בשירשור של אילן סודרי הוא ציין את דעתו וניסיונו עם יצרני בוטיק ועד כמה שהבנתי את דעתו הנחיתות של יצרני הבוטיק לעומת יצרן גדול בתחום האמצעים למחקר ופיתוח באה לידי ביטוי גם במוצרים עצמם שבדרך כלל יהיו פחות"בשלים" כהגדרתו..

אקדים ואומר שאין לי ניסיון כלל עם מוצרי בוטיק בתחום האודיו, גם אין לי מי יודע כמה ידע מעמיק לגבי הליכי הפיתוח וייצור של מוצרי אודיו אבל אני מרשה לעצמי להביע דיעה שונה על סמך הגיון ואנאלוגיה מתחומים אחרים (כמו עולם הרכב למשל)

בדרך כלל יצרני בוטיק מתמקדים בייצור לנישה מצומצמת בגישה של תהא עלות אשר תהא..כלאמר אין חיסכון בחומרים רכיבים וכו' לוקחים את הכי טוב לדעתם כמעט ללא התחשבות בעלות הייצור וזאת להבדיל מפס ייצור "המוני" של יצרן גדול..

גם אם אולי יש ליצרן בוטיק נחיתות מבחינת כוח אדם וכו' בעניין המחקר והפיתוח - שוב, מהנדס אחד מוכשר שיעבוד 20 שעות ייתכן ויגיע לתוצאה טובה יותר מ- 20 מהנדסים שיעבדו שעה אחת..

כלאמר גם בנושא הפיתוח והמחקר יצרן הבוטיק אינו חוסך בעלויות (וגם זמן הוא עלות כידוע)

לכן דעתי היא שככלל אצבע מוצר של יצרן בוטיק בדרך כלל עולה באיכותו על מוצר של יצרן גדול..

דעתכם ??

נ.ב.

אילן, משום מה,גם אני, לנוכח דעתך, אסוציאטיבית חשבתי על יריבך הוירטואלי DIZ ...

אני חושב שכמו בהמון נושאים אין פה שחור ולבן.

גם כאן כנראה יש משמעות לידע אבל גם למזל, מבחינתי לא שולל אף אחד מהסוגים.

היתרונות הברורים בחברה גדולה היא האחריות, הידע (או התקווה) שיהיו שם גם מחר ואולי גם הסחירות.

יצרן בוטיק יהיה בדר"כ יותר גמיש לבקשות שינויים, יותר פתוח לתקשורת ומעניק לך משהו שאין לכל אחד.

אגב, מבחינתי יצרן בוטיק זה לא רק מי שעובד מהגראז' אלא כל מי שמייצר כמות קטנה יחסית של מוצרים לשנה.

כמו ביינות בוטיק
וכמו בפנסים העגולים של הקורולה
לפעמים הבוטיק מפציץ
ולפעמים התאגיד יוצא מעפאן
כלל האצבע, כמו תמיד, שאין כללי אצבע
יחד עם זאת, קוק,
לו היית נדרש ונאלץ להזמין רמקול על עיוור ב100,000
כלומר, נדרש להמר :

על מה היית מהמר ?

על רמקול בוטיק של איזה VIM VAN DER CLIT או LUIGGGGI BERTOLINO

או על איזה MBL או WLM ?

מעבר לכך - כתמיד - האזנה.

אני תמיד קונה רמקולים על עיוור אבל עם אוזניים כרויות לרווחה...

בכל מקרה רמקולים כמו גם יתר ציוד האודיו לא הייתי נוטה לרכוש ללא האזנה מוקדמת ...להמר..אז הייתי מהמר על חברה גדולה שאני מכיר את אופי הסאונד בערך של שאר מוצריה...קנייה עיוורת לחלוטין (או יותר נכון חירשת לחלוטין) לא בבית ספרי ומבחינתי זו אותה מידה של הימור על ואן דר ...מה שלא יהיה כמו על MBL שלעולם לא שמעתי..רק בגלל השם וגודל היצרן...מבחינתי זהו אותו הימור..

אותי מסקרנת הנקודה שציין אלוני בתשובתו. האם לדעתכם מוצרי הכניסה הבסיסיים של חברות HIGH END כמו למשל MBL או Burmester מציעים תמורה טובה יותר לכסף בהשוואה למוצרים באותה רמת מחיר של חברות עממיות יותר ( שאצלהן מוצרים אלו מהווים את מוצרי הדגל ) ?

אני העלתי את הנקודה הזאת? כנראה אי הבנה.

לשאלה עצמה, אני בדר"כ לא אוהב מוצרי כניסה (של חברות יקרות/יוקרתיות), אני הרבה פעמים מוצא אותם מן מוצר כלאיים עם שם מותג מפוצץ אבל ביצועים שלא קשורים לדגמים הבכירים. במקרה הזה אתה באמת משלם רק בשביל השם, ומי שזה מתאים לו - בבקשה, אין בזה פסול בתנאי שאתה יודע מה אתה עושה.

אני לא מדבר כאן על חברה ספציפית, את מוצרי הכניסה של MBL לדוגמה מעולם לא שמעתי.

והרמקולים הזולים של WLM דווקא מפתיעים אותי לטובה כל פעם (גם השנה).

נו, זהו.

השאר נקבע רק בהאזנה.

יכול להיות בוטיק נהדר ויכול להיות שלא -

אין בהכרח כלל אצבע שמטה לטובת הבוטיק.

ואני הקטון שמעתי פעם את ה MBL 303S שהיה, אותה עת לפחות, מהרמקולים ה"זולים" של החברה ופשוט התמוגגתי.

שלמה

מה שכתבתי שיצרני בוטיק יכולים להיות מצויינים בטווח המחירים האדיופילי (נגיד בסביבות 5K ועד 25K )- אבל,

באולטרא אדיופיליה (בסביבות 100K ) אין להם את היכולות להרים 'פרויקט מושלם' בהשוואה ליצרנים גדולים.

אין קשר בין מה שנכתב פה לדעתי- ובעיקרון מרבית הרמקולים שאנחנו אוהבים באדיופיליה הם בוטיקים בינוניים, עד יצרנים קטנים.

ולכן כל עניין DIZ לא עלה על דעתי בכתיבת השורות המקוריות- כי לזכרוני הרמקול שלו נע סביב 20K .