עכשיו 21/09/18 16:59

פורסם: 23/02/11 22:14 ע"י aloni


ממיר דיגיטל לאנלוג M2TECH Young



M2TECH Young DAC


את חברת M2TECH זכינו להכיר בשנה שעברה עת סקרנו את ה- hiFace המקורי. מדובר בדונגל המתחבר ליציאת ה- USB של המחשב, שואב את הנתונים בצורה אסינכרונית ומחצין אותם כסטרים דיגיטלי בפורמט SPDIF.
ה- hiFace, המוצר הראשון של החברה האיטלקית הדהים אותי ביחס התמורה שהוא מספק בשילוב נוחות השימוש ולא פחות חשוב הסאונד, והפך אותה לחלוצה, אולי אפילו מובילה בתחום מבחינתי.

לא עבר זמן רב ו- M2TECH הוכיחה שהיא מסוגלת גם ליותר וחשפה את ה- hiFace Evo, גירסה משודרת של הקונספט המקורי עם פיצ'רים חדשים כגון כניסת שעון חיצוני ושלל סוגי יציאות דיגיטליות, אך form factor לא מוצלח במיוחד לטעמי שדי פוגע בנוחות השימוש (חיבור הכבלים בשתי פאות מנוגדות).

בערך באותה תקופה נתבשרנו שחברת M2TECH עומדת להרחיב את מגוון מוצריה מתחום הטרנספורט הדיגיטלי גם לתחום הממירים.
אחרי עיכוב (אופייני) הסמפל הראשון נחת אצלנו לסקירה.

M2TECH Young



ה- Young (מעכשיו יאנג) הינו ממיר הדיגיטל לאנלוג הראשון ששוחרר מבית היוצר של M2TECH. הוא תוכנן עם חשיבה מרובה גם על יחס עלות תועלת בעוד ה- Vaughan שטרם יצא מתעתד לספק פתרון המרה ברמת רפרנס.

היאנג הוא אינו ממיר קונבנציונאלי. זה מתבטא ביכולות כמו גם במאפייניו הפיזיים. לפני שנעבור על אפשרויות החיבור השונות בואו נפרוט כמה מהתכונות היותר חשובות/בולטות.

כניסת USB אסינכרונית
זאת אולי התכונה הבסיסית ביותר, ובהתחשב במקורה לא היינו מוכנים לקבל מ- M2TECH שום דבר אחר. למי שמעוניין בחיבור USB למחשב יש משהו די מאכזב בלרכוש ממיר ולהבין אחר"כ שעל מנת לקבל סאונד של יותר מ-"בסדר" חייבים להשתמש באחת הכניסות האחרות של הממיר.
ביאנג יש לנו כניסה אסינכרונית מלאה כפי שחברת M2TECH יודעת לעשות.
(למעט הסברים מה זה אומר ניתן לחזור לסקירת ה- hiFace המקורי)

כאן בפורום הוצגה לנו תאוריה שממיר משולב בכניסת USB אסינכרונית הינה הדרך הטובה ביותר לניגון דרך מחשב. יש בכך הרבה היגיון, זאת השיטה בה מתבצעות הכי פחות המרות בין המידע הדיגיטלי על הדיסק הקשיח ליציאה האנלוגית של הממיר.
בסשן ההאזנה ננסה יחד להבין עד כמה התאוריה מגיעה לידי ביטוי.

M2TECH Young DAC


form factor וספק חיצוני
היאנג בנוי ממארז אלומיניום קטן ונמוך יחסית. כל עוד הביצועים טובים אני אוהב את הקונספט הזה, הוא מאפשר לך להציב שני מכשירים על אותו מדף במידת הצורך (נניח DAC ופונו סטייג').
העיצוב של היאנג עתידני משהו ואסתטי מאוד לטעמי. את פאות האלומיניום משלים פרונט פאנל שחור מחורר דרכו אנו זוכים לצפות בתצוגת המטריצה הגדולה והברורה.

את נושא הספק החיצוני אני לא כל כך מעריך. כלומר לא כשמדובר בספק ממותג שיושב על שקע החשמל.
מלבד העובדה שאלו בדר"כ לא ספקים איכותיים במיוחד, הם גם מייצרים רעש חשמלי (ולעיתים גם סוני! אך לא במקרה הזה, לפחות אצלי) שיכול לפגוע ביכולות הסטאפ כולו וגם לא תמיד נוח או אפילו אפשרי לחבר אותם לשקעי המערכת.
היתרון בספק חיצוני שכזה הוא שניתן להחליפו בספק אחר - After Market על פי תקציב ורצון המשתמש.
אני לא משתגע על זה כאמור, לי זה מרגיש כ-"עיגול פינות" והייתי מעדיף שהמכשיר יגיע עם ספק חיצוני נורמאלי ולינארי, ואם לא אז שכבר ידחפו אותו לתוך המארז ויפטרו אותנו מהעלוקה הזאת.
יבואן M2TECH בארץ (לייב סאונד) מסר לי כי החברה עומדת להוציא ספק משלה (כאופציה בתשלום). אני אאמין כשאראה את זה בעיניים, אך בכל מקרה הייתי מצפה שהוא ישוחרר יחד עם המוצר ולא אחרי.

תדרי דגימה גבוהים
בעידן שלא כל ממיר תומך ב- 24bit/192khz דרך USB (וחלק גם לא דרך כניסות אחרות) תמיכה ברזולוציה גבוהה מזה היא בהחלט דבר מיוחד.
האמת שמלבד MSB אני לא מכיר עוד מוצר שתומך ברזולוציות גבוהות מ- 192khz דרך USB.
היאנג הצנוע תומך עד 32bit ו 384khz בכניסת ה- USB שלו.

אני לא יכול להגיד שזה הדבר הכי חשוב בעולם. סה"כ רק עכשיו אנחנו מתחילים לראות מגוון חומרים ב- 192khz וגם המגוון הזה די מצומצם. החומרים מעל 192khz זניחים עד כדי לא קיימים מבחינתי ואפילו לא טרחתי לנסות את האופציה הזאת בהנתן שלא מצאתי שום חומר שעניין אותי בפורמט זה.

M2TECH Young DAC


כעת כשעברנו על הפיצ'רים המרכזיים נוכל להביט באחורי המכשיר ולגלות את מגוון אפשרויות החיבור.

לא פחות מחמש כניסות דיגיטליות, ממש לא אופייני למכשיר כה קטן:
- כניסת AES/EBU בעזרת קונקטור XLR
- כניסת SPDIF בעזרת קונטור RCA
- כניסת SPDIF בעזרת קונקטור BNC
- כניסה אופטית עם קונקטור toslink
- כניסת USB אסינכרונית

היציאה האנלוגית היחידה הינה בקונפיגורצית סינגל אנדד עם קונקטורי RCA.

מבנה המכשיר מוצלח ביותר לא רק ויזואלית אלא גם נוח מאוד למצוא ולהתחבר לכניסות והיציאות השונות (בניגוד ל- Evo).

M2TECH Young DAC


בחזית המכשיר שני כפתורים קטנים. האחד מדליק ומכבה והשני בורר בין חמש הכניסות (וגם מדליק את המכשיר אם הוא כבוי).

כאמור גם תצוגת המטריצה גלויה דרך הפאנל הקידמי. אהבתי אותה מאוד, גם ברורה וגדולה ואפקט ה- Scroll די מהנה לצפיה. בזמן בחירת הכניסה התצוגה מראה לנו את הכניסה הפעילה ובעת זיהוי סטרים התצוגה תתחלף להצגת תדר הדגימה.

מה אין לנו כאן?
שליטה בווליום לדוגמה. לא אנלוגי ולא דיגיטלי. האמת שאני לא כל כך מאמין בשימוש בממיר כבורר ווליום בכל מקרה אך כבר נתקלנו בכמה מוצרים שכן מציעים את האפשרות כמו ה- Weiss 202, ה- PWD וה- YBA 202.
יציאות אנלוגיות מאוזנות - מי שמעוניין להתחבר כך לפרה יצטרך למצוא מוצר אחר או להמתין ל- Vaughan.
שלט - לא קריטי בהנתן שישנם רק שני כפתורים. אני מוותר בשקט על השלט במקרה הזה אבל היה נחמד אם היה ניתן להחליף מקורות דרך כניסת ה- USB לדוגמה, למי שבכל זאת רוצה להשיג אוטומציה.

הבניה החיצונית נאה ומרשימה, כנראה יותר מאיך שמתבטאת בתמונות.
ברמת הבניה הפנימית אני אצטט את דברי החברה (לא פתחתי אפילו את המכשיר) ואספר שהיאנג מסוגל לבצע אפסמפלינג ל- 768khz ב- 32bit וכולל פילטר מסוג minimum phase.
היציאה האנלוגית מוגברת בשיטת Class A לעיוות ורעש מינימליים.

סטאפ


היאנג שולב מן הסתם בסטאפ המוכר שלי (פרטים בסוף הסקירה) אולם היו כמה הפתעות בשילובו שכדאי שאספר.

ראשית, למרות שלא קיבלתי אותו חדש מהקופסא והוא הספיק קצת לעבוד אצל ניל, הוא המשיך את תהליך הברייק אין במשך השבוע-שבועיים הראשונים של הבחינה.

רמת הגיין של היאנג לא מגיעה לרמות המטורפות בהן תומך ה- Weiss 202 אך היא בטח לא על הצד החלש של הסקלה. מעל 2V שעבדו יופי עם הסטאפ שלי.

ההפתעה הגדולה היתה עם כבל ה- USB. סיפרתי לכם כבר על כבל ה- USB של פורוטק (אותו גם רכשתי אגב) שעובד נפלא עם כל מכשיר מבוסס USB שבדקתי עד כה. היאנג דווקא לא הסכים לשתף איתו פעולה.
הפורוטק נוטה לתת באס מאסיבי ומחליק את התחום הגבוה (אבל לא מקצץ אותו). עם היאנג זה לא עבד כל כך טוב.
היאנג בכניסת ה- USB (כמו ה- hiFace המקורי) נוטה גם כך ליותר ביטוי של תחום המיד ומטה עם דמויות סטראו די גדולות. יחד עם הפורוטק זה היה פשוט Too much וקצת כהה מידי עבורי.
עברתי לכבל פשוט בכמה שקלים שהיה יותר מתאים טונאלית אך אני מודה שהיתה חסרה לי קצת החלקות של הפורוטק בגבוהים (אבל לפחות שמעו אותם יותר עכשיו).

יש לשים לב שכמו כל כניסת USB אסינכרונית היאנג דורש התקנת דרייבר. זה עשה לי קצת בלאגן בהתחלה בניסיון להפעיל גם את היאנג וגם את ה- Evo אבל בסוף הצלחתי במשימה.
(הייתי צריך להסיר את שני הדרייברים, להתקין קודם את זה של היאנג ורק אחר"כ את זה של ה- Evo)

בנושא ספק הכח לא היו לי הרבה אופציות ונאלצתי להשתמש בספק המקורי הממותג.
השתדלתי להרחיק אותו ככל שניתן מהרכיבים הרגישים והעברתי אותו דרך פילטר חשמל.

M2TECH Young DAC


סשן האזנה


Mark Knopfler – Kill to Get Crimson
הפעם בצעד לא אופייני, אני מתחיל דווקא עם האלבום שהכי פחות הרשים אותי בשילוב היאנג. אני מתחיל איתו משום שאני חושב שהוא מבטא טוב מאוד את אופיו של היאנג, לפחות בכניסת ה- USB.

אלבום הסולו החמישי של קנופלר הוא כנראה מהסמפלים הרגועים יותר שלו שנמצא. הסגנון הוא אולי רוק סופר רך עם נגיעות פולקיות. כמובן שנמצא כאן את הקול המוכר, הליריקה והגיטרה.

כאמור אנחנו מתחילים עם חיבור ה- USB.
היאנג בחיבור זה מפגין מוזיקליות רכה, סאונד די גדול, די "עבה" וחמים. מזכיר לכם משהו?
לי זה מזכיר מאוד את ה- hiFace (המקורי, כלומר לא ה- Evo).

האלבום כולו מתנגן על הצד הנעים, מרגיע. זה מתאים, זה מין אלבום כזה.
אך אל נבלבל את המוזיקליות הרגועה עם טונאליות מרדימה. זאת אומנם על הצד החמים, אבל היא לא כזאת שמגישה לנו רק MID. המיד באס מלא ומוחשי, הבאס עוצמתי אם כי מעט רפה כאן (לא בהכרח דבר רע).

כאן אתם אמורים לשאול: "אז מה בעצם מפריע לך בדיוק?"
ובצדק. סה"כ אני מתאר כאן אלמנטים חיוביים, ועוד אומר שהיאנג מזכיר לי את ה- hiFace המקורי שבוודאי כולכם יודעים שאני ממעריציו הראשונים.

ובכן באלבום הספציפי הזה בלטו לי שני חסרונות.

הראשון היה תחושה של סוג של רוויה בעוצמה גבוהה. אני חייב לציין שזה האלבום היחיד בו הרגשתי את המכשול הזה וכנראה שהוא קשור לטונאליות של ההקלטה. אבל בווליום גבוה הסאונד נשמע לי יותר מקומפרס מאשר אני רגיל לשמוע אותו. הבאס קצת משתלט וניואנסים בתחום הגבוה קצת נחבאים.

ואם הזכרנו את התחום הגבוה אז אומר שזה לא רק עניין של ניואנסים. יש באלבום הזה סוג של דארקיות דרך כניסת ה- USB של היאנג. זה בלט לי בעיקר בגיטרות שנשמעו לי מעט כהות משהייתי רוצה בתחום הגבוה שלהן.

ובניסיון לאזן ולהכניס לפרופורציות אני רוצה להזכיר שאנחנו מאזינים למחשב כאן. מקור בעל פוטנציאל להשמע יבש, חד, מעייף ומבאס. היאנג לוקח אותו לכיוון אחר לגמרי, רך, מוזיקלי, אולי לא הכי פתוח בעולם אבל גם אין זכר לארטיפקטים הדיגיטליים המעצבנים והגרייניות בגבוהים.

זהו האלבום שנשמע הכי פחות טוב על היאנג ועדיין אני לא חושב שקיים נגן CD במחיר הזה שישחזר אותו טוב יותר.

Isabelle Faust – J.S. Bach Sonatas & Partitas
זה לא מקרי שהאלבום הזה הופיע כבר בסקירתו של ה- Audio Space 1US (וכמובן בסקירת האלבום המקורית של אביעד כאן).
בסה"כ אני מוצא לא מעט דימיון סוני בין המכשירים. שניהם מוזיקליים מאוד, שניהם מעבירים יופי של תחום תחתון ואצל שניהם זה בא קצת על חשבון התחום הגבוה (יש לשים לב שביאנג אנחנו מדברים עדיין על כניסת ה- USB). מצד שני היאנג הרבה הרבה יותר משוכלל מה- 1US, עולה בערך חצי כשמדובר על ריטייל וחיצונית אולי אין שני מוצרים יותר שונים מהם.

כמו ה- 1US גם היאנג הצטיין בשיחזור הכינור של פאוסט, ורבותי זה לא קל דרך מחשב. התחושה היא לא שאתה עומד (או יושב) ממש מול פאוסט כשהיא מנגנת, אלא שאתה יושב באולם גדול במרחק כמה שורות טובות, והצליל של הכינור לא מגיע אליך רק ישירות מכלי הנגינה, אלא לא מעט מהאולם עצמו.

כן, גם היאנג הצליח לשחזר את אמביאנס האולם בהקלטה הזאת, ולמעשה מלבד האלבום של קנופלר לא הרגשתי תחושה של איבוד אמביאנס באלבומים אחרים, לפעמים אפילו ההיפך.

הטונאליות של היאנג עדין על הצד היותר חמים, יש יותר תחושת "עץ" מהכינור מאשר תחושת "ניסור" המיתרים עצמם. אך התוצאה נעמדת מבחינתי על הצד הטבעי, יותר מזה, למעשה אני סבור שהשחזור הזה תואם יותר לחלל בו הוקלט האלבום מאשר לשיחזור "מקומי" כפי שמוצרים אחרים יכולים להציג אותו.

Valerie Joyce – The Look Of Love
רגע לפני שנשחרר את כניסת ה- USB אני אמור לתת לכם גם ביצוע הי-רז אחד לפחות.
משום שאין לי המון אלבומי הי-רז, בדר"כ כאשר אני בודק DAC אני עובר בקלילות כמעט על כל האלבומים שיש לי (טרק או שניים מכל אחד).

כבר מהמעבר הזה זיהיתי שהיאנג אוהב מאוד אלבומי הי-רז. בהנתן אופיו הסוני זה לא אמור להפתיע כל כך. בהקשר הפרקטי הוא ביצע את העבודה ללא שום שיהוק. תדר הדגימה מוצג מייד על מסך המטריצה היפה ואין שום השהיה או קפיצות.

אולי ההוכחה הטובה ביותר ליכולת הטובה של היאנג בהי-רז היא העובדה שעצרתי דווקא על האלבום הזה, אלבום שאני בדר"כ ממש לא סובל. אתם בטח כבר יודעים שאין לי דבר וחצי דבר נגד חומרים קיטצ'יים אבל הדרך בה הגברת ג'וייס שרה כל כך מרדימה שהיא יכולה לשמש כזריקת הרגעה גם לילד האקטיבי ביותר.

אבל עם היאנג הצלחתי להרגיש יפה מאוד את יתרונות ההי-רז באלבום. החלקות מצד אחד, הרזולוציה מצד שני, חוסר מוחלט בארטיפקטים ואפילו הרזון האינהרנטי שאנחנו שומעים הרבה פעמים בהי-רז פשוט נעדר לחלוטין.

יש לנו כאן הוכחה נוספת שלא באמת חסר משהו בתחום הגבוה של היאנג, הטונאליות בתחום הגבוה של קולה של הזמרת היה מושלם, המצילות וסימני האוירה היו נוכחים נוכחות מלאה.
כאן יכולת גם לשמוע את האקסטרא רזולוציה של ההי-רז. ג'וייס שרה מהחלק האחורי של גרונה (לפחות כך זה נשמע) נסו לחקות את פוזי מהחבובות או את אריאל שרון ותבינו למה אני מתכוון.
עם היאנג צורת השירה הזאת יותר מודגשת, ואם היא משנה אותה ופותחת יותר את הפה מייד מרגישים את זה.

ברמה המוזיקלית היאנג סיפק תוצאה טובה מאוד, לא רע בכלל בהתחשב בזה שמדובר במחשב ועוד הי-רז שלעיתים יכול להשמע יבשושי מידי.

למעשה אני חושב שהיאנג סיפק לי את חווית ההי-רז הטובה ביותר מאז ה- Weiss 202.

Tomasz Stanko – Leosia
את פינת הג'אז המצומצמת משהו הפעם, נבלה במעבר מכניסת ה- USB לכניסה דיגיטלית אחרת של היאנג. הפעם AES/EBU המוזנת בעזרתו האדיבה של ה- hiFace Evo.
אולי במחשבה ראשונה הבדיקה הזאת נראית לכם קצת מוזרה. למה אנחנו צריכים את ה- Evo במוצר של M2TECH שכבר מכיל כניסת USB?
השאלה בהחלט במקום, אך בעזרת ניסיון זה אנחנו מרוויחים שתי בדיקות חשובות מאוד. האחת השוואת כניסת ה- USB ביאנג לאחד המקורות הטובים ביותר ששמעתי עד היום ממחשב (הטוב ביותר ב- USB) ומצד שני בדיקת הכניסות הדיגיטליות האחרות. אני נתקל ומאוכזב יותר ויותר ממוצרים שיודעים לעשות רק פורמט אחד כמו שצריך ואת שאר הכניסות שמים רק לצאת מידי חובה ללא יתרון אמיתי.

אנחנו מתחילים עם כניסת ה- USB.
האלבום הסופר מלנכולי הזה משתחזר יפה מאוד דרך היאנג. הכלים מלאים בטקסטורה, בעיקר החלק המרכזי בחצוצרה של סטנקו, דרך הבאס של ג'ורמין ועד התופים וכלי ההקשה של אוקסלין.
הפסנתר של סטנסון אחיד טונאלית, אני לא מוצא כאן שום עיוות מלבד (אולי) מעט רגיעת יתר בתחום הגבוה.

היאנג בכניסת ה- USB מפגין יפה מאוד את תחושת השקט האופיינית של הקלטות ECM.
הפרזנטציה על הצד המלא והגדול יותר, האימג'ינג טוב אבל לא השיא אליו ניתן להגיע.

אם אמרתי על האלבום של קנופלר שאני לא חושב שקיים CD במחיר היאנג שיכול לשחזר את האלבום יותר טוב, פה אני חושב שצריך להשקיע הרבה הרבה יותר כסף רק כדי להגיע לרמה הזאת. מצויין.

אוקי, עוברים ל- Evo. אני מחליף את כבל ה- USB במחשב (כאמור ה- Evo דווקא אוהב יותר את הפורוטק) ומעביר את היאנג לכניסת ה- XLR.

שיט. אני הולך להסתבך עם סונוס ונועם. אני מעדיף את האופציה הזאת משמעותית.

אם לנסות לתאר את ההבדל במשפט אחד אז ההבדל דומה מאוד להבדל בין ה- hiFace המקורי ל- Evo.
ובכמה משפטים, השימוש ב- Evo הוסיף להקלטת הרד-בוק הזאת עוד המון רזולוציה בתחום הגבוה, צמצם מעט את דמויות הסטראו לגודל יותר נכון (לטעמי), שיפר את האימג'ינג הרוחבי והעניק שיפור במימד העומק.
כעת אני מבין שהטקסטורות ששמעתי קודם בתחום המיד ומטה באו על חשבון משהו בתחום העליון. עכשיו הן ישנן אך מעט פחות מובלטות.
שני הכלים שזכו לשיפור המשמעותי ביותר הם הפסנתר שכעת מושלם עד הקצה העליון והחצוצרה של סטנקו שכעת גם יותר נכונה טונאלית וגם יותר מתפרצת לכיווני.
המצילות (ושאר כלי ההקשה) פחות בשרניות אומנם אך יותר עטופות באוברטונים.

טוב, אז כמו שאמרתי אני מעדיף את ההגשה הזאת משמעותית אך לא סיימתי כאן.
הייתי חייב לוודא שאני לא משוחד עקב הדיונים המתישים שהיו לנו בפורום בהם טענתי נחרצות ש- USB אסינכרוני אומנם רעיון טוב אך לא גזירה משמים.
כאן בעצם ניצבת מולי הוכחה לטענתי ואני צריך לוודא שאני לא שומע מה שאני "רוצה לשמוע".

ביצעתי את ההשוואה על מגוון רחב מאוד של אלבומים (כולל הקנופלר אגב, שם נפתרו שתי הבעיות שהצגתי) וניסיתי להיות כן עם עצמי ככל שיכולתי.
המסקנה מבחינתי ברורה וחד משמעית. על הסטאפ שלי אני מעדיף את שילוב ה- Evo על כניסת ה- USB הבסיסית. ההבדל שוב, דומה מאוד להבדל בין ה- hiFace המקורי ל- Evo, אם לא נושא ה- 384khz והדרייבר החדש הייתי חושב שפשוט שתלו ביאנג hiFace מקורי.

מה זה בעצם אומר? לא הרבה.
כפי שאתם יודעים תמיד טענתי שה- hiFace המקורי הוא מוצר מדהים. אני גם לא אתפלא אם משתמשים בעלי מערכות סופר רזולוציוניות ואולי קצת רזות או בהירות יעדיפו אותו על ה- Evo. במקרה שלנו הם יעדיפו כנראה את כניסת ה- USB על שילוב Evo בכניסה אחרת. הרוויחו.

מבחינתי, על הסטאפ שלי זה אומר שכניסת ה- USB של היאנג מצויינת עד כדי כך שכאשר אני מאזין רק לה אני בקושי יכול לזהות חסרונות כלשהם. כאשר אני אני משווה אותה למוצר ה- USB הטוב ביותר שאני מכיר אז כן, היא יוצאת עם ידה על התחתונה. רגע, בעצם בואו לא נשכח שה- Evo עולה כמעט מחצית ממחיר כל היאנג!

אך יותר חשוב מבחינתי היה לגלות שהיאנג הוא אינו One trick pony ולמרות שיש לו כניסת USB מצויינת (יחסית למתחרים) יש לו גם כניסות דיגיטליות אחרות מוכשרות וזה לדעתי אספקט שאין לזלזל בו משום שמסתבר שלא כל המכשירים כאלו.

Cat Power – Moon Pix
האמת היא שבמקור התכוונתי לספק כאן עוד השוואה בין כניסת ה- USB של היאנג לזו של ה- Evo, אך במחשבה שניה הבנתי שכנראה זה לא כל כך רלוונטי למרבית המשתמשים עבורם הכניסה המקורית של היאנג תספק בהחלט ובסה"כ האלבום הקודם מייצג את ההבדלים בצורה טובה.

במקום ההשוואה בחרתי לחזור לכניסת ה- USB של היאנג ולבחון אלבום בעל מספר מאפיינים טונאליים משותפים לאלבום של קנופלר איתו התחלנו אך כמובן שונה מאוד מוזיקלית.

אני מחבב מאוד את האלבום הזה. הוא פחות פופי ויותר מהורהר מרוב האלבומים האחרים שברשותי בכיכובה של הגב' מארשל. עבורי זה פחות אלבום לשבת ולהתרכז בתוכנו באופן מודע, אבל תמיד כשאני מאזין לו איכשהו הוא מצליח לסחוף אותי למקום אחר. מתאים במיוחד לחורף.

אפשר להגיד שזה קצת מצחיק לשלב אלבום עם סוג כזה של lo-fi בבחינת ציוד אודיו. אך בפועל זאת מוזיקה, כדי לשמוע מוזיקה צריך לשחזר אותה ואיך נעשה את זה בלי ציוד אודיו? ואם אנחנו משחזרים יש מן הסתם חשיבות לדרך בה המוזיקה משוחזרת.

שלוש אבני הבניין של האלבום הן קולה של מארשל, הגיטרות והתופים.
את הפוקוס והגודל בהקלטה מקבלים בדר"כ הגיטרות וקולה של מארשל. התופים והמצילות יושבים לרוב בשורה אחורית.

היאנג עושה עבודה מצויינת בהעברת כוונת ההקלטה, הוא לא מנסה לעשות ממנה מה שאינה. הדמויות גדולות אבל לא מרוחות במפתיע. מארשל בקולה המוכר הנעה בין מלמולים וחצי לחישות לזעקות כאב, נשמעת תמיד כמו עצמה ואף פעם לא שורטת את עור התוף.

הגיטרות מקבלות כאמור הרבה גודל ופוקוס מוזיקלי. כאן אני לא מרגיש בעיה טונאלית, נכון שהן יותר על הצד הכהה אך זה נשמע כאילו זאת היתה כוונת ההפקה.

מפתיע שדווקא באלבום ה- lo-fi הזה אין את בעית ה-"רוויה" שהצגתי באלבום של קנופלר ולא משנה כמה הגברתי.

הבאס המיוצר על ידי גיטרת הבאס והתחום הנמוך של שאר הגיטרות והתופים מאוד מלא ומוחשי ועדיין אינו מרוח (אך גם לא הייתי מגדיר אותו הדוק במיוחד כמובן).
הפרזנצטיה על הצד המלא והדחוס יחסית כפי שהאלבום מכתיב ועדיין יש משחקים בתלת מימד כמו אפקט הגשם הבולט.

M2TECH Young DAC


סיכום


אוכל לסכם את הסקירה באומרי שהיאנג הוא ממיר דיגיטל לאנלוג קטן ומוכשר בו משולבת כניסת USB אסינכרונית בעלת מאפיינים סוניים דומים ל- hiFace המקורי אך עם תמיכה ברזולוציות גבוהות עד 32bit/384khz.
כממיר נטו הוא מצטייר לי כמוזיקלי מאוד עם טונאליות מאוזנת אך על הצד המלא יותר (לא כהה דווקא).

ברמה הפיזית אני מוצא אותו נאה ופרקטי ביותר בזכות גודלו, סדרת הכניסות הדיגיטליות המקיפה והבלתי קונבנציונאלית שלו והתצוגה המדליקה.
עם זאת הייתי שמח לראות אותו משולב בספק יותר רציני, אם לא עבור שיפור סוני אז לפחות בשביל נוחות השימוש.

אני מרגיש שחברת M2TECH הצליחה לעמוד ביעד שלה והוא ליצר ממיר דיגיטל לאנלוג מוכשר בעל יחס עלות תועלת מצויין.

מכיוון שסקרנו כאן כל כך הרבה ממירים השוואה וירטואלית לא תזיק לנו.

הממיר בעל המאפיינים הסונים הדומים ביותר היה כנראה האודיו ספייס 1US אך זה היה מעט פחות מעודן, יותר מלא ובעל שתי כניסות דיגיטליות בודדות. הוא גם גדול בהרבה פיזית ויקר משמעותית.

יותר קרוב ברמה הפיזית אך עדיין רחוק ברמת הפיצ'רים הוא ה- DLIII של PS Audio. יש משהו דומה בחמימות הצליל והבאס המשובח, אך כניסת ה- USB של ה- DLIII למרות שסומנה לי כטובה יחסית לכניסות סינכרוניות לא מתקרבת לזו של היאנג וגם לא תומכת בהי-רז בכלל (שלא לדבר על 384khz). גם כמות וסוג הכניסות הדיגיטליות הנוספות ב- DLIII לא מגיעות לאלו של היאנג. לא כמותית ולא מבחינת איכות.

ממיר שהיה יותר קרוב ברמת האיכות אך בעל כיוון סוני שונה לחלוטין היה ה- 300D של Simaudio. אם אמרנו שהיאנג נוטה לכיוון המלא ה- 300D נוטה לכיוון הצלול והפתוח (אך לא הייתי מגדיר אותו רזה). בכניסת ה- USB הוא לא יכול להתחרות עם היאנג, בכניסות האחרות זה כבר עניין של העדפה והתאמה סונית לסטאפ.
בגזרת היציאות ל- 300D יש גם יציאה מאוזנת שחסרה ביאנג.

אני מניח ששלישיית ההשוואות הוירטואליות האלו כבר נותנות לכם את הכיוון, אם מעניין אתכם ממיר ספציפי אחר שסקרתי אתם מוזמנים לשאול.

עדכון: חובה לקרוא את ה- Follow Up כאן.

בסה"כ ההתרשמות שלי מהיאנג חיובית ביותר. אני לא יכול להגיד שהוא יעשה לתחום הממירים מה שה- hiFace עשה לתחום הטרנספורטים הממוחשבים, אבל הוא בהחלט מציע אלטרנטיבה איכותית, מוזיקלית ופרקטית, ובמחיר לא יקר ביחס לתמורה.

M2TECH Young DAC


נתונים טכניים


תדרי דגימה נתמכים: 44.1khz, 48khz, 88.2khz, 96khz, 176.4khz, 192khz וב- USB גם 352.8khz ו 384khz
טווח הענות ב- 44.1khz: פלוס 0.1db עד מינוס 0.5db בטווח של 10-20khz
טווח הענות ב- 384khz: פלוס 0.1db עד מינוס 0.1db בטווח של 10-90khz
יחס אות לרעש: 121db (ב- 24bit ו 192khz)
מתח יציאה: 2.65Vrms
מידות: רוחב 20 ס"מ עומק 20 ס"מ גובה 5 ס"מ
משקל: כ- 1 ק"ג


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, PC based Music Server,M2Tech hiFace Evo, Lenco L70, Denon 103R
הגברה: MBL 8011S, MBL 5011
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, Elrod
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech Princess, Siltech i770, Furutech Formula2 USB
טיפול חשמל: Isotek Orion
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala


מחיר: * לא רלוונטי *

יבואן בעת הסקירה: לייב סאונד
יבואן נוכחי: Soundquest




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות