היכל התרבות חוזר לתפקד למרות שהעבודות במתחם תמשכנה כנראה עוד שנה, ולמרות שהחזות החיצונית שלו עדיין מרופטת. לצד שיפורים בקונסטרוקציה ובחיזוק, הוספת שירותים, מעליות לכלים, תוספות מבני עזר ושירות לנגני הפילהרמונית ואורחים, בניית (בעיצומה) אולם קטן נוסף מתחת לאדמה לחזרות וכנראה הופעות, הרי שהעבודה המרכזית כוונה לשיפור האקוסטיקה. לא נחזור להיסטורית המאבקים על אופי השינוי גם ברמה ארכיטקטונית וכו'. הטענה הייתה שהאולם מייצר צליל יבש, והגורם הוא ההדהוד הקצר יחסית. פיזיקאי אקוסטיקאי בשם יסוהיסה טויוטה היה אחראי על תוואי השינוי האקוסטי בלא לפגוע במבנה. הוא הוגדר כמשלב מצוין בין גישה טכנית של מדידות, לבין איש בעל אוזן מעולה, שלזכותו כבר הישגים בתחום. בהיכל התרבות הושפע מהמבנה של הפילהרמונית של ברלין.
אז ככה- לשם נוחות הורחבו מעברים, גם בין שורות גם בין כיסאות. השינוי גרע 300 מקומות, כך שהאולם יותר קרוב היום ל- 2500 ולא ל- 2800 כפי שהיה קודם. יצרן הכיסאות הוא אגב אותו יצרן היסטורי כנראה. גם למבנה הריפוד והכיסאות ערך אקוסטי לפי הטענה.
נבנו מחיצות בגובה שמעל מטר פלוס , אולי מטר וחצי , בחלק המרכזי התחתון של האולם. תפקידן- החזר הגל. מבחינה עיצובית המחיצות שוברות את החלק התחתון ומחלקות אותו לכעין תאים גדולים, מה שמבודד יחסית את הקהל והופך את החלק התחתון לפחות בלתי אמצעי ויותר מעונב. אישית, לא אהבתי את זה, בטח להופעות שהן לא קלאסיות, אבל אם התרומה האקוסטית שווה, אז כנראה שזה כדאי.
נשמרה תקרת פירמידות בחלק המרכזי, ומעליה יש כנראה משהו, לא זוכר מה בדיוק. בחלק העליון יש תקרת כוורת פתוחה במרכז ועם יריעות בצדדים. זאת בניגוד לתקרת רביץ שחסמה את ההתפשטות. במקור רצו להגביה את התקרה האחורית כיוון שהיא נמוכה מאוד, אבל המאבקים הורידו מזה.
עכשיו שאלה איך כל זה יצא. נראה. ואולי צריך איזה ברייק אין טוב, כמו שאומרת רינה.