ובהזדמנות זו סיפור.
יש לי חבר טוב שבמשך שנים היתה למשפחתו נגרייה מאד גדולה. עשו דברים סטנדרטים לגמרי, שולחנות, ארונות, כאלה.
יום אחד, לפני לא מעט שנים, בא החבר וסיפר לי שפנה אליו בחור צעיר שביקש ממנו לבנות לו כמה קופסאות לרמקולים שהוא תכנן. החבר לקח את העבודה מסקרנות , ולא הפסיק לציין איזה פיינשמעקר הבחור, איך לא ויתר על שום פרט, והכריח אותו לצבוע שוב ושוב בסוף עד שקיבל את התוצאה הרצוייה.
אותו חבר ציין בפניו שהעלויות יהיו היסטריות ושאל אותו האיזה מחיר הוא מתכוון למכור רמקול. שלושים אלף יורו, השיב הבחור. להזכירכם, מדובר על למעלה מלפני עשר שנים, זה היה מחיר אסטרונומי אפילו יותר מהיום.
כשהוא סיפר לי את זה, גיחכתי, ואמרתי לו שהבחור חי בללה לנד (או הביטוי המקביל באותה תקופה). לימים, אכלתי את הכובע...
