פרק ג' -
אז איפה אנחנו כרגע ומה עוד צריך.. פה כביכול אני מסכם את הפרוייקט כולו ובסוף אראה את התוצאה הסופית שמנגנת כרגע כמובן..
אם תצליחו לא להוריד עכשיו את הדף כדי לראות.. תצאו מלכים
אז כרגע יש:
1 – פלינת' צבוע ונקי
2 – מנגנונים נקיים, משופצים ועובדים
3 – זרוע (1) משופצת נקייה ועובדת
4 – קופסה מוכנה מהנגר
5 – חיווט חדש וכלים בשביל השלמת הפרויקט.
מה צריך עוד לקנות\לבחור כדי לסיים :
1 – זרוע נוספת על המקורית של הלנקו ששיפצתי.
נקנתה בסופו של דבר זרוע 9" של Opera ה- ST100. שנראתה לי טובה מאד ובעלת VFM גבוה מספיק,
כדי שאוכל בעתיד להחליף איתה את הלנקו המקורית. זאת כאשר אתאפס על תקציב ל 12" סבירה שתהווה
את ה"שנייה".
2 – 'ראש', או 'ראשים' לשם התחלת הפעילות המהנה.
נקנה Denon DL103R לבינתיים. שוב בשל ה VFM הגבוה מאד שהוא מציג והסאונד שהוא מביא עימו.
שהתאים למעשה, בול למה שרציתי לשמוע מהפטיפון הזה.
ראש נוסף לזרוע המקורית של הלנקו,
לא נרכש לעת עתה וכמו שאמרתי היא "משתזפת בערום".
אני חושב שאולי זה קצת "בזבוז" להביא "סתם" עוד ראש.. אפילו אם יש עליו "קטע" (נגיד איזה MM של AT או Shure)
כי בסופו של דבר המטרה הסופית היא לשים SPU או ראש אחר באותה הרמה והסגנון על ה 12" העתידית.
בהמשך להעביר את ה- ST100 למקומה ה"קבוע", יחד עם הדנון שלמדתי עם השנים להעריך וליהנות ממנו מאד.
(את המקורית למי שתוהה, אני חושב למסגר ולשים על הקיר אני חושב שזה יהיה נדיר
, מזהיר
טוב סביר
).
3 – על מה להעמיד את הקופסה(?).
ספיקים, רגלי עץ, בראס, אלומיניום, אולי קרבון (BDR)? ועוד מחשבות בעניין. בהתחלה חשבתי על 4 ספייקים מתכוונים
שיוחדרו עם מוטות הברגה קטנטנים מלמטה ואל הספייק. ניגשתי לחרט והוא ביצע עבורי 4 כאלו מתאימים בדיוק.
נראה ונעשה במקצועיות. הבעיה שהספייקים הללו בוצעו מבראס.. וצבעם זהוב נחושתי וחשבתי על זה שאני רוצה
שהכול יהיה בצבע אחיד.. חוץ מהפלינת' כמובן. כמו כן לא הייתי בטוח שאני רוצה "שפיצים". כך שהמשכתי לחפש עד
שהגעתי לאלמנטים "אודיופילים" שרכשתי עבורו. והספייקים שהכנתי, הוטמנו בארון לפעם אחרת.
4 – באיזה פיניש (ואיך לבצע זאת) תהיה הקופסה בסופו של דבר (?) (הכי חשוב לא?)
על זה היו לי לא מעט תהיות ומחשבות מכיוון שלא הייתי סגור עם עצמי איך ארצה שזה יראה.
כאמור יש לא מעט פרויקטים מוכנים של כאלו שעשו עבודות מעניינות על בסיס L75 ובכלל סביב פטיפונים ישנים.
רובם נראה די שטאנצ' עם ארגז ריבועי ב-Look "בוסרי" של שכבות בירצ'. כאלו מדוגמים עם לכה ופורניר למעלה
וכאלה שהרבה פחות מושקעים. כמו כן יש גם פרויקטים שלקחו את זה צעד אחד קדימה (או כמה) והתחילו להשתעשע
עם הצורות, הגימורים, צבעים ועוד.
בגדול חשבתי על 2 אופציות עיקריות;
הראשונה היא להמשיך עם הפיניש אצל הנגר ולצפות את הקופסה בפורניר יפה ומקצועי עם טקסטורה שאבחר וגיוון
מסוים. כל זה יקבל Look וינטאג'י ואותנטי מאד. אפשר להשתולל עם "קליפות" אקזוטיות ואפשר גם ללכת על דברים
יותר מינימליסטים ומיינסטרים. סה"כ המחיר לא מרקיע שחקים, הייתי די בטוח שזה יצא מדהים על פי נסיוני עם
הקופסה שבוצעה והכרותי עם בעל המקצוע הזה לשמחתי..
האופציה השנייה זה לקחת את הקופסה מהנגר ולהעביר אותה ל"צבעי מומחה" שיעשה לה גימור "פסנתר" מבריק
וזכוכיתי. פה ה Look הרבה יותר מודרני וחדש. יקר משמעותית וקשה מכל הבחינות. לא קל למצוא בעלי מקצוע טובים
וגם לא קל לשכנע אותם לעשות לכם עבודה "קטנה" כזו.
בהמשך לכל זה, להבהיר להם כמה 'אנאליים' אנחנו וכמה מושלם זה אמור לצאת. (הייתם צריכים לראות את המבטים
שקיבלתי) רוב אלו שדיברתי איתם בנושא, נפנפו אותי, או דפקו לי מחיר שפשוט הסתובבתי בפנים נפולות לאחור.
בסופו של דבר, הלכתי על האופציה הזו למרות הקשיים. ה Look המודרני יחד עם הפלינת' הישן אך המשופץ של
הלנקו קרץ לי מאד
. הדבר הביא עימו לא מעט בעיות כאמור, של חיפוש בעל המקצוע הנכון והבהרה למה אני
רוצה להגיע. אך לבסוף זה בוצע. לא רק שבוצע, אלא בוצע באחד מסדנאות הצביעה האיכותיות שיש כיום בארץ
מסתבר ע"י צבעי מומחה עם ידי זהב של ממש. המחיר לא היה נמוך כלל וכלל!!
(זה די הפתיע אותי שוב, אבל אני
מניח שבשביל דברים טובים צריך לשלם) אבל לא משהו שבגללו צריך למכור כליה.
הקופסה הועברה אליו אחר כבוד שהנגר סיים ועבודתו התחילה וארכה כשבוע ימים פחות או יותר.
העץ כולו עבר שפכטל ושיוף מיוחדים (כמו בפחחות) והקופסא נראתה כמו יציקה (מצטער, אין לי תמונות משם..
כי פשוט שניגשתי לראות בעצמי.. פעם אחת באמצע, מיהרתי כל כך
) לאחר מכן הותזו עליה שכבות צבע
בשילוב עם לכה מיוחדת, למראה GLOSS מדהים ביופיו. בסופו של דבר, הגימור נראה בדיוק כמו פסנתר שחור
מבריק.
מאד פחדתי מהתהליך הזה מכיוון שהצבעים לא ממש מבינים באיזו "רמת דפיקות" אנחנו חושבים\מתפקדים.
דבר נוסף שחששתי שזה יראה "פלסטי \סיני" כזה.. ולא ממש כמו "פסנתר". לשמחתי- הופתעתי לטובה!.
הגענו לישורת האחרונה.
הקופסא הצבועה הגיעה מהסדנה וכל שאר החלקים כבר המתינו לה ב"כליון עניים". היום האחרון היה מתיש וארוך
במיוחד (מזל שבערב היום הזה הוזמנתי לארוחת ערב ולא הייתי צריך גם לעמוד לבשל, אחרת הייתי מת). כאשר לכל
אורכו, ארכו ההרכבות האחרונות. חיווטי החשמל מתוך הקופסה, הרכבות וכיווני הזרועות, הראש, ועוד מליון פרטים
אחרים שבטח שכחתי לציין! זה היה מטורף ממש.
חוץ מזה שהכול שוקל טונה וחצי ונתפס לי בגלל זה הגב (אינעל העולם!
).
אחרי תקופה ארוכה של המון אנשים שעזרו (וכאלו שסירבו לעזור), עבודה עצמית שלי, קניות של דברים קטנים ולא חשובים כמו גם דברים גדולים וחשובים מאד (בעצם הכול הסתבר כחשוב באותה המידה) הפטיפון יושב על הסטנד
ומנגן. ההפעלה הראשונה היתה מרגשת מאד מבחינתי, גם בגלל שפחדתי פחד מוות שמשהו לא יעבוד ואצטרף לנתק
הכול, לבדוק, לתקן ולהרכיב שוב וגם בגלל שאחרי שנתיים שלמות שלא ניגן אצלי תקליט.. אני שוב שומע את השחורים
המסתובבים.
אך איזה כיף!
לינק לפרקים הקודמים למי שפיספס ורוצה בכלל לקרוא..
1-
"אמרנו לך"2 -
המשך3 -
התכלס פרק א+ב
