ס. ריכטר כתב:
רמקול במאה אלף דולר : לא צחוק.
קראתי את דבריך ואת התגובות כאן בשרשור,
שתכל'ס נגעו כולם בזה שהביצועים שנסקרו איכזבו, בהכללה.
איך זה קורה ?
האם זה קרה ?
סה'כ זה כבר הטופ, מה יגידו "איזובי הקיר" בעשרת אלפים דולר ?....
אני חושב שאזובי הקיר מצויים על קרקע די חלקלקה אם ישתמשו בטיעון שלך...
אתה מנסה להגיד שבכל מצב נתון אתה מצפה למצוא קורלציה בין המחיר ובין הביצועים? או שאתה מצפה שרמקול יקר מאוד יספק את הסחורה בכל המצבים? או שאתה מצפה שרמקול יקר יהיה "גמיש" יותר לשלל מצבים בו הוא נותן תוצאה מצויינת?
מובן, שזה לא בהכרח המצב.
דעתי היא שככל שהרמקול "איכותי" יותר כך הוא ישקף יותר בעיות פוטנציאליות בשרשרת כולה, כולל האקוסטיקה כמובן. כמו כן, זה שרמקול יקר לא הופך אותו ליותר "גמיש" -במובן שהוא פחות ספציפי בדרישות שלו מההגברה - לעיתים אפילו ממש, אבל ממש, ההיפך. מצד שני, ככל שהוא יהיה יקר יותר החויה של המאזין שיודע את המחיר תושפע ממנו - כגודל המחיר כך גודל הציפיות, אין מה לעשות.
כידוע, לבנות סטאפ שעובד טוב זה בהחלט משהו שלוקח זמן. מצד שני, למציגים בתערוכה אין את כל הזמן הזה ומראש המצב הוא סב-אופטימלי לפחות מבחינת האקוסטיקה, והרבה מאוד מציגים עסוקים במיתוג - חיבור רמקול יקר למגבר ומקורות יקרים לא פחות, או כאלה שמיובאים על ידי אותה סוכנות - לא תמיד עם איזה הגיון הקשור לתוצאה הנשמעת. יש גם דברים ביזריים כמו הסדר שבו נרשמת לתערוכה והחדר שקיבלת, שעליהם אין הרבה שליטה.
המסקנה שלי לפחות היתה, שתערוכות הן המקום הגרוע ביותר לשמוע רמקולים יקרים (כי כל הרבה דברים יכולים לגרוע מתוצאה אופטימלית והמחיר היקר יגרום לכולנו לעקם את האף ולאמר "על זה לא הייתי משלם גם עשירית ממה שהם מבקשים") ומקום פחות בעייתי לשמוע רמקולים זולים יותר שנותנים תמורה טובה לכסף.
באופן ספציפי- הרמקולים של יואב גבע יצרו המון באז בזכות הטענה שהם הטובים או המדוייקים ביותר. מצד אחד אי אפשר להתעלם מכך, אבל זו גם חרב פיפיות - אחרי העניין הראשוני מגיעה הביקורת, ואחר כך האכזבה (וזה עוד לפני שמכניסים לכאן גורמים לא חשובים כגון טעם אישי של מאזינים....

).
בכל מקרה הוא הצליח למתג עצמו גבוה יחסית - והבחירה בקרלים ודומיהם שייכת למאמץ המוצלח הזה (גם אם מגבר פחות ידוע ו"מרצדסי" היה נשמע טוב יותר).