היום השלישי של התערוכה (היום השני הפתוח לקהל) התאפיין כאמור בכמות מבקרים קטנה ביותר.

אני השתמשתי ביום זה לעבור בין החדרים ולחפש דברים מעניינים שפיספסתי. הדבר היחיד שידעתי שאני עוד צריך לשמוע זה את ה- Fat Lady של מורל ובכך להשלים את ביקורי בחדרים הישראלים.

Burmester

בשנה שעברה הופתעתי לטובה מהסטאפ של בורמסטר עם הרמקולים הקטנים יחסית (B30 כמדומני). כשראיתי שהשנה מדגימה החברה רמקולים יותר גדולים נכנסתי לבדוק האם הביצועים בשנה שעברה היו סתם פוקס.

אז למרות שהפעם לא הונחו המון קופסאות בוהקות (אלא רק חמש) הסאונד הזכיר מאוד את הסטאפ של שנה שעברה ולא את הסטאפ ששמעתי בכפר המכביה.

אותו סאונד באסי ובשרני, אפילו אותם דיסקים אודיופילים כולל Chris Jones הארור (שלפחות השנה הושמע הרבה פחות בחדרים השונים). אחלה למי שאוהב את הסיגנון.
לא בשבילי.





















רציתם תמונה של קהל מתמוגג? בבקשה.

Octave

ביקרתי בביתן של אוקטב שלוש פעמים, בשתים מהן נקטעה ההאזנה לשם החלפת רכיבים ובאחת לא נוגן שום צליל משום שהם הסתבכו שם עם ההדגמה כך שהרבה לא יצא לי לשמוע.

מה שכן הצלחתי לשמוע (רק 3 טרקים לצערי) זה את האינטגרייטד V80 (הדגם הבכיר מה- V70 שנבחן כאן) בשילוב הרמקולים של דיינאודיו ספייר וכמקור פטיפון של קליר אודיו ונגן CD של וואדיה.

שמחתי לשמוע שהאינטגרייטד הבכיר יותר ידע להקרין יותר עדינות ומוזיקליות מה- V70 שנטה לכיוון יותר כוחני. טרק רגשני של אהרון נוויל הפגין את העדינות המתבקשת ותקליט של פיצג'רלד וקאונט בסי הציג מוזיקליות מהנה שגרמה לך לרצות לנוע בקצב הסווינג. נייס.

Kahrma & Chord

קיוויתי שהשנה אוכל להתרשם סופסוף מהדגמה טובה של החברה המסקרנת קרמה. לצערי שוב התבדתי.
הרמקולים (Exquisite Reference כמדומני) הודגמו עם אלקטרוניקה של Chord ובמשך דקות ארוכות נוגן בחדר איזה טרק טראנס/דאנס השד יודע מה, אני לא ממש מבין משהו במוזיקה כזאת. אבל מה שבטוח זה שהטרק הזה לא החמיא לסטאפ והוא נשמע רע על גבול מזעזע.

את מורת הרוח שלי בטח תבינו לפי התמונות שצולמו בלי שום חשק.

Morel

זה כבר כמה שנים שאנחנו שומעים על ה- Fat Lady של מורל ורק צופים בה בתצוגה סטטית. כולל תערוכת מינכן בשנה שעברה שם הוצגו הרמקולים בביתן הפתוח של הקומה הראשונה.
הפעם הודגמו הרמקולים מחוברים למערכת של Naim בחדר יעודי.

הכניסה לחדר שנראה גדול במיוחד משום שלא הוצבו בו כמעט אלמנטים עיצוביים הרגישה פשוטה מעט. גם האלקטרוניקה עמדה בצד החדר ורוב החלל היה בעצם ריק.

הרמקולים, אותם רובנו כבר ראינו בין אם בתמונות או במציאות, בעלי עיצוב לא שיגרתי. יש שיאהבו יש שלא ממש, בכל מקרה הייתי יכול לחשוב על רקע יותר מחמיא שיעזור להבליט את הקטע החיובי שבעיצוב.

לפני שאכנס מעט לאיך שהסטאפ נשמע, אציין שבניגוד להרבה מדגימים אחרים הדיסקים אותם הדגימו בחדר זה לא היו אודיופילים בכלל. זה טוב מחד על מנת לקבל מדד לאיך ישמע הסטאפ בעולם האמיתי, אבל גם עושה עוול בהשוואה מול סטאפים אחרים בתערוכה.

בכניסתי לחדר נוגן דיסק של הביטלס, אין הרבה מה להגיד, שטוח, משעמם, סתם.

בחרתי מתוך אוסף הדיסקים את Live at blues alley של אווה קסידי, הטרק הראשון (הקיצבי יחסית) Cheek to cheek נשמע בסדר מינוס, תופים נחמדים אבל הסטאפ לא ממש הצליח לגרום לי לנענע את הרגל כמו שקורה לי בדר"כ כשאני שומע אותו. הטרק השביעי Tall trees in Georgia כבר נשמע הרבה יותר טוב, ואפילו מרגש, אבל הניואנסים של השיר לא באו לביטוי כפי שאני רגיל.

קטע בלוז שנוגן העניק באס אימתני ומדויק אך Solo Acoustic של Jackson Browne גילה בליטה מיותרת במיד הנמוך.

סה"כ לא גיליתי התלהבות רבה מהסטאפ כפי שהוצג, אך אני משוכנע שניתן להשיג מהרמקול הזה יותר, בין אם צריך להשתמש באלקטרוניקה אחרת או לטפל בחדר, אני מאחל למורל שילמדו מהניסיון ויעניקו לרמקול את מה שהוא צריך. בקרוב במחוזותינו.

Blumenhofer Acoustics & Leben

זהו חדר שנראה לי מעניין בכניסתי אליו, רמקולי הורן עם דרייבר ענק, אלקטרוניקה של Leben ופטיפון של Origin Live.

אהבתי את עיצוב הרטרו של ה- Leben, חיבבתי את עיצוב הפטיפון והפלטה שנראית כמעט תלויה באויר.
והסאונד? שלא נדע.

Wadax

חותם את הסקירה של היום השלישי סטאפ שמאוד אהבתי, ובדיעבד אני גם מבין שהוא זה שטבע בי את האימפקט הכי גדול בתערוכה.

Wadax, חברה (ספרדית כמדומני) עליה מעולם לא שמעתי, מייצרת זוג רמקולים אקטיביים two way, ופרה/DAC/קרוס משלים לפתרון כולל לסטאפ סטראו (לא כולל מחשב).

על פניו, שום דבר לא נראה לי בפתרון הזה.
רמקול two way אקטיבי
ניגון ממחשב
פרה יעודי (ומנדטורי במקרה של סטאפ ההדגמה משום שהוא מכיל גם את הקרוס של הרמקול)
רק העיצוב קלע לטעמי.

גם החדר הריק יחסית ממבקרים לא בישר טובות.

אבל, החל מהטרק הראשון ששמעתי שם ועד האחרון, הייתי מלא אושר וחיוך גדול מתוח על שפתי.

הסטאפ הזה, היה היחיד מבחינתי שהעביר חוויה ביתית, אינטימית, מלאה וסופר מהנה בתנאי תערוכה.
הוא הצליח להוציא מהמוזיקה כל פרט קטן וכל שבריר של רגש שחבוי בה.

שמעתי מוזיקה קלאסית שהצליחה לעורר בי התרגשות, שמעתי כמה טרקים של ג'אז שהעניקו חוויה מלאה ואוטנטית, וכל ביצועי הווקאל העבירו בי צמרמורת עקב זמרת ששרה עכשיו מולי ובשבילי.

לא, לא הכל אופטימאלי.
הסאונד לא גדול כמו שהיה יכול להיות.
הבאס לא מספיק דומיננטי ואין לי ספק שבחדר שלי הוא יעלם כמעט לחלוטין.
המחיר לא זול בכלל, 60K יורו למערכת השלמה או 45K רק לרמקולים ברגע שהקרוס יצא מהפרה לתוך הרמקול.

אך יש גם יתרונות לא טריויאלים:
רמקולים אקטיביים שפותרים אותך ממגבר וכבלי רמקולים.
בניה מאוד יפה ואיכותית של הפרה כולל הקופסא מבלוק מאסיבי של אלומיניום.
נוחות שימוש דרך מחשב ומיעוט רכיבים להדלקה/כיבוי.
עיצוב הרמקולים מאוד לטעמי, גם מיוחד וגם אסטטי.

והכי חשוב, נהניתי כמו שלא נהניתי בשום חדר.

יפה

אז הגברת השמנה לא באמת שמנה ... ?

מה הקטע הזה עם קארמה ? גם שנה שעברה לא הרשימו כלל.

נראה מסקרן מאוד הרמקול ,Wadax

איזו הגברה שודכה לרמקולים האלה?

אחלה אלוני

חסכת לי שאלה - איזה חדר מצא חן בעינייך הכי הרבה...

תמונת הקהל מוסיפה טאצ' יפה....אתה רואה שאפשר לצלם לא רק מיכשור אודיו...