יויומה כתב:
לא הייתי משאיר כבל עירום מהסיבות:
- נחושת מתמצנת
- אם הכבל שזור מסיבים דקים אז הגידים נקרעים בקלות ואז לא תמיד יש מגע טוב
ניסיתי פעם לשם השוואה, והמגע עם בננות יותר אמין. זה נסיוני.
אוסיף:
נחושת היא מתכת רכה. גם אם נהדק את הגידים היטב ע"י הבינדינג פוסט, עם הזמן המגע מתרופף...ונגלה שאחרי כמה זמן,
אפשר לתת עוד 1/2 סיבוב. וכו'...אי תחזוקה של המגעים הנ"ל לאורך זמן עלול להסתיים בנתק! וכמובן בין לבין, בפחות מגע טוב.
בעוד שבבננה (קפיצית) המגע נשמר הדוק ואיכותי ללא תלות בזמן.
לא לפחד מהלחמות!
1. המעבר בין מתכות תורם מתח (DC) אפסי עם שינוי הטמפ'. המתחים בכבל רמקולים גבוהיים. אז התוספת אפסית.
כל המעגלים בתוך הציוד, כולל חיבור בין המחברים למעגלים המודפסים הם בהלחמות שמחברות נחושת עם בדיל.
וזה קורה בחוג השמע מאות או אלפי פעמים. הפעם הנוספת (2) בכבל לא משנה דבר.
2. אפשרות חיבור טובה היא בלחיצה. לכבל עבה צריך כלי מיוחד, וזה בד"כ מצוי אצל היצרנים. חיבור בלחיצה נפוץ במיוחד במע'
מוטסות וצבאיות. גם שם, יש שיטה ויש לחיצה נכונה. לכל # יש ראש וכלי מיועד.
חיבורים אילו הם בין הבננה לחוט, ולא בין החוט לרמקול או ההגברה.
ולא משנה באם נלחץ בקופסת חיבורים ע"י לוסטרה קלמרה, או למחברי רמקול, מגבר וכו'...