עד כמה שאני יודע, ג'יטר היא תופעה של הזזה של אות חשמלי בזמן באחוזים קטנים ביחס לתדר, פעם קדימה ופעם אחורה.

ניתן למדוד באופן תיאורטי את הג'יטר על ידי טכניקה הנקראת eye diagram.

נניח יש אות חשמלי בתדר x, זה אומר הזמן מחזור הוא 1 חלקי x. עכשיו חותכים הגל (נניח לצורך פשטות ההסבר) בנקודות זמני המחזור שלו, ומניחים כל חלק אחד על השני.

כאשר הגיטר הוא אפס מקבלים גל שנראה כמו זמן מחזור אחד מושלם כי כל חלקי הגל יושבים אחד על השני בצורה מושלמת. כאשר הגיטר לא אפס, הקווים לא עולים אחד על השני בצורה מושלמת ולכן יש מריחה גם ימינה וגם שמאלה. מה שחשוב להבין שהסטיות הם לשני הצדדים בזמן שהוא קטן ביחס לזמן המחזור, אחרת זה לא גיטר, כי אם זמן מחזור לא נכון.

הסגנל ביחס לשעון בדרך כלל נדגם בעליה, ותוצאתו היא 0 או 1. מכיוון שהגיטר לא אמור לשנות את האות הדגום, ותוצאת הדגימה אינה משתנה, אני לא מבין למה גיטר אמור להשפיע על התוצאה הסופית של הסאונד.

אשמח להסברים בנושא. מצורפת דוגמא ל eye diagram

התוצאה של ג'יטר היא קצב דגימה לא אחיד. הגרפים שציירת הן פקטות שמגיעות אחת אחרי השניה. אם מרווח הזמן ביניהן קבוע ואתה דוגם את הסקופ באותו מרווח תקבל קו בלי ואריאציה/רוחב. ההרחבה מעידה שיש וריאנס במרווח, כלומר אם זמן הדגימה הוא 10ms אז לפעמים יש 9 ולפעמים יש 11 בין פקטה לפקטה. בצורה הכי גסה, אפשר לומר שכל פקטה מכילה את עצמת סיגנל האודיו בזמן נתון. אם תרגמת D/A במרווחי זמן לא קבועים, עיוותת את צורת הגל.

נו , וחוץ מזה הכל בסדר ? .

רגע עמי,

לא בטוח שהבנתי. אני מדבר על גיטר בדומיין הדיגיטלי. ווריאנס המרווח בזמני המחזור לא משפיע על נכונות דגימת האות בכניסה של דאק נניח. כדי שתהיה השפעה, הדאק או כל מכשיר אחר שקולט את הסיגנל הדיגיטלי, אמור לדגום ערך לא נכון, במקום 0, 1 וההפך.

מכיוון שההזזה לא קבועה, אחרת זה לא גיטר אלא זמן מחזור לא נכון, והיא בשני הכוונים, אחרת מפספסיים מידע כתלות בחלוקת התדר בהזזה, אז לא אמור להיות שום עוות. ז"א אם אצמיד מכשיר מדידה אני אמור לראות את אותם ביטים ביציאה מהמשדר (טרנספורט) לכניסה אל תוך ציפ חלק הממיר האנלוגי.

כאן תוכלו גם לשמוע ולהתרשם איך באמת נשמע JITTER מסוגים שונים - ולא רק לדבר על זה

http://www.sereneaudio.com/blog/what-does-jitter-sound-like

נדמה לי שאתה מבלבל את עצמך. עזוב את תדירות הגל האנלוגי. נניח שאתה רוצה לשחזר רק את חצי המחזור הראשון של סינוס. אז אתה דוגם אותו באינטרוולים קבועים ורושם את המילים הדיגיטליות באותם מרווחים. כעת אתה צריך לקרוא את אותן מילים בטרנספורט ולהמיר אותן לאות אנלוגי ב-D/A. אם יש דיליי בהגעת המילה ל-D/A תקבל את אותה עצמה אנלוגית קצת מאוחר יותר והסינוס יתעוות. לכן מסנכרנים בין הטרנספורט ל-D/A על ידי שיתוף סיגנל שעון או משתמשים בבאפר על ה-D/A שיקח משם את המלים בזמנו החפשי.

אולי מקור הבלבול זה האינטרפרטציה שלך של הגרף, שאתה מבין אותו כפולס של 1 או 0 ? זה לא, זה השעון. בכל 'פולס' כזה עובר הרבה יותר מביט אחד.

תבוא תקח האנטיגיטר בין הטובים בעולם !

ה- Eye Diagram הוא כלי ניתוח שימושי בתחום התקשורת הספרתית בעיקר, כי הוא מתאר, כפי ש-mute הציג, את הפוטנציאל של המנגנונים המפענחים לטעות בין סימבולים (למשל בין 0 ו-1) כתוצאה מתופעות כמו ג'יטר בתווך.
אבל אלינו באודיו זה פחות רלבנטי;
כמו שעמי היטיב לתאר, התופעה שעליה מדברים בד"כ במערכות אודיו היא ג'יטר שעון - והשפעתו על דיוק ההמרה מאנלוג לדיגיטל ולהיפך.
אלה שני דברים שונים.

ההתייחסות של עמי ושלך הגיונית לתיאור התופעה הרלוונטית.

אבל אם אני קולט את הראש של מיוט השאלה שלו מגיעה מכיוון אחר.
איכשהו המושג ג'יטר השתרש כתיאור כל הבעיות שיש בשיחזור דיגיטלי (כמו שמושגים אחרים השתרשו בלי קשר לפירוש האמיתי שלהם... דינמיקה, "באס הדוק" ועוד כל מיני שטויות).

למה SPDIF זה לא טוב - ג'יטר
למה USB סינכרוני זה לא טוב - ג'יטר

וכו'