לא יודע באיזה תחום מתמחות הפיגורות שלך – אבל מפיזיקה הן רחוקות שנות אור (וההבנה שלהן – בהתאם). נלך לפי הסדר:
Shmo כתב:
הסרטון מראה את התנהגות גלי הקול בחלל סגור או בחלל מוגבל (על ידי השפה). אין מדובר כאן בגלים עומדים אלא בהתאבכות סביב נקודות החזר משפת המשטח.
תבנית התאבכות בין הגל הנפלט על ידי המקור לבין הגל המוחזר משפה (שפות) שאינה משתנה עם הזמן – נקראת גל עומד. כפי שרואים בהדגמה, עבור תדירויות מסוימות (התלויות במידות הלוחית ובחומר ממנו היא עשויה), תמונת הפיקים ודיפים (או, בשפה המדעית, נקודות צומת וטבור) היא סטטית – לכן מדובר בגל עומד.
Shmo כתב:
הדגמה זו רלוונטית רק למקורות צליל הנמצאים במרכז המדויק של החלל (מדמה מקור נקודה תיאורטי) אך אינו רלוונטי למרבית החדרים אותם אתה מכיר. הצמדת מקור צליל למשטחי החדר משנים את ההתנהגות הטונלית במכפלות ידועות וכן משנה את התנהגות האנרגיה בחדר. בחדר להאזנה בסטריאו יש כמובן משמעות לשני הרמקולים הצמדים או קרובים לאחד הקירות ולעולם לא יתקיים בהם מצב של רמקול אחד במרכז המדויק של החדר.
ממש אוסף שטויות (חוץ מהתנהגות הטונלית – שזה סיפור נפרד) שמעיד על חוסר ידע טוטלי בפיזיקה של גלים ובפיזיקה בכלל. וודאי שבחדר לא מדובר בגלים עומדים 2D שמתפשטים בקרירות אלא בגלים 3D שמתפשטים באוויר. אין שום קשר להיצמדות הרמקולים לקיר או למספר המקורות (הרמקולים) בחדר. פשוט ריבוי המקורות וגיאומטרית החדר (שהיא לא תיבה עם קירות אחידים) הופכים חישוב הנקודות בהן יש דיפים ופיקים לסבוך מאד – עד בלתי אפשרי. לכן מחפשים את מקום ההאזנה בדרך ניסוי וטעייה – ולא יימצא אף מקום בחדר סופי בו לא תהיה נקודת צומת (דיפ) באף תדירות. לא אעמיק כאן כי זו תורה שלמה.
אגב, ההמלצה להרחיק את מקום ההאזנה מקירות קשורה להיווצרות גלים עומדים בחלל. אמפליטודת גל מתפשט קטנה עם המרחק (לכן אי-אפשר לעמוד ליד רמקול צורח – אבל במרחק , נגיד, 5 ק"מ לא נשמע את הרמקול בכלל. לכן, כש SS מרוחק מהקיר, אמפליטודת הגל שנפלט מהרמקול היא גדולה יותר באזור האוזן מאשר אמפליטודת הגל שמוחזר מהקיר. לכן, אפילו עם בתדירות מסוימת יש דיפ באזור האוזן – הוא חלקי בלבד, ועדיין אפשר לשמוע את התדירות. ובדיוק מאותה הסיבה מומלץ מאד להתקין על הקיר שאחרי המאזין חומר שמקטין החזרות גלי קול (טיפול אקוסטי).
Shmo כתב:
שים לב כי בתדר נמוך לא רואים בהדגמה נקודות של גלים עומדים כלל (!)
כי התנאי להיווצרות גל עומד הוא: לפחות אחד המידות (מיתר – מישור - חדר, לא משמה) צריך להיות כפולה שלמה של מחצית אורך גל. בתדירויות נמוכות אורכי גל הם מטרים, לכן בריבוע קטן אי-אפשר לצפות בגל עומד בתדירות נמוכה.
Shmo כתב:
אלא רק את נקודות ריכוז האנרגיה על שפת החדר, קירות, וכן צמתים וטבורים בתוך החלל הפתוח. כפי שאתה מכיר מהחדר שלך או מכל חדר אחר שבו ביקרת, הבעיה העיקרית היא שינוי אנרגיה על פני זמן ושטח בחלל (נקודות מתות מול נקודת חוזק) בתחום תדר הנמוך מ 1K ובמיוחד נמוך מ300 הרץ. אתה יכול לראות כאן מדוע מיקמנו אצלך "מלכודות בס" בפינות החדר וכן במרכז המדויק של הקיר הקדמי ושל שני קירות הצד. לכל שאר הרטיטות (רזוננס) יש משמעות פחותה בחדר האזנה סטנדרטי והן מטופלות על ידי פנלים בנקודות רלוונטיות להצבת הרמקולים ומיקום המאזין באזורים מועדפים.
כרגיל, סלט מתופעות פיזיקליות. מכאן כבר רואים שמדובר באיש אקוסטיקה שמכיר את שיטות הטיפול במחלה בלי להבין את סיבותיה. הבעיה האקוטית היא באמת מתחת ל-300 Herz בגלל אורכי גל גדולים מאד. בגלל אורך גל ארוך, המרחק בין נקודות צומת וטבור הוא גדול גם כן, והוא שונה עבור כל תדירות – לכן קשה מאד למצוא מקום בחדר בו בכל התדרים המצב הוא "מצב ביניים". וכדי לדכא החזרות גלים בתדירויות נמוכות - נדרשת שכבה מאד עבה של החומר. מלכודות באסים בפינות מאפשרות להנמיך שם את עוצמת תהודה - אבל זה רק פתרון חלקי עבור שאר החלל החדר. לכן בחדרים קטנים אין מנוס משימוש בטיפול אקוסטי אקטיבי (אלקטרוני - RC) שמאפשר לדכא (נקודתית) פיקים בתדירויות נמוכות במקום האזנה. ועדיין המצב לא יהיה מושלם – קל יחסית לטפל בנקודות טבור, אבל קשה מאד לטפל בנקודות צומת. כאן נדרשות מערכות (יקרות מאד) שמסוגלות לטפל בפאזה של תחום תדירויות צר בדומיין הדיגיטלי כדי להיפטר מהדיפ.
בתדירויות גבוהות אין משמעות בטיפול אקטיבי RC כי אורך גל הוא כגודל הראש (או קטן ממנו). לכן אפילו הזזה קלה של הראש תגרום למעבר האוזן מנקודת צומת לנקודת טבור ולהפך. קל מאד לבדוק את זה: תשמיעו משני הרמקולים אות בתדירות של 3kHz (קל להשיג כאלה ברשת) ותזיזו קלות את הראש. בתחום זה יעיל רק טיפול אקוסטי פסיבי: ציפוי הקיר מאחרי מקום האזנה - וגם לפני (!) - בחומרים שמונעים החזרה.
