קודם כל
לכל מי שקרא והגיב ולמי שלא , חיממתם לי את הלב
דבר שני צר לי לאכזב את מי שכתב שהפרק השלישי הוא האחרון, זה לא- אבל מתקרב.
מתחילים.
מנדי סאבו הוא דמות ידועה, תמיד קראתי עליו דברים טובים, על אדיבותו ונעימות דרכיו.
בתערוכה נכנסתי לחדרו.ראיתי אדם מבוגר וחייכן שהסתובב בין מבקריו נתן לכל אחד לשמוע את שרצה.
סיקרן אותי האיש ולמרות שלא התלהבתי מהחדר (לדעתי הרמקולים היו גדולים עליו) החלטתי שלא אפסח על ביקור אצלו.
שלפתי את המספר מהאתר, ענה לי קול נעים וסבלני וקבענו.
כשהתקשרתי פעם שניה לברר את הכתובת , שאלתי אותו כיצד יודע את שמי
אינני יודע את שימך אני מסרתי לך את הכתובת , הרצליה רחוב בארי 90
איזה יופי חשבתי...בארי זה שמי, חבל רק ש- 90 זה לא משקלי.
(בוהן מעלה פירושה שאני יותר)
נוסעים כרגיל ברכבת, אני כבר מכיר חלק מהחיילים. מעניין כמה ישתחררו עם דפוק
עד שיגמר המסע....
מגיע להרצליה בדרך עברתי על פני רמת השרון שבה התגוררתי חמש שנים, עברתי גם
את בניין הפירמידה , שם הייתי אוכל שווארמה ( 90
), המסעדה אינה קיימת.
ליד קופ"ח פונה מערבה, רחוב שקט , מזהה את הבית, נוקש בדלת ופותח לי מנדי עם חיוך גדול
(בטח צוחק עלי בגלל השם אני חושב בשקט).
מנדי מציע קפה אני מסרב בנימוס ואנחנו יורדים למרתף. חדר האזנה רחב ידיים, יש רק מה שצריך
זוג רמקולים נולה, מגבר וי טי אל 85 איטרגריידד ונגן לקטור טרנזיסטורי עם ספק כח נפרד וטעינה עליונה.
הנגן עושה רושם איכותי ביותר שחור לאק ומבריק.
כל מה שלא רלוונטי נמצא בצד לא בולט לעין. המגבר כבר היה חם, מנדי ערך הכנות לפני שבאתי.
זה עוד לא קרה לי , הרהרתי. האיש מכבד אותך, גם את הציוד. הכל נקי.. המילה מכובד יותר מתאימה.
הסברתי למנדי שנאזין לדיסקים שלי , והנהן בראשו בסבלנות. רבאק מנדי שום דבר לא מרגיז אותך ???
בכלל אני ממליץ לכל אחד שעצביו רופפים או קשה לו בעבודה או רב עם האישה
לפני הפסיכולוג לכו למנדי, חותם לכם שתצאו רגועים....
מתחילים בהאזנה ושומעים את הכל, האמת שאני קצת תזזיתי- שומע חלק מגבש החלטה, מפסיק
ועובר לדיסק הבא, אבל השהייה ליד מנדי פועלת קסמים.הוא יושב לצידך מחובר לחוויה ולא מתעסק
בשם דבר אחר. איש נדיר.
כאן ניתקלתי באתה תופעה שקרתה לי אצל יגאל לסרי - לא היה באס, כאן גם הבמה הייתה קטנה.
שאלות הבהרה למנדי איששו את ששיערתי הרמקול קשה יחסית וגדול על המגבר (60 וואט)
שיתפתי את מנדי בתחושותי, ועוד לפני שענה ידעתי שיאמר שאני צודק. ומה ענה... טוב למדתם להכירו.
מנדי הציע שנעבור למונו בלוקים והבטיח שזה ישמע שונה, אך שאל אם זה רלוונטי מבחינתי
חשבון עיסקי קצר, הציוד מתצוגה מעט מעל התקציב טרייד אין לא אפשרי, אבל היות והייתי רגוע (בגללו כמובן) הסכמתי.
מנדי חיבר את המונובלוקים וצירף פרה של וי טי אל דגם 2.5,
בכלל צריך לראות איך מנדי נוגע בציוד עם יראת כבוד.
כל מה ששמעתי עם דגם 85 נישמע אחרת לחלוטין. הבאס חזר בגדול אבל מה שהאפיל עליו
הייתה גודל הבמה. בכל המסע מתחילתו ועד סופו לא שמעתי מגבר שפותח במה כל כך גדולה.
כאן צמד הנולות כבר ביטאו את יכולתם. מדובר ברמקולים מאוזנים בטירוף.
מנדי הציע דיסק משלו, הופעה חיה של הקלטה משנת 1966 של דייב ברובאק.
כשהגיע קטע התופים של כ-10 דקות הראתי למנדי את ידי קיבלתי עור ברווז. אני בהופעה חיה !!!!
מנדי שנישאר רגוע גם בהופעות חיות, חייך בהסכמה.
צריך אישור מהרבנות (סליחה מהאישה) שני מונובלוקים דורשים מקום, וזה אומר שמשהו ישב על הארונית.
חוזרים לחיפה, הפעם אין קטלוג, האמת שוי טי אל אינו דוגמנית גורנלים כמו האיון החטוב.
כן אתם מנחשים, שלחה אותי לבדוק כמה עולה האגרה, איזה אולם כבר אתה יודע מפרק ב של המסע סיננה לעברי.
היות ואני חם על המגבר לא מוותר. טלפון למנדי- בדוק לי כמה עולה פאוור 150.
לא היו לי צפיות , הפאוור יקר, ולא מתצוגה, כשמנדי חזר אלי (והתנצל כדרכו על האחור בתשובה)
ונקב במספר. מעל התקציב והרבה.
בואו ואגלה לכם אלמלא בעיית התקציב- זה היה המגבר נקודה.
יש לו משהו שלא היה לאף מגבר (והיו מאוזנים יותר ומוזיקלים יותר) יש לו אופי.
יש לו יכולת לפתוח במה ענקית ולשאוב אותך לתוך החוויה.
אתם יודעים איפה הייתי בשנת 1966- במרתף של מנדי.
