את שמה של החברה הבאה אני לא זוכר, ואפילו לא הצלחתי להתרכז על מנת לצלם את השלט, תיכף תבינו למה.
נכנסנו אני וחבר יקר לאחד מביתני ההאזנה באולם, לפנינו ראינו שתי מפלצות שחורות בעלות דרייבר אחד מכוסה במשהו דמוי פלופלור או איזו טאסה של רכב ממלחמת העולם השנייה והחלק התחתון הינו מן לוע ענקית.
על ה- rack פלטות מכובדות של סימפוזיום, נגן יוקרתי של dCS ומגבר 10 וואט חמוד.
התרשמנו עמוקות עד שהיצור התחיל לנגן.
הסאונד היה סתום לחלוטין ומרוחק כאילו הרמקול מנגן באולם אחר ואתה נעול בשירותים בקומה 10 של הבניין ממול. אחרי שני טרקים (שהמדגימים אפילו לא טרחו לתת להם להסתיים) ידידי התאפק בכח לא לצחוק (ובסוף נשבר), אני התאפקתי לא לבכות.
למדגימים היה חשוב כנראה שנצא מרוצים (ככה זה כנראה כשאתה נכנס עם עדשת ה- 70-200 של קנון ותג "עיתונאי" לחדר בלי הרבה מבקרים) לכן הכריזו "אבל עכשיו ננגן עבורכם קטע ג'אז".
חשבתי, או יותר נכון קיוויתי, שפה נוכל לטעום משהו אחר, למגש הדיסקים הוחש דיסק של צ'ט בייקר, כידוע בהרבה מהקלטותיו הוא נשמע גם ככה מרוחק ומעט סתום, בואו נאמר שהתיאור שלי ממקודם היה מפרגן עבור התוצאה הזאת.
כאן החבר נשבר והתחיל לגחך (בלשון המעטה), אני הצלחתי לשמור על איפוק וחייכתי בהינהון מתרשם.
צר לי על המדגימים, באמת, קשה לי להאמין שזה מה שהם באו להציג, כנראה שהיתה שם איזו פאשלה. אני מתנחם בכך שהם לא יכולים לקרוא את מה שכתוב כאן.
)
