מהפן הטכני-הנדסי, עובי החוט הנדרש נגזר מהזרם הזורם דרכו, לא מהמתח עליו. לכן, אין שום קשר בין מתח המוצא של מכשיר זה או אחר לבין עובי כבל החיבור הנדרש.
לדוגמא, כאשר מתח המוצא של מכשיר אחד הוא 0.5 (חצי) וולט ועכבת הכניסה של המכשיר האחר, במקרה הגרוע ביותר, היא 10,000 אוהם (10 קילואוהם), הזרם הזורם דרך הכבל יהיה 0.00005 אמפר, או 0.05 מיקרואמפר. אם מתח המוצא של המכשיר יהיה 5 וולט, הזרם הזורם דרך הכבל יהיה 0.005 אמפר, או 5 מיקרואמפר. לזרם של 5 מיקרואמפר מספיק חוט מוליך בקוטר של 0.018 מילימטר.
לכן, באופן מעשי, מבחינת דרישות המתח והזרם, כל חוט מעשי קיים יספיק.
קיימת תופעה אחרת שהיא אפקט הקרום (skin effect). מבחינת אפקט הקרום, עדיף שחוטים וכבלים המוליכים אותות חשמליים בתדרי שמע לא יהיו עבים יותר מקוטר של 0.51 מ"מ.
מאידך, כבלים שונים נשמעים באופן שונה. לאופן בו כבלים שונים נשמעים אין שום קשר להיבטים הטכניים שהוזכרו למעלה. בדרך כלל גם אין קשר ישיר ומחייב לקוטר החוט המוליך בתוך הכבל.
בהחלט יש אפשרות שעל מערכת מסוימת, בחיבור של מכשיר אחד לשני, (למשל, נגן CD לקדם-מגבר), כבל מסוים יישמע טוב יותר – בעוד בחיבור המכשיר השני לשלישי, (למשל, קדם-מגבר למגבר הספק), כבל אחר יישמע טוב יותר.
אבל זה יהיה נכון רק למערכת מסוימת, רק לנגן CD מסוים, לקדם-מגבר מסוים ולמגבר הספק מסוים – ורק לטעם אישי ולהעדפות צליל אישיות של מאזין מסוים.
מבחינת ההבדל בין כבלים שונים המחברים בין נגן CD לקדם-מגבר, לעומת כבלים המחברים בין קדם-מגבר למגבר הספק – אין כלל קבוע לעניין העדפת סוג הכבל, הנכון לכל המערכות ולכל המאזינים.
_________________ בברכה, יהושע גומא
|