עכשיו 16/12/18 08:41

פורסם: 29/07/12 06:08 ע"י aloni


Trigon Energy



Trigon Energy Integrated Amplifier


החלטתי שלקראת הנסיעה לפסטיבל הג'אז באילת אני חייב להשאיר לכם סקירה (הרי אני כל כך פעיל בפורום לאחרונה, ומה תעשו בלעדי? ;) ). אז הנה לפניכם סקירה של מוצר נהדר שמחכה לפרסומה כבר זמן רב, המגבר המשולב של חברת טריגון, ה- Energy בגירסתו העדכנית (שלישית כמדומני).

את חברת Trigon הגרמנית אתם בטח כבר מכירים. אפי סקר את סט הקדם מונובלוקים – TRV100/TRE50 בימיו הראשונים של האתר, ואנו שמחים לפגוש אותם כל שנה בתערוכת מינכן.
כך יצא לי להאזין בתערוכות להרבה חדרים עם ציוד של טריגון (אמזון, פיניט אלמנט, איזופון ועוד), ושמעתי גם את הסט שאפי סקר אצל לוני כמו גם את האינטגרייטד הקודם.

הרושם שהחברה הותירה אצלי היה של חברה עם סאונד מאוזן, דינמי, נקי, הייתי מגדיר זאת כ- No bullshit sound.
עוד לפני שקיבלתי את ה- Energy לוני סיפר לי שהוא מאוד הפתיע אותו, אבל לא הסביר לי בדיוק באיזה אופן. אחרי כמה שעות של האזנה כבר הבנתי בדיוק למה הוא התכוון, אבל ראשית בואו נכיר את המכשיר.

Trigon Energy Integrated Amplifier


Trigon Energy


ה- Energy הינו מגבר משולב טרנזיסטורי בעל הספק של 70 וואט (ב-8 אוהם) שבמבט ראשון נראה די פיוריסטי אך עיון קצר בחוברת ההוראות תגלה אינטגרייטד יותר משוכלל מהנורמה.

בין הפיצ'רים הבולטים:
- ל- Energy פיקוד ממוחשב ו"גלגלת הווליום" אינה מסובבת פוטנציומטר אלא שולחת פקודות ליחידת העיבוד כך מתאפשר להשתמש בה גם לצרכים נוספים
- מנגנון תפריטים
- יציאת pre out הניתנת לשינוי ל- rec out
- אפשרות לשילוב פרוססור/אקולייזר/קרוס/RC (אנלוגי)
- אפשרות לקביעת כניסת Unity Gain (לשילוב ק"ב או שימוש כמגבר כח) על כל אחת מהכניסות (אך רק אחת כזאת)
- אפשרות לקביעת גיין כניסה של כל אחת מהכניסות
- ברירת מונו/סטראו

Trigon Energy Integrated Amplifier


מעבר לפיצ'רי הנוחות האלו ה- Energy גם מציע שלל חיבורים:

- כניסה מאוזנת על XLR
- שש כניסות סינגל אנדד על RCA
- כניסה ויציאה אנלוגית (RCA) לשילוב סיגנל פרוססור כגון אקולייזר קרוס או RC
- יציאת Pre Out לחיבור מגבר חיצוני או סאב (ניתנת לשינוי ל- rec out עם ווליום קבוע)
- יציאת אוזניות עם מגבר נפרד

וכמובן שני צמדי טרמינלים לחיבור רמקולים שנמצאים למרבה הנוחות בשני צידי הפאנל האחורי.

ה- Energy בנוי במארז אלומיניום כבד יחסית עם גופי קירור בצדדים אך לא מגודל במיוחד.
העיצוב די סולידי, בגירסא הנבחנת המארז כהה עם קונטרסט נחמד לרגליות הבהירות וגלגלת הווליום המבריקה שמעניקה שיק יותר יוקרתי.

Trigon Energy Integrated Amplifier


Trigon Energy Integrated Amplifier


Trigon Energy Integrated Amplifier


במרכז הפאנל הקידמי בנויה חלונית התצוגה, בגירסה זו עם כיתוב כחלחל. ממש תחתיה שישה כפתורים קטנים לשליטה בפיצ'רים השונים.
בצד ימין כפתור ה- standby ובצד שמאל יציאת האוזניות.

Trigon Energy Integrated Amplifier


השלט שסופק עם המכשיר בנוי לגוף אלומיניום ובעל כפתורים עגולים בקוטר קטן אך בולטים החוצה ללחיצה נוחה.

השימוש הסטנדרטי במכשיר די נוח וטריויאלי, ועבור רובנו זה כולל הדלקה/כיבוי, בחירת כניסה ושליטה על הווליום.
כשרוצים להתעמק ולקנפג את הפונקציות השונות בתפריט (ניתן לבצע גם בעזרת השלט!) כבר כדאי להעזר בחוברת ההוראות כדי לפענח את הסימנים השונים.

Trigon Energy Integrated Amplifier


סטאפ


עבור סשן ההאזנה השתמשתי כמובן בסטאפ המוכר (מפורט בסוף הסקירה), כשהוספתי גם את המחשב החדש עם ה- hiFace2 לקצת גיוון סוני.

ה- Energy הניע את ה- WLM בקלות מרובה והרושם שנוצר אצלי הינו שהוא יכול לעמוד גם בעומסים גבוהים הרבה יותר אך אני לא משוכנע שזה מגבר אופטימאלי לרמקולים קשים במיוחד.

לפני שהתחלתי בסשן ההאזנה ניצלתי הזדמנות והרצתי פה סדרה של מוצרים יחד למשך כ- 100 שעות, כך שגם אם ה- Energy לא עבד הרבה לפני שהגיע אלי הוא קיבל עוד קצת זמן עבודה.
לתוצאות הסוניות בזמן זה אני לא אתייחס בסקירה, לא בגלל הברייק אין, יותר בשל השימוש במוצרים שונים מסטאפ הרפרנס שאם לומר את האמת בכלל לא הוציאו מהאנרג'י את יתרונותיו.

Trigon Energy Integrated Amplifier


סשן האזנה


John Lee Hooker - Face to Face
מתי בפעם האחרונה ראיתם אותי מתחיל עם אלבום בלוז? האם זה אומר משהו על ה- Energy?
אני עוד צריך לחשוב על זה בעצמי.
בינתיים אספר שהאלבום מרובה שיתופי הפעולה הזה (אבל הפוקוס על הוקר כמובן) שוחרר לאחר מותו של הוקר שלא זכה לסיים אותו והמלאכה הוטלה על בתו.
גם אם שומעים כאן את גילו של הוקר, והוא קצת יותר "רך", זה עדיין אחלה אלבום לטעמי. וגם לא ממש נותן לי את ההרגשה שסיימו אותו בלי הכוכב (אני לא בטוח בכלל מה זה אומר בפועל, זקייה לא פירטה ב- liner notes), הסאונד אגב, לפחות ברוב הטרקים, כן ברמה של שנות ה- 2000.

התחלתי עם המחשב הרגיל שלי (כלומר עם ה- Evo).
ה- Energy הציג כאן דינמיות וכוחניות מצויינים (תופים לדוגמה), אבל בכלל לא גרר את הביצוע לכיוון יבש ומכני. ההיפך, הייתי מתאר זאת כביצוע "רטוב" מאוד.
הסאונד די גדול (סאונד של כלי/קול בודד בהקשר הזה, לא גודל במה), זורם מצד אחד ומכה על הביט מצד שני.
הקול של הוקר מלא, קצת גריטי (לא מאוד כי זה לא כך בהקלטה) ואמין לגמרי.
ניתן לשמוע כאן בקלות כמה סוגים הקלטות, אבל משהו בשחזור די סלחני גם להבדלים וגם לצדדים הפחות טובים בכל סוג.

הבאס בטרקים מרובי הבאס, עוצמתי מאוד ומצליח לווברץ את הפרופיל המשוחרר בתקרת הגבס בקלות.
זה לא באס סופר הדוק, קצת משוחרר אבל לא יתר על המידה. מהסוג שעושה נעים.
מצד אחד לא הייתי מגדיר את ה- Energy כמגבר חם במיוחד, מצד שני הגיטרות, הן האקוסטיות וכמוהן החשמליות לא מנסרות אף פעם.
אני מקווה שבמשך הסשן אצליח להעביר את האופי המלא של ה- Energy עם השערה איך זה עובד בעצם.

Ella Fitzgerald – Sweet and Hot
וכדי לפצות (רק אותי כנראה) על האלבום הראשון נעבור לקלאסיקה של אלה משנות ה- 50.
האלבום הזה מתחיל איטי ומתקתק, כשהתזמורת מאוד עדינה ולא ממש מורגשת, ופתאום באמצע האלבום, למעשה במהלך השיר Taking a Chance on Love שמתחיל כמו החלק הראשון של האלבום אנחנו מקבלים פתאום בוסט בקצב והתזמורת מתחילה "to swing it" כפי שמורה הטרק האחרון למר. פגניני.

האלבום הזה עוזר לנו להבין כמה דברים על ה- Energy. החשוב, ואולי המפתיע ביותר, הוא העובדה שה- Energy מצליח להחליף עורו כזיקית, ולפחות בהקשר המוזיקלי הוא מסוגל לספק שיחזור מוזיקלי משכנע של טרק כוחני (כמו כמה ששמענו באלבום הקודם) מול טרק רך ומלודי כפי שאנו שומעים בחלק הראשון של האלבום הזה. כמו גם מזגזג בקלות בין טרק איטי ומרגש אל מול טרק מהיר וקיצבי.
כמובן שכל מגבר מסוגל לנגן כל סוג של מוזיקה, זה לא העניין. מה שלא כל מכשיר יודע לעשות זה לנגן את שני הקצוות בצורה מוזיקלית משכנעת, וזאת תכונה מיוחדת של ה- Energy שלדעתי עושה זאת יותר טוב גם מהסטאפ שלי.

מה שאולי פחות מלהיב אותי בשחזור הזה, וזה לא משהו שאני בטוח שיש לי זכות לדרוש מה- Energy כי אני לא בטוח ששמעתי אי פעם הגברה במחיר כזה שיודעת לעשות זאת יותר טוב בשילוב שאר התכונות של ה- Energy, היא היכולת לשחזר 100% של ביצוע ווקאלי אקוסטי ריאליסטי.
שלא יהיה פה ספק, הקול של אלה נשמע בסדר גמור, ואני משוכנע שרובנו שלא מתעמקים בנושא הזה לא יבינו בכלל על מה אני מדבר.
אך אני לא חש שאני מקבל פה את מירב השקיפות של ווקאל כפי שהייתי רוצה. זה לא נשמע כאן "הי פי" (כלומר הבלטת התחום הגבוה) וזה לא נשמע "וינטאג'י" (כלומר הבלטה של המיד) אבל זה גם לא נשמע שקוף לחלוטין.

משאר התכונות באלבום הזה אני די מרוצה. המוזיקליות כאמור מצויינת, יכולות האימג'ינג טובות בהחלט אך מצטיינות יותר בגזרת העומק (דווקא הכי קשה) מאשר ברוחב והגובה.
הבאס כאמור מאסיבי ועוצמתי, אולי לא יורד נמוך כמו עם המגבר שלי אך גם פרמטר זה מספק ויותר.
תחום הטרבל הגבוה יחסית רך מה שמעניק אופי מעט סלחני ומאפשר להתמודד עם "דיגיטליות" בהקלטה או במקור ביתר קלות.

Bon Iver – Bon Iver
אני חושב שהבעתי כבר (בפורום או בסקירה, אני לא זוכר) את חיבתי ל- For Emma האלבום הראשון של Bon Iver שלמרות ה- lo-fi (הספק מכוון ספק מקרי) שלו הוא אלבום מיוחד, אינטימי ונוגע.
האלבום השני של ההרכב די שונה. במקום בקושי גיטרה יש כאן המון כלים, סינטי, אפקטים וסאונד הרבה יותר גדול. אבל יש גם דימיון, אותו lo-fi חוזר גם כאן מידי פעם, כמה רגעים אינטימיים וכמובן קולו המיילל של ורנון.

באלבום כזה "מבושל", אני מתרכז בסט תכונות שונה מאוד מזה של האלבום הקודם לדוגמה.
במקרה הזה מעניינות אותי יותר המוזיקליות, הפרזנטציה, והיכולת להעביר רגשות.

ברמה המוזיקלית, כמו באלבומים הקודמים וכמו בכל אלבום אחר שניסיתי לא היתה לי שום טרוניה.
האלבום פשוט זרם, לא בצורה כוחנית, לא בצורה אנליטית "רובוטית", אבל גם לא בצורה רפה/איטית מידי.

ברמת הפרזנטציה האלבום הזה צריך לייצר משטח סאונד רחב וגדול, ה- Energy יודע לייצר את זה, ואהבתי במיוחד את השילוב עם hiFace2 בעל האופי ה"שמנמן" יותר מה- Evo.
ה- Energy לא הפגין קושי כלשהו לנגן את האלבום בעוצמה גבוהה, ההיפך, זה רק שיפר את האימפקט שצריך לקבל כאן בחלק מהטרקים.
האלבום הזה לא מצטיין בהפרדה מיוחדת, כאילו קצת עירבלו את הכל בכוונה וה- Energy לא יעשה כאן את הבלתי אפשרי. גם התכונה שלו להציג מימד עומק משופר לא כל כך באה כאן לידי ביטוי.

ברמה ה"ריגשית" (שדי דומה מבחינתי למוזיקליות), ה- Energy מצליח להעביר את שלל הרגשות באלבום. מאפלה, מלנלכוליות ועד התרוממות רוח.

Pieter Wispelwey - Edward Elgar & Witold Lutoslawski
נחתום את הסשן בקונצ'רטו לצ'לו של אלגר בביצוע וויספלווי ופילהרמונית הרדיו של הולנד בניצוח ואן סטין. זה אולי הביצוע הכי "רגשני" (לפחות בצד הצ'לו) שיש לי ליצירה, אולי יותר מידי. הוא גם כזה שמוקלט בצורה שנותנת המון דגש על הצ'לו ברמה הסונית, קצת לא פרופורנציונאלי לעומת התזמורת.

בגלל צורת ההקלטה השונה הזאת אולי זה לא האלבום האופטימאלי לחפש טבעיות של כלים, אך גם כאן, ובעיקר בזכות השוואה להגברה שלי, ניתן להבחין שה- Energy לא מגיע לרמת שקיפות מקסימאלית. הבאס מלא מאוד (כאמור אולי לא הכי נמוך ששמעתי), ישנה איזו הרמה קלה של תחום הטרבל הנמוך או המיד הגבוה שיוצרת מין עניין או דרמטיות הרבה פעמים, אך לעיתים קצת מסתירה את הניואנסים שקורים בתחום שמעליה או מתחתיה.

אך מבחינת אימפקט מוזיקלי, היכולת להגיש את המוזיקה למאזין, עם גודל, דרמטיות ועניין מבחינתי ה- Energy עשה פה עבודה מצויינת.
אני חושב שהסאונד הכללי של ה- Energy זה בדיוק מה שהרבה מאיתנו מחפשים באודיו, ניגע בזה בסיכום.

הוא גם לא מיצמץ ברגעים שמפיקי האלבום הזה הואילו להשמיע לנו את התזמורת ברגעיה העמוסים יותר, ולא בשום ווליום כך שגבול הנוחות שלי היה נמוך בהרבה מזה של המגבר.

כאן כן יכולנו להנות שוב מהתצוגה התלת מימדית, כאמור לא הבמה הרחבה ביותר ששמעתי אך משחק העומק שהינו לטעמי בין הפרמטרים החשובים והקשים יותר לשיחזור שב למשחק.

Trigon Energy Integrated Amplifier


סיכום


ציפיתי למגבר משולב מאוד מדויק, פתוח, אולי אפילו טיפה "יבש". ה- Energy בגירסתו הנוכחית התגלה כחיה שונה מהציפיות שלי. זה דווקא לא מגבר שמדבר אל המוח אלא יותר אל הלב. הוא לא עושה זאת על ידי מניפולציות סוניות או טונאליות מרחיקות לכת, הוא עדיין על התחום המאוזן יחסית של הסקאלה, אבל כפי שניסיתי לתאר בסשן ההאזנה יש לו את הטריקים שלו כדי לעורר עניין ולייצר מוזיקליות מרנינה על פני תחום רחב של חומרים וז'אנרים.
הוא הרגיש לי קצת כמו חתונה בין AARON (או SAC אם רוצים להשאר בתחום היבוא של לוני) ו- LFD.

אם אני מנסה לחשוב למי יתאים מגבר כזה, אז התשובה שלי היא כמעט לכולם. הסייג יהיה מי שדווקא זקוק ל"אופי" מוחשי, נניח פרזנטציה מאוד מאוד גדולה, גבוהים סופר פתוחים, מיד באס דומיננטי וכו', או מי שאוהב את הסאונד המאוד אנליטי/נקי/שקוף.
מי שחשובה לו המוזיקה, ורוצה להנות מסאונד איכותי מחד, אך גם מפנק, מוזיקלי ומעט סלחני מאידך, יכול מאוד לכייף עם מגבר כזה (בתנאי שיתאים לשאר הסטאפ כמובן).
לכן אם הוא בתקציב, אמליץ לתת לו צ'אנס בלב שלם.

Trigon Energy Integrated Amplifier


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, MBL 1611, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech i770, Furutech Formula2 USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala


נתונים טכניים:

הספק: 70 ווואט ב- 8 אוהם
טווח הענות: 2 הרץ עד 150 קילו הרץ (+- 3db)
אחוזי עיוות: פחות מ- 0.02 אחוז
הפרדת ערוצים: יותר מ- 80db ב- 1khz
יחס אות לרעש: יותר מ- 96db
כניסות אנלוגיות: שש בסינגל אנדד על RCA אחת מאוזנת על XLR
עכבה ליציאת אוזניות: יותר מ- 200 אוהם
משקל: 14 קילוגרם
מידות: רוחב 44 ס"מ, עומק 36 ס"מ, גובה 8.5 ס"מ


מחיר: 16,000 ש"ח
יבואן: ORAC




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות