לא יודע למה לקח להם כל כך הרבה זמן. לפני שלושה ימים כתבתי:
ציטוט:
סייג לכל הסיבוך הזה הוא שהמשמעות המתמתית של ירידת דירוג חוב מ AAA ל AA+ היא שמישהו העריך שהסיכוי שארה"ב לא תפרע חובותיה עלה מ 0.0001% ל 0.00015%. אמיתי לגמרי.
סיייג נוסף הוא שאותן חברות דירוג שדירגו את חובה של ארה"ב כ AA+, דירגו עד לא מזמן אג"ח משכנתאות סופר מעפן כ AAA ותרמו בכך את חלקן העצום למשבר הגדול של 2007-2009.
רק להבהיר שגם פ'יץ ומודיז לא צדיקות. בשונה מהדעה הרווחת, חברות הדירוג אינן ציבוריות כלל וכלל. מדובר בחברות פרטיות, אשר מוכרות שירותים לחברות פרטיות, בעיקר בנקי השקעות וקרנות גידור. המצב הזה בלתי נסבל והוביל לצרות הגדולות מהשנים האחרונות. ניתן דוגמא לסנריו פשוט: נאמר אני בנק אמריקני חזק, ואני רוצה למכור בשווקים איזה מכשיר פיננסי שבניתי (נאמר סטרקצ'ר שמורכב מאג"ח יווני ממשלתי + אג"ח משכנתאות אמריקני). אני צריך שמישהו ידרג את רמת הסיכון של המכשיר הפיננסי, כיוון שדירוג זה קובע את הריבית שאציע למשקיעים. כעת אנו מגיעים לחלק הדפוק: אני משלם לחברת הדירוג עבור שירותיה. ואם, האנליסטים המתחכמים שם עושים קולות שהדירוג שאקבל יהיה נמוך ממה שאני מצפה, אז אני פשוט מודיע להם שאת ההנפקות הבאות שלי לא אדרג אצלהם יותר. מאחר וההכנסות של חברת הדירוג תלויות 100% ברצוני לעבוד עימן, יוצא שעל "אופטימיות" לגבי הדירוגים שאני מבקש הן ירוויחו הון. כמובן שניגוד עניינים גדול יותר מזה לא יכול להיות. אחרי המפולת שהיתה ב 2008 חברות הדירוג הן כבר לא ה "חתיכה של השכבה" אלא חברות ש ה SEC יושב להן על הזנב. הדירוגים שלהן הרי אמורים להיות תוצאות של מחקר יסודי.
מי שבטוח לא יוצא פטור מאחריות כאן זו ה SEC בעצמה. היא היתה אמורה לפקח על חברות הדירוג מלכתחילה. היא היתה אמורה לפקח על ברני מיידוף מלכתחילה. היא הייתה אמורה לפקח על אנרון ועל וורלדקום. היא סוכנות פדרלית כל יכולה שיש לה משאבי חקירה בלתי מוגבלים (בהגדרה. בחוק.) ועדיין נדמה שצעדיה חריפים רק כחוכמה שלאחר מעשה.