הרגע חזרתי ממתחם שרונה - הלכנו לשם ברגל, חוזרנו - ברגל. בצומת הגדול של עזריאלי, באי הצמוד, צמד ג'אז, תופים מול טרומבון, ניגון חופשי, אימפרוביזציה - אלתור.
נעמדתי כמו עץ בן גילי, שורשים עמוקים, השלישייה שלי ניסתה להזיז, עם הצלחה אפסית.
בקיצור = חלל פתוח יחסית (שלא יספרו לי אקוסטיקה), בלי הגברה, בלי דמי מנוי. תוף בס וסנר - ישר לנשמה - דינמיים, חדים, ומהירים, האט, קראש, ורייד נטולי סיבילנס, נעימים אך חיים ובהירים (מי צריך בכלל סאונד חם ?). גם הטרומבון עם גוף ואימגג'ינג, רוחב ועומק - גם כאשר עוצמים עיניים - בדיוק כמו בדמיון. והכלים בינוניים למדיי, כלומר גם בצד השני לא חייב להיות הטופ ...
זהו, מכאן - רק ללמוד להקליט את זה. כי יש [מעט מאוד] הקלטות שגם בחדר שלי נשמעות ככה.

איזה כף
חולה על טרומבונים,לא מפקשש שום הופעה חיה כזו.
ולא משנה על מה מנגנים.

.

מה שמעניין, שאחד כמוני שמגיע מתקופת/ארץ הדינוזאורים, זוכר עוד, איך נלחמו בהקלטות כדי שהתופים ייקבלו צורה אנושית בסיסית, שזה כלל שילוב גזירת דגימות מוכונות תופים אנלוגיות, דיגיטליות, אפקטים וכד'.
כאן, יש לך מערכת תופים בסיסית, דמי כיס שלי, שלך וכנראה לאבא/אמא של אותו ילד שניגן שם, וזה נשמע טבעי, לסנר הייתה דעיכה איטית ונכונה טונאלית, והבאס היה עמוק יחסית.
לכן אמרתי, שאם היה לי זוג מקרופוני שטח טובים ואיזה פרה איכותי, אני מניח שיכולתי להפתיע כמה מחובבי ג'אז/אינסטרומנטלי כאן ...