The-Fox, כן, כתבת פה דברים של טעם וקלעת לא מעט

אבל צריך קצת להפריד בין אלוני הסוקר ואלוני המאזין.
בסקירות אני מנסה להיות ניטראלי ככל שאני יכול, פחות לקחת צד של מה שאני אוהב אלא יותר לספר מה אני שומע (כמובן שלעיתים אני מספר גם מה אני חושב/מעדיף וכו', אבל זה לא העיקר).
בתור מאזין יש לי "טעם" מאוד מוגדר, ואני חושב שהוא באמת שונה מזה של אפי, אבל שנינו הולכים לכיוון הרגש. רק שכל אחד מאיתנו מתרגש מדברים אחרים.
עד כמה שאני יכול לדבר בשם אפי, הוא אוהב פרזנטציה גדולה, מיד גדול עשיר ויוצא ובאס מאסיבי.
אני יותר מתרגש מעידון ועדינות, ריאליות של כלים וקולות אקוסטיים כפי שאני תופס אותם ואני לא אוהב פרזנטציה גדולה או דינמיות שנשמעת לי מוגזמת.
זה ככה על קצה המזלג.