יורי כתב:
מבחן עיוור -אם המבחן נועד לבדוק הבדלים בצליל הדרך היחידה (ואין דרך אחרת לעשות זאת) היא שהנבדק אינו מודע לכל משתנה אחר ,מלבד המשתנה שאותו רוצים לבדוק.
אם הבדיקה נועדה רק לאיכות\הבדלים בצליל- הדרך היחידה היא שההתרשמות מבוצעת רק דרך הפרמטר של הצליל.לא מראה המכשיר , לא מחירו , לא מה אמרו עליו--- אלא אך ורק שמיעה בלבד.
עד כמה שבדקתי לאחרונה, האדם מסוגל להבחין בצליל רק בעזרת השמיעה.
שמעתי על כל מיני כאילו שטוענים שאי ידיעה איזה מכשיר מנגן,מקלקלת את המבחן כי מחסירה התרשמויות או מלחיצה את הנבחן- כל אילו טיעוני סרק.
יש מתודולוגיהמאוד בסיסית לבדיקת משתנה כזה. כל טענה אחרת פשוט מקורה בבורות., אי הבנה מזה בדיקה , מה זה משתנה תלוי ובלתי תלוי , מה זה משתנה מתערב ועוד.
קראתי הסברים מפולפלים של אודיופילים למה רק האזנה לצליל איננה פרמטר נכון לבדיקת איכות הצליל- זה פשוט בולשיט כחלק מהבולשיט הכללי שיש בענף הזה שחלקו או עיקרו ,אחיזת עיניים , בכדי לגרום לקניה . זה הכול.
מסכים עם כל מילה.
הפוליטיקלי-קורקט יגידו שהנושא "שנוי במחלוקת", אולם בקהילה המדעית הוא בפירוש בקונצנזוס. עדיין לא ראיתי טיעוני נגד משכנעים למבחנים עיוורים.
חשוב להדגיש: מטרת המבחן העיוור אינה "להכשיל" את המאזין אלא לתת לו את הכר האופטימלי ככל שניתן על מנת להבחין בהבדלים ללא הטיות, וכך להסיק אם הם אכן קיימים. לדעתי, זה מאוד מובן מדוע אנשים חוששים מהמבחן - או שמדובר באינטרס כלכלי (למכור ציוד שיעילותו האפקטיבית מעולם לא הוכחה), או שמדובר באנשים שכל הווייתם האודיופילית נתונה ב"סכנה", שהרי לא יירצו להודות אפילו בפני עצמם ששילמו על מוצר שאינם מסוגלים להבחין באיכויותיו (מה שעלול לקרות כאשר מדובר עובדתית במוצרים שאין שום בסיס מדעי אמיתי לאופן פעולתם).
אז מופיעים אנשים שמבטלים את התוקף של מבחן המציאות חסר-הרחמים הזה. הטיעונים לא חזקים במיוחד, לדעתי:
על הטענה לפיה עפ"י ויקיפדיה מבדקים עיוורים משמשים בדרך כלל להערכה של מקודדי אודיו דיגיטלי, אמר מנהל פורום אודיו ב-dtown, נמר לוי: "ויקיפדיה טועה הרבה פעמים."
(כאן) יתכבדו הקוראים להסתכל בעצמם על
טבלת ההפניות המפורטת הקיימת בויקיפדיה למבחנים העיוורים שבהם נעשה שימוש בבדיקת מקודדי האודיו, ולשפוט בעצמם אם באמת אין בסיס לטענה שהובאה בויקיפדיה.
טיעוני-אנטי נוספים הועלו, שלדעתי הם פשוט מביכים, כמו הטיעונים הבאים:
"אם בדקו את האיכויות של ה-mp3 במבחן עיוור מסביר לי בדיוק מה הוא שווה. את ה-פלאק והלוסלס לא בדקו במבחנים עיוורים. הם נשמעים טוב יותר מ-mp3." (נמר לוי,
כאן)
"המבחנים העיוורים מעוותים את המציאות, מטרתם היא לא אחרת מאשר לבלבל וזה הבילבול היחיד שאף אחד לא יכול עליו.
"אני מכיר את הכביש הזה מעולה". כך יגיד נהג המונית שנוסע שם כבר 50 שנה. "אין בעיה, אני לא מאמין לך. סע עליו על עיוור ונראה אם לא תעשה תאונה". יענה הסקפטי. " (נמר לוי,
כאן)
לא חסרות דוגמאות נוספות לטיעוני-נגד שלדעתי הם לא-משכנעים, בלשון המעטה.
ועכשיו לעובדות:
כפי שמוסבר במילון המונחים של המגזין המדעי ScienceDaily
(קישור), מבחנים עיוורים הם ה- Gold Standard בשיטה המדעית.
בפרט, הדבר נכון באודיו:
בנוסף לטבלת הבדיקות העיוורות של מקודדי שמע בויקיפדיה, נוכל להתייחס לאגודת מהנדסי האודיו הגדולה בעולם, ה-
AES, שקבעה את תקן
AES20-1996 להערכה סובייקטיבית של ציוד אודיו, בו מצוין מפורשות שהמבדקים ייעשו באופן עיוור במידת האפשר. זאת על מנת למנוע הטיות.
איגוד הטלפוניה הבינ"ל, ה- ITU-T, פירסם את המלצה
ITU-R BS. 1285 לבחינת ליקויים קטנים במערכות שמע טלפוניות, בה ציין מפורשות שיש לשמור על עקרון המבחן העיוור הכפול. מבדקי MOS מרובי משתתפים נעשים בתנאים מבוקרים ללא ידיעת המשתתפים מה מקור הצליל אותו הם שומעים בכל רגע נתון.
ההמלצות והתקנים הללו עודן בתוקף.
גם בסינתזה של כלי נגינה מציעים להשתמש במבדקים עיוורים, למשל
המחקר הזה באשר לדיגום פיזיקלי של צלילים.