|
אני מאד אוהב מוסיקה, במיוחד את זאת של שנות ה70. רוק קלאסי, פרוגרסיבי, פולק אנגלי ובריטי, ג'ז (קולטריין) גם הרד רוק ואפילו קצת מטאל פה ושם. יש לי אוסף דיסקים גדול - לא ספרתי, המון מדפים שהולכים ומתמלאים בקצב מדאיג. הוצאות יפאניות, אודיופיליות, קופסאות וכו'. כוונתי לומר שכשנוגע למוסיקה, בניגוד לדברים אחרים, אין לי ממש גבול - אני לא מהסס לשלוף את כרטיס הויזה, אפילו שאין שום הגיון כלכלי בעניין.
בהמשך לכך אני גם אוהב לשמוע מוסיקה באיכות טובה, אפילו מעולה. אני זוכר שקניתי אוזניות של גראדו (s80) לפני כמה שנים - כמה הופתעתי מאיכות הסאונד. מייד לאחר מכן, ברוח ההכרה באפשרות לשפר סאונד, החלפתי מגבר של IKAI במגבר של נאד (325). זכרתי שקראתי איפשהו שנאד נחשבים טובים ובריטים, ואני אנגלופיל מוצהר, אז קניתי (איל פור ז"ל). הרמקולים היו של KEF (K). אני זוכר שלא ממש שמעתי הבדל כבר אז, אבל רציתי בריטי. אחר כך קניתי cd תואם (540) במקום הפאיוניר שהיה לי מתקופת הצבא, והיה אחלה, גם בלי להשוות.
אחרי זמן החלטתי שרמקולים חדשים are in order ורכשתי טריאננגל מדפיים (אייל פור) - אני זוכר בהאזנה ששני הרמקולים נשמעו טוב, גם הkef וגם הטרינאנגל (Triangle Comete - ביקורות נהדרות, אלא מה). אבל האחרונים נשמעו שונים (מפורטים!) ורציתי משהו שונה ורבעיקר רציתי להחליף אז קניתי. אחרי כמה חודשים הפירוט התברר כצרימה והכיף נגמר (כמה אפשר לשמוע רק רבעיית מיתרים ואת ניק דרייק?), אז קראתי בפורומים על כבל קסום שמרגיע צרימות וקניתי אינטרקונקטור של VDH (the first) אצל ארמה אודיו (אגב, מישהו הצליח למצא ביקורת פחות מאוהדת על מוצר אודיו שאודותיו הוא התעניין ברגע נתון?). בשבוע הראשון נשבעתי שיש הבדל, ואחרי חודש הבנתי שלא, שאני עדיין לא נהנה ושצריך רמקולים אחרים.
קראתי סקירה אוהדת (מאד!) באתר ומיהרתי למכור את הטריאנגל ולרכוש ספנדורים קטנים s3/5r2 אצל סאונדקווסט. בגלל שכולם דברו על כבלים, רציתי גם וקניתי כבלים של שינדק (FS-1) מיד שניה - לא עלו המון, הגיעו בקופסה יפה ונראו מכובדים. בסופו של דבר לא שמעתי הבדל ביניהם ובין הכבלים הפשוטים שהיו לי קודם, אבל האסטטיקה... בלי קשר לכבלים, עכשיו המוסיקה היתה מצויינת ונכונה - הייתי מבסוט. לכמה חודשים, that is - ואז התחלתי לקרא את מכשירים של NAIM. מפה לשם רכשתי את הNait 5i2 (בלי להאזין) ואח"כ, בשם התאימות, ועם להאזין, גם את CD5i2 (אילן טמיר). אחלה מוסיקה. אני מבסוט מאזין כל יום ומאושר.
באחד הימים עולה המחשבה להגדיל את ההנאה מן הספנדורים (כל כך קטנים) - פשוט לעלות בנפח התיבה. והנה אני עובר להרברטים (7e3) - איזה יופי. נשמע נהדר - יש הבדל ברור. שווה את הכסף, באמת כמו הספנדורים הקטנים אבל בגדול. עכשיו אני חושב לעצמי, הלך לי טוב עם הרמקולים - נגדיל גם את המגבר. Supernait 2! כמובן. אני הולך להאזין בכוונה מלאה - ממש רוצה לבזבז את הכסף שבוער לי בכיס (וזה עניין יקר). יושב מאזין, מחליף בין ה5 לסופר. הרמקולים נצילים, כמו שלי בבית. לפעמים נדמה לי שאני שומע הבדל, לפעמים לא. מבולבל. איך זה יכול להיות? הרי ההבדל במחיר יותר ממשמעותי. עכשיו, אני לא זקוק לכל מיני אפשרויות של אוזניות ויציאות דיגטליות ודאקים, רק לסאונד טוב עוד יותר של הדיסקים שלי מן הרמקולים. רק סאונד. אבל לא מצליח לשמוע הבדל. מתנצל, אני עוזב את החנות וחוזר לירושלים חפוי ראש.
בתערוכה בכפר המכביה מתעורר בי החשק מחדש - נלך על משהו שונה הפעם, בטח נשמע הבדל. אני מקבל הצעה על דגם יקר של לקסמנים (507u) - הם נראים נפלא. אני קורא עליהם באינטרנט, כמה שהם חזקים ויפים (וזה ממש נכון). קובע מועד להדגמה, על הרמקולים שלי בבית, כמו שצריך - משלם די הרבה על ההדגמה, מתרשם מן היופי של המכשיר ("we are guided by the beauty of our weapons") ומת לשמוע הבדל בין המגבר המפואר לניים שלי - אפילו אם לא יהיה הכי משמעותי בעולם. אבל לא מצליח. שניהם נשמעים נפלא. פעם נדמה לי שיש הבדל ופעם אין - פעם זה מצויין ופעם זה - לא ברור, לא עקבי, לא מצליח לגזור חוקיות או מסקנה. איך זה יכול להיות? מדובר במגבר יקר פי חמש. זהו, אני נאלץ להודות שאוזניי העממיות פשוט לא מספיק עדינות. כנראה שהגעתי, כבר בדרגת הכניסה של המגברים של ניים, לסף הרגישות שלי מאיכות הסאונד. בוש ונכלם אני מגיע להכרה כי אין יותר לאן לשאוף. אני נאלץ להודות שרמקולים עושים הבדל וכל השאר לא - לפחות לא לי. אולי יכולתי בכלל להשאר עם ה IKAI והפיוניר ?
|
