אינני נוהג לכתוב פה אבל זה בכל זאת אירוע חריג.. .
כעשרים שנה אני שומע מוזיקה, ממערכות צנועות מאוד עד המערכת המושקעת יחסית שיש לי היום, כולה מאביעד.
אני אוהב לשמוע מוזיקה, מעולם לא התענייתי בנתונים הטכניים של התחביב הזה, לפחות לא ברמות שהפורום הזה מגיע אליהן לעיתים וכפי שאמרתי לאביעד כשנפגשנו "אני אקנה ממך דבר ראשון דרך האוזניים ואז דרך הארנק", כמו כול אחד יש לי זוג אוזניים וארנק אחד,האוזניים מיומנות יותר או פחות אבל הן קובעות את טעמי במכשירי אודיו ואז כמה מלא הארנק.
כאשר התיישבתי אצל אביעד מול הפטיפון והרמקולים האלה, ראשית נדהמתי מהיופי,הגודל והעוצמה של מראה המכשירים האלה.
אחרי חיבוקים,שיחה קלה וקפה, שמענו תקליט ואחרי רגע פשוט איפאשר היה לזוז, כול פרט וכלי ניכרו, כול האוויר והנפח מחדר ההקלטות המקורי עבר מהמערכת ומילא את הסלון.
האמירה "הנגנים היו בחדר " נשחקה על מערכות נחותות בהרבה, אבל באמת הרגשתי שכול אחד מהם נעמד במקום שלו בחדר וניגן.
בפשטות ,מעולם לא שמעתי משהו כזה בשום מקום.
בנימה אישית, אני איש קשה שנמנע, עד לא רוצה, ליצור קשרי חברות חדשים מעבר לידידות עם אנשים.
אביעד הוא האיש היחידי, בטח בעשור האחרון, שהיה לי חיבור ישיר ומיידי איתו ,גם ללא קשר לאודיו.
התחברנו ,יחד עם אשתו, ברמת השיח, גישה לחיים ודעות משותפות על נושאים כלליים.
למזלי אני קונה אודיו מחבר, מצב מומלץ בחום.
