חלק א'.
בהודעות הבאות אפרט את המערכת שלי.
את המסעות שלי עם מערכות שמע קודמות ועם המערכת הנוכחית שלי אפרט בהודעות הבאות בשרשור זה, או בשרשורים נפרדים.
הערה:הצילומים הנוכחיים הם לא באיכות טובה דייה והם לא מעודכנים. אשתדל לעדכן אותם בימים הקרובים.
הבהרה:איני מבקר, או סוקר מערכות שמע, אין לי יומרה ולא רצון להיות כזה. כל מה שרציתי הוא לנסות להעביר לאחרים באופן מילולי, עד כמה שאני יכול, את התכונות והמאפיינים של מערכת השמע שלי ושל כל אחד מרכיביה.
כאשר אני מתאר את התכונות והמאפיינים של רכיבי המערכת שלי, איני יודע באיזו מידה המונחים בהם אני משתמש הם אלה המקובלים באודיופיליה, או שהם מונחים ותיאורים אישיים שלי. זה משום שאיני בקיא במונחים האודיופיליים המקובלים – אני ממעט מאד לקרוא ביקורות על מוצרים וכאשר אני קורא, איני מנסה להתעמק במשמעות המונחים התיאורים בהם משתמשים הסוקרים. גם לא נראה לי שאני אודיופיל במובן המקובל.
הגדרה אישית שלי: "מערכת מוסיקאלית"כאשר אני משתמש במונח מערכת שמע מוסיקאלית, או פריט למערכת שהוא מוסיקאלי, אני מתכוון למערכת שכאשר מאזינים דרכה למוסיקה, המוסיקה משכנעת וכובשת. אני שוקע במוסיקה ונסחף איתה, כאשר איני שם לב לתכונה כלשהי של המערכת, אלא רק למוסיקה.
בעיניי ולטעמי, ה"מוסיקאליות" של מערכת שמע היא התכונה החשובה ביותר בה. כל שאר הנתונים ה"אודיופיליים" של המערכת משמעותיים רק באופן ובמידה שהם תורמים למוסיקאליות של המערכת – כשלעצמם, אין להם כמעט שום משמעות בעיניי. דהיינו, בעיניי, החשוב ביותר במערכת שמע כלשהי הוא המידה בה שמיעת מוסיקה דרך המערכת כובשת, סוחפת ומהנה את בעליה. החשוב הוא שכאשר מוסיקה מתנגנת, שומעים את המוסיקה – ולא את המערכת – כאילו המערכת לא קיימת, רק המוסיקה קיימת.
נראה לי שהערכת "המוסיקאליות" של מערכת שמע, או של פריט כלשהו למערכת שמע, היא אישית מאד. כנראה שמה שמוסיקאלי יותר לאחד עשוי להיות פחות מוסיקאלי לאחר – וההפך.
א' – רמקולים והגברהרמקולים: Brodmann VC 2 להערכתי ולטעמי, הרמקולים האלה הם הפריט הטוב ביותר במערכת שלי. נראה לי שגם אם אזכה בפרס הגדול בפיס, אחליף את מרבית רכיבי המערכת שלי – אבל לא את הרמקולים.
איני יודע אם אני יכול לתאר במילים את אופי הרמקולים ולעשות איתם צדק.
אנסה.
נראה שהתכונה הטובה ביותר שלהם היא שהם "מוסיקאליים" במידה לא רגילה.
אנסה להסביר את המונח "מוסיקאלי".
לבד ממוסיקאליות, נראה לי שהתכונה הבולטת ביותר של הרמקולים האלה היא שכלי נגינה – בין אם כלי נגינה בודדים ובין אם קבוצות כלי נגינה, או תזמורת – נשמעים דרכם "טבעי" יותר ו"נכון" יותר – יותר מאשר כל רמקול אחר ששמעתי (לבד מהדגם הגדול יותר באותה סדרה (VC 7 .
תכונה נוספת שלהם היא שהם ניטראליים לחלוטין, נעדרי "צבע" משל עצמם.
תכונה נוספת, החשובה לי מאד, היא שהאיזון הטונאלי שלהם הוא מושלם (לאוזניי) ונעדר "תפרים", או מעברים. צלילים שונים בתדרים שונים (גבוהים, בינוניים, נמוכים) נשמעים זהה – מבחינת אופי הצלילים. לאוזן זה נשמע כאילו לרמקולים האלה יש רק אלמנט אחד, בעל אופי אחיד לכל טווח מנעד הצלילים.
הם גם מפורטים מאד, דינאמיים מאד שקופים מאד, דהיינו, כל שינוי – ולו גם הקטן ביותר – במקור, בהגברה, בכבילה או בטיפול בחשמל – משתקף דרכם בבירור.
להערכתי, הפרזנטציה שלהם היא לא קטנה מאד ולא גדולה מאד. גם נראה לי שהם רמקולים All Around , כשם שכלל המערכת שלי היא כזאת. כוונתי היא שהרמקולים – וכלל המערכת – "מנגנים" היטב את כל סוגי המוסיקה שאני שומע: מוסיקה קלאסית לסוגיה השונים, ג'אז, רוק קלאסי ומוסיקה אתנית. במוסיקה סימפונית הייתי שמח מאד לפרזנטציה גדולה יותר ולבמה גדולה יותר – אבל נראה לי שהמגבלה כאן נובעת מחלל ההאזנה הנוכחי שלי, יותר מאשר מהמערכת עצמה.
עם כל הרגישות של הרמקולים לכל מה שנמצא לפניהם, הם שומרים על ה"מוסיקאליות" שלהם כמעט בכל מצב, לפחות בכל מצב אותו אני ניסיתי. כאשר קיבלתי את הרמקולים, לפני כשנה וחצי, רציתי להריץ אותם באמצעות נגינת מוסיקה במשך שבוע, ברציפות. מאחר ומגבר ההספק שלי באותו זמן היה מגבר שפופרות, הרצתי אותם באמצעות רסיבר וינטאג' דו-ערוצי שברשותי, NAD 705 , בן 35 וואט לערוץ. אם כי זה לא ממש רסיבר High End , או SOTA , המוסיקה שבקעה מהרמקולים דרכו נשמעה נהדר. נראה לי שבלית ברירה, הייתי יכול לחיות עם הרסיבר הזה עד היום ועד בכלל ולהנות ממוסיקה ללא סייג. (אגב, הרסיבר עדיין ברשותי, הוא לא מוצע למכירה והוא לא יוצע למכירה – הוא משמש אותי בהמתנה לשעת חירום, אם ההגברה הראשית תתקלקל, עד שהיא תתוקן).
זה מביא אותי להנחה שהרמקולים הם הפריט בעל המשקל הגדול ביותר במערכת, מבחינת איכות הצליל הכוללת. כל זה מבלי להמעיט בחשיבות ההתאמה של ההגברה לרמקולים. רוצה להגיד, ניסיתי כמה מגברים בעלי תכונות נהדרות, אבל בעלי הספק נמוך מדי לשם שליטה טובה ברמקולים. מגברים אחרים הוסיפו יותר מדי "צבע" למערכת, מה שמאד לא מוצא חן בעיניי. מגבר מסוים נשמע מעולה עם הרמקולים הקודמים שלי, אבל עם הרמקולים הנוכחיים הוא היה בלתי נסבל.
לכל פריט במערכת יש חשיבות רבה והשפעה ניכרת על איכות הצליל הכוללת של המערכת, רק, להערכתי, לרמקולים, או לשילוב של הרמקולים עם ההגברה, יש את המשקל הגדול ביותר. כמובן, כל זה רק לאור ניסיוני – ניסיונם של אחרים בהחלט יכול להיות שונה.
מגבר הספק: Pass Labs XA30.5 מגבר מצב מוצק (SS – Solid State) המבוסס על רכיבי FET , הפועל ב- Class A בהספק של 30 וואט לערוץ על 8 אוהם ברוגע (גם ללא אות שמע), או 60 וואט לערוץ על 4 אוהם ברוגע. בהספקים גבוהים יותר, או במעברים חדים (transients) הדורשים הספק גבוה יותר מהממוצע, המגבר עובר ל- Class AB ומגיע להספק שיא של למעלה מ- 115 וואט לערוץ על 8 אוהם.
בראש ובראשונה – זה מגבר מוסיקאלי במידה לא רגילה, המגבר המוסיקאלי ביותר שהיה במערכת השמע שלי.
המשמעות של מגבר מוסיקאלי היא שהמוסיקה המתנגנת דרכו מערבת, כובשת וסוחפת.
שתי דוגמאות להמחשה:
1. המגבר הודגם על המערכת שלי פעמיים, בטרם הרכישה. בפעם השנייה שהוא הודגם על המערכת שלי – וגם כמה פעמים לאחר מכן, בשבועיים שהוא אצלי – זלגו דמעות מעיניי. דמעות של אושר הנובע מיפי המוסיקה המתנגנת דרך המערכת שלי.
הפעם הקודמת היחידה שזלגו דמעות מעיני (בהקשר של מערכת השמע) הייתה כאשר שמעתי בפעם הראשונה על המערכת שלי את הפטפון של Nottingham .
2. בלילה, בדרך כלל (כמעט כל יום), לפני השינה, אני רואה סרט מוקלט על מערכת הקולנוע הביתי. מה שקורה במרבית הפעמים הוא שהסרט מעורר אותו, לכן, לאחר שהוא מסתיים אני עדיין ערני. אז אני מאזין זמן מה למוסיקה, עד שאני מרגיש רדום מספיק – ואז אני הולך לישון. מאחר וזה קורה בשעות הקטנות של הלילה, עוצמת הקול – גם של הסרט וגם של המוסיקה – היא נמוכה.
את ההרצה של המגבר ביצעתי דרך נגן DVD זול מאד שנקנה במחסני חשמל, רק לצורך הרצות. דרכו גם אני שמעתי מוסיקה בעת הרצת המגבר, טרם השינה.
פשוט התענגתי מהמוסיקה, גם דרך אותו נגן DVD זול. גם הוא לא הצליח לקלקל את המוסיקאליות של המערכת עם המגבר הזה.
(מדובר בהאזנה למוסיקה בעוצמה נמוכה. הנגן DVD הזה לא יכול להחליף את נגן התקליטורים CD שלי, בהאזנה ייעודית).
תכונות המגבר:
1. את מגבר ההספק הקודם שלי (המונובלוקים של תדי פרדו) בחרתי בשל תכונה אחת, אופיינית ובולטת מאד – הצלילים הבינוניים-גבוהים היו מאד עדינים, בעלי מעין רכות מיוחדת. אגב, ,עדינות" או "רכות" זאת של הצלילים הבינוניים גבוהים, היא זאת שבעצם אפשרה לי לחזור ולשמוע מקורות דיגיטאליים מאז שחזרתי לפטפון, לפני כשנתיים.
למגבר XA30.5 צלילים בינוניים-גבוהים הרבה יותר מעודנים מאשר למגבר הקודם שלי.
2. מידת הפירוט של הצלילים הבינוניים-גבוהים הייתה גדולה הרבה יותר מאשר במגבר הקודם שלי.
3. בצד זה שהצלילים הבינוניים-גבוהים מעודנים מאד ומפורטים מאד – יש להם הרבה יותר "נפח", או "בשר", מאשר למגבר הקודם. הדבר מתבטא בטקסטורה הרבה יותר מלאה, מוחשית ונכונה (לאוזניי) של כלי נגינה רבים. בדרך כלל שתי התכונות האלה – הפירוט של הצלילים הבינוניים-גבוהים והנפח שלהם – באות האחת על חשבון השנייה. כאשר יש יותר פירוט יש פחות נפח – וההפך. במגבר זה, שתי התכונות האלה מתקיימות האחת בצד השנייה – ולא האחת במקום השנייה.
4. הבמה התרחבה מאד ונהייתה הרבה יותר מדויקת – כלי הנגינה השונים ממוקמים באופן הרבה יותר מובחן, או מדויק.
5. התדרים הנמוכים (בסים) הרבה יותר הדוקים.
זה מובחן באופן ברור ובולט במיוחד במוסיקה עמוסה מאד, כמו בסימפוניה החמישית של מהלר. בפרק הראשון יש קטעים בעלי עוצמה אדירה בתחום התדרים הבינוניים-נמוכים והנמוכים, יותר מאשר בכל מוסיקה אחרת שאני מכיר. מנגנים יחד – ובעוצמה אדירה – מספר תופי-דוד, קונטרהבסים, צ'לי, טובה, טרומבונים ובסונים (בצד עוד קבוצות כלי נגינה, כמו כינורות, חצוצרות, קרנות וכלי נשיפה אחרים).
קודם לכן, המסה האדירה ורבת-העוצמה הזאת בצלילים הבינוניים-נמוכים והנמוכים נשמעה, במידה מסוימת, כמו מסת-צליל די אחידה – קשה היה להבחין בין הכלים השונים וקבוצות הכלים השונות באותה מסת-צלילים. עכשיו, עם המגבר הזה – מסת-הצליל הזאת, שהייתה אחידה במידה מסוימת – הופרדה לעוצמה אדירה בה מובחנים בבירור כלי הנגינה השונים וקבוצות כלי הנגינה השונות. העוצמה בתחום התדרים הבינוניים-נמוכים והנמוכים נשארה כשהייתה, רק עם הרבה יותר פירוט והפרדה בתוך אותה מסה. גם תופי-הדוד והקונטרהבסים פחות "מהדהדים" – דהיינו, הם יותר הדוקים.
משמעות הדבר היא שעד עכשיו, עם כל המגברים הקודמים שהיו לי, הבסים היו מרוחים (במידה מסוימת).
כיצד לא הבחנתי בכך שבעבר הבסים היו מרוחים?
אין לי תשובה מלאה.
יכול להיות שנדרש לשמוע בסים הדוקים כדי להבחין בבסים מרוחים.
נראה לי שחשבתי שאלה היו ההקלטות וזה מה שניתן היה להפיק מהן.
לא תיארתי לעצמי שניתן להגיע למידה כזאת של הבחנה (רזולוציה) באותם קטעים של מסת-צלילים אדירה, כמו בסימפוניה החמישית של מהלר.
קדם-מגבר: Unison Research Mystery Two
קשה לי מאד לאפיין את הקדם-מגבר הזה, לבד מזה שלהערכתי הוא "קדם-מגבר טוב", אולי אפילו "טוב מאד".
תכונות חיוביות (עבורי) של הקדם-המגבר:
1. יש לו שלט-רחוק השולט על בקר העוצמה. זה מאד נוח לי, בפרט בשמיעת קולנוע ביתי. מערכת השמע הדו-ערוצית שלי משותפת גם למערכת הקולנוע הביתי, כאשר בקולנוע ביתי אני מוצא צורך לשנות את עוצמת ההגברה לעתים די קרובות.
2. בקדם-המגבר יש 3 שפופרות מדגם ECC83/12AX7 . מאחר ואני אלקטרונאי, אני יודע שהבחירה בשפופרות מדגם זה אינה אידיאלית לקדם-מגבר. שפופרות אלה נפוצות מאד בשל סיבות היסטוריות – יש להן הגבר גבוה מאד. בשל כך הן "חסכוניות", ניתן להשיג עם שפופרת מדגם זה מידת הגבר כזאת שעם שפופרת מדגם אחר היו נדרשות שתים או שלוש שפופרות אחרות. מאידך, יש להן חסרונות טכניים אחרים (זרם עבודה נמוך מאד והתנגדות פנימית גבוהה מאד). היתרון הגדול בשפופרות מדגם זה הוא שיש מבחר גדול מאד של שפופרות כאלה, בין אם שפופרות "חדשות-ישנות" (NOS – New Old Stock) ובין אם שפופרות מייצור עכשווי. מסתבר שלכל אצווה של שפופרות אלה יש חתימת צליל משלה. כך, באמצעות משחק עם שפופרות של יצרנים שונים ומתקופות שונות, ניתן לשלוט על חתימת הצליל של הקדם-מגבר. מבחינתי זה יתרון גדול. ניתן לקבל צליל "מלא ועשיר", או צליל "מפורט מאד אבל רזה", או סתם "רזה". הצליל יכול להיות "חם", או "בהיר" – רק לבחור.
פירוט השפעת שפופרות שונות על חתימת הצליל אעלה בשרשור נפרד.
תכונות שלילית של הקדם-מגבר:
1. יש לו "רק" 5 כניסות. מאחר ויש לי 8 מקורות, לא כל המקורות יכולים להיות מחוברים בו-זמנית.
2. הוא יקר מאד, יחסית.
להערכתי, מחירו לצרכן מנופח מאד ביחס לעלויות הייצור שלו.
אמנם זה משהו המשותף לרבים מהמוצרים בעלי מיתוג High End , אבל עדיין – זה חורה לי.
בכל אופן, זה נושא לדיון בפני עצמו – במקום אחר ובזמן אחר.
הערה:
תמונות החדר הם עדיין עם מגברי הספק הקודמים שלי.
אשתדל בקרוה לעדכן את הצילומים.