........................................................................................................
היה זה לפני כ 7 שנים שידידי היקר ע"ה
לקח אותי להופעתה של ברברה ד. בת"א. בדרך לשם, הופתע מאי הכרותי עימה ועם אביה הרוחני-ג'ימי סמית', כך שזכיתי לשעור ממצה בנידון (לזכותי יאמר, שבאותה תקופה כבר לא רכשתי ג'אז רק ע"מ לשמוע מתופפים 'נותנים בראש'- ע"ע מקס רואץ', בילי קובהם, ארט בלייקי...), אלא התפרסתי על מיטב נגני הסקסופון, פסנתרנים, באסיסטים, אבל על אורגן...מי שמע
מיותר לציין שההופעה והמופיעה (ולא רק מבחינה מוסיקלית- כיוצרת וכמבצעת, אלא גם בגלל דמיונה הרב, בעיני, לזוגתו הטרייה של ידידי להופעה) ריתקה אותי בזמנו והשאירה בי חותם עד היום. כמובן שביציאה מן ההופעה נרכשו מיטב הדיסקים שהביאה עימה.
עדיין, הנ"ל לא גרם לי להתאהב בקסמי צלילו של האמונד (שיכול להיות די מעצבן אפילו לא פעם, תודו)...לקחו כמה שנים מאז ההופעה עד ששמעתי אצל Feb את ג'ימי סמית'- House Party שגרם לי הנאה רבה כך שרכשתיו, שיהיה....
יש קסם מסויים להביט על הכלי והמבצע/ת בזמן הנגינה- השילוב של עבודת ארבעת הזרועות מאתגר, 'חיקוי' האורגן לנגינת קונטרה בס (הוא מלווה ונותן קצב לעצמו) גם הוא מהפנט
ובכלל מגוון האפשרויות הצליליות מלבב.
ההמלצה שסונוס נתן פה בעניין והתגובות האוהדות להאמונד B3, העלו בי זכרונות נעימים, מעורבים בעצב רב על איבודו בטרם עת של ידיד ואיש יקר
שתוצאתם, בין היתר, שרשור המלצה זה על היוצרת המוכשרת בליווי מס' סרטונים להמחשה/הנאה.
שאו ברכות.
כאן ברברה בגיל רשג"דית
כאן בשלה יותר, מי שיגיע לדקה ה 07:30 יזכה לראות מקרוב את עבודת הרגליים-
וקצת 'פח' גם כן-
