אני רחוק מלהוות אוטוריטה בנושא, אבל הייתי ממליץ לנסות להבין קודם כל איזה סוג על של מוזיקה קלאסית מדבר אליך יותר.
נניח שבצד אחד סימפוניות
צד אחר יצירות סולו או קאמריות
ואיפשהו באמצע קונצ'רטי
ובהנתן הכוון הזה לנסות שם תקופות/מלחינים.
קונצ'רטו אחד קל במיוחד ללעיסה הוא ה- אי מינור של אלגר.
אני אוהב במיוחד את הביצוע הזה:
למרות שכל מבין דבר ימליץ לך על דו-פרה.
עוד אחד שאהבתי מייד כשרק התחלתי (והומלץ דווקא על ידי יאיר ג'אז
)
אבל בעיקרון אני חושב שאפשר להתחבר לכל דבר. יש הרבה דברים שממש לא אהבתי (כי לא נעים לומר שנאתי) והיום אני יכול להנות מהם. נראה שזו היתה רק פונקציה של כמה פעמים שמעתי משהו דומה.
מה שכן, קח בחשבון שיש הבדל בין להאזין(ולצפות) לקונצרט חי ובין להאזין לדיסק. לא בגלל הסאונד, אלא כשאתה רואה מישהו מנגן יותר קל להתחבר גם אם זו מוזיקה שפחות מעניינת אותך כרגע (זה נכון לכל מוזיקה, לא ספציפית לקלאסית).
