אתמול אחרי הצהריים אחותי באה לבקר עם הילדים וסוף סוף הייתה לי פרטנרית לווליום גבוה. אולי רק מי שהורגל בתור ילד לשמוע מוזיקה בדציבלים מרעידים מבין את איכות החוויה או שאולי ההתבגרות באמריקה עשתה את ההטבעה, אבל בשורה התחתונה החלטנו להרעיד את השכונה עם רוק ישראלי ואשתי קיבלה את זה בהבנה הפעם... אבל לאחותי היו בידיים כמה חבילות מעניינות וכאן מתחיל הסיפור.
לפני כחודש נשרפה לי מנורת אינפוט במגבר. היא לא ממש נשרפה אלא החלה לדעוך לאיטה. מהרגע שהבנתי שסוף המנורה קרב ואני בדרך לשמוע מוזיקה על המערכת החלופית (שלא מזמן עברה אוברול מקיף) הרגשתי אי-שקט פנימי עמוק. לא עברו דקות בודדות עד שמצאתי את עצמי בטלפון עם אנדי מוינטאג' טיוב סרביס. למי שלא מכיר את מר אנדי ושירותיו, אני ממליץ בחום להיכנס לאתר שלו ולטייל בספריה
http://vintagetubeservices.com/. אנדי הוא אדם שמקדיש את כל חייו למוזיקה ושפופרות ונותן שירות ברמה הגבוהה ביותר. אחרי שיחה לבבית הוזמנו מנורות ECCE82 וינטאג' חדשות של RCA ובהמלצתו גם מנורות ראשיות של SED מסוחר אחר. לציין את ההגינות של האיש הידען שלא מיהר למכור לי EL34 וינטאג' וזאת אחרי שהבין את צרכי והפנה אותי לקבלת שירות מקולגה. נדיר בימינו.
למרות שהשפופרות במגבר היו די חדשות, קרה מה שקרה והחלפתי את המנורה החלשה עם שפופרת דומה מ ה- DAC. נאלצתי להאזין עם DAC טרנזיסטורי במשך תקופת ההמתנה עד שלפני מספר ימים נמצא בלדר לחבילות ואחותי התנדבה לפגוש אותו בשדה התעופה ולשאת את המשלוח אלי. הצעה שלא יכולתי לסרב לה מכל הסיבות. כשראיתי את שני ילדיה סוחבים את הקרטונים עם השפופרות במורד מדרגות הכניסה שמחתי עד הגג. כשאחת הקופסאות החלה להתגלגל כלפי מטה שמחתי פחות, אבל האריזה המקצועית עשתה את שלה. בכל מקרה האירוע המתגלגל הזה הוציא ממני את החשק לניסויים מייגעים וחלטתי להחליף את כל שפופרות במגבר וכן ב DAC במכה. אחרי חמש דקות הכול בער.
לחימום הקנה שמתי קצת מוזיקת רקע ואחרי שלוש שעות קצרות ארוכות של BURN IN התיישבנו על הספה לסשן רציני יותר. אפרת גוש החליפה את אם סי קרולינה שהוחלפה עי הדג נחש. אחרי שלכולם נסדקו העצמות אכלנו ארוחת ערב ואז החברים של נטשה נכנסו. שש שעות של מסיבה עד השמיים חלפו ואנחנו באופוריה מוחלטת רק ממוסיקה.
אין מה להשוות. הדינאמיקה בתחום הבאס, הפירוט והבמה קיבלו בוסט של דבש. כיביתי את המגבר בלב כבד אחרי שנרגענו עם אלבום ישן של משפחת אדמס אבל השעה הייתה מאוחרת והתוכניות של אשתי לסופ"ש הכתיבו צורך בשינה ערבה.
השבת עברה בנעימים אבל בכל זאת מיהרתי לחזור הביתה לחיק המערכת. לחימום שמתי את EMI FUJITA, ואז אשתי התישבה לצידי עם כוס תה לימון-תפוזים. בעצם היא בעלת השמיעה האבסולוטית וכשאני עדיין רצתי על הג'בלאות בשלהי שנות השמונים היא כבר הייתה אודיופילית במלוא מובן המילה. רק שלה זה עבר. בלי להתבלבל היא סיכמה ואמרה בסגנונה הקולע, "המערכת נשמעת צלולה כבדולח, אבל עם הזמרת הזו אני מרגישה שהתיישבתי בלובי של מלון בתאילנד". נשים, לך תבין. שהיהודים התחילו לשיר והווליום עלה היא כבר נעלמה למעמקי הכביסה.
אז בסיכומו של יום, החלפת השפופרות הביאה לשיפור משמעותי כמעט בכל פרמטר. זה בא על חשבון ירידה קלה בבהירות אבל לטעמי בהחלט לא קריטי. אני מקווה שתוך זמן מה אתרגל לשינוי ואז ייצר השדרגת שוב יגבר ואמצא את עצמי חושב על השינוי הבא שלא מתוך אילוץ - זה חלק בלתי נפרד מהכיף. עד אז תוכלו לזהות את ביתי כשאתם עוברים לידו לפי הויברציות של המדרכה. שבוע טוב. ד.
