קצת הגיגים, גם אם שחוקים. לאחרונה נדמה לי שמושגים רווחים בשפה משתלטים על מהות שמבחינה או מבדילה בין רכיבים שונים. כך התקבעה למשל האבחנה הפופולארית שבין אודיופיליה ומודרניות לבין חום, מוזיקליות ואמוצינליות.

אבל, אם הפירוט המודרני או הדגשים השונים גרמו לפחות הנאה לנפש ולנשמה, או לרוממות הרוח, ונותרו יבשים ושכלתניים, סביר להניח לוגית שאותה אודיופיליה לכאורה נכשלה בתרגום, כי מוזיקה לא אמורה להישמע כזו, לא? מוזיקה לא מוגברת לא אמורה להישמע יבשה או שכלתנית ולא מרגשת. כלים או קולות אנושיים ברוב המקרים הם לא כאלו, גם אם יש כלים או קולות יותר חמים או יותר יבשים. אם אבדה לחלוחיות, משהו כנראה לא נכון, והוא מן הסתם גם לא אודיופלי.

לראיה, אנשים כאן עשו שינוי כיוון כדי לחמם את הנפש והנשמה, גם אם לזמן מוגבל. אז איפה הטעות לכאורה?

ואם נהיה קונקרטיים יותר, או סתם ממוקדים ברמקולים למשל, האם טידאל, ווילסון, מג'יקו, YG , נחשבים "מודרניים" או "אודיופיליים"? האם הם פחות מוזיקליים או מרגשים בהשוואה לכאלו שאינם "אודיופילים קלאסיים" ? איזה רמקול הוא אודיופילי מודרני לא מרגש? איזה מגבר הוא כזה?

אישית הייתי מעדיף הבחנות דרך מושגים יותר קונקרטיים, כמו בהירות, עודף או חוסר בבאס, טקסטורה של כלים, קושי או יכולת בהתמודדות עם ווליום או עומס גבוה, טרבל מעייף, חוסר בתלת מימד וכו' וכו' על פני חום ומוזיקליות, או אודיופיליות ומודרניות.

״רוח חדשה מנשבת בטבריה״
לדעתי יש מגמה של סאונד מודרני ברמקולים , מגברים של היום.
שמותאמת ל ״מוזיקה של הצעירים״
לכן יש לציוד הזה ״בעייה״ לנגן מוזיקה,גאז רומנטיים של פעם
כמו של ציוד רומנטי לנגן מוזיקה מודרנית.
לכן כל אחד לדעתי צריך להתאים פרמטרים של ציוד ל עולם המוזיקלי האישי.

זה מאוד תלוי במאזין ובסיטואציה המדוייקת.
לאחד ה"פירוט המודרני והדגשים השונים" יגרמו לפחות הנאה ולאחר יותר.
יש לי הרגשה שהקבוצה השניה דווקא יותר גדולה, אחרת אי אפשר היה להסביר את השיפט לכיוון הזה בתעשיה.

אגב, צריך לשים את הדברים על דיוקם. זה לא שהציוד ה"מודרני" לא יכול להוציא לחלוחית. זה פשוט יותר קשה, אבל כשזה קורה זה קורה אולי הכי טוב.



מודרניים. לדעתי כן.



אם לחזור למה שכתבתי קודם, אז זה תלוי איך מסתכלים על זה.
נניח אני באופן אישי חושב שהם פחות מרגשים אותי או מוזיקליים או וואטאבר.
מצד שני, אני גם חושב שהם יכולים מוזיקליים מאוד, זה פשוט דורש הרבה יותר עבודה מרמקול בסגנון ישן. אבל כשזה קורה זה יכול להיות מאוד יפה.




בעייתי להגיד שאתה מעדיף הבחנות כאלו מול כאלו משום שהן נמצאות בתחומים שונים.
יש הבחנות של סאונד נטו ויש הבחנות של רגש. לא כדאי להתעלם מאף אחת מהן.

סאונד מודרני מכיל (והציוד נבנה על הסיס ) ההרלטות המודרניות, (הכוונה להיי רז ), שהשילוב הוא תוצאה אודיופילית, יותר מעודנת (ביחס ללגסי ).
לא שווה לערבב, ולמי שלא ניסה (את השילוב הנ"ל ) - לנסות.

לדעתי יש מושגים שהם מוגדרים,
כמו בס נפוח או גבוהים בהירים,
ויש מושגים שהם מופשטים כמו מוזיקליות
שקשה להסביר במילים,
אני רואה אודיופילים חלוקים
לקוגנטיביים ולריגשיים, הראשונים
יעדיפו צליל נקי חד מפורט ושקוף
לרוב עם ציוד טרנזיסטורי,הרגשיים
יעדיפו צליל חם, הרמוני מלטף
שמעורר חיבור רגשי,
ויעדיפו ציוד מנורות.
והם

לא נראה לי שיש ״טעות״. בניית מערכת עבור אודיופיל היא ברובה תרגיל במימוש פנטסיה ולא חתירה להגעה לפרמטרים מוגדרים. סף הסיפוק הזה, של הגשמת פנטסיה, הוא גבוה מאוד, ולמעשה כמעט לא אפשרי. מה שעושה את זה מסובך מאוד היא העובדה שרכישת מערכת לא כוללת רק פנטסיה סונית אלא גם אסתטית דימויית ועוד. זה ממש לא רק אודות המוסיקה.
כמו כן, פנטסיה היא משהו גמיש למדי ונתון לשינוי. כשהייתי בן עשרים וחמש העדפתי בחורות בגילי, היום אני עדיין אוהב נשים בגילי גם החיים עם פנטסיה מוגשמת אינם בדיוק מה שדמיינו לעצמנו מראש.
אבל ברצינות, זו הסיבה שעברתי מליווינג וויס - הצליל המלטף רומנטי שלהם עם מגברי מנורות לוילסון (שאני מהסס לאמר שיש להם צליל מודרני - זה שמור אצלי לרמקולים כמו טידל, yg או מג׳יקו). החיים עם הפנטסיה לא היו מה שדמיינתי, ועברתי הלאה.
ולכן כולנו היינו שם באמירה של i'm done וכולנו היינו שם שבוע, חודש או חמש שנים אחרי זה בהחלפת ציוד.

אם בא לך לשמוע רמקול "מודרני" {מג'יקו} שעושה **מוסיקה** אתה מוזמן.
לדעתי זה פשוט עניין של מימוש הציוד והתאמה לחלקי המערכת והכי חשוב אולי - לאקוסטיקה נתונה.
בסופו של דבר, יש פה המון MUSIC LOVERS, שדי חותרים למערכות שיודעות לנגן זמן ממושך (אני יודע שאני מחפש את זה במיוחד), אפילו אם לפעמים אני צריך להתפשר על הגדרות "אודיופיליות", אך זה בא עם עובדות שאני לא יכול לשנות כרגע, כמו גאוגרפיה למשל.

הגדרות סופרלטיביות הן עניין של סימנטיקה,
יש לי חבר ותיק מאד שנהפך לאחד החברים הטובים ביותר שלי, הוא אולי אחד היחידים בעולם שאני מתייעץ ומספר לו על כמעט כל מה שעובר לי בראש בתחום הזה וההיפך (כנראה). אנחנו כבר "באותה סירה" לא מעט שנים "וטוחנים" את הנושא מלפנים ומאחור שלשנינו נסיון רב מאד עם מספר רב של מכשירים בבית ומחוצה לו.
בכל אותם שנים הכרנו את את הטעם אחד של השני, את הבחירות, את האוזן, את החיפוש אם הסוני או אם כמו שנועם אמר "אסתטית דימויית ועוד" ועדיין, לא עובר כמעט יום שאנחנו לא "נתקלים" בקירות שאנו מנסים להסביר אחד לשני משהו ששמענו פה או שם, או משהו שאנחנו חושבים לעצמנו ומנסים לשטח את זה מילולית.
הרי זה מאד מאד דומה לטחינת מים בפודפרוססור... זה אפשרי, אבל לפעמים זה סתם פול גז בניוטראל.
ובכל זאת, זה כיף, כל האתרים האלו מושתתים על זה