שלום לכולם .
קראתי מאמר שמסביר בתמציתיות על ההבדלים בשיטת ההגברות הנפוצות .
http://www.electronics-tutorials.ws/amp ... amp_1.htmlקלאס A , טרניסטור אחד או שתיים או יותר במקביל מגבירים את כל טווח התדרים .
אבל בשביל זה הן צריכים ביאס גבוה מאוד , מה שאומר שצריכת החשמל היא גבוהה , ויש איבוד רב של אנרגיה שמתבטא בחום .
קלאס B משתמשים בשתי טרניסטורים , שכל אחד מהם אחראי על חצי טווח התדרים .
אבל אין שום ביאס מה שאומר שעד מתח הפריצה של הטרנסיטור (+ - 0.7 ) הסיגנל לא מוגבר .
לכן היא ההגברה הגרועה ביותר ואני מניח שבפועל לא עושים מגברים בכלל בטופולוגיה הזאת .
קלאס AB היא הפשרה בינהם . שתי טרנסיטורים (או יותר במקביל ) מגבירים את הסיגנל כאשר כל אחד מהם אחראי על חצי טווח התדרים . אבל נותנים קצת ביאס כדי תמיד להיות מעל מתח הפריצה ( CUT OFF )
ואני משער שהטופולוגיה הזאת הכי נפוצה בעולם . כי היא חסכונית ומגבירה בצורה נאה מאוד את כל טווח התדרים .
אבל לפי המאמר , עדיין קלאס AB לא מושלם ויש לו איבוד כלשהו , וקלאס A מתעלה עליו מבחינת ההגברה נטו .
אז השאלה שלי היא כזאת , האם אודיופילים מובהקים תמיד יעדיפו קלאס A , או שכיום יש טופולוגיות מוצלחות יותר ?
במאמר לא דיברו על קלאס D או T
אם מישהו רוצה להסביר קצת על שיטות הגברה נוספות נשמח לשמוע .