|
דעתי על הפסטיבל שמתקיים זו השנה החמישית אמביולנטית וסובלת מחוסר החלטיות ורצון לנקוט כיוון חיובי או שלילי בנושא. (גילוי נאות, יצא לי לבקר בפסטיבל מיום הקמתו פרט לשנה אחת שבה הדבר נבצר ממני)
מצד אחד: (חיובי)
אני מוריד את הכובע בפני פטשקה ונותני החסות - עיריית אשדוד, שבזמנים של צמצום היצירה הג'אזית בארץ
נרתמים ומשקיעים בהרמת פסטיבל ג'אז בן יומיים באופן עקבי במשך חמש שנים. יש בהחלט לעיריית תל אביב מה ללמוד על תמיכה ביצירה איכותית ולא בהכרח מסחרית.
מרשים ביותר לראות איך פסטיבל שהתקיים בשנים עברו במתנ"ס\אולם ספורט עם כיסאות מפלסטיק מתפורר מצליח לעבור להיכל תרבות מפואר עם 1000 מקומות ישיבה ולמכור את כל הכרטיסים לשני ימי הפסטיבל. אני עוד זוכר את רנדי ברקר מזגזג ומנסה למצוא את מקומו בכניסה למגרש הכדורסל שעליו התקיימה ההופעה בעבר.
הפסטיבל צובר קהל נאמן בעיקר מעליית חבר העמים, ניכר שגם אם פטשקה היה מוותר על הבאתו של כוכב ג'אז נחשב כזה או אחר הם היו שומרים לו אמונים ולא מוותרים על קניית הכרטיסים.
עליה זו תרמה תרומה ענקית לקידום מוזיקה איכותית בארץ, אני בטוח שבלעדי קהל יעודי זה הפסטיבל כלל לא היה מתקיים.
הנגינה של פטשקה שסבלה בשנים עברו מ"פטישיות יתר" בדמות תיפוף על קלידי הפסנתר כאחרון המתופפים והתמקדות בפירוטכניקה שנועדה להפנט את הקהל (מי שמכיר יודע על מה אני מדבר).
השתפרה, התעדנה, התרככה לטובה ומתבססת על תוכן איכותי ופחות על שטיקים כבעבר
והכי חשוב - מצליחה לשתף ולהכיל את נגני ההרכב שלו ואת אורחיו ולא "לגנוב מהם הבמה".
מצד שני: (שלילי)
לעיתים היה נדמה שקניתי כרטיסים לקרנבל מוזיקה ולא לפסטיבל ג'אז:
יש שם הכל מהכול, ג'אז, סימפוני, קלאסי, ישראלי. אחד בתוך השני, אחד אחרי השני, עירבוב של נגנים וסגנונות.
לחובב ג'אז ממוצע הדבר לעיתים נדמה כאנדרלמוסיה או יותר נכון כניסיון ל"תפסת מרובה לא תפסת" - חסרה לדעתי התמקדות, כיוון, אזימוט נכון.
אמנם כתבתי, אבל אסייג כי זו דעתי הסובייקטיבית בלבד -
בהחלט יכול להיות שעצם העובדה שהרפרטואר אקלקטי "מתפזר" גורם למשיכת קהל היעד השבוי של פטשקה.
דבר נוסף מפריע ומיותר -
הברברת, השנה לשמחתי היא כמעט ונעלמה, כנראה עקב הבחירות הקרבות שמהלכן אסורה תעמולת בחירות.
בשנים עברו הברברת לפני תחילת המופע הגיעה לעיתים לחצי שעה ונדמתה כבמה להאדרת פועלם של פעילים מסויימים. כנ"ל לגבי פטשקה, הוא מרבה להאדיר את הנגנים, להסביר, לספר, יותר מידי דיבורים - צריך להתמקד יותר במוזיקה ופחות בתיאורי קורות החיים והמקומות שביקרו. זה יכול להיות מעניין, אבל כשזה מגיע במידה הראויה ולא מעבר לכך.
לסיכום: למרות הביקורת השלילית בחלקה, חשוב ונכון לתת יד תומכת, יד מפרגנת לאמן כמו פטשקה ולעיריית אשדוד שהצליחו להרים פסטיבל ג'אז בכוחות מקומיים. אמשיך לבקר בפסטיבל בשנים הבאות ולתת את תמיכתי השקטה.
מספר מילים על לובאנו:
אני באופן אישי התאכזבתי, לובאנו כבר ביקר בארץ מספר פעמים בעבר ובפעם הקודמת שראיתי אותו התלהבתי. להופעה הפעם הוא הגיע לבד, לא כחלק מהרכב פעיל ומגובש.
הוא נגן סולו, ניגן עם ההרכב של פטשקה וגם עם ג'ודי סילבאנו הזמרת (אשתו שתחייה).
נכון, תטענו שג'אז מאלתרים, ג'אז מנגנים עם אנשים שלא מכירים ומייד מתחברים ועוד כל מיני הגיגים.
אבל, מה לעשות שג'אז גם מלטשים ומגבשים בין חברי ההרכב - דבר זה היה בולט בחסרונו.
אגב, תופעה זו של הגעה ללא הרכב ושיבוץ נגנים מקומיים היא אחת מהבעיות העוברות כחוט השני בהופעות רבות המיובאות מחו"ל, הסיבה לכך ברורה וכנראה תמשיך להיות נפוצה במחוזותינו עקב השתייכותינו ללבנט.
בקיצור, למי שרק הגיע לשמוע: הנגינה הייתה זורמת, קלילה, כיפית - אבל זהו, לא יותר מזה.
למי שלעומתו הגיע וחיפש את הניצוץ האלוהי, הייתה צפויה מידה מסויימת של אכזבה.
|
