..... "במהלך שנתיים צבר הרכב 35,600 ק"מ, וגלגל התנופה הוחלף בו לא פחות מארבע פעמים. לראשונה התלוננו בעלי הרכב על הבעיה לאחר 3,000 ק"מ בלבד, אבל במוסך דחו אותם. לאחר כ-12 אלף ק"מ לא היה מנוס מהחלפת גלגל התנופה. הפעם השנייה הגיעה לאחר כ-30 אלף ק"מ, וכ-2,000 ק"מ מאוחר יותר - שוב. הרביעית הגיעה ארבע חודשים מאוחר יותר, כשמד המרחק עמד על 33,460 ק"מ - ביוני 2012.

באוגוסט אותה שנה (35,622 ק"מ) החלו להישמע רעשים מוזרים מהרכב. א' פנה למוסך - רכב הנגב ברחובות - והתלונן בנוסף על קשיים בהתנעה ובכיבוי המנוע. הוא ביקש להאריך את האחריות או לשקול את החלפת הרכב, אבל בקשתו נדחתה. שבעה חודשים אחר כך (41 אלף ק"מ), ב-16.3.13, קרס גם גיר ה-DSG והרכב צריך היה להיגרר למוסך...."


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4419941,00.html

שתי חברות שאסור לגעת בהן בנושא רכב:
צ'מפיון מוטורס,ואחים קרסו.
מחירי חלפים הזויים במיוחד.עושים טובה שהם מוכרים.
בקצור לא מתפלא על השתלשלות העניינים.
זה לא אומר שהרכבים שהם מוכרים גרועים.
בכל חברה תמיד תהיינה מכוניות "דפוקות".
באירופה וארה"ב,סיכוי רב שיחליפו את המנוע,רכב,או כל חלק תקול אחר.
אך אצלנו בארצנו הקטנטונת,הכל יכול לקרות ואינני מתפלא על ההתנהגות הזו

מעבר לביקורת על היבואנים שהזכרת הייבריד,
הסטטיסטיקות מראות שהרכבים שהם מוכרים הם בפירוש כן גרועים -
מבחינת האמינות [ פולקסוואגן, אאודי, רנו שומרים על מקום קבוע בתחתית טבלת האמינות].
ככה גם מתחילה ההתכתשות בין הצרכן ליבואן וכך משיג לבסוף היבואן שם רע,
כשהוא נאלץ כל הזמן להיות במגננה בגין העובדה שהוא מוכר דרעק.

המסקנה שלי היא דווקא הפוכה,
שסביר שהיבואנים וצוותיהם הם אנשים טובים או לכל הפחות רגילים,
אלא שאי אפשר להצטייר ככזה כשאתה מוכר מוצר דרעק לאנשים [שלא באשמת היבואן ].

.

לגבי קוראני יש לי ויכוח אתך.
היום אני נוהג על i35 של יונדאי.
הרכב אצלי כשנה וחצי,תענוג צרוף
רכב חסכוני,זריז,אתה חש את הכביש ולא משייט.
ההגה מעט קשה מהגה הידראולי(חשמלי)אבל כך אני אישית מעדיף.
והחשוב מכל מאוד נוח.

יונדאי עשו התקדמות אדירה שעדיין נמשכת
[ גם דעתי וגם בסקרים ].

בובו אני מכיר שתי קורולות 97 ו-93 שעדיין מתנהגות רגיל לחלוטין כמו בשנתן הראשונה,
וה-93 ממש לא שמורה. בשנת 00 הייתה לי 97 גירגיל שעד היום אני מצטער שמכרתי.

אגב, יש לי חשק גדול לאאודי כבר הרבה שנים ויש לי חבר אאודיאיסט שכל פעם שהוא
או הוריו מוכרים אאודי ואני מהרהר הוא אומר לי -עזוב, מה אתה רוצה להחליף אותי במוסך
וכבר מחר לשים 4.5 על תיקון זה וזה ? [ ואז הם קונים אאודי חדשה ושוב נדפקים איתה ].

אמינות היא רק פקטור אחד ברכבים, מאותו מקום הייתי מת לאל-קמינו או בונוביל SSE ישן,
סופר גרוטאות מחורבנות ומסוכנות אבל מגניבות. הקורולה לידן זה כמו מיקרוגל או בלנדר, סבבה, אמין.

אישית עבורי אמינות של מכשיר היא לפני הכל אבל אני בהחלט מבין אנשים שקונים רכב גרמני
למרות שהוא פחות אמין מרוב התוצרת פרט לצרפתי.

ואיטלקי
(לא פרארי,מזרטי)

כמי שעסק בעולם הרכב יותר מעשרים וחמש שנה אני יכול לומר שהתוצרת הגרמנית לפני שני עשורים
נחשבה לאמינה במיוחד ואנשים היו מוכנים לשלם יותר כדי לזכות בשקט הנפשי
אבל בהתקדמות הטכנולוגית הם לא הצליחו לעמוד במבחן הזמן ורכבים מתוצרת גרמנית נוטים להתקלקל יותר ממקביליהם
בתוכנית האנגלית top gear במבחני שביעות רצון ובהיקש על אמינות, הם נמצאים במרכז הטבלה ומטה
בולטת במיוחד לרעה היא חברת אאודי
מסתבר שישנם עדיין הרבה אנשים שמוכנים לשלם מחירי קניה ואחזקה יקרים יותר בעבור מותג גרמני
אבל יחד עם זה בבטיחות אקטיבית ופאסיבית הם מובילים את הטבלה

באיטלקי יש נציג שאני חושב שהוא די ראוי - הפונטו [ אני מניח שפרארי ושות' זה סופר-לא-אמין ]

הגרמנים עוד דישדשו בעידן הקרבורטור ושם שבקו,
ואת התוצאות הכי טובות בבטיחות מכל סוג קטפה סובארו.

אאודי זאת תעלומה בעיני, רכב יפה מאודדדד [ פנים וחוץ ] ונוח ו...הכל [ חוץ מזה שהוא עגלה במנועים הקטנים ]
אבל איך הצליחו להכניס פנימה כ"כ הרבה תקלות, ועוד כה מיוחדות, אני לא יודע.

עוד משהו שהייתי רוצה לדעת - איך רנו מאז הקמפיין של "לא רואה מוסך", כאילו, מה, ישר לפירוק ?