יש טענה כזו שהראש הוא הרכיב הכי פחות חשוב בשלישייה: פטיפון, זרוע, ראש.
יש משהו בטענה הזו. בניסוי שנערך בביתי עם חבר שהביא פטיפון פשוט יחסית עם ראש יקר יחסית, הפטיפון הטוב שלי ניצח כאשר עליו ראש זול יחסית.
כנראה שהנסיון הזה, בתוספת כמות דשנה של דעות דומות מרחבי הרשת וחברים, הם אלו שהובילו למצב האבסורדי/שערורייתי בו הראש הזמני (הזול) ששמתי (Ortofon MC-10), נשאר על הזרוע למספר שנים. וכך מצאתי את עצמי שומע פחות ופחות תקליטים, ויותר דיגיטל. משהו לא בסדר. צריך ראש!
המדדים זול ויקר הם לאו דווקא רלוונטים בהרבה מאוד סיטואציות בתחום שלנו, אבל בעניין של ראשים לפטיפון, נדמה שהמצב מעט שונה.
למעט מקרים מיוחדים, ראש של 500$ כנראה ינגן פחות טוב מראש של 1500$ וזה האחרון כנראה ינגן פחות טוב מראש של 5000$, כמובן על אותה מערכת ובאותם תנאים. אלא שיש נקודה מסויימת, במיוחד כשמחירי ה-Retail מרקיעי שחקים, שבה הראשים כולם טובים מאוד, ברוב הפרמטרים, ואז נכנס עניין הטעם האישי.
אם לשפוט לפי העדר האנגלי, מערכת כמו שלי, מבוססת Naim עם פטיפון Linn LP-12, ״צריכה״ לקבל ראש כדוגמת Linn Kandid או Dynavector XV-1s/t. שמעתי את שלושת הראשים הללו, והם אכן מצויינים ומתאימים.
אני רציתי משהו קצת אחר בנוסף, מעבר לדיוק ופרטים ורזולוציה וטבעיות.
כשביקרתי בתערוכה האחרונה במינכן שמעתי מגוון רחב של ראשים, את חלקם אהבתי ואת חלקם שנאתי, כנראה שהייתי אוהב את חלקם בסיטואציות אחרות, על מערכות אחרות. העניין הזה של בידוד רכיב ממערכת, בעת האזנה חד פעמית, הוא לא טרוויאלי, ואני ממעט לעשות את זה, אם בכלל.
בחדר של Nagra, ניגן ראש מיוחד במינו, ZYX Omega Premium, על המערכת מהסדרה הפחות יקרה של Nagra ורמקולים של ווילסון. זהו החדר שישבתי בו הכי הרבה זמן, חזרתי אליו פעמיים, יום אחרי יום, וביקשתי לשמוע מוסיקה שאני מכיר.
שמענו פטיפון, קומפקט ואפילו טייפ סלילים. לאחר האזנה לשלושת המקורות, הבנתי, פחות או יותר, את ה״כיוון״ של המערכת, והפטיפון שם ניגן הרבה יותר טוב משני המקורות האחרים. מיד חשדתי בראש.
עופר שחורי, היבואן של ZYX בארץ, הדגים לי על גבי המערכת שלי ראש יחסית זול של ZYX (שנקרא R100 אאל״ט).
התוצאה הייתה פנומנלית בגבוהים אבל היה חסר לי מאוד תחום נמוך ותוספת רזולוציה כפי שאני מצפה לה.
לאחר קריאה מרובה ברחבי הרשת על ZYX באופן כללי, ועל ה-Omega Premium בפרט, החלטתי להזמין את הראש מעופר.
כעבור חודש המתנה, עופר הגיע לירושלים להתקנה אצלי בבית.
ההתקנה הושלמה, עופר הלך, ואני התחלתי לשים תקליטים.
עוד תקליט ועוד תקליט, במשך שעות, זה תמיד סימן טוב שמשהו טוב קורה במערכת.
תקליטים שלא סבלתי; צורמים, חדים, לא נעימים, פתאום ניתן לשמוע, ניתן להינות מהם.
וכן, צלחתי. התקבלה האווירה המיוחדת הזאת ששמעתי במינכן בחדר של Nagra, זה מגיע מהראש.
יש איזו תוספת, הילה, מתוך ההקלטה, לא מלאכותית, שתורמת לחַיּוּת, לזמרים, לכלים.
אין צורך להכביר במילים על הפרמטרים ההם: רזולוציה, טבעיות וכו׳, כיוון שהראש מצטיין בכל אחד ואחד מהם.
אם צריך להצביע על נקודת החוזקה של הראש, שהיא גם נקודת התורפה של חלק מההקלטות, זוהי הדינמיקה.
המעברים מחזק לחלש מעולם לא נשמעו לי כך, לא בצורה אובייקטיבית/אילוסטרטיבית, אלא הרבה יותר ריאליסטית.
סאונד כהה, אינטליגנטי, מהיר אבל לא מדי, באס גדול, מדויק וטבעי, קצבי, גבוהים ומיד שהראש הקודם יכול רק לחלום עליהם.
כל הפחדים שלי בקניית ראש איזוטרי במחיר כזה (מתוך האתר של מאסטרו אודיו, מחיר לצרכן: 22,000 ש״ח), התפוגגו.
ואז זה נעלם. אחרי יומיים. הקסם אינו.
מה קרה? לא השתנה דבר.
התייעצתי עם חבר ולו Dynavector XV-1t, היקרה ביותר, והוא אמר שגם אצלו זה היה כך. בהתחלה התלהבות, הכל נשמע פנטסטי, ואחרי זה ירידה מאוד גדולה ושוב עליה, אבל צריך להמתין, ולתת לראש לנגן עשרות שעות.
הופתעתי. הייתי בטוח שמדובר בשיפור לינארי.
הראש אצלי כבר חודשיים, והוא אכן משתפר.
חזרתי לשמוע המון תקליטים, לקנות תקליטים, לנקות תקליטים ולהינות מהאנלוג.
עדיאל
