נותר לנו חדר אחרון להשלים את היום שני של התערוכה, ומדובר בחדר שבאספקטים מסויימים היה עבורי החדר המעניין והמרגש ביותר בתערוכה.
בדר"כ כשאני רואה חדר מלא באנשים אני עובר לחדר הבא. לא יודע מה גרם לי להכנס בכל זאת לחדר הזה.
היה נחמד לפגוש שני ישראלים שלא ידעתי שמתכננים להגיע ובדיוק יצאו מהחדר, ארתור (zvuk) ועדו (שרק בדיעבד הסתבר לי שזה panter שלנו
).
בכל מקרה, כשנכנסתי לחדר הבנתי שלמרות שהכניסה מלאה באנשים דווקא יש מקומות ישיבה מצויינים פנויים.
אז התברר לי שהחדר הזה, לפחות בזמן ביקורי בו, עבד בצורה אחרת וגאונית לטעמי.
במקום סתם לשים טרקים אודיופיליים אחד אחרי השני, בלי שום כיוון מוזיקלי ובלי קונטקסט, כאן מר ג'יוליו סזרה ריצ'י (יוליוס קיסר אה?) מהלייבל Fone העביר תוכנית מוזיקלית מרתקת המבוססת על חומרים של הלייבל.
זה עבד בצורה כזאת:
ג'יוליו מסביר מה עומדים לשמוע באיטלקית בזמן שהמתרגמת החמודה מתרגמת לגרמנית.
אחר"כ הוא מעביר את הדיסק/תקליט למציג בצד שמאל שעומד על יד המערכת שטוען אותו.
בזמן הניגון שני האחרונים עושים תנועות של הנאה כאילו אנחנו מינימום בביצוע חי מופתי.
מה ששמענו היה צמד הרמקולים JB155 של ברודמן מאחוריו סט קומפלט של Phonosophie עד לרמת הפטיפון.
היו שם גם כל מיני טריקים של Phonosophie העוסקים באנרגיות, וודו והשד יודע מה אבל לא התעמקתי בזה.
האמת היא שלא התעמקתי בכלום חוץ מהמוזיקה, בקושי נגעתי במצלמה אפילו (חזרתי למחרת לצלם קצת).
ישבתי שם מעל לשעה מרותק.
אולי אתם שואלים את עצמכם מה כל כך עניין אותי...
זה היה שילוב של דברים. קודם כל היה כיף מסויים לנסות להבין על מה הם מדברים, שכן אני לא דובר איטלקית ולא גרמנית. ג'יוליו דיבר גם על היצירה, גם על המבצעים וגם על תהליך ההקלטה. הבנתי אולי 10%.
אחר"כ המוזיקה, הבחירות היו מצויינות גם ברמה המוזיקלית (והתאימו גם להדיוט כמוני בתחום) וגם ברמת איכות ההקלטה.
בנוסף היה כיף לראות אותם כל כך מתענגים על הביצוע, אפילו שזאת היתה חצי הצגה.
כמובן שבלי סאונד טוב זה לא היה עובד. והסאונד היה כאן מושלם בעבור החומרים שנוגנו.
היתה התחושה/האוירה המלכותית הזאת של תזמורת המנגנת מוזיקה קלאסית, היה ה- force כשצריך שהתחיל להרים את החדר ממש מלמטה.
והיפה הוא שגם עדינות היתה, זכור לי במיוחד איזה סולו כינור שלכלימתי ממש גרם לי להתחיל לדמוע.
זהו חברה, יצאתי משם אחרי מעל לשעה של הנאה צרופה עם סוג של עומס רגשי שלא הייתי מסוגל להכנס לשום חדר אחר ויצאתי להפסקת עישון של איזה חצי שעה לפני שנכנסתי בחזרה לתערוכה.
אני חושב שהגאוניות בחדר הזה מעבר לסאונד שהיה באמת טוב ומתאים לחומר היתה הפרזנטציה. וכמה מצחיק שבחדר הראשון של היום השלישי ניסו לעשות משהו דומה.
