עכשיו 16/12/18 07:56

פורסם: 28/04/12 22:22 ע"י aloni


Audio Aero - La Fontaine



Audio Aero La Fontaine


לקראת הנסיעה הקרובה למינכן אני מנסה לצמצם קצת את התור של הסקירות הממתינות לפירסום כבר חודשים, והנה יש לנו מוצר שזכיתי להכיר בתערוכת מינכן, אך עם החברה שאני לא בטוח שכולכם מכירים, יש לי רומן יותר ארוך.

חברה אודיו אארו הצרפתית פעילה בשוק כבר כ- 15 שנים, ומאחוריה רקורד של מגוון מוצרים, מגברי שפופרות, נגנים ומשולבים היברידיים וסט ה- Prima היה למעשה סט הסטראו נטו הראשון שלי.
בשלב מסויים היו לחברה שלושה נגני CD, לחלקם מספר גירסאות, ואז בצעד מפתיע התברר שהיא "זונחת" את תחום ההגברה ומתרכזת במקורות.
התהליך הזה קרה בד בבד עם שיחרור ה- La-Source, מוצר הדגל הנוכחי של אודיו אארו, כזה שהיה גם חדשני בפיצ'רים וגם state of the art בכל מה שקשור למימוש. לצערנו זה גם מתבטא במחיר די אסטרונומי.

את ה- La Source יצא לי לשמוע לראשונה במינכן 2009 (מאז השתנה קצת, לפחות התעדן חיצונית), אך באותה שנה היה לי קשה להסיק עליו משהו בגזרת הסאונד.
מאז הוא הופיע בעוד ועוד חדרים כל שנה, ולאחרונה גם הצטרף אליו אחיו הצעיר מושא סקירתנו, וכן הצלחתי להבין משהו. כמעט כל סטאפ בו השתתפו או שהיה טוב אבסולוטית או שלפחות הפתיע אותי.
אך זה גם יכול להיות מזל נטו, אין כמו לבדוק על סטאפ שאתה מכיר, ולאחרונה התייצב אקזמפלר של הלה פונטיין בארץ, ואחרי שעבר סבב הרצה הוא הגיע אלי לסקירה.

Audio Aero La Fontaine


Audio Aero - La Fontaine


כבר לפני מספר שנים זיהינו את הצורך, ודיברנו על זה לא מעט בפורום, שכדי לשרוד, נגני ה- CD יהיו חייבים להציע כניסה דיגיטלית. ובאמת עם הזמן ראינו נדידה לכיוון הזה (Ayon, יוניסון ריסרץ', אודיה פלייט וכו').
אך כשתחום ה- DACים מתחזק כל כך בזכות האודיו הממחושב, ותחום הנגנים הפיזיים נחלש, אנחנו לא מתפלאים למצוא מוצרים מבוססי DAC חזק עם מכניזם פיזי כתוספת (סים אודיו 750D או playback design לדוגמה).
המכשיר הראשון שסקרתי שלקח את העניין צעד אחד קדימה היה ה- Cantata של Resolution Audio. למרות המכזינם ה"פשוט", הוא הציע שלל כניסות דיגיטליות וווליום קונטרול אנלוגי. הוא נקרא בצדק Music Center שכן הוא יכול לשמש כ"מרכז עצבים" לכל מה שקשור לדיגיטל.

אודיו אארו, שכאמור כבר ב- 2009 הדגימו את ה- La Source הלכו עם המיוזיק סנטר שלהם עוד צעד קדימה, והם בוודאי בין החלוצים בתחום הזה, אם לא ממש הראשונים להציג מכשיר הי-אנד בעל מאפיינים שכאלו.
כשאני אומר הלכו צעד קדימה אני מתכוון שכאן מדובר במרכז עצבים לא רק לתחום הדיגיטלי, וללא פשרות בשום אספקט.

מושא סקירתנו, ה- La Fontaine (מעכשיו גם פונטיין לקיצור) הוא האח הצעיר של ה- La Source, מין גירסת Scale Down לספינת הדגל, שאם לומר את האמת עבד אצלי כל כך טוב בכל דבר שזרקתי לעברו שממש קשה לי למצוא את ה- down כאן. יהיה מאוד מאוד מעניין, ואולי קצת מפחיד, לשמוע את ה- La Source.

משום שיש כאן כל כך הרבה אינפורמציה, אני אחלק את סעיף הצגת המוצר לשלושה תת סעיפים.

Audio Aero La Fontaine


פיצ'רים


הפונטיין הוא בעצם שלושה מכשירים במארז אחד. ממיר דיגיטל לאנלוג, נגן תקליטורים וקדם מגבר.
כל אחד מהם "שלם" ברמת פיצ'רים, ולא גירסה מצומצמת שאנחנו רגילים למצוא במכשירים משולבים (למרות שאנחנו בדר"כ מקבלים "צימצום" שכזה בהבנה).

Audio Aero La Fontaine


בתחום ה- DAC אנחנו מקבלים לא פחות מחמש כניסות דיגיטליות.
כניסת SPDIF קואקסיאלית על קונקטור RCA
כניסת SPDIF קואקסיאלית על קונקטור BNC
כניסת SPDIF אופטית toslink
כניסת AES/EBU על קונקטור XLR
כניסת USB אסינכרונית

הכניסות תומכות כמובן ב- 24bit/192khz כולל כניסת ה- USB.

Audio Aero La Fontaine


בתחום הקדם אנחנו זוכים לשלוש (!) כניסות אנלוגיות.
שתי כניסות סינגל אנדד על RCA
כניסה אחת מאוזנת על XLR

הטרנספורט המכני תומך כמובן במדיות רד-בוק (כלומר CD) אך גם ב- SACD לא טריוויאלי בכלל.

משותפות לכל הפיצ'רים הן שתי יציאות אנלוגיות.
יציאת סינגל אנדד על RCA ויציאה מאוזנת על XLR.
אם בחרנו להשתמש בקדם חיצוני נוכל לבחור דרך התפריט את מתח היציאה המתאים לאותו קדם. אם אנו משתמשים בפונטיין כקדם נבחר באופציה "Variable" שבעצם אומרת שממומש ווליום קונטרול על היציאה האנלוגית.

עוד מספר תכונות נפרט בסעיף השלישי.

תכנון וטכנולוגיה


אני לא אוהב כל כך להתרכז בסעיף הטכנולוגיה משום שזה תחום בו אין לי את הכלים לבקר את טענות היצרנים או לבדוק/למדוד אותן בפועל.
עם זאת יש ב- La Fontaine לא מעט יחוד טכני, נעבור על הנושאים העיקריים בקצרה, תוכלו לקרוא את מלוא האינפורמציה באתר היצרן דרך הלינק הזה.

למרות שהפונטיין מציע גם קדם מגבר אנלוגי, ניתן לומר שהליבה שלו עדיין דיגיטלית, ואת מירב החידושים נמצא בדומיין הזה.
חברת אודיו אארו חברה ל- Anagram Technologies כדי לפתח את מערכת ה- S.T.A.R.S (אם אתם חייבים לדעת זה אומר Solution for Time Abstraction ReSampling) שבתכלס אומרת שהפונטיין לא רק עושה רסמפלינג עד 32bit/384khz אך מלבד טכניקות שונות למניעת ג'יטר ושימוש בשעון מדוייק במיוחד גם מממש אלגוריתם חכם לביצוע הריסמפלינג שאמור להפתר מהחסרונות שבהמרה כזאת ולשמור על היתרונות.

בתחום ה- USB הפונטיין כאמור מממש מנגנון אסינכרוני התומך ב- 24bit/192khz. המנגנון ממומש על סטנדרט USB Audio Class 2 שכידוע חסר במערכת ההפעלה חלונות לכן מסופק עם המכשיר דרייבר על גבי דיסק און קי, לשאר מערכות ההפעלה (וסטרימרים מתאימים) אין צורך בדרייבר.

Audio Aero La Fontaine


עוד קצת בתחום הטכני, הפעם גם מכני, נציין מכניזם של אזוטריק, ה- UMK-5 הבנוי מאלומיניום כולל המגירה. שכאמור מלבד מדיות CD מסוגל גם לנגן SACD.

בתחום האנלוגי אנחנו יכולים לזהות צמד שפופרות מיניאטוריות דואל טריוד בדרגת היציאה מסוג 6012W המולחמות ישירות ל- PCB (וגם מטופלות קריאוגנית אגב).
לסוג השפופרות האלו יש פרק חיים ארוך במיוחד, והטיפול הקריאוגני אמור להאריך אותו אף יותר. מדובר בעשרות אלפי שעות כמדומני.


עיצוב ותכונות נוחות


בעוד אין ספק שהפונטיין קיבל הרבה גנים של אסתטיקה מאחיו הגדול ה- La Source, למעשה אני אוהב את המראה היותר מעודן שלו.
גם כאן יש לנו פאנל קידמי שמורכב ממרכז שטוח שמתעגל אחורנית לשני מישורים עבור כפתורי התפעול. אך הפעם הם גם מתעגלים אחורנית לפאות הצידיות עם מין זימי אלומיניום עדינים.

Audio Aero La Fontaine


אך השיפור הכי משמעותי מגיע בזכות הפאה העליונה שהפעם נסתרת מלפנים, ובעלת חיתוך גלי.
בזכות שלוש הרגליות המיוחדות המאוד גבוהות, אך גם שחורות ופנימיות המכשיר המאסיבי נראה תמיד מרחף מה שנותן לו מראה מפתיע ומיוחד.
אהבתי גם את העובדה שירדו מחלונית התצוגה בעלת הזוית בחלקה התחתון, ובחרו במלבן יותר סטנדרטי עם פינות מעוגלות.

Audio Aero La Fontaine


אם זה לא ברור עד כה, הפונטיין הוא מכשיר מאסיבי ומרשים למבט, עיצוב לא ממש פשוט מחד אבל גם די מעודן. אולי למעט הרגליות הגבוהות אבל זה חלק מהקטע.
בכל מה שקשור לאיכות הרכבה, חומרים ומגע, התחושה היא של מוצר מהליגה הגבוהה. קופסת האלומיניום מרגישה עבה ומלוטשת לשלמות בכל צד.


Audio Aero La Fontaine

Audio Aero La Fontaine



על הפאנל הקידמי הכפתורים מחולקים באופן הגיוני, כשכפתורי השליטה לטרנספורט בצד ימין ושאר כפתורי הניהול בצד שמאל.
אהבתי את הכפתורים המתכתיים השקועים.
פחות אהבתי את העובדה שכפתורי המעבר בין המקורות מסומנים כ- Channel במקום Input (גם על השלט) זה די בילבל אותי בהתחלה.

ואם כבר הזכרנו את השלט, אז מדובר בשלט די פשוט למראה ולמגע. הייתי מצפה לשלט קצת יותר "סקסי" למוצר במחיר כזה.
סה"כ הוא תומך בכל הפעולות שצריך, כולל התפריט אליו מייד נגיע, אך אין לו כפתור יעודי למעבר מהיר לכניסה מסויימת. בהנתן כמות הכניסות הגבוהה אולי זה סביר.

Audio Aero La Fontaine


לגבי התפריט, מדובר במספר פונקציות פחות שימושיות ביום יום, ולכן נאספו בחוכמה לתפריט דיגיטלי עליו ניתן לשלוט גם דרך השלט הרחוק וגם דרך כפתורי השליטה בחלק השמאלי של הפאנל הקידמי.
בין האופציות בתפריט כיוון בלאנס, קביעת השימוש בקדם מגבר או לחילופין מתח יציאה, האות שיצא מהיציאה הדיגיטלית ואף אפשרות לשילוב פרוססור דיגיטלי (לדוגמה לשם RC).

עוד פיצ'ר בתחום הנוחות היא כניסת RS232 לשילוב במערכת שלט חכם או בית חכם.
הפונטיין מאפשר גם עדכון גירסת תוכנה דרך חיבור USB Host בפאנל האחורי.

Audio Aero La Fontaine


פיצ'ר נוסף, שספק קשור לנוחות ספק לסאונד הוא מתג ה- grounded/ungrounded השולט על טופולוגית ההארקה של המכשיר. ניתן בעזרתו להפתר לעיתים מ- ground loop אך מניסיוני לעיתים יש למתג כזה השפעה סונית גם אם אין humm שמיע כלשהו.

סטאפ


את הסעיף הזה אני כותב אחרון, וכבר יכול לראות שהסקירה גלשה לאורך מדאיג, אז אנסה לקצר.
שילבתי את הפונטיין כמובן בסטאפ הרגיל שלי. תחילה כ- DAC ונגן CDP חיצוני, אחר"כ גם בתור קדם.
תוכלו למצוא בסוף הסקירה, את כל הפרטים לגבי הציוד המשודך.

נקודה חשובה שצריך לזכור (והשתדלתי להזכיר בכל פעם שהתייחסתי למוצרים אחרים) היא שיחסית לאחרונה רכשתי את ה- MBL 1611 המשמש כ- DAC אך גם כקדם מגבר. אני מאוד אוהב את היכולות שלו כקדם מגבר והוא די שונה מה- 5011 בו השתמשתי עד אז.
זה אומר שקשה מאוד (עד לא נכון לגמרי) לעשות את ה- "ההשוואות הוירטואליות" שהייתי נוהג לעשות.

Audio Aero La Fontaine


סשן האזנה


כמו שקורה עם הרבה ממירים, ובטח עם "Music Centers" על הסשן להכיל סוגים רבים של חיבורים והשוואות, ושלא כמו בבדיקה רגילה אנחנו לא מתעמקים בקונפיגורציה ספציפית ומעבירים דרכה מגוון ז'אנרים.
ולמרות שזה קצת חבל, משום שכל אחד מסוגי החיבורים פה ראוי בפני עצמו, אני חושב שתמונה יותר שטוחה אך רחבה תתן לנו פרספקטיבה מתאימה לסקירה משום שבגדול אופי המכשיר נשמר בין החיבורים השונים.
ובכל זאת, כאשר אתם קוראים את הסשן שימו לב בכל אלבום לאיזה סוג חיבור/מקור אני מתייחס.

Eliane Elias - Sings Jobim
אני מודה שנכון להיום לפחות, עבורי במכשיר שכזה איכות ה- DAC היא המשמעותית ביותר, וכך אם לומר את האמת האזנתי לפונטיין רוב הזמן. עם זאת, אני מאמין שעבור הרבה משתמשים, לביצועי המכשיר כנגן CD יש חשיבות מירבית, ואולי בגלל שזה סוג החיבור הטריויאלי ביותר נתחיל איתו.

כשאני בוחן מכשיר לעצמי הדבר הראשון שאבדוק היא רמת המוזיקליות ואת יכולת השיחזור של עדינות ורגש. כשאני בוחן מכשיר לצורך סקירה, הדבר הראשון שאבחן זה עיוותים טונאליים ושאר מגבלות. אולי זה כך משום שאת התחום הראשון יותר קשה לתאר או להסביר במילים מאשר לשמוע.

בכל זאת נתחיל עם אלבום המתאים יותר לבדיקת הנושא הראשון. כאמור דרך כונן ה- CD.

בחרתי את אלבומה של אליאס אליאן, זמרת ברזילאית שבתקופה מסויימת הייתי שומע המון. כאן באלבום מסוף שנות ה-90 בלייבל בלו-נוט בו היא מבצעת את שיריו של ג'ובים.
אם רוצים לבדוק רגש, בוסה נובה נראה לי כמו מקום טוב להתחיל.

טוב, אז כמה צמרמורות שעברו בי בזמן ההאזנה סימנו לי שמצבנו טוב. ובכלל, די קל לזהות, לפחות על הסטאפ שלי, שהפונטיין יודע להזרים רגשות בשפע כמעיין המתגבר (מתנצל על הקלישאה, זה היה מתבקש). אך דימוי המים והזרימה מתאים גם לאופי המוזיקלי בו הפונטיין מחצין את המוזיקה באלבום הזה.
היא פשוט זורמת, לא עוצרת, לא נתקעת, אך גם לא טסה או מאולצת. לא הרבה מכשירים יודעים לעשות את זה.

לא אוכל לעבור לאלבום או הממשק הבא מבלי לדבר מעט גם על מאפיינים טונאליים.
זה לא אלבום שהייתי בוחר על מנת לבדוק ניטראליות טונאלית, יש בו מן כהות "ברזילאית" (חישבו על ג'ואאו ג'ילברטו) בילט אין, אך בהחלט יש מספר דברים שניתן להבחין בהם.

דווקא בגלל אותה "כהות", יכולות בתחום הגבוה באות לביטוי מוחשי יותר. אם חשבתם שהפונטיין מעצם היותו משולב שפופרות יספק לכם צליל מעט סגור אז חישבו שוב. ממש לא, הוא פתוח לגמרי, יותר מה- DAC שלי האמת, אולי פחות ממכשירים מאוד פתוחים למעלה. נניח לא הייתי חותם שהוא פתוח כמו ה- Resolution Audio Cantata.
אך הפתיחות הזאת מאוד טבעית ולחלוטין לא מאולצת. חיפשתי בכל האלבום שניה או מאית שניה שאשמע איזה תדר גבוה הגורם לארטיפקט דיגיטלי אותה "הילה" מאוסה. לא מצאתי אפילו אחת.

בסטאפ המסוגל לשחזר זאת, גם הבאס יכול להיות מאוד מפתיע. נגיד בטרק 3 (Jazz ‘n’ Samba) שמתחיל בשירה עדינה עם גיטרה אז לפתע מפתיעים התופים והקונטרבס מוציא לך איזה אומפ עמוק כזה "מתחת לבלטה".
הבאס של הפונטיין באופן כללי די מתאים עצמו לאופי של הסטאפ שלי, קשה לי להגיד אם זה באמת האופי שלו או שהוא פשוט ניטראלי ומה שאני שומע מגיע משאר הסטאפ.
בעיקרון זה הבאס שאני אוהב. מלא, נמוך ודי רך. יותר קונטרבס פחות גיטרת באס. יותר אקוסטי פחות אלקטרוני.

ולמרות שאני רואה שכבר הארכתי כאן מידי, אגיד עוד כמה מילים ספציפית על אופי ניגון התקליטורים של הפונטיין. אולי דרך השוואה ל- MBL 1531.
אולי ההשוואה הנכונה ביותר היא להוציא SPDIF מהנגן שלי לאחת הכניסות הדיגיטליות של ה-פונטיין.
אני חייב להגיד שבהאזנה ראשונה התוצאה הזאת הרשימה אותי יותר. היתה כאן מלאות ומאסיביות יותר רצינית, איכשהו גם הרגשתי שמשהו בגבוהים נפתח עוד יותר (למרות שאני לא מוצא בזה הגיון).
אני חושב שזאת התוצאה שרבים יבחרו כעדיפה.
אך ככל ששמעתי יותר ויותר, והחלפתי פעם ועוד פעם, מצאתי שיש לעדינות של הפונטיין את הקסם שלה ואני לא יכול לקבוע בלב שלם מה אני מעדיף. אני מעדיף שיהיו לי שתי האופציות.

הבדיקה הבאה היא השוואה מול ה- MBL 1531 מחובר אנלוגית ישר לפרה. טוב כאן אין לי דילמות.
אומנם הסאונד באופי הכללי יותר דומה לאותו חיבור SPDIF שהרשים אותי לפני רגע (שזה די מפתיע אם תחשבו על זה! לכאורה לטרנספורט יש יותר השפעה מל- DAC על האופי), אך האיכות הכוללת מרגישה לי נחותה משתי האופציות הקודמות. הבמה הצטמצמה, קצת מהעדינות והפתיחות נגזלו.
אז אפשר אולי לנסות למצוא לזה כל מיני תירוצים, אבל כנראה שלא יעזור לי, ה- DAC של הפונטיין כנראה יותר טוב משל ה- 1531. מה שכן, אחרי כמה דקות של ההאזנה ההבדל מתחיל להתטשטש, זה לא הבדל של שמים וארץ, אך חזרה מוכיחה שהוא קיים ורפטטיבי.

Kit Downes – Golden
מכאן נמשיך לבדיקת הפונטיין כ- DAC נטו, אומנם כבר נגענו בזה באלבום הקודם כשחיברנו את הנגן שלי ב- SPDIF, אך הצורה שאני רגיל לבחון DAC היא עם המחשב וכעת נעבור אליו מחובר קודם לפונטיין בעזרת ה- EVO ולא בחיבור ה- USB בו הוא מתגאה.
את האלבום הבא גיליתי כמובן בזכות סקירתו של חברנו אופירס, מי שלא נחשף מוזמן להתעמק בלינק.

בטריו ג'אזי המובל על ידי פסנתרן מתבקש שאבחן את הטונאליות של הפסנתר נכון?
כאן אני חייב לציין שהתוצאה הפתיעה אותי. זכרתי את האלבום הזה כבעל סאונד טוב מאוד, כולל לפסנתר עצמו, והיתה לי אפילו סקירה לרענן את זכרוני.
כאן הפסנתר גם נשמע טוב כמובן, אך לפתע הוא נשמע לי קצת יותר מידי "MIDי" מהרצוי. כלומר אני חש שיש בליטה מסויימת המובחנת בעיקר באוקטבה אחת לעומת שאר התדרים. עד כמה שהצלחתי לזהות נראה לי שמדובר באזור A4 עד A5.
זה היה לי די מוזר, לא זכרתי את התופעה הזאת באלבום, ובכל ההאזנות שקדמו לסשן לא שמתי לב לתופעה שכזאת. מייד התחיל מרתון פסנתרים לוודא שאין כאן בעיה טונאלית.
אוקי, אז אני שמח לבשר שאין. מה שכן גיליתי, זה שהפונטיין הוא DAC יותר "מודרני" גם מה- DAC שלי וגם מנגן ה- CD שלי. יותר בסגנון ה- Simaudio 750D או dCSים (ששמעתי רק בתערוכות לצערי).
הוא יותר רזולוציוני, וחושף דברים שבמכשירים שלי (שהם יותר בסגנון old school) יותר קשה לזהות למרות שאם מחפשים הם שם.
[האמת שאת העובדה הזאת זיהיתי כבר בהאזנות ראשונות לפונטיין, רק לא שייכתי זאת לתופעה ששמעתי כאן]
מעניין.

אוקי, אז הפסנתר קצת MIDי, מה עוד נוכל ללמוד על הפונטיין באלבום הזה. אם נישאר עוד רגע על הפסנתר, נגלה שמלבד האופי הספציפי הזה הוא די שלם וחלק. אין פה מגבלה טונאלית של הקצוות, ולמעלה בתחום הגבוה שלו הוא מרגיש לי פחות מוגבל מהרגיל (ואת זה כבר ברור לי שאני יכול לשייך לאופי המודרני יותר של הפונטיין).
כמובן שזה מתבטא גם בכלי ההקשה, ספציפית במצילות (לא רק) עם פתיחות ואמביאנס מעולים.
המעניין הוא שהפתיחות והאמביאנס האלו ממש לא נשמעים לי כתוצאה מלאכותית של oversampling (שכאמור המכשיר כן עושה), בטח לא לתדר גבוה כמו 384khz. הם נשמעים טבעיים לחלוטין פשוט לא מוגבלים.

הייתי מאוד מרוצה גם מהתוצאה המוזיקלית של שיחזור האלבום דרך הפונטיין. הוא ידע לזרום עם הקטעים המלודיים, וידע לזרוק לפרצוף את הקטעים המהירים. יהיה זה הפסנתר או התופים.
אוקי, אני מרוצה מהפונטיין כ- DAC "ג'נרי", עלינו עוד לבדוק את כניסת ה- USB, אך לפני שאנחנו משחררים את ה- EVO אני רוצה לבצע בדיקת הי-רזולושן קצרה גם דרכו.


הי-רזולושן דרך כניסת SPDIF
מאז ששי התלונן בפורום על בעיות בניגון חומרי 192 דרך ה- EVO, אחת הבדיקות הראשונות שאני עושה עם כל DAC זה לבדוק שהוא אכן מסוגל לקבל קבצי 24/192 מה- EVO דרך כניסות ה- SPDIF.
אוסף ה- 192 שלי גדל לאחרונה מאלבום אחד לארבעה והפונטיין בשילוב ה- EVO ניגנו את כולם ללא שום בעיה כשמייד החלונית של הפונטיין מציגה את התדר המתאים והאלבום מנגן ללא שום השתהות או קיטועים.

אך מלבד יכולת לנגן בלי קיטועים, בוודאי שמתם לב שלאורך תקופת סקירות ה- DACים מצאתי כאלו המחצינים הבדלים בהי-רז יותר ופחות. ה- Linn DS-I ממש דרש הי-רז, אך מבין ה- DACים היעודיים ה- Weiss 202 עדיין זכור לי כמצטיין בנושא זה (היו עוד כמה טובים יחסית).
הפונטיין בהחלט שייך לקבוצה המצטיינת, אפילו עם סיכוי מסויים שיעמוד בראשה. קשה לדעת משום שאת ה- 202 בחנתי מזמן ובסטאפ אחר וכנ"ל את ה- Simaudio 750D.
הייתי מאוד מאוד שמח לעשות השוואה בין השלושה האלו היום, על אותו הסטאפ, ספציפית לנושא ההי-רז אבל גם בכלל. אך אני קצת איטי (מעדיף לחשוב על זה כיסודי :) ) בביצוע הסקירות שלי, ובארץ כשהתצוגות של היבואנים מוגבלות לא יאה להחרים מוצרים לכל כך הרבה זמן.

כמו הדאקים המצטיינים אלבומי הי-רז הצטיירו כפחות מוגבלים, קצת פחות "מלאים" וסולידיים אולי עם יכולת הפרדה ושקט משופרת. אבל אלו שבאמת מצטיינים לא נשמעים רזים מידי בהי-רז אלא יותר טבעיים. זה מה שקרה עם הפונטיין, גם עם אלבומי הי-רז מוכרים כמו River וגם עם אלבומי ה- 24/192 החדשים כמו זה של אוונס שלצערי איני יכול לבחון על הממיר שלי.

Jennifer Warnes - Famous Blue Raincoat
כפי שכתבתי בסעיף תאור המוצר (לפחות אני מקווה שכתבתי, אני כותב את הסשן לפני שאר הסקירה), הפונטיין מתהדר בכניסת USB אסינכרונית התומכת ב- 24/192 ולמרבה הפתעתי כנראה לא מבית M2TECH, (שמייצרת את ה- Bridge שאודיו אארו משווקת) אלא חברה שוייצרית המציעה לוח שכזה המסוגל להמיר יציאת USB של המחשב דרך USB Audio Class 2.0 ל- I2S נייטיבי לממיר.
בחרתי באלבום המוכר של וורנס לבדיקת הממשק הזה ברזולוציית רד בוק והשוואה מול ה- EVO, אך גם אזכיר מעט אלבומים קודמים.

נתקלתי לא מעט באלבום בסקירות במגזינים שאני קורא, אך לא הבנתי אף פעם את ההתלהבות הסונית. לפחות בגירסת ה- 20 שנה שלי אני לא מוצא את הסאונד או כל ההפקה כמשהו להתגאות בו במיוחד. למעשה בציוד חושפני האלבום הזה מהווה מבחן טוב למכשירים לוודא שמצד אחד מצליחים לחשוף את כל רבדי ההקלטה ומצד שני אינם מטרידים/מנסרים בתחום הגבוה שלהם.

הבדיקה של כניסת ה- USB הזאת היתה מעניינת מאוד עבורי. אני לא זוכר מתי בדקתי לאחרונה כניסת USB אסינכרונית התומכת ב- 192 שאינה של M2TECH.

ובפועל אופי הסאונד של ממשק ה- USB של הפונטיין די שונה מהאופי לו התרגלתי ממוצרי M2TECH.
יתרונותיו היו סוג של ניקיון שאני לא זוכר ששמעתי אי פעם מחיבור USB של מחשב. הסאונד נקי, צלול, מפוקס, טונאליות ניטראלית על הצד ה"עבה" אבל לא "שמן", כלומר צלילים עבים אבל ללא ניפוח כלשהו של המיד באס או באס.

על פניו תוצאה מצויינת שאני מניח שרבים יאהבו ויצפו לה.
באופן אישי, זה לא סוג הסאונד שאני מחפש. היתה חסרה לי ה"נגיעה", היה חסר לי קצת bloom במיד ובגבוהים. ולמרות שאי אפשר להגיד שהתוצאה הזאת לא מוזיקלית, מבחינתי היא לא מוזיקלית כמו דרך ה- EVO.

השתמשתי בטרק הנושא כדי לבצע השוואה אחד לאחד בין ה- USB של הפונטיין ל- EVO מחובר ב- SPDIF (חיבור BNC וכבל דיגיטלי יקר מאוד יש להודות).
אין מה להגיד, ה- USB של הפונטיין מספק סוג של ניקיון ושקט שלא שמעתי עוד ממחשב. זה לא סוג השקט שאנו רגילים לתאר "רקע שחור" אלא שקט שקשור לניקיון של הצליל בעיקר בטונים הגבוהים יחסית (מיד גבוה ומעלה).
הסקסופון שפותח את הטרק ומלווה אותו, נשמע עבה ואחוד יחסית להקלטה (לא גדול ונפוח כמו בהקלטות ג'אז, אם הוא נשמע כך בהוצאה זאת אצלכם משהו כנראה לא בסדר). החיסרון הוא שהעובי או הפוקוס הזה קצת מאבד מתחושת האויר של הכלי והוא נשמע קצת יותר מכני.
בדיוק את אותו הדבר אפשר להגיד על קולה של וורנס, אבל עליה אי אפשר להגיד שנשמעת מכנית, רק פחות מרגשת מהאופטימום.

עם ה- EVO התחושה באופן כללי יותר אוורירית. זה מתבטא פה בכל הכלים, מסקסופון הסולו בתחילה, כלי הקשת, הקונטרבס וקולה של וורנס.
האווריריות הזאת, או ה- bloom יוצרים עוד שתי תחושות. ראשונה היא צליל בודד יותר תלת מימדי עם גבולות קצת פחות מוגדרים, ותחושת במה יותר עמוקה.
המוזיקליות כאן גם היתה יותר לטעמי, קצת יותר דרמטית/איטית מאשר מדוייקת.
כמובן שמה שהתגלה כיתרון של כניסת ה- USB של הפונטיין ירשמו כאן כחסרונות. ניקיון, צלילות, פיקוס וכו'.

גם האלבום הראשון (אליאס) נשמע שונה דרך ה- USB של הפונטיין מאשר דרך ה- EVO. יפה, נקי, מרשים, אבל קצת פחות מוזיקלי ויותר "שטוח".

דיסקליימר:
טוב, אני אומר את זה בהחלטיות, אני העדפתי את המחשב דרך ה- EVO. עם זאת, יהיה לא מקצועי מבחינתי לומר זאת מבלי לציין מספר פרמטרים שיתכן שמשפיעים על תחושתי.
- עבדתי מעט מאוד עם כניסת ה- USB של הפונטיין. למעשה רק כדי לעשות את הבדיקות האלו. יתכן שיש שם רכיבים שלא עבדו מספיק כדי לעבור ברייק אין.
- המחשב ואולי כל הסטאפ שלי עובדים עם ה- EVO כבר זמן רב ועברו אופטימיזציה כדי להתאים משום שזה המקור שאני שומע רוב הזמן.
- כפי שאמרתי, למרות שאני באופן אישי העדפתי את התוצאה הזאת, אני משוכנע שיש שיעדיפו את הניקיון והצלילות של כניסת ה- USB.

הי-רז דרך כניסת ה- USB
אם כבר דיברתי על הי-רז דרך ה- EVO אבצע את הבדיקה גם לכניסת ה- USB.
אז קודם כל ברמה הטכנית, גם כאן ניגון חומרי הי-רז וספציפית 24/192 התבצע בצורה חלקה ללא שום השתהות או קיטועים כשהפונטיין מציג מייד את התדר המנוגן בחלונית התצוגה.

דרך כניסת ה- USB, ניתן אמנם להבחין בהבדלים בין הרזולוציות השונות, ולמעשה מדובר באותו סוג של הבדל מוכר. יותר "רגוע", מעט פחות "מלא", יותר שקט ולעיתים יותר דרמה.
אך אם התפעלתי מההשפעה של קבצי ההי-רז דרך ה- EVO כאן אני יותר מתון. ההבדלים קיימים אך זה לא נשמע לי כמו המכשירים שהצטיינו בהבלטת ההבדלים האלו.

אני חושב שה- "עובי" והניקיון קצת ממסכים על ההבדלים. בכל זאת, באלבומים מסויימים כגון River של הנקוק כן העדפתי די בבירור את גירסת ההי-רז.

כקדם מגבר


בתקופה שבחנתי את הפונטיין התחלתי עם הממיר. זה הרכיב שאני הכי אוהב לבחון, אולי זה קל לי משום שבחנתי כל כך הרבה כאלו. אחר"כ המשכתי לבדיקתו כנגן CD, וסיימתי עם בדיקתו כקדם.
אולי שמתם לב שבדר"כ אני לא מתלהב מהבדיקה הזאת. קודם כל משום שאני בדר"כ מתאכזב, שנית אני לא מתלהב לפרק ולהרכיב את הכבלים שבין המגבר לקדם שלי.

במקרה שלנו מדובר על קדם מלא. לא ווליום קונטרול דיגיטלי ואפילו לא "רק" ווליום קונטרול אנלוגי אלא קדם מלא, עם דרגת יציאה שפופרתית ושלוש כניסות אנלוגיות.
בתאוריה זה כבר אמור לעניין ועדיין איכשהו לא התלהבתי לעשות את הבחינה הזאת. עד שניסיתי.

לא רק שזה קדם "סביר" למכשיר משולב, זה אחד הקדמים הטובים יותר ששמעתי אצלי.
במידה מסויימת, רק כאן בא לידי ביטוי האופי ה"שפופרתי", אך לא בצורה שאתם אולי מתארים לעצמכם.
הרבה פעמים אנחנו חושבים על קדם שפופרתי כמוצר שיחמם לנו את הסאונד, שיגדיל את הפרזנטציה ביחס לסוליד סטייט ואולי יתרום לתלת המימדיות של הצליל הבודד והבמה כולה.
אז כן, חלק מהדברים האלו הפונטיין יודע לעשות, אבל כמו הקדמים המשובחים יותר, הוא לא מנפח ולא מחמם. אם יש לכם סטאפ "קר" טונאלית אני חושש שהוא ישאר כזה, אם הפרזנטציה קטנה היא תשאר כזאת (אלא אם לכל אלו גרם הקדם שלכם).

הקדם של הפונטיין כן יודע להזריק "מוזיקליות", הוא כן יודע "להאניש" (להפוך לאנושי) את הסאונד, והוא כן יודע לייצר דמויות סטראו תלת מימדיות. הוא מעולה בשחזור עידון ועדינות, ואם יש לו אופי טונאלי כלשהו זה לא אופי מובחן.

במספר אספקטים אני ממצב את הקדם של הפונטיין בין הקדם שהיה לי עד לא מזמן (ה- MBL 5011) והקדם המשולב ב- DAC הנוכחי (MBL 1611).
ה- 5011 היה אלוף באיזון טונאלי שטוח, אימג'ינג מדוייק ופוקוס אך גם עידון ועדינות לא חסרו לו. הקדם הנוכחי שלי בעל צליל עשיר, מלא, מחצין מאוד גווני צליל ו- timbre ובעל פרזנטציה גדולה יותר.
הפונטיין יותר עשיר מה- 5011 ופחות מה- 1611. הוא פחות מדוייק מה- 5011 ויותר מה- 1611. כנ"ל לגבי הפרזנטציה, הבנתם את הכיוון אני מקווה.
בואו נאמר שאם היו אומרים שאני שומע קדם של 10K$ זה היה נראה לי הגיוני, ואם היו אומרים שיותר לא הייתי זועק "גזלה".

בכל זאת אני צריך לבחור לי אלבום לקטע הסשן הזה, ואני שם לב (שכמו תמיד כמעט) הזנחתי את התחום הקצבי, וזו ההזדמנות האחרונה שלי. אז יאללה, לא נתפרע אבל נטען למחשב את Frank הגרובי (בחלקו כמובן, לא חסרות כאן בלדות נוגות) של ווינהאוס ז"ל במיוחד בשביל אילפ בגירסת הדלוקס בו יש כמה טרקים המתאימים לדרישה.

אז ככה, שמעו, הפונטיין אוכל את האלבום הזה בלי למצמץ. הוא גרובי כשצריך, הוא מלודי כשצריך, הוא עדין כשצריך וגס כשמתבקש. אבל הוא לא מכונת יריה. מי שאוהב את הסאונד הכוחני, ה"מהיר", ה"ממוכן" יכול למצוא את זה במכשירים אחרים וגם הרבה יותר זולים האמת.
אך בכל זאת אני מאוד מרוצה מהביצועים של הפונטיין בביצועים מהירים או גסים יותר ביחס ליכולות שלו בתחום המלודי/עדין. למעשה אני סבור שהוא יותר טוב בהקשר הזה מהקדם/DAC שלי בזכות העובדה שהוא יותר "קליל" באופיו.
זה נכון לביצועיו בכל סוגי הממשקים, וגם כקדם.

בהקשר הטונאלי כאן אנחנו מגלים שהפונטיין לא חוסך מאיתנו באס גם באלבום "פופי" יותר שדורש זאת, והוא אינו "שורט" בגבוהים כפי שציוד מסויים עלול לעשות באלבום כזה.
התוצאה מאוזנת, לא גרנדיוזית בשום אספקט ולא ביישנית או קטנה.

בכל זאת אל תחשבו שויתרתי על בדיקת הכניסות האנלוגיות של הפונטיין. לשם כך ניסיתי להקשות עליו ולחבר דווקא את הפטיפון עם הראש בעל מתח היציאה הנמוך יחסית ופונו ללא גיין אסטרונומי.
רציתי לבדוק ראשית שאני יכול להגיע לרמת ווליום מספקת, ושנית מה מצב הרעש כשאני מגביר, האם אקבל תוצאה "מלוכלכת"?
ממש לא. לא רק שאינה מלוכלכת, משום שהסט האנלוגי שלי "באלקי" יחסית, והקדם שלי מלא בעצמו, השיחזור של הפטיפון היה לטעמי יותר טוב דרך הפונטיין מאשר דרך הקדם שלי. הוא קצת ריסן את הבאלקיות הזאת, והצליח לחשוף יותר עידון מבלי להשמע חלילה רזה או אנמי.

Audio Aero La Fontaine


סיכום


הייתי יכול להמשיך את הסקירה לעוד 4,500 מילים לפחות. לחבר את הפונטיין גם למק באופטי, לבדוק את הכניסות והיציאות המאוזנות שלו, לשלב פרוססור דיגיטלי, להשוות כל אחת מהכניסות ל- CD שלי וכו' וכו'.
אבל אין לי זמן לכל זה, והאמת היא שאת התמצית של הפונטיין שמעתי כבר ביום הראשון בו חיברתי אותו.

דקות לפני שאני כותב את השורות האלו קראתי קצת את חוברת ההוראות וגיליתי שאני לא עומד להיות מקורי כפי שקיוויתי משום שמסתבר שמנכ"ל אודיו אארו ג'רום אנדרה רמז בדיוק על כך בהקדמה. הפונטיין מייצג עבורי שילוב נהדר של ותיק ומודרני, דיגיטלי ואנלוגי, מוזיקליות ואיזון, רגש ודיוק.

התחום הדיגיטלי שלו מזכיר לי את המכשירים המודרניים יותר, הנתונים והטכנולוגיה מחזקים את הכיוון הזה. אך הסאונד הכללי שלו לא הולך לכיוון האנליטי שלעיתים מוצרים כאלו מייצרים. הוא אנושי, מוזיקלי, יודע לייצר עדינות אמיתית ועושה כל זאת בסאונד מאוזן ונקי בלי שטיקים וטריקים.
הוא גם אחד המכשירים הורסטיליים ביותר שנתקלתי בהם, למעשה לא נתקלתי בשום מכשיר בעל פיצ'רים שכאלו בגזרת ההי-אנד הגבוהה. מה שיפה זה שכל אחד מהם מצויין בפני עצמו.

טוב התלהבתי יותר מידי, אני חייב להכניס כאן איזו צביטה אחרת אף אחד לא יהיה מרוצה.
תגידו מה זה השלט הזה? שלט מפלסטיק במכשיר במחיר כזה, אתם צוחקים עלי?
ולא יכולתם לשים כפתור לכל כניסה שלא נצטרך לדפדף ביניהן?
אני באופן אישי הייתי מעדיף USB של M2TECH הרי יש לכם שת"פ איתם.

זהו, יותר מזה אין לי על מה לקטר. המכשיר הזה קרוב למושלם, מהפיצ'רים המרובים שמגיעים כולם לרמת אופטימום, דרך הנדסת האנוש (של המכשיר לא השלט) ועד הבניה והעיצוב.

אני לא מתכוון להגחיך את עצמי או לבזות אתכם ולדבר על VFM, אין דבר כזה VFM במחירים האלו.
אך הבחינה לימדה אותי שאפשר לבנות סטאפ מעולה וגם ורסטילי מהפונטיין, פאוור ורמקולים, אולי זה קצת ממתיק את הגלולה.

אם אנחנו נכנסים לסטאפים או למי מתאים מכשיר כזה, אני רוצה להזהיר שלדעתי לפחות, מי שאין לו סטאפ מצויין או כזה המתאים לטעמו, אין לו כל כך מה לחפש בפונטיין.
לפעמים אנשים חושבים, וואללה, אני אביא פה CD/ממיר בן יונה והוא זה שיסדר לי את הסטאפ.
הפונטיין הוא לא מסוג המכשירים האלו משום שהוא לא צבוע. מי שאוהב סאונד מלא ויש לו סטאפ כזה יוכל אומנם להסתדר עם הפונטיין משום שהוא לא יגזול את זה, אבל למי שיש סאונד רזה ומעוניין להשמינו לא נראה לי שהפונטיין יתאים לו.
מה שהפונטיין כן יכול להביא זה רמת איכות של מקור רפרנס עם פיצ'רים מגוונים, הקדם הכי טוב ששמעתי ממכשיר משולב ובין הטובים ששמעתי בכלל.

אז זהו מר פונטיין, תיכף אני מנתק אותך לצילומים ומחר אתה כבר אמור לעזוב. נהנתי מאוד מביקורך, קפוץ לבקר מידי פעם אה?
מקסימום אני מניח שנתראה שוב במינכן.

Audio Aero La Fontaine



סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, MBL 1611, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech i770, Furutech Formula2 USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala


מחיר היכרות : 16,500 יורו
יבואן: סבו אודיו H2




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות