מחבר קרוב בעת ניסיון לרומם את מצב רוחו העגום באותן השנים. למרות שזו נכתבה אחרי השמינית והיתה סימפונית כמעט באופן טהור - מאהלר לא החשיב אותה ככזו ולא העז לקרוא לה "התשיעית". בעיקר בגין "הקללה" שהרגה קובץ מלחינים גדול בעבר.
מוזיקה  |  קלאסי
התשיעית היא סימפוניה אדירה, מלודית אך מהצד השני מאד ייחודית, בבניה, בצורה ובהשפעות שמאהלר החדיר לתוכה. זוהי הלווייתו הוירטואלית של גוסטב ללא ספק ולא מעט ממנתחי יצירותיו תיארו אותה כפרק הפרידה שלו מהעולם. גוסטב מאהלר נפטר כשנתיים לאחר סיום כתיבת התווים הללו ומעולם לא שמע את היצירה מתנגנת באולם הקונצרטים.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
ההאזנה הראשונית יכולה להיות קצת מתישה, גם למכורים. הקול המאנפף, רק גיטרה, הקלטות שבחלקן לא משהו, אלמנט "מספר הסיפורים" של פולק דרומי ודילני טיפוסי וכו'. אבל האזנות נוספות מזקקות את היופי, את המלודיות, ואת הטקסטים. יש כאן, מסתבר, גם 15 שירים שלא יצאו בעבר לאור. יש שירים נהדרים, שאיכשהוא לא זוכר שנתקלתי בהם, או שכחתי שנתקלתי. בסה"כ- תענוג.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
אלבום חדש, ה 15 במספר של אחד מגדולי הגיטריסטים של דורנו. ג'ו סטריאני מוציא בשנת 2010 אלבום מדהים ביופיו אשר מבוסס על הסאונד המקורי ואהבתו של היוצר הזה למוסיקה איכותית ומשובחת. לא עוד נסיונות להתפתח, או לחדש. אלבום רוק נעים וקליל עם עבודת הגיטרה המופלאה של סטריאני הענק.
מוזיקה  |  עולם/ישראלי/אחר
שם טוב לוי יצר אלבום מצויין ואיכותי, עם האנסמבל המוכשר מאוד לצידו, ששנות שיתוף הפעולה והעבודה יחד, ניכרות היטב. בנוסף, לוי, הוא מלחין בחסד, ומעבד מחונן אשר מצליח להוציא את המיטב מההרכב המנוסה. "בן אדמה", לטעמי הוא אחד האלבומים הישראלים הטובים, והמוצלחים שיצאו בתקופה האחרונה. גם מי שנרתע קלות מהפיוטים, ייטיב לעשות אם יאזין לאלבום הזה. מומלץ מאוד!
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
האלבום תופס אותך חזק חזק ובנוסף משאיר אותך גם עם בטן תפוסה. אלבום מרגש באופן בלתי רגיל שכולל גם עיבודים מענינים ביותר לסטנדרטים לעוסים היטב מסצנת הג'אז. האלבום נשמע ממש טוב, זורם איתך ועוטף אותך במהירות וביעילות. הוא כמובן מעט מלנכולי ודיכאוני, כיאה לוויט, אך דיכאוני במובן הטוב, כזה שאתה מאמץ לחיקך בקלות, כזה שיכול ללכת טוב בארוחת ערב.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
טוסן מנגן בצורה נהדרת לאורך האלבום כולו. הנגינה היא מאופקת, מינורית, בלי שטיקים ובלי זיקוקין. אבל דרך הנגינה הוא מצליח לשדר כ"כ הרבה רגש ועומק, שפשוט מרגישים כמה המקום והמוזיקה זורמים בכל נים בגופו. בחירת הקטעים המצויינת, מ TRADITIONALS ועד מלחינים כמו BECHET, MORTON, ELLINGTON וגם MONK (שם הדיסק אגב מגיע מהקטע שהוא כתב), לוקחת את המאזין למסע בזמן ובמקום אל שורשי המוזיקה השחורה בארה"ב.
מוזיקה  |  קלאסי
ביום הראשון "לחופשתו" בקיץ 1906 התחיל מאהלר, לכתוב את הסימפוניה הגדולה ביותר שלו, כך בדיעבד הסתבר - הסימפוניה השמינית, או בשמה המסחרי - "סימפונית האלף". השם "סימפונית האלף" הגיע ממספר המשתתפים העצום שמאהלר השתמש בהופעת הפריימירה. כן, זאת לא טעות. 1,000 משתתפים ניגנו ושרו ביצירה הזו, כפי שמאהלר התכוון. היא היצירה שכתב לסולנים ולא רק השתמש בהם, אחת המוערכות ביותר שלו, ללא ספק.
מוזיקה  |  קלאסי
שלוש שנים עברו מאז שסיים לכתוב את השביעית ועד הפריימירה בפראג בשנת 1908. מאהלר שינה ועיבד את היצירה לא מעט בשנים אלו, בעיקר בהשראת המכות שנחתו עליו ועל משפחתו ב- 1907. היא היצירה האבסטרקטית והמודרנית ביותר שכתב מבין כולן. דרוש מנצח ותזמורת מחושבים ואנטי רומנטיים כמעט, כדי לצלוח אותה כפי שהתכוון המלחין.
מוזיקה  |  קלאסי
אחרי חמש עשרה שנה מאז הוציאה את אלבום השומן הראשון שלה והאחרון עד היום.. מיצוקו אושידה יוצאת בכותר מרהיב מוסיקאלי ואדיר מבחינה רגשית. אושידה שתמיד משלבת עבודת פסנתרנות עמוקה, מרגשת ותמיד עשירת מימדים- מתחברת לסגנון כתיבתו של המלחין וקולעת באמצעותה לאינטרפרטציה מענינת ומרגשת כאחד.
מוזיקה  |  קלאסי
השישית זאת יצירה שאורכת קצת יותר משעה - מוגשת על פלטה חמה של אינטנסיביות מוסיקאלית ומשפטי מחץ מהמלחין אולי הכי "קשה" בתקופה. היא אמנם נכתבה מייד אחרי החמישית, אך בניגוד לשמחת החיים והמזל שחלק היקום לגוסטב, זו הסימפוניה הטרגית ביותר, או העצובה שהלחין בחייו ומשם גם שמה "TRAGIC" שקיבלה מאוחר יותר.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
קטע הנושא מהבלט המפורסם של צ'יקובסקי נשמע פה גם כן. קאהן לא חסך בכל הקלישאות בדיעבד. אך בכישרון ובגאוניות אדירים, מצליח להוציא מכל קטע קלאסי שאולי אבד עליו הכלח כמו זה למשל, יצירה עם אמירה מקורית ופנטסטית של פסנתרן כשרוני במיוחד. הטריו הפנטסטי מסיים את האלבום ב"שיר ערש" של בראהמס שנשמע באלבום זה כבלדה ג'אזית מופלאה, כפי שהצליחו קודם להגביה כל יצירה ויצירה שנבחרה עבור האלבום.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
טומאס, שמוסיקת ג'אז אינה זרה לו, בעוד שהיה צעיר היה מופיע באופן קבוע במועדוני ג'אז והיה חבר באנסמבלי ג'אז אחרים בגרמניה, מגיש כאן קול קטיפתי, ענוג, בטוח בעצמו עם רבדים של רגש ואינטרפרטציות מיוחדות לשירים הללו. קוואסט'וף התעקש שאם לעשות אלבום ג'אז, אז שישמע כך (!) ולא מן מישמש של אמנים קלאסיים שמנסים את כוחם בג'אז. לאחר ששמעתי את האלבום מתחילתו ועד סופו, אני יכול להעיד שהוא הצליח.
מוזיקה  |  קלאסי
חברת SONY וקטרינה הקליטו יחד דיסק רסיטל על טהרת רחמנינוב בתור פתיח לקריירה של המבצעת. הרעיון המרכזי היה להביא את המוסיקה מהתרבות ומילדותה של הפסנתרנית ולהציגה כפי שהיא מדברת אליה כמובן, באינטרפרטציה אישית. קטרינה היא תוצר עכשווי לראיה הוירטואוזית של המאה ה 21, ניכר שהיא שולטת בטכניקות השונות אך כשרונה בהבנת המוסיקה ניכר גם כן.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
האלבום של רנו גרסיה פונס, מלודי, מלא בהתפלפלויות מוסיקליות כאשר כל נגן באלבום הוא כוכב וירטואוז בפני עצמו. חוסר האגו של כל אחד מהנגנים, יוצר זרימה אדירה של מוסיקאים מצוינים שכל אחד מהם יודע להציע את כשרונו במדוייק ובמדיה הנכונה וגם לבוא וללוות את הסולו של האחר בעת הצורך, בנעימות ובאלגנטיות אופינית.
מוזיקה  |  קלאסי
לאנג לאנג ללא ספק כיום אחד הכוכבים הגדולים בשמי הז'אנר הקלאסי והמעבר שלו לSONY התלווה בחוזה אדיר מימדים למבצע קלאסי, של 3 מליון $. הכותר הראשון שהחברה הוציאה יחד עם הפסנתרן המחונן הוא קונצרט חי שהוקלט בווינה שבו לאנג בוחר יצירות רומנטיות, ומדורניות ומציג יכולת וירטואוזית לצד כשרון מוסיקלי אדיר. ההקלטה מהוקצעת והאלבום הכפול הנ"ל הוא פתיחה נהדרת לסתיו הקרב ובא.
מוזיקה  |  קלאסי
החמישית נכתבה ע"י מאהלר בתקופה הטובה והיפה ביותר של חייו, זוהי היצירה שלכאורה מבדילה את הסימפוניות הראשונות המבוססות על לידרים לבין האינסטרומנטליות יותר. היא הקלאסית והסימפונית ביותר של המלחין ואף על פי כן, מאופיינת במהלכים מאהלריסטים מובהקים!
מוזיקה  |  קלאסי
בשנת 2008 כאשר היה בן 77, החליט ברנדל על פרישתו מעולם המוסיקה ולפינאלה יצא בטור מיוחד שחברת DECCA הקליטה באלבום כפול. ההקלטות להפצה נעשו בשני אולמות, בהאנובר ובווינה כאשר כל דיסק תופס חלק מההופעה בכל אחת מהערים הללו שביקר ברנדל. הקונצרט מדהים, מלא בבגרות מוסיקאלית שבאה מאחד הפסנתרנים הטובים מ 50 השנה האחרונות.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
הלהקה שמנגנת, מופיעה מקליטה ואולי המפורסמת ביותר בז'אנר, ממשיכה להוציא אלבומי מוסיקה למעריציה הרבים ואולי גם לאלה שעדיין לא זכו להכירה. הפעם גם עם תוספות של מורכבויות מוסיקאליות שונות, שמרחיבות את אופק הלהקה וכן גם את הזיקה לקהל שמבקש הרבה יותר ממטאל בריטי טהור שהיה (ועדיין) נחלתם הבלעדי כמעט, של אירון מיידן.
מוזיקה  |  קלאסי
לכל אלה שמפחדים מאורך, גודל, מסת כלים אדירה, וכל מה שמייצג את מאהלר בדרך כלל (אבל לא רק) יוכלו להתחבר לזו קצת יותר בנקל. הסימפוניה הרביעית של מאהלר היא המפורסמת, או המנוגנת ביותר של המלחין. היא הקצרה ביותר וכנראה גם העדינה ביותר מכיוונים שונים שהמלחין ייצר בחייו.
מוזיקה  |  קלאסי
הילארי האן תוציא יחד עם דוייטשה גרמופון אלבום לזוג קונצ'רטים לכינור פרי עטם של זוכת הפוליצר האמריקאית ג'ניפר היגדון ופיוטר צ'ייקובסקי. הזוג מהווה קונטרסט מוסיקאלי מרשים, שמשלב זרמים שונים ויכולות עמוקות של הכנרת. זוהי הקלטת הבכורה של הקונצ'רטו לכינור מאת היגדון שנכתב עבור הילארי שבעבורו קיבלה היגדון את פרס הפוליצר היוקרתי.
מוזיקה  |  קלאסי
לא פלא שמאהלר החליט שהסימפוניה השלישית שלו תהיה בעלת נוכחות וירטואלית עמוקה כזו. למספר שלוש יש משמעויות רבות באמונות שונות והסימפוניה הזו נכתבה על בסיס השראות רבות עוצמה. מאהלר כתב את היצירה בין 1893 ל 1896, וזו הארוכה ביותר שכתב מעולם. "השלישית" חולקה באופן מיוחד לשישה פרקים, כאשר מאהלר החליט הפעם שלא לתת לה "כותרת שם" כפי שעשה עם הראשונה והשנייה, אלא החליט לתת למוסיקה לדבר בעד עצמה.
מוזיקה  |  קלאסי
כבר מהפתיחה אפשר להרגיש, אין מקום לטעויות. המתח שמייצרים הקונטרבסים בנושא הפותח את הסימפוניה השנייה, הגרנדיוזית והמשובחת של המלחין האוסטרי – לא משאיר שום ספק – זה מאהלר. זו היצירה, פרט אולי לשמינית- שהתפרסמה בגין 1000 משתתפיה. המפורסמת והמוצלחת ביותר שלו. למלחין עצמו היא הייתה הראשונה, שבה הצליח להציג את ראייתו בנושא "החיים שלאחר המוות" על גווניו.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
הנגינה של קית דאונס מלודית ומעודנת מאוד, אך גם בעלת יכולת אילתור מצויינת ובחסד, לצד עומק, ומורכבות. בנוסף, השילוב וההרמוניה בין חברי הטריו מוצלחים מאוד, והסאונד המצויין של האלבום הוא בהחלט צ'ופר מבורך. כמו כן, חשוב להדגיש, כי למרות ההשפעות המוזיקליות הבולטות שניתן לזהות, יש לדאונס זהות וקו מוזיקלי עצמאי משלו. האלבום בשל ומגובש מאוד, ולא ניתן לזהות שמדובר בהרכב צעיר, שזהו אלבום הבכורה שלו.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
בסיום הסולו הראשון של פרבר אסף מתגלה לא רק כנגן מוכשר אלא גם כנסיין, אסף החל להכות על הגיטרה, הגיטרה החלה לתפקד ככלי כפול ואסף מצליח להוציא צלילים, קצב וסאונד מענינים.רביעיית אסף קהתי הציגה מופע מהנה ביותר ושווה כל דקה שאתה נמצא במועדון. אסף התגלה כנגן מוכשר וכיוצר מוצלח. אודי שלמה, דניאל ספיר ואלון פרבר התגלו כנגנים מוכשרים, מצוינים ווירטואוזים.
מוזיקה  |  קלאסי
הסימפוניה הראשונה של מאהלר היא כנראה המלודית ביותר מתוך סייקל היצירות שלו. למרות התחושה המרוחקת והמעופפת בגין התזמור המעורבב והמיוחד, אפשר להצביע על נושאים מיוחדים, השפעות והשראות שמאהלר שירבב בתוכה בכל פרק ופרק. היא פתיחה נהדרת לתוך עולמו המיוחד והמאסיבי של מאהלר מבלי ל"הידקר" בינתיים.
מוזיקה  |  קלאסי
המכלול הנ"ל קסום ומרגש עד דמעות. המוסיקה קודמת לטקסט, מעבירה בי צמרמורות בכל פעם שהיא מתנגנת, וכמובן שביצועים תחת שרביטם של רומנטיקנים- מניחים את קסמם גם על היצורים הקשוחים ביותר שישנם. השירה ענוגה לכל אורך השירים וכאשר הסולן טוב יותר כך אפשר להרגיש בטבעיות ו"במשחק" לכאורה הרלוונטי לטקסט.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
הלחנים של הופמן מורכבים, מפתיעים ופתלתלים וניכר שהושקעה בהם מחשבה רבה. הם מגוונים מאד אך שומרים על רמה אחידה גבוהה ומשתבחים באזני עם כל האזנה נוספת. כל כך כיף לשמוע אותו חוזר לפרוט בלדות ובלוזים על הגיטרה כמו שרק הוא יודע וגם נותן בראש (בגיטרה ובעוד) בקטעים הקצביים יותר. עוד משהו שהוא בבחינת בונוס עבורי: הסאונד של האלבום הזה נפלא.
מוזיקה  |  קלאסי
היום, הוא יום הולדתו ה- 150 של גוסטב מאהלר. סקירת חייו על קצה המזלג אמנם, של אחד מהמלחינים הטובים, הגדולים והמשפיעים- נראית לי במקום, עוד לפני שאסקור את יצירותיו הרבות והמרגשות ועל פעולותיו הרבות בתור מלחין ומנצח מהשורה הראשונה בכל הזמנים.
מוזיקה  |  עולם/ישראלי/אחר
מס' שבועות של האזנה מחדדות את המסקנה כי מדובר באלבום הטוב ביותר של דיקלה. הוא אכן רגשני מאוד, וככזה גם ערבי מאוד. ערבי בעיקר במבנה השירים, בסולמות ובקטעי הכינור המלווים, וגם במידה מסוימת בשירה. הוא רצוף בשירים מעולים, בעיקר תשעת הראשונים שאינם שומטים לרגע את המתח, העצמה והדינאמיות.
מוזיקה  |  קלאסי
ההקלטה מבית ZIG ZAG והיא לעילא. הגישה של AE גם מאד פיוריסטית והנגנים שלה נבחרים בקפידה והם וירטואוזים אחד אחד, כך שלהקליט אותם זו כנראה חוויה מדהימה, לכל טכנאי הקלטות.
יש שם בסיס נהדר ברמות הגבוהות ביותר, כך שזה לא פלא שזה יוצא פיקס!
מוזיקה  |  קלאסי
ההפקה נהדרת, מדויקת להפליא עם אימוץ הניואנסים המקוריים שאותם כתב ברליוז בפרטיטורה. הנגינה מגיעה מאנסמבל "קטן" יחסית לסטנדרט אשר אנו מכירים מאלה שהקליטו את הפנטסטית לפני כן, ובכך נשמרת עדינות שברירית של ממש בכל אחד מחלקי היצירה.
מוזיקה  |  קלאסי
למרות שלאנה סופי מוטר אין מעריצים רבים בקרב הפורום ומאזינים רבים שהכרתי בארץ, היא דווקא נחשבת למפורסמת מאד בעולם ומצליחה מאד. לכנרת יש ארסנל הקלטות ורפרטואר אדיר באופן מרשים ביותר. הטכניקה שלה ללא פגע, אך הסאונד לפעמים נשמע קצת מאולץ, ואולי זה מה שמוציא אותה באור קצת "חלש".
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
כל כך רבה היתה ההתרגשות עם גילוי ההקלטה שב Blue Note גויסו ששה כותבי Liner Notes למשימת כתיבת המלל שילווה את הדיסק החשוב הזה. אבן דרך בתולדות הג'אז ופנינה נדירה למעריצי Monk ו Coltrane.
האיכות – פנטסטית. הביצוע – מושלם.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
מדובר ביצירה מצוינת, עם הרבה מאוד שיאים, עם אוסף זמרות מעולות, ועם צליל אופייני מגובש מאוד הנע סביב הדיסקו-פופ ושילובים אלקטרוניים, אבל כולל גם הרבה פאנק ומוזיקה שחורה. יש כאן מקצב דיויד ביירני רפיטטיבי טיפוסי, אבל מלודי מאוד. משתתפות בו טורי איימוס, סידני לאופר, נטלי מרצ'נט, שרון ג'ונס ועוד רבות.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
נונו בטנקורט אהובי, נותן שם בראש עם סאונד קצת יותר מלא ועמוק של גיטרה וירטואוזית מעולה. המתופף החדש (Kevin Figueiredo) מכניס לשם קצבים וטכניקה (בעיקר מעברי דאבל בס) שמזינים את כל העסק למתח שונה מאד, מהסאונד שהיה חתימתם הבלעדית בשנות ה-90 הפאנק מטאל.. (קווין וואן הלן להזכירכם)
מוזיקה  |  קלאסי
הסאונד המתקבל מצוין והפסנתר משולב בתזמורת באופן מופלא ולא במפתיע. סאונד הפסנתר עשיר לעין ערוך מזה של הכינור והיכולת להתבטא וליצור דינאמיקה מלאה ורחבה, גבוהה יותר. אני כמובן רגיל לשמוע את הכינור נכנס כבר בהתחלה, אך שהפסנתר "פורץ", יש מן הרגשה של "חידוש" מרענן.
מוזיקה  |  קלאסי
פאוסט מצליחה לעניין ולסחוף את המאזין, לכל אורך שלוש היצירות שמנוגנות בכותר. כל זאת ללא ויבראטו כאמור, או ניתוק מהגישה מצידה.הסאונד שלה, מלא ועשיר מאד. היא מביעה ניואנסים דרך הכינור, הקשת ואצבעותיה כמובן, כמי שמנגנת עשרות שנים את סגנון המוסיקה הזו בלבד.
מוזיקה  |  קלאסי
כאמור, הביצועים נשמעים מדהימים ביופיים והכותר מומלץ גם לאלו שלא מתחברים, או התחברו אי פעם למוסיקה קאמרית. המכלול כולו מציג את עלית המוסיקה הקאמרית, גם אם בפועל "שכחו" מקצתן של היצירות המבוצעות ברחבי העולם במשך שנים. פסטיבלים מסוג זה, שהגב' ארגריך ובנק BSI מקיימים בכל שנה בלוגאנו, חשובים מאין כמותם.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
האלבום החדש הוא ללא ספק HARD CORE לאוהבי הנדריקס, לא ממש האלבום המומלץ כדי "להכיר" אותו באופן ראשוני. אין פה את "הלהיטים" הגדולים, אך הוא ללא ספק כותר לאלו שיש להם את הסטנדרטים של הנדריקס ורוצים לשמוע מה עוד ה"אגדה" כתבה, הקליטה וביצעה בחייו לפני שהאבקה לקחה אותו לעולם הבא.
מוזיקה  |  קלאסי
נגינתו של ארקדי מעומלנת לכאורה ואין סיכוי שנשמע אותו מפספס ואף לו בתו אחד. הוא מדויק, דינאמי, אך ממש לא מכונתי, או אנאליטי יתר על המידה. יש בו רגשות עזים והוא יודע להעביר אותם על הפסנתר בטכניקה מופלאה, של עדינות ידיים מקסימה. שבאה כנראה כאמור, מטכניקה פשוט מושלמת.
מוזיקה  |  קלאסי
הסימפוניה מחולקת לחמישה פרקים. כאשר כל פרק מוביל את המאזין בעוצמה מוזיקאלית רעננה ומצוינת במיוחד בין חלקי הסיפור. מייקל משתמש בכלי הקשה רבים וכלי נשיפה כאלו ואחרים ככלי סולו- בפרקים מסוימים ביצירה. הם משמשים כבסיס למוטיבים ספציפיים, הקשורים להשראה ולסיפור המסופר בעזרת המוסיקה כאן ביצירה.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
הסאונד של האלבום משובח מאוד, והחצוצרה של אמברוסטי כובשת ומרשימה ביותר, כשהטריו של אורי קיין לצידו מעולה כהרגלו. בגיל 66 ,בזמן יציאת האלבום, פרנקו אמברוסטי, מפגין יכולת מצויינת ונגינה יפיפייה, וסה"כ, התוצאה היא אלבום עשוי לעילא, פנינה מופתית עם אווירה. גם אחרי האזנות חוזרות ונשנות, תענוג לשמוע חיבור כל כך מוצלח, ומעניין יהיה לחכות לאלבום הבא של אמברוסטי.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
הסאונד של בק באלבומיו הקודמים לא היה טהור, נקי ויפה כמו בזה הנוכחי, מעולם. מסאונד קלין מחוספס, של כמעט בלוז ממגבר בסאטרוציה, הוא מגיע כביכול עם הסאונד המקורי שלו, אך עם עידון מסוים וניקיון מופתי ושונה. עד שהוא מצליח לנגן עם תזמורת בת 64 נגנים בחלק מהקטעים באלבום, באופן מעורר השתאות והרמוניה מושלמת.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
היופי הגולמי שניתז מהאלבום בהאזנות הראשונות, מביא את המאזין לחשוב על מת'ני של פעם. ללא שום יכולת להבדיל שזהו אדם אחד- אשר הפעיל בעזרת אביזרים ממוחשבים בעיקר, את כלי הנגינה הרבים שמנגנים באלבום. יש כמובן להאזין עוד ועוד כדי להפריד ולגלות את הצלילים והניואנסים הרבים שיש בכל שנייה ושנייה ביצירה האדירה הזו של מת'ני.
מוזיקה  |  קלאסי
סאונד האלבום נקי ביותר והפסנתר נשמע קוהרנטי וחזק. נגינתה של יוג'ה מרשימה ביותר והפתיעה אותי במיוחד, מפני שלא ציפיתי להופעה ראשונה כזו. הבשלות המוסיקאלית והוירטואוזיות משולבים ומאוזנים מאד ונגינתה קולחת, אמיתית ומדויקת מאד. יוג'ה על אף גילה הצעיר, מצליחה להפציץ בכל אחת מהיצירות שנכנסו לכותר הזה והעולם התרשם גם כן.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
בשורה תחתונה- למי שאוהב בסופו של דבר, מדובר במוזיקאי אדיר. ההיסטוריה שלו רצופה בהרפתקאות מוזיקליות שונות, חלקן יותר, וחלקן מעט פחות מעניינות. קוסטלו הרבה תמיד בשיתופי פעולה, עם להקתו כמובן משנותיו הראשונות (The Attractions ), עם ברט בכרך, עם רביעיית מיתרים, עם צ'ט בייקר שתרם סולו לאחד משיריו המרגשים, עם לוסינדה וויליאמס ועוד רבים...
מוזיקה  |  קלאסי
שוסטקוביץ מצליח להכניס את המאזין לטראנס מוסיקאלי אדיר, לכל אורכה. משקט קודר ועד לרעש המלחמה – אשר מגיע מתזמורת אדירת מימדים. כמעט בכל העת מתנגנת לה מלודיה מקסימה, שמאפשרת כבר להבין שסטאלין האיום נפטר והמלחין יכל להשתחרר קצת מכבליו הקומוניסטים.
מוזיקה  |  קלאסי
למרות שיונדי אינו רומנטי כמו רובינשטיין, או בשל מוסיקאלית, כפי שפוליני היה לפני כמה שנים, שהוציא את הנוקטורנים בדוייטשה, גישתו הצעירה, החושבת..ומלאת האווירה, העבירה את היצירות באופן מקסים לחלוטין. הדינאמיות אשר נותרה בצלילי הפסנתר מאצבעותיו - יוצאת אל המאזין באופן טוב מאד, ואפשר להרגיש, שהוא שקד עליה בלומדה תאורתית וטכנית, לא מעט.
מוזיקה  |  קלאסי
הסאונד מרשים בקוהרנטיות וכן גם נגינתם, ניואנסים וקישוטים רבים על טהרת הבארוק אך עם המון אנרגיה וזרימה מדהימה. דו השיח והטכניקה בשילוב 2 הכינורות יחד עם האנסמבל המלווה, רק מגלה עד כמה כשרוני היה ויואלדי שתמיד חתר למלודיות ומוסיקאליות ופחות על החוקים שחלו אז על המוסיקה השונה. אין רגע דל, למי שאוהב את התקופה והסגנון ממתינה פה פנינה אמיתית.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
האלבום זורם, מלא ברגש ובאנרגיות מדהימות, אשר יוצאות אל המאזין באופן נהדר, מהגיטרה ומהליווי גם כן. טכניקה של אלתור לצד מלודיות כתובות מראש, מביאים את המוסיקה לגבהים אחרים והוא נשמע פחות ופחות מלוקק, או מאולץ ככל שנכנסים לעומקו. יידוב והחברים יודעים את העבודה וניכרת תחושת הניסיון המוסיקאלי שלהם והבגרות כמובן שהם הגיעו אליה, בייחוד משלמה יידוב.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
הוא וירטואוז ברמה נדירה, ואף על פי כן לא מנסה להמציא את הגלגל מחדש: בנגינה שלו ניתן לשמוע מחוות להרבה מן הענקים אשר על כתפיהם הרחבות עומדים אלפי אמני ג'ז הפועלים היום.
זה ג'ז וירטואוזי, ועם זאת עדין ונעים. הנגינה מקצועית, עם סטייל צועני מדליק, ועם זאת עדיין יש בו משהו בוסרי.
מוזיקה  |  קלאסי
המנצח השפיע רבות על שושלת המנצחים "הצעירים" שאנו מכירים אחריו ונחשב עד היום לאחד הגדולים ביותר יחד עם טוסקניני, קנאפרבוש, ניקיש ואחרים. גם על סולנים כמו ברנבויים שהיה אחד מהמשופעים ביותר מהמנצח והמלחין הגרמני, עד שאישתו של פורטוואנגלר היית קוראת בקול רם לעבר נגינתו של ברנבויים "הוא עושה פורטוואנגלר!"
מוזיקה  |  קלאסי
הביצוע הזה מטורף בצורה הכי מדהימה שהיה אפשר לחשוב עליה, על גבול הטירוף אך עם המון חן, הומור וחדשנות מצויינת. בכל סוף פרק אתה פשוט נשאר עם פה פעור ובמחשבה WHAT WILL COME NEXT!! זהו ללא ספק הביצוע הטוב ביותר מבחינתי, אך בכל "נישה" יש אחר שאני מעדיף..
מוזיקה  |  קלאסי
צבעי המוסיקה מגוונים והתיזמור מזכיר בכל עת, את הניצוצות והעושר שיש לסטרווינסקי ביצירותיו. הולסט בהשפעת מלחינים גדולים אחרים כמו שטראוס, מאהלר ועוד "קרא" לתזמורת אדירה בגודלה ולכלים מגוונים ביותר. עושר המוסיקה ברגש ובגיוון הצלילים ביצירה, שאורכה כ 50 דק' הוא אדיר.
מוזיקה  |  קלאסי
היצירה הזו היא ללא ספק אחת התשיעיות המדהימות, המרגשות והגרנדיוזיות שישנם במוסיקה EVER. אין לי פשוט מילים לתאר את כמות הרגש, העוצמה, הליריות, המלודיות והגאונות שאנטון ברוקנר החדיר ביצירה מדהימה זו. ללא ספק היצירה הטובה והיפה ביותר של המלחין, למרות שישנן אחרות מעולות ומצוינות גם כן.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
קטע אחרי קטע Kahil והחברים מהפנטים אותך, מושכים אותך לתוך הגרוב האפריקאי העתיק שלהם ואתה עובר איתם חוויה משכרת. הם מערסלים אותך בעדינות וברכות במקצב שלהם, עוד קורוס ועוד אחד ואז בבת אחת מתירים את הרסן – והכל מותר. קאהיל מקפיד לחלק את זמנו בין מערכת התופים ה"סטנדרטית" ובין כלי ההקשה האפריקאיים והוא נשמע אדיר בשני הסט-אפים.
מוזיקה  |  קלאסי
הדיסק עם ההקלטה לעיבוד המדהים הזה, יצא תחת הלייבל דוייטשה גרמופון בנוסף ליצירה אחרת שעובדה גם כן, אך לפסנתר אחד ב 4 ידיים, ה- Ma mère l'oye של Ravel. פלטנב לקח כמה וכמה תנועות, פרקים עיקריים מהיצירה השלמה ופשוט העביר את המוסיקה ל 2 פסנתרים. הביצוע הוא לעילא. הם מהפסנתרנים הטובים, המוצלחים, המוסיקאלים והמוכשרים שישנם כיום.
מוזיקה  |  קלאסי
הקטעים המנוגנים הם מהיפים ששופן כתב, ולמעשה כמה מהם נהיו המפורסמים אולי ברסיטלי הסולו מאז ועד היום, של מבצעים שונים אשר מנגנים את לחניו של שופן. הסאונד המוקלט על הדיסק הוא "אחר" בגין הפסנתר הישן וסאונד הפטישים הלא אופייני מול סאונד הפטישים כיום, בפסנתרים מודרניים. זהו דיסק מלא היסטוריה, שסיפור נפלא מאחוריו, ומוסיקה מדהימה ביופיה.
מוזיקה  |  קלאסי
וירטואוזיות הכינור חשובה פה מאד, אך הרגש הבלתי נתפס שצ'יקובסקי מחדיר ביצירותיו נמצא גם כאן בשפע. המלודיות שמשתרכת לכל אורך היצירה וביחוד בפרק האחרון שאפילו שמו מרמז על העונג בשמיעתו מביאה את המאזין לא להניח אותה לרגע. טכניקה רבה מוטבעת בפרק השני דווקא שמצריך מהכנר להיות במיטבו אך לא לאבד לרגע את הקווים המקסימים שהתחילו עוד במדיטישיין.
מוזיקה  |  קלאסי
Natalie Clein צ'לנית מוכשרת ביותר.שמה הולך לפניה וקשור בעיקר לפסטיבלים של מוסיקה קאמרית בעולם. היא מוזמנת לכל הפסטיבלים הגדולים בעולם ומנגנת עם השמות הגדולים ביותר בתחום כיום. מלווה את בוסטרידג', מנגנת עם איזאבלה פאוסט ועוד ועוד .. נטאלי מנגנת עם תשוקה רבה וסוחפת את המאזין לחלום מוסיקאלי מהמם.
מוזיקה  |  קלאסי
מדהים לראות איך הפסנתרנית הזו משתנה בעדינות מופלאה, בכל ביצוע ובכל קטע בדיסק. כאילו הזמן של כל מלחין בטרנסקריפציה משלו, משנה את החשיבה ואת מגע האצבעות שלה על הפסנתר. דינאמית, אמיתית נכונה ומלאת תשוקה. עדינות מופלאה, לצד סאונד קריסטלי ומדהים בפני עצמו, חזק שצריך וענוג מהצד השני כאשר היא נדרשת..
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
פטרישיה יוצרת ג'אז חדשנית ומרעננת שלא קופאת על שמריה.כמו כן, זכתה אף לביקורת "הזמרת האמיצה ביותר, האינטלקטואלית ביותר, הנמרצת ביותר והמעניינת ביותר בג'אז האמריקאי". אלבום מומלץ, אולי אף למי שלא אוהד של פטרישיה בארבר. The Cole Porter Mix הוא אלבום שנותן דגש לא רק לשירה אלא גם למוסיקה המצוינת.
מוזיקה  |  קלאסי
אחת מהאופרות ומהיצירות הקלאסיות בכלל, שיכולה לגרום לי לדמעות ולסערת רגשות ממוסיקה מדהימה ביופייה באמת. ללא ספק שער כניסה, לעולם האופרות האדיר והענק כל כך. שכיום כנראה מקבל אף יותר במה ומעריצים מהמוסיקה האינסטרומנטלית. אני עדיין לא "שם" ..אך יודע גם לגוון לעצמי עם לא מעט יצירות בז'אנר האופראי.
מוזיקה  |  עולם/ישראלי/אחר
את Sentir עיבד והפיק הספרדי חוויאר לימון, שגם מנגן בגיטרה ספרדית ושותף לכתיבת חלק מן השירים. רוב השירים הם שירי לדינו מסורתיים. מהגרסא הספרדית שרקחו ל"הללויה" של ליאונרד כהן הסתייגתי מעט בתחילה, היום אוהב אותה מאוד. היא שונה מביצועי הסטנדרט האופייניים לשיר, ולוקחת אותו למקום אחר ומעניין.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
נהוג לכנות את רובן פורד אמן פיוז'ן ג'אז, אבל זו הגדרה קצת חסרה. פורד משלב בין בלוז וג'ז (הוא כמעט ולא מנגן רוק) באופן מרהיב. הוא מנגן פרזות בלוזיות
"twelve bar" תקניות ומענגות כמו שחובבי הג'אנר רגילים לשמוע אצל בלוזרים טהורים, ופתאום, ללא הודעה מוקדמת, הוא זורם לסולמות ג'זיים לחלוטין, כשהחיבור עם הבלוז הוא טבעי וזורם מאין כמוהו באופן שאני לא מכיר אצל אף אמן.
מוזיקה  |  קלאסי
ראטל מנצח על התזמורת המצוינת הזו, בעדינות ובאינטרפרטציה מאד מרחפת, אך מחושבת. בהשוואה עם ביצועים אחרים, הוא קצת שונה. אולי בשל הרוח הרוסית שמרחפת מעל הסימפוניה מבלי שראטל יצליח להבין אותה עד תומה. אך הניסיון, הצלילות והזרימה שהוא מכניס בה, מעולים. ההקלטה חדשה והדיסק משנת 2008, כך שאפשר ליהנות מאיכות סאונד טובה מאד לצד ביצוע לא רע בכלל.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
סגנון האלבום ממשיך בקווים כלליים ודי ברורים את סגנונו של עומר. אלבום מלודי, וירטואוזי ומרגש. נגיעות מזרח תיכוניות ומקצבים מהירים. אני מניח שדרוש אומץ לב לצאת באלבום סולו בשלב כה מוקדם בקריירה אך לטעמי החלטה זו הייתה נכונה. התוצאה היא אלבום מרגש ויפהפה של עומר קליין.
מוזיקה  |  קלאסי
יחד עם "שחרזדה" של רימסקי קורסקוב, הפתיחה של
"Also Sprach Zarathustra" של שטראוס ועוד כמה יצירות גרנדיוזיות במימדים תנכיים .. הסימפוניה השלישית של סאן סאנס מצטרפת להביא את המאזין לאורגזמות אדירות של התלהבות, אנרגיה ורגש מוסיקאלי מושלם.
מוזיקה  |  קלאסי
הפרק הראשון הוא המלודי ביותר בו רחמנינוף מציג למאזין את הנושא המרכזי בשלל צבעים. היפה ביניהם הוא כעבור כמה דק' שסקציית הצ'לים מבצעת את הנושא כאשר חלק מהתזמורת מנגנת מאחוריהם בשילוב - בהרמוניה מושלמת. זוהי מוסיקה רוסית במיטבה. למרות שרחמנינוף כבר שנים רבות לא חי שם אלא במערב.
מוזיקה  |  עולם/ישראלי/אחר
אמנם קשה לסווג את סגנונו המוזיקלי של האלבום, כשיש בו אלמנטים של מוזיקה מערבית עם מוזיקה אתנית, אך בשורה התחתונה צריך לשבח את באלק על התעוזה, העיבודים, המוזיקה, והניצוח הנפלא על ההרכב כולו. מדובר באלבום מצויין שמופק לעילא גם מבחינת הסאונד שלו, וזמרת מצויינת, אמינה עלאווי, עם ווקאליות מרשימה ביותר.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
אחד הדברים שאני אוהב בקונור זה אפקט מנהרת הזמן שהיא יוצרת אצלי. שכן מעבר לפרייזינג המעניין והסאונד הצרוד, הקול שלה מטיס אותי ישר לתקופה שהוקלט.
זה קורה לי הרבה פחות עם הזמרות האלמותיות (פיצ'גרלד, וואהן וכו') שלביצועיהן אין ממש זמן.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
10 קטעים באלבום שמתוכם כמעט כולם פרי עטו של טוואנר כאמור, עם כמובן עיבודים מדהימים ל גיטרה קלאסית, אקוסטית, בריטון ו 12 מיתרים לצד חצוצרה ופלוגהורן המנוגנים לעילא מנשמתו של פרסו! BLUE IN GREEN – הוא מחווה למיילס דיויס וביל אוונס מאלבום הג'אז הטוב בכל הזמנים KIND OF BLUE מנוגן בצורה מצמררת ומסמרת שיער מהזוג.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
החודש הם הוציאו את אלבומם הרביעי Ineffable Mysteries from Shpongleland. מאז הוא לא עוזב את ה CD.
האלבום הזה מייצג את כל מה שאני אוהב בשפונגל. השירים שלהם שלמים בכל בחינה: מוסיקלית, הפקתית וביצועית. אין חלקים לא פתורים באף שנייה באף קטע. הרעיונות המוסיקליים זורמים ומפתיעים כל פעם מחדש.
מוזיקה  |  פולק/קאונטרי
נכון, זה לא מאסטר-פיס, ואפילו הרבה פחות טוב מ- Stardust, אבל אני באופן אישי לא הייתי אפילו מעלה על דעתי לוותר עליו.
זה אלבום חמוד, של אמן שאני אוהב, שגם אם היה יכול להיות הרבה יותר מוצלח בבחירת חומרים/עיבודים אחרת התוצאה עדין נחמדה ואותי לפחות מהנה.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
אבל חבר אחר, amazon.com, התעקש שאני צריך לרכוש את Changing Places של הטריו בראשותו של Tord Gustavsen. בהוצאת ECM כמובן. הוא התחיל ברמיזה, פה ושם, אבל כעבור כמה רכישות ראיתי את האלבום כמעט בכל עמוד אליו פניתי באתר. אז החלטתי להאזין לסמפלים.
מוזיקה  |  קלאסי
המוסיקאים אשר מבצעים פה את הלחנים הללו, הם חלק מהמפורסמים ביותר שישנם כיום בז'אנר. הפסנתרן Lang Lang, הכנר Vadim Repin והצ'לן שלא רוצה להתבגר Micha Maisky; מביאים לנו ביצוע נפלא ליצירות הטריו האלו ויפה לשמוע שאין "מלחמות אגו", או הבלטה מלאכותית של נגן טוב, או חזק יותר. הביצוע מאוזן מאד, מלודי ומרענן.
מוזיקה  |  קלאסי
בכל מקרה עם הפרטיטות של באך, בכל דרך שתבחרו, מגולד ועד פאראיה, משיף ועד ארגריך, היצירות הללו מושלמות מוסיקאלית בעיני ומרגשות תמיד,כקסם מיוחד שבאך הביא לעולם המוסיקה.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
באלבום 10 קטעים נהדרים ומקוריים אשר נקראים Mondsee Variations I-X .
התוצאה היא הקלטה משובחת ביותר,בה בליי מצליח לרגש,ולאלתר ברמה מעוררת התפעלות.ממרום שנותיו,הפסנתרן המחונן הזה מוציא תחת ידיו אלבום מלודי נפלא שהינו יצירת מופת מרשימה לאורך 55 הדקות בו הוא נמשך.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
Dorham היה בסופו של דבר מה שנהוג לכנות: מוסיקאי של מוסיקאים, אבל זה לא אומר שזה חייב להישאר ככה. כמות ההקלטות שהותיר אחריו במגוון סגנונות ממלאת כמעט מדף על הקיר אצלי ורק חבל לי שאין עוד.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
האלבום האחרון להיום הוא זה שזכה להתעניינות הרבה ביותר מצד קהל האורחים.
אולי בצדק, זה באמת אלבום מעניין.
מדובר בשנים עשר טרקים, וכפי שהשם מרמז מכילים שירים מצרפת וברזיל בתפזורת + הפתעה.
מוזיקה  |  קלאסי
היצירות הללו שאמורות להיות בדמם של המוסיקאים היושבים בשורות התזמורת ברלין. מנוגנות באופן וירטואוזי ומעורר. ועל כך אין עוררין ואי אפשר לקחת זאת מהם בשום שלב. גם האש הבוערת בקרבו של ראטל עוזרת לפרזנטציה הכללית ובכלל - התחושה שראטל, לקח את המכלול הנ"ל בצורה רצינית.
מוזיקה  |  קלאסי
אלקן הגדיל לעשות כאן עבודת פסנתר מטריפה, שמדמה תזמורת סימפונית שלמה בנוסף כאמור לתפקידי הסולו פסנתר, שאמורים להיות כאן בכל מקרה, הרי זוהי יצירה ייעודית לפסנתר. שינוי הקצב, עבודת הידיים ומספר התווים פה הוא פנומנאלי.
מוזיקה  |  קלאסי
למרות שהטמפו קל או איטי יותר, אבאדו מבצע את היצירה הזו במלא הרגש והאהבה. שומעים בכל תו ותו את ההתמסרות שלו, יחד עם זאת של התזמורת, לעצבות ולמוסיקה הקודרת שיצאה מהנער הצעיר.
זה בכלל הימם אותי שבחור כל כך צעיר (פרגולזי) הצליח לכתוב מוסיקה כה עצובה ומיוסרת בגיל צעיר כל כך.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
גליאנו,תיאר את החוייה שלו מהקונצרט הזה:"ללא ספק אחד הקונצרטים היפים בחיי". לאורך כל ההופעה ניכרת האהבה של גליאנו למוסיקה,והוא מספק רגעים די מרגשים,עם נשמה ואווירה מהפנטת לכל אורכו.הסאונד הנהדר והקולח של האקורדיון,והוירטואוזיות הפנומנלית של גליאנו,פשוט מענגים,ובנוסף,רביעיית טנג'רייה לצידו מציגים כישרון אדיר.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
הומאג' מופלא לג'ון קולטרין ולקטעים שהוא כתב בחייו, הקליט וביצע. אבל עם טוויסט, סאונד והגשה אחרת לגמרי.
הרביעייה יחד מייצרת פה תחושה מאד רחבה אומנותית ורכה ללחנים היפים של ג'ון קולטריין.זה כאילו שסטיב קאן מנסה לעשות פה סגירת מעגל וטריביוט מושלם ליצירותיו של קולטריין.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
יחד הם טריו מרענן ומקסים ביותר. המוסיקה זורמת וכשהאלבום מסתיים - זה פשוט מעציב ..
מעציב שלא כולם מסוגלים להתעלות ליופי כזה. מעציב שהם לא הקליטו דיסק כפול. מעציב שנגמר!
מוזיקה  |  קלאסי
ג'וליה פישר היא אחת מהכנרות העולות בשמי כוכבי המבצעים כיום.
היא מציגה לנו הפעם ביצועים לשתיים מהיצירות היפות ביותר לכינור ושל בראהמס בפרט.
מוזיקה  |  קלאסי
אז כאמור נוסף ביצוע של הצרפתייה- אן גסטינל, בגלל היותה חדשה מבחינתי ובשל הסאונד הענוג שהיא מצליחה להוציא מהכלי. הקונצ'רטו הזה נבחר כדי לפתוח את היכרותי עימה. לשמוע את גסטינל עושה אהבה עם הכלי ב קונצ'רטו של אלגר, מפתחת את הנושאים ומנגנת בשילוב ליווי התזמורת מאחוריה בצורה עילאית, רק מוציא ממך רגש ומחשבה שהכלי הזה פשוט מהמם בצורות לא אנושיות .
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
נדיר למצא קול אנושי באלבום של Black Lung, ועוד יותר נדיר למצא צליל שמגיע מכלי מוסיקה טבעי. רוב המוסיקה היא חומת רעש של סימפולים של כל מני מוטיבים תעשייתים כמו מפעלים או מכוניות, עם טראקים ארוכים למדי, שלוקח שתיים שלוש דקות עד שמתחיל להתגבש המקצב הבסיסי של האלבום, המלודיה לא ברורה עד לא קיימת.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
אחד מהאלבומים המהנים, שמטלטלים אותך הנה והנה בשלל צבעים, טקסטורות ומלודיות מעולות. נגינתו של ווטן משובחת במיוחד וניכר שהעבודה שלו על היצירות עצמן וגם על הנגנים האחרים שמשתתפים באלבום, חזקה מאד ומשובחת .
מוזיקה  |  קלאסי
גם אני נמנה מאלה שאוהבים את השלישית למול השנייה. למרות היותה קשה יותר טכנית, בהאזנה אין שום זכר לכך. המוסיקה ענוגה וטבעית מאין כמוה ומבצע טוב יכול רק לתת למאזין להבין מדוע מוסיקה היא מתת האל לנפש האדם.
מוזיקה  |  קלאסי
נגינתו של ט'ארוד מדויקת וחופרת תו בתו. הוא לא מפספס מאום והגישה שלו לפסנתר וליצירות הללו היא סאטי טהור. אוונגרדי , לא מובן ומצד שני כה חלק ומלודי. לכל אלה שאולי נבהלו מהמילה אוונגרדי , אל חשש .. המוסיקה זורמת, עדינה ומלודית מאד. המילים הבומבסטיות באות לתאר יחס של מלחין מהמאה ה 19 שהלחין RAGTIME ממש.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
בסופו של דבר , זה האלבום הראשון שלהם מזה המון שנים, שאני מסוגל לשמוע מתחילתו ועד סופו וגם להנות ! למרות הכל , אין מנוס ..האלבומים הגדולים שלהם עדיין לא נוצחו ..ו AWAKE ישאר לנצח , מנצח!
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
קודם כל, וזה די מיוחד לכשעצמו חברי הלהקה לא הוציאו עד היום אלבום שמורכב כולו מחומרים שלהם הם עושים רק קאברים(!!!). שנים, הם לא משתמשים במגברים, אין אצלם דיסטורשנים או גיטרות נחנקות. בשלב זה קצת התבלבלתי, קאברים? אקוסטיקה? מה כל זה קשור למטאל?!?
מוזיקה  |  עולם/ישראלי/אחר
אהבתי מאוד את העובדה שכל הדיסק, עשרה טרקים בסה"כ, שומר על עקביות מוזיקלית כלשהי, תיפוף איטי, גיטרות, וגוון שירה סיפורי הנשמר לאורך כל הדיסק.
יש שימצאו את זה משעמם, אבל אני באופן אישי אוהב להתאים את המוזיקה למצב הרוח, ואין דבר יותר מעצבן מאיזה שיר קופצני באמצע אלבום רגוע.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
באורח אופייני ולא מפתיע, האלבום מופק ללא דופי. פשוט מפיל כמה כסף שפכו שם. יצא אלבום פופ מרהיב וגאוני מבחינת רעיונות הפקתיים ברמה שמזמן לא זכורה לי בהיפ הופ (למרות שכאמור זה לא באמת אלבום היפ הופ).
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
קריס פה שונה לגמרי. אני מוצא קריס הרבה יותר בוגר, רגוע, לא לבלבל עם איטי, אלא אמירות שנאמרות בטון נמוך. לא ממהר להיכנס, אלא עושה זאת בביטחון עצמי גבוה ובצעד בטוח.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
מעקמים את אפם למשמע המונח New Breed. המהדרין אף יתכבדו בנחירת בוז מזלזלת, והמהדרין גלאט אף ירחיקו עד כדי שליחת הודעה פרטית לאלוני ואפי המבקשת למחוק את הסקירה הזאת, כיוון שזה פורום שעוסק במוסיקה ולא בשתן גמלים.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
בדבלין הם החליפו את הדיסטורשן בגיטרות קלאסיות, והחלו לפתח את הסאונד המעניין שלהם. הקונספט היה לנגן יצירות אקוסטיות, ללא שירה בכלל, כאשר רודריגו מנגן את הליד המלודי, וגבריאלה את תפקידי הקצב. אבל עיקר הנפח בסאונד מגיע מהטכניקה המופלאה של גבריאלה.
מוזיקה  |  עולם/ישראלי/אחר
השיר הבא, שיר מחאה! (מה שוב, טוב כן. בשביל זה אנחנו פה לא?) , שאול מופז. בעצם שיר שנכתב לרמטכ"ל אהוב, שר תחבורה מושלם, ראש ממשלה בשאיפה, ועוד אילו תפקידים אשר הוא ממצב את עצמו אליהם (גבר גבר ).
מוזיקה  |  עולם/ישראלי/אחר
נשמע מוכר? זה כנראה בגלל שנתקלתם בפרוייקט הצרפתי Nouvelle vague שעשה פחות או יותר אותו דבר לפני כמה שנים... { דפש מוד בסגנון בוסה נובה? אללא יוסטור, אבל יצא חינני } אבל עם כל הציניות בצד, עברתי ברשת על כמה דוגמאות ליצירה שלהם, ו-וואללה לא רע בכלל!
מוזיקה  |  עולם/ישראלי/אחר
למחרת בבוקר מצאתי את האתר שלה. גם בנוי בצורה מרשימה. גם מחביא מאחורי המוסיקה שלה סיפורים ופילוסופיה שלמה. וגם ... היא מוכרת שם את הדיסקים שלה במחיר מוזל (כמחצית מאמזון). כמובן מיד הזמנתי ארבעה.
מוזיקה  |  פולק/קאונטרי
אחרי הטרק השני עם תחילת השלישי יכולתי כבר לנחש מה כתוב ב- Liner Notes, "ג'ואל הושפע עמוקות מהתקליטים שהותיר לו סבו עליהם הוא החליט להותיר את חותמו המיוחד".
מוזיקה  |  פולק/קאונטרי
טוב, את הפוסט הזה תכננתי לכתוב כבר מזמן. כל פעם שאני עובר על מדפי הדיסקים ונתקל בדיסקים של הגברת הזאת ליבי נחמץ קצת מהביקורות וההערות שאני קורא עליה מידי פעם.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
בתיאום מושלם קרו שני מאורעות בלתי תלויים, ראשית, נכתבו כמה הודעות בענייני מטאל, שנית, בו בזמן בזמן שב אלינו הגשם. זה שהזכיר לי שיש מן התכיפות בהמשך ההצטיידות העונתית במוזיקת חורף.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
Within temptation הם הרכב הולנדי בן בערך 10 שנים. הם יוצרים גות' מטאל עם גוונים של סימפוני מהתחלה ולא ידוע לי לפחות על חילופי כח אדם כאלו או אחרים בלהקה. הלהקה היציאה עד היום 6 אלבומי אולפן, ועוד כמה "הוצאות מיוחדות" כאלה ואחרות.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
אך מיד כשהתחלתי להאזין לו חייכתי חיוך גדול ואמרתי לעצמי. "אתה רואה ... אתה נותן לו צ'אנס וזה מה שהוא מחזיר לך ..."
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
בדיסק 10 קטעים שהולחנו כולם ע"י קליין,אשר מתגלה כמלחין רבגוני,ופסנתרן נהדר. יצויין,שההשפעה של מתי כספי,ושלמה גרוניך,בולטת מאוד במוזיקה שלו,ובנגינת הפסנתר.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
יום שישי בערב אני עוזב את הפרובינציה למספר שעות לטובת מופע ג'ז בלב העיר הגדולה. מחליף את הביגוד החנוני השולט בפרובינציה (גרבים מתוחות עד הברך, סנדלים תנכיות, מכנסים קצרים מתוחים עד הבטן העליונה וחולצה מכופתרת עד הסוף) לטובת ביגוד עכשוי תל אביבי
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
מה אפשר לומר על אלבום שיש בו כל כך הרבה צלילים, כלי נגינה, וכל כך הרבה שכבות, אבל כולו הופק עם כלי נגינה אחד בלבד? וכלי הנגינה הזה הוא בכלל לא כלי נגינה אלא מכונת סאמפלינג בשם Akai MPC60, ומערכת מחשב לעריכת מוזיקה (Pro tools)?
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
מי שאוהב מוזיקה, חייב להכיר את The Roots כן, כן, חייב. זה בספר הכללים. ואם הרמקול שלכם יוצר באיחוד האירופי אחרי קיץ 1992,אז זה מופיע גם בברושור שלו
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
אני ממליץ על האלבום הזה, לכולם. השירה של מוריסי, הגיטרה של מאר, הבאס של רורק, התיפוף המושלם של ג'וייס , ספק מתי יהיו לנו 4 חבר'ה כאלו. ללא ספק מהלהקות האלו כמו הפיקסיז, שבאו, שיחררו כמות עצומה של חומר במעט זמן ונעלמו. גאונים של רגע .
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
הלחנים המורכבים של טוני בנקס, אמנם מורכבים , אך רק במידה המשרתת את הטקסטים הציניים ,המתוחכמים ורבי המשמעויות של גבריאל.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
אלוני מציע מבט חטוף לגבירות הראשונות של הג'אז והבלוז
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
האלבום ממשיך בסגנון הפולקי המוכר, שירים שקטים וקיצביים יותר, הרבה גיטרות אקוסטיות, שירה מלודית ושקטה, תופים, קצת באס, ועוד כלים המאפיינים את הג'אנר.
מוזיקה  |  קלאסי
מהשמיעה הראשונה האלבום "דיבר" אלי. האלבום מכניס אותך מהר לאווירת כנסיות ולא רק בגלל התכנים שלו.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
להדיוט שכמוני הביצועים נשמעו מצויין אם כי מידי פעם לא הבנתי מה הן מנסות להשיג, אני גם לא בטוח שהן ידעו.
מוזיקה  |  רוק/פופ/אלטרנטיבי
ההפקה המוזיקלית פשוט מצויינת,והקול האדיר של האנון,יחד עם התזמורת הסימפונית של 40 נגנים,היא חווייה מוזיקלית נהדרת.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
למה לא? כי זה היה פשוט פתטי. אני לא יודע איך לתאר בדיוק את הנאמבר הזה, ספק דיקלום, ספק ראפ. קורא מהדף בחוסר חשק, שום איכות מוזיקלית ולא שהטקסט הצליח לכפר על משהו.
מוזיקה  |  ג'אז/בלוז
כמעט 40 שנה נשמרו ההקלטות בכספת ולא ראו אור יום. אני שמח שהחליטו לשחרר אותן. אוסף בלדות מקסים...
מוזיקה  |  עולם/ישראלי/אחר
אפילו ההוא עם הקוקו מהחנות דיסקים בדיזינגוף סנטר לא מכיר את השם שלו, אפי אתה זוכר ששאלתי אותו והוא היה מופתע מהשם?

hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות