|
חברים,
יום הכיפורים הוא חלק מן "הימים הנוראים" – והוא החג השני בחודש תשרי. יום הכיפורים, כמו ראש השנה, הוא חג מן התורה. אבל שלא כמו ראש השנה (הנקרא בתורה "יום תרועה" ולא ראש השנה) מופיע יום הכיפורים בשמו זה כבר בתורה: "אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא… ועיניתם את נפשותיכם" (ספר ויקרא פרק כג פס' 27).
"עינוי הנפש" – הצום – הוא הציווי המרכזי והמיוחד ליום הכיפורים.*
יום הכיפורים הוא, כאמור, יום מיוחד במסורת היהודית. ליום זה – שתי פנים: מצד אחד – זהו יום של חרדה ופחד מגזר הדין, ומן הצד האחר – זהו יום של תקווה והבטחה לסליחה ולמחילה: "כי ביום הזה יכפר עליכם [אלוהים] לטהר אתכם מכל חטאותיכם" (ספר ויקרא פרק טז פס' 30).
חשיבות מיוחדת יש לשעות היום של ערב יום הכיפורים – ט' בתשרי, הכולל כמה מנהגים שנועדו להכין את האדם לקראת יום הכיפורים: נוהגים לפייס זה את זה, מכיוון שיום הכיפורים אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו ללא בקשת סליחה ופיוס. בשעות אחר הצהריים נוהגים לאכול "ארוחה מַפְסֶקֶת" – היא הארוחה שלפני הצום. ויש עוד מנהגים, ובהם מנהג ה"כפרות".
בתקופות שבהן בית המקדש היה קיים – ועד לחורבן בית המקדש השני – היה ליום הכיפורים תוכן מיוחד, השונה מיום הכיפורים בימינו. בתקופות אלה התבטא אופיו המיוחד של יום הכיפורים בטקס ארוך ומרשים שהתקיים בבית המקדש. את הטקסט המיוחד והארוך הזה ניהל הכוהן הגדול, ובמהלכו היה עושה עבודות שונות בתוך בית המקדש. במהלך הטקס היה הכוהן הגדול מתוודה על החטאים שלו ושל משפחתו וגם על החטאים של עם ישראל. הטקס כלל גם טיהור של בית המקדש. לבני העם לא היה תפקיד בטקס זה של יום הכיפורים – הם היו רק הצופים: על-פי המסופר במשנה, היו בני העם מקדימים לבוא לבית המקדש עוד לפני זריחת השמש, כדי למצוא מקום בחצר בית המקדש ולראות את הכוהן הגדול מבצע את עבודת יום הכיפורים. ביום זה – ורק ביום זה – היה הכוהן הגדול נכנס לקודש הקודשים של בית המקדש, למקום שאסור היה לאף אדם להיכנס אליו במשך כל השנה. רק פעם אחת בשנה, ביום הכיפורים, ורק הכוהן הגדול – היה נכנס לקודש הקודשים. וגם אז – הוא היה חייב למלא את כל ההוראות בצורה מדויקת וקפדנית – כדי לסיים בהצלחה ובשלום את עבודתו. בין השאר, הכוהן הגדול היה חייב למלא את בית המקדש בעשן הקטורת לפני שהוא נכנס לקודש הקודשים. ולכן, כאשר היה הכוהן הגדול מסיים את עבודתו ויוצא בשלום מקודש הקודשים של בית המקדש – היה זה סימן, שבני ישראל זכו לכפרה ולסליחה על החטאים שלהם.
אחרי חורבן בית המקדש לא הייתה עוד אפשרות לקיים את הטקס של עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים, והתפילות תפסו את מקומם של הטקסטים והעבודה בבית המקדש. כדי לזכור ולהזכיר את הטקס המיוחד שהתקיים במקדש ביום הכיפורים, נכתבה תפילה הנקראת "סדר העבודה". תפילה זו של יום הכיפורים מתארת את הטקס על כל שלביו ופרטיו, והיא נחשבת לתפילה מרכזית ביום הכיפורים.
כאמור, הצום – האיסור לאכול ולשתות – הוא הציווי המיוחד ליום הכיפורים, המבדיל אותו מכל החגים האחרים, שבהם נוהגים לאכול ולשתות ואף לקיים סעודות חגיגיות. ולכן אופיו של יום הכיפורים בא לידי ביטוי בעיקר בבית הכנסת: ביום הכיפורים נוהגים להתפלל בבית הכנסת במשך כל היום – כמעט ללא הפסקה. על-פי המסורת היהודית מתעלמים ביום זה מכול הצרכים הגופניים – אכילה, שתייה, רחיצה, וגם מפעולות רגילות אחרות, ומקדישים את כל שעות היום לתפילה בבית הכנסת ולחשבון נפש.
שילוב זה של צום ותפילה מופיע כבר במקרא כשתי פעולות שמטרתן לבטל גזירות רעות.*
מקום חשוב בתפילות יום הכיפורים יש לווידוי, שעליו חוזרים כמה פעמים בכל אחת מתפילות יום הכיפורים.** המתפלל מתוודה על חטאים שלו ושל כלל הציבור (לפי סדר הא"ב), הכוללים מעשים והתנהגויות שליליות כלפי הזולת: זלזול הורים ומורים, טפשות פה, לשון הרע, עזות מצח, קלות ראש, רכילות, שנאת חינם ועוד.
התפילה האחרונה המסיימת את יום הכיפורים היא "תפילת נעילה", ובה מבקשים המתפללים: "פתח לנו שער, בעת נעילת שער, כי פנה יום".*
"תפילת נעילה" מיוחדת ליום זה, ואין תפילה דומה לה בחגים ובמועדים אחרים. זוהי תפילה רגשית מאוד המבטאת מאמץ אחרון לבטל כל גזירה רעה אפשרית "בדקה התשעים" – לקראת סופו של יום הכיפורים. "בתפילה זו מדבר הרגש העז ולא המחשבה", מסביר פרופ' אליעזר שביד,** והמתפלל פונה אל אלוהים בבקשה, שישמע את הבכי ויקבל את הדמעות – ויציל את בני עמו "מכל גזירות אכזריות".
תפילת נעילה מסתיימת במוצאי יום הכיפורים בתקיעת שופר אחת – תקיעה ארוכה, שאחריה שרים: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".***
בתפילת נעילה אומרים, בין השאר, את הקטע "אבינו מלכנו" – שהוא חלק מתפילות הימים הנוראים.
תודה למטח.
אני מאחל צום קל (לצמים), וגמר חתימה טובה לכם, לבני ביתכם ולכל עם ישראל.
מי ייתן וייחתם שהשנה נראה את החייל החטוף גלעד בן אביבה ונועם שליט שב לגבולו.
שתיזכרו ותיחתמו לחיים טובים ולשלום, אמן.
מני
_________________
איפה אתה קוקוליטו?
|
