הפוסט הזה הוא המשך להצגה של הלוגיטק טאצ' בפורום הדו ערוצי. שם כתבתי בהתלהבות שקיבלתי את המכשיר ופירסמתי רשמים ראשונים. עכשיו, כשהכל עובד ונשמע מצויין, רציתי לכתוב בפורום מחשב ואוזניות כמה מחשבות יותר רציניות אודות הגאדג'ט הקטן (הערה מאוחרת - רציתי אבל טעיתי, והנה זה שוב בפורום דו ערוצי. מזל שלא באנלוגי
).
בחודשים האחרונים חיפשתי די בקדחתנות פרונט אנד דיגיטלי חדש. הדברים הגיעו לכך שלא יכולתי להקשיב לאורך זמן למערכת הדיגיטלית שלי. בניגוד למצופה אני לא חשבתי שמדובר במיגבלה אינהרנטית של המדיה הדיגיטלית אלא בבעיה קונקרטית בסטאפ שלי.
הבעיה היתה, אבל, שלא היה ברור לי מה ואיפה בדיוק לא בסדר שם..
. ניסיתי נגן דיוידי, נגן סידי (נאד, קמברידג') , מחשבים שונים (וינדוס דסקטופ עם או בלי כרטיס קול, חיבור דיגיטלי, עם או בלי asio) לפטופ וינדוס או מק בחיבור יוסבי.
היות וכולם חוברו לבנצ'מרק, הסקתי שהבעיה שם. חשבתי שהממיר לא משהו, ותיכננתי להחליף את הכל. המסקנה הזו התחזקה בשבועות לפני מעבר הבית, בהם ארזתי את רוב המערכת (בעיקר האנלוגית) והאזנתי למק ג4 שלי בחיבור אנלוגי ישיר למערכת. למרבה ההפתעה, זה נשמע מוסיקלי יותר ממה שזכרתי מהבנצ'מרק (זה נתמך בהשוואת ראש בראש על הסטאפ החדש שלי!!).אז הבנצ'מרק מכשיר מחורבן, נכון? או שאולי הוא מקולקל?
מקולקל הוא לא היה: שלחתי אותו לטכנאי מאוד מיומן עם ציוד אנלוגי ודיגיטלי, שלא מצא שום דבר לא בסדר. אז כנראה שהוא פשוט נשמע רע. זה בהחלט סביר אם נשכח לרגע את שפע האנשים המספרים על תכונותיו המופלאות של הממיר. כולל כאלה שאני מחשיב את דעתם, כמו חבורת המטורפים הפרנקופיליים ב Ultra Hi Fidelity Magazine
במקביל חיפשתי אחר טרנספורט. דבר אחד היה ברור לי - אני עם נגני סידי גמרתי ולתמיד.
אין לי בעיה עם אנכרוניזם, אבל הוא צריך א י ז ו ש ה י הצדקה רציונלית. במקרה של אנלוג (בלי קשר למה עדיף!), מדובר במדיה בעלת אופי שונה לחלוטין המחייב טכנולוגיות אחרות. במקרה של דיגיטל, ההתרפקות הנוסטלגית על נגני סידי נראית לי מיותרת (פרט לקטע של להחזיק מדיה פיסית, כמובן). יתרה מזו - היא נראית לי בעלת פוטנציאל לדרדור איכות הסאונד הסופי. תיאורטית, ניגון בזמן אמיתי של מדיה אופטית נחות מהאפשרות לבצע ריפינג לוסלס נו קומפרשין קפדני, וניגון ממדיה מגנטית. מנקודת מבט "טהרנית" (לא אירנית, purist) - זו שעסוקה בניסיון להפיק מה שניתן מפורמט נתון- מה שיש בו הגיון לגבי פורמט אחד (אנלוג) הוא קאונטרפרודקטיב לפורמט אחר (דיגיטלי).
המסקנה מכך היא שיש ללכת ללכת, אבל לא שנה לא שבוע אלא כמה עשורים קדימה. מה עם מחשבים? הבעיה היא, שמחשבים עושים מוסיקה כמו החיים של ג'ון לנון - כלומר, זה מה שקורה כשהם עושים דברים אחרים. לדעתי, אנחנו בעקיפין שומעים את התוצאות and it's usually not very pretty. סביבת המחשב רועשת מאוד, הדלקת המחשב ממושכת ולא נוחה, יש צורך באיחסון רב, המחשב מרעיש וצורך המון אנרגיה. יש אומנם מחשבי ללא איוורור עם כונן סוליד סטייט שקט לחלוטין אבל יותר מהכל, מחשבים לא נבנו כדי לנגן מוסיקה. האינטרפיס והסטאפ אפ הכללי שהם מציעים עדיין מעט מגושם יחסית.
ֿ
לטעמי, הכתובת היתה על הקיר כבר לפני שנתיים. קניתי סקויז בוקס אחר סקויז בוקס והתאכזבתי מאוד מביצועיים הסוניים. הם פשוט היו טרנספורט נחות מאוד יחסית לנגני סידי. איך זה יתכן? מסתבר שיתכן, אם לא מקפידים על איכות היציאה הדיגיטלית שלהם, אבל בזמנו לא ידעתי את זה. מכרתי את הסקויזים למישהו בוונקובר והקשבתי למוסיקה ממחשב מכוער שהיה צריך להדליק ולכבות לפני שלוחצים פליי.
כשהופיע הסקויז החדש בשטח התעניינתי בו מאוד וסוקרנתי מהאפשרות לחבר כונן קשיח אליו (זה נכון שגם נגני בלו רי חדישים דוגמת האופו עושים זאת, אבל מי שקורה את האותיות הקטנות מגלה, שלפחות בינתיים, הם מסוגלים לנגן רק קבצי מפ3...). הנה הזמנות להיפטר מהמתווך -סוף סוף. זה מה שתמיד רציתי - ניגון קבצים עם מכשיר יעודי לאודיו, בלי שיריץ לי ברקע תוכנות של מיקרוסופט לעיבוד תמלילים או ניהול העכבר. למרות זאת, הזכרונות המרים מהצליל ששמעתי פעם אחר פעם בבית לא תמכו בדפיקה חוזרת של הראש באותו הקיר, גם אם הוא בא בטעמים של מסך מגע צבעוני...
בזמן שעבר קראתי אודות סטרימרים, מחשבי פנלס, רשתות, אירפורט אקספרס עם יציאה דיגיטלית, לפטופי בלו ריי ועוד ועוד ועוד. התחלתי די להתיאש והחלטתי שבינתיים אשב על הגדר עם אותו האפל שיש לי, וכי אמכור את הבנצ'מרק בשל ביצועיו הסוניים הכושלים. מה ששינה את החלטתי היה הפוסט באודיו אסילום, שבו ניטען כי היציאות הדיגיטליות שופרו. אמרתיֿ לא יקר, קטן, נראה חמוד אז, כדברי המשורר המקומי .....יאללללללללה!!
המכשיר הגיע, כאמור, לפני יומייים. רק אתמול בלילה עלה בידי לקפנג את כונן ה 1טרה החדש שלי לשימוש ישיר עם הסקויז. חיברתי את הכונן בחיבור יוסבי לסקויז ואת ספק הכוח לבלקין המספק חשמל נקי יותר (גם הסקויז מחובר אליו). הסקויז מחובר בחיבור קואקסיאלי לבנצ'מרק (הכבל של הרמוניק טכנולוג'י) . החיבור האופטי, באמצעות כבל הפלסטיק שברשותי,מניב תוצאות נחותות בהרבה.
הבוקר האזנתי. מה אגיד לכם - הצליל שקט בהרבה מכל ניסיון קודם עם הבנצ'מרק. הרקע נשמע "שחור" יותר מכל מה שחויתי במערכת הזו או באחרות שהיו לי. צלילי הפסנתר מתאפינים (מה שלומכם שם, במינכן עם הקארמה??) ב attack and decay מהירים ונקיים ללא דיסטורשין משמעותי. בס מדוייק, מידים מדוייקים, נעימים ולא מוגזמים, גבוהים לא צורמים. גם ניגון קבצי 24.96 עובד מצויין מאי פעם. בקיצור----> תענוג.
מה לא בסדר? ספק כוח שאני מעז לנחש שישודרג בעתיד הקרוב, בניה זולה ותצוגה, אוי תצוגה, אוילית בתכלית האויליות. WTF הם חשבו כשבנו את זה? שאני סטיב אוסטין עם עיין ביונית? שהסויט ספוט שלי הוא חצי מטר משמאלו של הרמקול השמאלי?? ממש לא ברור הקטע הזה.
אז מה אני בא להגיד? שאפילו שבעתיד הקרוב נשמע על חסרונותיו והאפשרויות לשדרגו, המכשיר הקטן הזה הוא צעד חשוב קדימה עבורנו האודיופילים- בין אם ידם משגת או לא את המרידיאן או ה NAIM. הטאצ' מזניק אותנו מעבר לחשיבה הרגילה של - כונן--מחשב--דאק נגן. הוא מסלק את המתווך בשרשרת הניגון הפעיל (עדיין צריך אותו לריפינג ועוד שאר משימות), עושה זאת יפה מאוד, ונשמע נ ה ד ר.
Well done Logitech!!!!
(אפילו 'רד בוק פריק' שכמוני, הצלחת לעניין לכל אורךךך הפוסט).
), לא בהכרח מנצח את המעשי 
