לקח לי יממה לעכל את הפוסט הזה, אני משוכנע שאתה לא כועס.
ס. ריכטר כתב:
אני מוצא [ או מניח ] שהניסיון שצברת הוא המאפשר לך את מידת הבטחון העצמי, שמאפשרת בתורה
התייחסות רעננה [!], סובייקטיבית מטבע הדברים אך נגישה, שקל להזדהות עמה,
יחד עם חפות מהסגידה והתיאורים הגדושים שלרוב מאפיינים [ מאפננים, נו, תהנה ] כתבים במשימות דומות
תודה, אני שמח שאתה נהנה מהתוצאה, אבל בגלל שאני יודע שחשוב לך חקר הנפש מחקר החוט, אספר לך שלא הניסיון הוא שמוביל אותי לכתוב בצורה הזאת (נמצאים פה אנשים עם ניסיון של עשרות שנים בתחום, אני צוציק במושגים האלו גם אם טבעתי דיי עמוק על ההתחלה).
הסיבה האמיתית שאני יכול (ורוצה) לכתוב בצורה משוחררת היא שאין לי כל מטרה, שאיפה או רצון להיות "כתב אודיו" בר-סמכא שיוביל את הדרך לעם מציון.
אף פעם לא עסקתי בכתיבה (כמו שאתה בטח שם לב
), זה לא ממש מעניין אותי, מה שכן מעניין אותי זה לשתף חוויות עם הקומונה. ואם כתיבה משוחררת מספיקה להם - הרווחתי.
תודה על ה-"מאפננים", נהנתי, אבל רשום לך לפעם הבאה שאני מעדיף את "מאנפפים".
ס. ריכטר כתב:
כל סיכה שנעצת בבלונים אותם זיהית שלחה גל של שמחה אצלי, שהוא מקורו באג'נדה הכללית
של אנטי ממסדיות [ כללית מאוד במקרה זה, מיהו כאן הממסד ? אז אוריינטאציה אנארכיסטית ].
בתחום הזה, שרב בו השיווק על הנגלה והאוטוסוגסטיה על הרציונל,
כבשת מקום של כבוד בהנגשה של הדיווח הפרטי אל הכלל והמבט המפוקח-יותר שהוא מציע.
אם נודה באמת, כל אחד הרי נהנה קצת לקרוא את ה- "כתב" מעקם פרצוף מול ציוד אקזוטי שכנראה לא יהיה אף פעם ברשותנו - ברור וטבעי.
אבל לא היתה לי שום מטרה כזאת, ולמען האמת אפילו לא הרגשתי שזה מה שאני מביע.
נכון, לא נהנתי מהרבה חדרים מהם היו לי ציפיות, אבל חשבתי שזה ברור שה- "ביקורת" אם נאמרה, היתה מול התוצאה ולא המוצר.
זה תחום מסובך, מייאש לעיתים אפילו, תוכל להגיע לשני קצוות ההנאה עם אותו ציוד בחלופה של פרמטרים חיצוניים. אבסורדי.
היו כאלו שלא ממש הלך להם, אז אמרתי.
אני לא חושב שהיה מוצר אחד שפסלתי לעצמי, אולי ההוא עם הטאסות ממלחמת העולם השניה.
ס. ריכטר כתב:
ומשתדל לא להיות רק טרול
זה לא יקרה כאן, באחריות.
