|
ידעתי שזה יקרה לי .... אלוני - אם לא תייצר פה מנגנון של שמירת טויטות, אני חותך את הוורידים. כתבתי פה הקדמה ארוכה שכולה נמחקה. אני מניח שזה העונש שלי על העינוי הסיני שבו אני מעמיד אתכם. מגיע לי.
רציתי הפעם לספר על ביקור חוזר בשתי תחנות:
היום (כלומר אחרי שהבחירה כבר נעשתה) הייתי בביקור ראשון בחללו הנס ציוני של הג'ינג'י-זיו. ממוקם בפאואר סנטר בכניסה לעיר, בבניין תעשייתי קולי למדי, החלל הוא חלל גדול , מרווח הרבה יותר ממשכנה הקודם של אודיו-זיפ שכבר הפכה לשם דבר. חזרתי להאזין שוב לרמקול המופלא של זיו , ה MUSIC Z3, במיקום והחלל החדש. לא היה לי הרבה זמן, אז שמעתי בזריזות כמה יצירות קלאסיות, ואחר כך שמנו שיהיה גם את אריק טרופז ... מסקנות : 1. מטווח קרוב כמו שאני אוהב (קירבתי את הכורסא) הרמקול נשמע בקלאסית לא פחות טוב מכל רמקול אחר שאני מכיר בגודלו ובמחירים של עד פי 2-3 ממנו 2. כשניסינו למלא את החלל הזה במאהלר למשל, הוא פשוט לא היה מספיק. החלל היה גדול עליו, או הוא היה קטן על החלל. 3. כששמנו אריק טרופז - הוא דווקא כן הצליח למלא את החלל לחלוטין, ונתן הרגשה שהצלילים מגיעים מכל הכיוונים ביחד, כאילו כל החלל מלא צלילים. מרשים מאד. לא האמנתי שצוציק כזה יישמע ככה בחלל כזה.
תבינו מזה מה שתבינו. אין ספק שזה רמקול יחיד במינו, שיתאים לסוגי מוסיקה מסויימים בחללים מסויימים, ועלול להיות לא מספיק לסוגים אחרים בחללים גדולים ופתוחים , כמו החלל התעשייתי של אודיו זיפ.
חוזרים אחורה לביקור חוזר אצל איל פור. אחרי ששמעתי כבר 6-7 רמקולים נוספים, הזיכרון של האורום קנטוס וולה נשאר חקוק חזק בראש. התחלתי כבר להתעייף , ואמרתי לאיל שאני חוזר במטרה לוודא הריגה , לשמוע עוד פעם ליתר ביטחון, לקחת אותו אלי, ואולי בכלל להתאים לו הגברה ומקור חדשים שיתאימו לו בצורה האופטימלית. אני מגיע, יושב, איל רצה לפנק את הרמקול ואותי בשני מונובלוקים של ניופורס מהסידרה הגבוהה. מממ.. משהו פה נעלם. הצליל חזק, מדויק, טבעי, מרשים מאד - אבל יותר קריר ... מרוחק ... הבמה שהיתה ענקית ועוטפת הצטמקה פתאום. החזרנו מהר את המונובלוקים של שינדק שאיתם שמענו קודם. אוף ... אנחת רווחה. כל מה שהיה שם קודם ואהבתי חזר ... מסקנה זמנית : יש כאלה שאוהבים שחורות וכאלה שואהבים בלונדיניות. יש כאלה שירצו ברזילאית לוהטת ויש כאלה שירצו סקנדינבית קרירה. הטעם שלי כבר ברור ...
אז מה - לוקחים את ה VOLLA ? מה עוצר אותי בעצם ? אז זהו ... שאחרי כמה סיבובים, התפנקתי, התקלקלתי, הטעם שלי נשאר זהה אבל אני רוצה עוד, עוד, עוד. הVOLLA נותן המון אבל יש לו אותן מגבלות של כמה אחרים שהוזכרו פה מבחינת גודל התיבה והאלמנטים. פתאום זה נראה לי לא מספיק. אם הייתי לוקח את הVOLLA הייתי מרגיש שעשיתי עיסקה טובה (הגימור מעולה והמחיר נוח), שקפצתי מדרגה לעומת המורל שלי, אבל הבנתי שהייתי נשאר עם טעם של עוד. נפרדתי בעצב מאיל, אבל אני בטוח שעוד אחזור אליו בקרוב, כי יש לו מוצרים מאד מעניינים בתחום המקורות, הגברה, אביזרים וכו' וכו'.
טוב, פה נגמר הפרק הנוכחי, ואנחנו בכל זאת מתקדמים לקראת סיום, לכל מי שחשש שאתם תקועים אתי לנצח עם הסיפור הזה.
אז מה היה לנו פה ? עברנו מספר יבואנים שאותם הכרתי כבר בעבר וקניתי מחלקם ציוד. יש עוד כמה יבואנים חזקים בתחום, חלקם הכרתי וחיבבתי כמו ערן פוגל ורן שביט, אבל שלמיטב ידיעתי לא היו להם מוצרים מתאימים, וכמה שעדיין לא הכרתי אבל כבר לא היה לי כוח להכיר. זה לא שהתייאשתי, אבל כבר לא הייתי בטוח איפה אני יכול עוד לחפש.
ואז נזכרתי בעוד אחד , ברנש עם חיוך צ'שייר שלא בלתי מזכיר את זה שלי, שהיה פעם אצלי עם רמקול אנגלי מעניין ששכב אצלו במחסן, ושכבר לא מיוצר, ועדיין לא הייתי אצלו בסיבוב הנוכחי.... יאללה. ננסה.
_________________
הכל טוב ויפה
אבל ברקץ -
יש רק אחד ....
|
