|
ברכות, בהצלחה, נראה נהדר.
כעת, למעניין יותר, למה, בעצם, ששקט מוחלט [ בלי קשר ישיר לאמור לעיל ! ]
יקושר עם 'חשש' או רגש מסוג כלשהו שאינו חיובי בהגדרתו ?
הרי פעמים רבות בחיים, למשל - כשמגיעים לנופש, הדבר הראשון ממנו מתפעלים הוא השקט :
נכון, לא 0DB על רשת סינית בחושך, ועדיין, ''שקט'', ככלל, הוא משאת נפש [בהכללה ]- ונחשב חיובי :
אצל חלק מהאנשים שקט מוחלט אכן עשוי לעורר חרדה.
לרוב [ רק לרוב ורק אצל חלק מהאנשים ] המקור לכך, מעבר להרגלים ומקום המגורים,
מצוי בקצב החיים המהיר בו הם מצויים - קצב שהתפתח בעיקר במאה השנים האחרונות
ומן הסתם האבולוציה שלנו לא הדביקה אותו כלל : פיזית/מנטאלית אנו בנויים זהה אך האתגרים השתנו,
כיום כולנו למשל 'מכירים' בדרך זו או אחרת לא אי-אילו אנשים ["כמו פעם"] אלא מאות, ועומדים עמם
בקשר, וכך גם מעודכנים בכל עת בחדשות מהעולם כולו על כל פאותיו, עובדים יותר שעות מהמותר
לפי חוקי העבד בתנ"ך, משקיעים אנרגיה רבה [ זמן>ממון ] בדברים שלא נדרשים בהכרח לקיום
ובאופן כללי חיים ב"מהירות" עצומה, טונות של מידע, מכוניות ומטוסים, הישגיות/תחרותיות שיעדה לרוב ממון.
מגיע אדם לביתו [ נניח ] מיום עמוס שכזה [ יש העובדים אפילו עשר שעות ביום ! 10/24 ! בחיי, אני נשבע ]
ומבקש לשבת 'להירגע'. נדירים המקרים בו הוא פשוט ישב בשקט - זה מלחיץ מאוד, לכן מהר מאוד
מופעל מתווך כלשהו - טלוויזיה, מוזיקה, ספר, ג'ויינט וכד' [ ולפעמים הכל ביחד עם TV MUTE ].
לא פשוט להתיישב 'בשקט' ולנסות להירגע, לבדך, לרבע שעה למשל :
בעת שהאדם עוצר, היום שהוא סוחב עמו ממשיך לדהור ושוטף אותו בעצמה :
אז יחוש האדם לא שלווה [ 'שקט' ] כי אם חוסר-שקט, חוסר מנוחה, ומהר מאוד יחפש מתווך כאמור.
היכולת " לשבת בשקט " מבטאת מעט מתחום הזן/בודהיזם, אמורה להיות משאת נפש ודבר טבעי,
היא מתאימה לנו יותר מהרבה מצבי יום יום שאנו חווים, והיא אמורה להיות הדבר ה כ י פשוט לעשות.
וזה באמת כך, כמובן, רק לפעמים צריך לחשוב על הדברים ולמצוא את הדרך [ הטכנית הפשוטה ] להגיע אליהם.
אבל את מי זה מעניין, שקט ? לא הרבה, נראה לי. לא כמו מזוודה לחוט למשל !
אני נזכר בשימי ופילוס מגיעים לצימר ומצ'עמם להם :
זה מקרה בו פילוס מתאר הרבה הרבה יותר אנשים מאשר בד"כ, ורבים, לו היו רוצים,
היו מוצאים שם את עצמם, בפחד מהשקט : יותר קל לאנשים להתמודד למשל עם הקפצה לעבודה
בין 1900 ל 2000 מאשר עם ישיבה וריכוז באותו זמן לבד, בבית,
בשקט.
_________________
אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם
|
