|
מתוך כמה דברים שכמה אנשים כתבו לאחרונה בשרשורים שונים, עולות כמה שאלות:
1. עד כמה החושים שלנו מדויקים?
2. עד כמה החושים שלנו מהימנים?
3. עד כמה ניתן להיסמך על החושים שלנו?
עד כמה החושים שלנו מדויקים?
תלוי באיזה פרמטר ובאיזו ממידת דיוק.
באמצעות חוש הראיה בלבד, ללא אמצעי עזר, לא ניתן למדוד מידות כמו אורך, ברמת דיוק גבוהה, כמו רמת דיוק של 1%.
באמצעות חוש הראיה בלבד, ללא אמצעי עזר וללא נקודות ייחוס, לא ניתן למדוד מידות כמו מהירות מכונית נוסעת, ברמת דיוק גבוהה.
באמצעות חוש השמיעה בלבד, ללא אמצעי עזר, לא ניתן למדוד נתונים כמו אחוז עיוותים הרמוניים במגברים, ברמת דיוק גבוהה.
עם זה, מבחינה מעשית, ניתן לאמוד מידות שונות לצרכים שימושיים של חיי היום-יום.
כאשר מונח לפנינו עצם במרחק ידוע, נניח במרחק של מטר אחד, ניתן לאמוד האם אורכו קרוב יותר לחצי מטר, או למטר אחד, או לשני מטר. זה לא מדויק, אבל זה שימושי לצרכים מעשיים שאינם דורשים רמת דיוק גבוהה.
כמובן, לשם ביצוע עבודות, או פעולות, ברמת דיוק הגבוהה מסף מסוים, יש להשתמש בציוד מדידה.
עד כמה החושים שלנו מהימנים?
טעויות חושיות מתרחשות, לפעמים.
יש כמה וכמה דוגמאות של שרטוטים מסוימים, או של ציורים מסוימים, היוצרים הטעיה חושית.
דהיינו, החושים שלנו אינם מהימנים ב- 100% -- לא תמיד.
עם זה, מבחינה מעשית, לשימושים של חיי היום-יום, במרבית המקרים, מרבית הדיווחים החושיים שלנו הם מהימנים במידה מספקת לאותם צרכים מעשיים.
עד כמה ניתן להיסמך על החושים שלנו?
אחלק את השאלה הזאת לשני חלקים:
1. בחיי היום-יום.
2. לעניין מערכת השמע.
בחיי היום-יום
גם בבית, או במשרד, וגם כאשר אנשים הולכים בדרך, בין אם בדרך כפרית, או דרך עירונית – אנשים נסמכים על החושים שלהם – ובצדק. גם בעת רכיבה על סוס, או על אופניים, או בנהיגה ברכב – אנשים נסמכים על החושים שלהם – ובצדק.
למעשה, החושים הם הדבר העיקרי עליו אנחנו נסמכים במגוון פעילויות יום-יומיות – במקרים רבים הם גם הדבר היחיד עליו אנחנו נסמכים.
כאשר אני נוהג ברכב ורואה הולך רגל חוצה את מסלול הנסיעה שלי – אני מאט, או בולם, בהתאם לצורך. איני שואל את עצמי שאלות פילוסופיות בדבר מידת הדיוק והמהימנות של החושים שלי.
כאשר אני חוצה ברגל מעבר חציה ושומע צפירת מכונית – אני מביט לראות מה מקור הצפירה והאם היא מתייחסת אליי, האם היא מנסה להזהיר אותי. איני שואל את עצמי שאלות פילוסופיות בדבר מידת הדיוק והמהימנות של החושים שלי.
כאשר אני נכנס הביתה והבית חשוך – אני מדליק את האור. איני שואל את עצמי שאלות פילוסופיות בדבר מידת הדיוק והמהימנות של החושים שלי.
כאשר אני נכנס הביתה ומריח ריח של גז – אני נמנע מלהדליק אש, פותח את החלונות ויוצא החוצה לסגור את ברז מיכל הגז. איני שואל את עצמי שאלות פילוסופיות בדבר מידת הדיוק והמהימנות של החושים שלי.
הבאתי מספר מצומצם של דוגמאות, הממחישות את הכלל, או את העיקרון.
באופן עקרוני ומבחינה מעשית, החושים שלנו הם הדבר היחיד, או הדבר העיקרי, עליו אנו נסמכים בפעילויות יום-יומיות רבות. זה כך – ונכון להיום, אין לזה תחליף.
כמובן, כאשר אני בא לחתוך כבל חשמל לאורך של 1.20 מטר, אני מודד את האורך באמצעות מטר מתקפל, מסמן וחותך.
לצורך עבודות הדורשות רמת דיוק גבוהה יותר אני משתמש במכשירי מדידה מדויקים יותר, כמו סרגל זחיח (Vernier caliper) מכאני, או סרגל זחיח מכאני בעל צג דיגיטאלי, או מיקרומטר – וכך הלאה.
לעניין מערכת השמע
אחלק את הסוגיה הזאת לשלושה חלקים:
1. בחירת פריטים למערכת השמע.
2. בניית פריטי ציוד למערכת השמע.
3. ביצוע טיפול אקוסטי.
לעניין מערכת השמע – רקע כללי
אתייחס לדברים בפן האישי שלי בלבד.
אמנם, להתרשמותי, הדברים האלה נכונים לאנשים רבים, אבל לא בהכרח לכל האנשים – לכן אתייחס לעצמי בלבד.
אני אוהב מוסיקה, אני שואב הנאה רבה מהאזנה למוסיקה.
לכן אני הולך מדי פעם לקונצרטים.
לכן גם השקעתי כסף, זמן ואנרגיה בהקמת מערכת השמע שלי.
מערכת השמע שלי נועדה לתכלית אחת בלבד – על מנת שאיהנה מהאזנה למוסיקה דרכה.
הכסף, הזמן והאנרגיה שהשקעתי ואני ממשיך להשקיע במערכת שלי נועדו להעצים, ככל הניתן, במסגרת אפשרויותיי, את הנאה שלי מהאזנה למוסיקה דרך המערכת.
התכונה החשובה לי ביותר במערכת השמע היא מידת 'המוסיקאליות' שלה.
מבחינתי, מידת 'המוסיקאליות' של מערכת השמע היא המידה בה המוסיקה הנשמעת דרכה היא משכנעת, מרגשת, כובשת וסוחפת.
ככל שהמוסיקה הנשמעת דרך מערכת השמע שלי היא יותר משכנעת, מרגשת, כובשת וסוחפת – כך אני שומע יותר את המוסיקה עצמה ופחות את המערכת, או את הפרמטרים השונים של המערכת. כאשר מערכת השמע מוסיקאלית, אני נסחף עם המוסיקה, נשאב למוסיקה, מקשיב רק למוסיקה – ואיני מתייחס לפרטים טכניים של המערכת, כמו איזון טונאלי, תמונת במה וכולי.
מבחינה מעשית, ניתן לדלג על המינוח שלי 'מוסיקאליות' של מערכת שמע.
ניתן להחליף מינוח זה במינוח אחר, למשל, "המידה בה המוסיקה המתנגנת דרך המערכת מהנה אותי יותר". המינוח החליפי עשוי להתאים למספר רב יותר של אנשים.
בכל מקרה, נראה לי שהבהרתי את כוונתי.
בחירת פריטים למערכת השמע
מניסיוני, מצאתי שהדבר היחיד עליו אני יכול להיסמך לצורך בחירת פריטים למערכת השמע שלי הוא חוש השמיעה שלי.
אבהיר ואפרט.
נתונים נמדדים
מניסיוני מצאתי שתוצאות המדידות המקובלות, כמו אלה המתפרסמות על ידי היצרנים, אינן אומרות לי מאום באשר לאיכות הצליל ובאשר לאופי הצליל של פריטי ציוד למערכת השמע.
לדוגמא, אם אחוז העיוותים ההרמוניים הכולל של מגבר הספק מסוים הוא 0.5%, או 0.1%, או 0.01%, או 0.001% - נתון זה חסר כל משמעות עבורי והוא אינו אומר לי מאום איזה מאותם מגברים יישמע לי טוב יותר, או מוסיקאלי יותר, או מהנה יותר.
להתפלגות ההרמונית של העיוותים יש משמעות רבה, הרבה יותר מאשר לסך כל אחוז העיוותים ההרמוניים – אבל גם ההתפלגות ההרמונית של העיוותים בלבד וכשלעצמה אינה מהווה עבורי מידע מספיק באשר לאיכות הצליל ולאופי הצליל של המגבר.
סקירות וחוות דעת של משתמשים אחרים
במרבית המקרים, סקירות וחוות דעת של משתמשים אחרים הם חסרות משמעות עבורי.
לפעמים סקירות או חוות דעת גורמים לי לרצות לשמוע את הפריט המדובר על המערכת שלי – אבל הן לא מהוות תחליף לבחירה מתוך מה שאני שומע במו אוזניי, על המערכת שלי.
אבהיר ואפרט.
1. מידת ההנאה שמערכת שמע מסוימת גורמת אינה מדע מדויק. לא קיים בעולם שום מדד, בר מדידה, המצביע על מידת ההנאה שמערכת מסוימת תגרום לאנשים מסוימים.
בנוסף, לאנשים שונים יש טעם שונה והעדפות שונות.
לכן, פריט מסוים שמוצא חן בעיני אנשים מסוימים, לא מוצא חן בעיני אנשים אחרים – וההיפך.
שמעתי מערכות שבעליהן התמוגגו מאיכות הצליל שלהן, בעוד בעיני הן לא מצאו חן כלל.
היו אנשים שביקרו אצלי ושמעו את המערכת שלי, (אשר בעיני היא מוצאת חן מאד), בעוד בעיניהם היא לא מצאה חן.
2. לפריטי ציוד שונים יש מאפייני צליל שונים – וכן יש עניין של התאמה למאפייני הצליל של כלל המערכת.
למשל, קדם-מגבר מסוים יכול להיות בהיר ומפורט יותר מהממוצע.
במערכת הנוטה לבהירות-יתר ולפירוט-יתר, קדם-מגבר כזה לא יתאים לטעמם של אנשים רבים – אבל לא לכולם.
במערכת הנוטה לעמימות מסוימת, קדם-מגבר כזה יתאים לטעמם של אנשים רבים – אבל לא לכולם.
3. מניסיוני מצאתי שבמקרים בהם אני יכול לשלוט במידת הפירוט של הצלילים הבינוניים-גבוהים, (כמו, למשל, באמצעות החלפת שפופרות של יצרנים שונים, או באמצעות בחירת תקעים לכבלי החשמל) – יש שני דברים הבאים האחד על חשבון השני. יותר פירוט של הצלילים הבינוניים-גבוהים בא על חשבון "הנפח", או "הבשר", או "המלאות" של אותם צלילים. בכל המקרים האלה אני מנסה למצוא את האיזון, העונה לטעמי, בין הפירוט לבין המלאות של הצלילים הבינוניים-גבוהים. אין כאן חוקים קבועים, יש כאן עניין של איזון והתאמה לטעמי שאישי.
4. אין מאפייני צליל קבועים ואחידים אשר כל האנשים מגדירים אותם כ'מוסיקאליים'.
יש אנשים אשר בעיניהם מערכת בהירה ומפורטת במיוחד נחשבת למוסיקאלית, או למהנה יותר.
יש אנשים אשר בעיניהם מערכת בעלת איזון טונאלי נחשבת למוסיקאלית, או למהנה יותר.
יש אנשים אשר בעיניהם מערכת בעלת חוסר איזון טונאלי נחשבת למוסיקאלית, או למהנה יותר – וכך הלאה.
5. כמעט לכולם יש מגבלות תקציב. באופן מעשי, אדם יכול לבחור פריטים למערכת השמע רק במסגרת התקציב שלו.
כמעט לכל אחד מהפריטים במערכת השמע שלי (לבד, אולי, מהרמקולים שלי), יש פריטים אחרים הטובים יותר מאשר אלה הנמצאים במערכת שלי. איני יכול לרכוש את אותם פריטים, משום שהאמצעים הכספיים שלי נתונים ומוגבלים. אני יכול לתמרן את סדר העדיפויות שלי (למשל, האם להחליף את המכונית שלי, או לא), אבל איני יכול לרכוש מוצרים מעבר לאמצעים הכספיים שלי.
6. אין מערכת שמע מושלמת בעולם, בכל מחיר שהוא. בכל מערכת יש פשרות מסוימות, דברים מסוימים באים על חשבון דברים אחרים.
לאנשים שונים יש העדפות שונות – ומתוך כך, אנשים שונים יעדיפו איכות גבוהה מאד בנתונים מסוימים של המערכת, על חשבון פשרות מסוימות בנתונים אחרים של המערכת.
לכן, מתוך כל האמור לעיל, אין מצב קבוע ומתמיד של 'נירוונה אודיופילית מושלמת'. אנשים מגיעים לפעמים עם המערכת שלהם למצב של 'נירוונה אודיופילית' – אבל זאת נירוונה יחסית וזמנית. תמיד יש טוב יותר, תמיד יכול להיות טוב יותר, בעוד כמעט אף פעם אין מספיק אמצעים כספיים.
זאת הסיבה שיש אודיופילים אשר משדרגים את המערכת שלהם שוב ושוב – משום שאין שום אפשרות להגיע לפסגה, או להגיע למערכת אידיאלית מכל הבחינות – משום שלא קיימת פסגה ולא קיימת מערכת אידיאלית, גם לא לטעם אישי מסוים.
לכן, כאשר מופיעה סקירה על פריט מסוים, או כאשר מישהו מדווח שפריט מסוים נשמע לו נהדר, או מוסיקאלי מאד – כל עוד איני מכיר את המערכת שלו לפרטי פרטים, כולל האקוסטיקה שלו – וכל עוד איני מכיר את טעמו האישי ואת העדפותיו האישיות לפרטי פרטים – דיווח כזה הוא חסר משמעות עבורי.
לכן, לכל היותר, סקירה כזאת, או דיווח כזה, יגרמו לי לרצות לשמוע את הפריט המדובר במו אוזניי, על המערכת שלי.
לכן, איני מכיר כל אפשרות אחרת לבחירת פריטים למערכת השמע שלי – לבד מאשר האופן בו הם נשמעים לי, על המערכת שלי.
יש מקרים בהם אין אפשרות מעשית לנסות פריט מסוים על המערכת שלי טרם הרכישה. למשל, ראש לפטפון. במקרים כאלה האפשרות היחידה היא להיסמך על חוות דעת של אחרים. במקרים כאלה, חשוב לנסות ולאתר את אותם סוקרים, את אותם נותני חוות דעת, אשר טעמם דומה, או קרוב, לטעמי.
בניית פריטי ציוד למערכת השמע
מדי פעם אני בונה בעצמי פריטי ציוד למערכת השמע (מגברים, ממירי DAC ועוד) – או מרכיב קיטים מוכנים, או בונה פריטי ציוד מההתחלה עד הסוף.
במקרים כאלה, השלב הראשון, לאחר תום ההרכבה, או הבנייה, הוא סדרת מדידות.
המדידות נועדו לוודא שאין תקלות משמעותיות, או חריגות משמעותיות, בפעולתם של אותם מכשירים.
עם זה, גם כאשר מכשיר נמדד תקין לחלוטין, גם כאשר הוא נמדד היטב – זה עדיין לא אומר לי מאום על איכות הצליל שלו ועל אופי הצליל שלו.
המדידות לא מהוות תחליף למבחן הסופי והעליון – מבחן ההאזנה.
ביצוע טיפול אקוסטי
יש מקרים בהם בחדרים מסוימים, ללא כל טיפול אקוסטי, מערכת השמע נשמעת בסדר, או נשמעת טוב.
עם זה, גם במקרים כאלה, כמעט אף פעם מערכת שמע לא תישמע במיטבה ללא כל טיפול אקוסטי.
יש מקרים בהם בחדרים מסוימים, ללא כל טיפול אקוסטי, המערכת נשמעת גרוע מאד.
זה קרה, למשל, בדירתי הנוכחית.
כאשר התמקמתי בדירה ומיקמתי את המערכת – הצליל שלה היא מזוויע, בלתי נסבל – בשל רמת הדהוד גבוהה מאד.
את רמת ההדהוד הגבוהה איתרתי מיד, מתוך שמיעה בלבד.
גם לפתרון לאותה רמת הדהוד גבוהה הגעתי בעצמי – תליתי וילונות על כל קירות החדר.
לאחר תלית הוילונות, רמת ההדהוד הונחתה באופן משמעותי – ויכולתי ליהנות הנאה רבה ועצומה מהמוסיקה הבוקעת דרך המערכת.
עם זה שמצב האקוסטיקה בחדר היה טוב מאד, יחסית – הוא לא היה מושלם. ידעתי שניתן לשפר את המצב האקוסטי, אבל לא ידעתי איך – לא בפירוט.
בנקודה זאת לא מצאתי תחליף לייעוץ אקוסטי מקצועי.
הזמנתי יועץ אקוסטי מקצועי, אשר האזין, מדד – ונתן את המלצותיו באשר לטיפול האקוסטי הנדרש.
(המלצותיו כללו, בין השאר, להשאיר את הווילונות על הקירות כפי שהם. היה צורך להוסיף עוד כמה בולעי צליל בנקודות מסוימות).
לשם טיפול אקוסטי חלקי, לפתרון בעיות ספציפיות ומוגדרות, ניתן להיעזר לפעמים בשמיעה בלבד.
לטיפול אקוסטי מיטבי, נדרש יותר מזה.
בעיקרון, לשם טיפול אקוסטי מיטבי, יש שתי דרכים.
הדרך האחת קצרה יותר וזולה יותר.
הדרך השנייה ארוכה יותר ויקרה יותר.
הדרך הקצרה יותר והזולה יותר היא להיעזר בייעוץ אקוסטי מקצועי, הכולל גם מדידות.
הדרך הארוכה יותר והיקרה יותר היא לבצע שורה של ניסיונות עם מספר פתרונות אקוסטיים שונים, פתרונות בעלי מידות שונות ובמיקומים שונים בחדר.
לסיכום,
שוב, איני מכיר כל אפשרות אחרת לבחירת פריטים למערכת השמע שלי – לבד מאשר האופן בו הם נשמעים לי, על המערכת שלי. לא מצאתי שום אפשרות אחרת ושום תחליף שהוא, לבד מאשר להיסמך על חוש השמיעה שלי.
_________________
בברכה,
יהושע גומא
|
- מה שיוצר כאוס טוטאלי בפורומים ובכלל. 