עכשיו 14/12/18 23:42

פורסם: 18/02/10 11:53 ע"י Byrdio


Wilhelm Furtwängler - The Composer



לא מעט מלחינים עבדו ותיפקדו גם מעמדת הניצוח על תזמורת.
חלקם ניצח רק על היצירות שלהם וחלקם גם של אחרים.
הצד השני של הסקאלה הזו, הוא.. מנצחים דגולים שהפכו גם למלחינים.
חלקם הלחינו ובסופו של דבר התברר העניין - כניסיון שלא צלח וחלקם שגם הצליחו להשפיע קצת יותר.

כמה השפעה הייתה לוויליהם פורטוואנגלר דרך היצירות המעטות שהצליח להוציא לאור.. אני לא יכול למדוד. אך זו עובדה, שהקלטות וביצועים חיים לכמה מהיצירות שלו התקיימו בחייו ולאחריו.

בסקירה זו אנסה להביא קצת על האיש והאגדה.
אחד המנצחים הגדולים ביותר בכל הזמנים וגם קצת על מה שכתב מתוך עמדת "המלחין".
wilhelm-furtwangler-ii.jpg


שמו של פורטוואנגלר נקשר אצלנו היהודים\ישראלים באופן כמעט מיידי, עם הויכוח האלמותי בנוגע למוסיקאים ששויכו לתקופת "הרייך השלישי".
אך כפי שנבין בהמשך, אולי אפשר לראות זאת באור קצת שונה.
אני כמובן לא בא לעורר את המחלוקת ואין לי שום עניין לשכנע, או להשתכנע בצדקתו של כל אחד מהצדדים. מבחינתי, הוא מוסיקאי מוערך בייחוד כמנצח שנחשב עם הטובים ביותר בכל הזמנים ופה מבחינתי לפחות, הוא הרוויח את התעניינותי. (נחזור לזה..)

פורטוואנגלר וויליהם, נולד בברלין בסוף ינואר בשנת 1886.
במינכן בילה את ילדותו, שם אביו הארכיאולוג לימד באוניברסיטה. את האומנות ספג כבר בגיל צעיר דרך אימו הציירת, והמשיך משם למוסיקה באופן עצמאי כאשר קיבל שעורי מוסיקה בגיל צעיר מאד.
למרות שפורטוואנגלר נחשב בעולם כיום וגם אז -למנצח מעולה ונחשב עד מאד. הוא ראה את עצמו קודם בתור מלחין דווקא. מעניין.. מפני שמעטים מכירים, או יודעים שהוא כתב משהו אי פעם.
עד גיל 20 שנתן את הופעת הבכורה שלו כמנצח כתב כבר חלק מיצירותיו, אך הם התקבלו בפנים חמוצות ולא התפרסמו כלל וכלל.

הפרמיירה הקרייריסטית של המנצח, התחילה כאמור שהיה בן 20 יחד עם מה שהיום היא "הפילהרמונית של מינכן" בניצוחו על התשיעית של ברוקנר לא פחות :!:.
אהבתו הגדולה ביותר של המנצח הייתה המלחין לודוויג ואן בטהובן, שעד היום הוא נחשב לאחד המבצעים הגדולים ביותר של יצירותיו.

פורטוואנגלר ניצח יחד עם תזמורות רבות בסביבתו: מנהיים, מינכן, וינה ועוד. עד שנת 1920 שחתם על משרה קבועה ב סטאסקאפלה של ברלין! (Berlin Staatskapelle), הוא החזיק במשרה שנתיים ועבר למוסד מדהים אחר - Leipzig Gewandhaus.
המשרה הגדולה ביותר שפורטוואנגלר השיג, הייתה המשרה בפילהרמונית של ברלין כמובן.
שם הטביע את חותמו והיה אחד האדירים בהיסטוריה שלה, מאז ועד היום.
המנצח הדגול החזיק במספר משרות באותן השנים במקביל, כולל הדירקטור של התזמורת של וינה, והפסטיבלים המפורסמים של זלצבורג ו בירויית.
furtwängler.jpg


פורטוואנגלר היה גם מועמד עיקרי להחלפת המאסטרו – ארטורו טוסקניני שהיה מנהלה של התזמורת הניו יורקית, אך בשל המחלוקת הקשורה בשרותו ברייך השלישי ועניינים פוליטיים שסבבו את המחלוקת, הוא "הפסיד" את המשרה לצערו (וכנראה גם לצערנו).

על המוסיקה:
לקראת סוף המלחמה, ברח פורטוואנגלר לשוויץ ושם כתב גם את הסימפוניה השנייה שלו שנהייתה גם היצירה המפורסמת ביותר של המלחין עם הזמן.
פורטוואנגלר כתב אותה במשך שנה וקצת ונתן את הפרמיירה שלה בברלין דווקא, ב 1948 תחת ניצוחו כמובן.
הסימפוניה הגדולה הזו נכתבה בהשראת שניים מהמלחינים הגדולים ביותר, גוסטב מאהלר ואנטון ברוקנר. כאשר יצירתו הייתה דומה מאד בפריסת היריעה לרוחב, כלים רבים, תזמורת עמוסת כלים וגישה רומנטית ודרמטית כאחד.
מי שמכיר, או יכיר את היצירה יוכל בנקל להשוות את יכולתו של המנצח הדגול, לאלה שהיו מלחינים דגולים..ולהבין שהיצירה נפלאה ויפה מאד, אך לא עומדת בתחרות מול יצירותיהן של המומחים באמת להלחנה ותזמור.

.jpg



שתי יצירות נוספות הצליחו להתפרסם תחת עטו של פורטוואנגלר גם כן.
"הקונצ'רטו הסימפוני לפסנתר ותזמורת" ..
Symphonic Concerto for Piano and Orchestra in B minor
הבכורה הייתה ב 1937 כאשר המלחין התחיל לכתוב אותו ב 1924.
הסולן היה אדווין פישר ו פורטוואנגלר ניצח על תזמורת ברלין.
אותו קונצרט הוקלט ושודר ברדיו. יצירה זו נחשבת לאחד הקונצ'רטים הארוכים ביותר לפסנתר שנכתבו לפסנתר ותזמורת ואורכה כשעה פחות או יותר.
השידור ברדיו הוא השריד היחיד לגירסה המקורית של המלחין ורק לאחר שנים רבות,יצאה גירסה נוספת (ארוכה אף יותר).גירסה זו הוקלטה ובוצעה ע"י פסנתרים נוספים, אך נדיר מאד יהיה "לפגוש" אותה.

הסימפוניה השלישית הייתה האחרונה של המלחין והיא לא הושלמה.
רק שלושה פרקים נכתבו ממנה (לסימפוניה יש בדרך כלל ארבעה) והפרק הרביעי נעצר עוד בראשיתו כך שלא מתייחסים אליו כלל.
(לפעמים משתמשים בחלק מהקונצ'רטו לפסנתר, בתור החלק הרביעי לסימפוניה).
היצירה בעלת השפעות והילה דומה לזו של השנייה, ברוקנר, מאהלר ואף וואגנר נמצאים שם בתזמור ובין התווים, אך היא אף פחות דומיננטית מאשר השנייה שלו, למרות יופייה הגולמי משהו.

המלחין כתב גם מוסיקה קאמרית, סונטות לכינור ואף חמישיית פסנתר. מוסיקה סימפונית, קונצ'רטו לפסנתר ויצירות ווקאליות בודדות.
כאמור, יצירותיו של המלחין חבויות ונדירות מאד למציאה וגדולתו כמנצח העפיל על כל זכר להיותו מלחין, כזה או אחר.

כמה מילים על הנאצים ועל פורטוואנגלר.
בזמן עלייתם של הנאצים לשלטון ב 1933 למנצח הייתה ביקורת קשה מאד כלפיהם.
עד שהמפלגה אסרה עליו לנצח על הבכורה לאופרה של הינדמית' - "Mathis der Maler ".
כתשובה, התפטר המנצח ממשרתו באופרה של ברלין, והצעה מכיוון ניו יורק להיות מחליפו של מאסטרו ארטורו טוסקניני הגיע.
כשהמפלגה שמעה את כוונתם של האמריקאים לחטוף אותו, פרסמו ידיעה שהמלחין יהיה מוכן לחתום על שנה נוספת בברלין (למרות שלא היה כזה סידור רשמי עימו) ובגין הידיעה- הדירקטוריון בניו יורק הבין שפורטוואנגלר נוטה לתמיכה במפלגה הנאצית ומשכה את הצעתם תחת רגליו.
ארטורו טוסקניני שהיה היפוכו המושלם של פורטוואנגלר מבחינת אישיות, בהירות המחשבה ואף בגישת הניצוח, היה אחד מהמעריצים הגדולים ביותר של פורטוואנגלר. כאשר מבחינתו הוא הטוב ביותר (אחריו כמובן) בעמדת הניצוח.

בסופו של דבר המנצח נשאר תחת שלטונם של הנאצים כאשר לדבריו הוא "פה" כדי לשמור על טוהר המוסיקה מידיהם.
הנאצים התייחסו לפורטוואנגלר באופן טוב מאד, הוא אחד מהאיקונים התרבותיים שלהם.
חלק מהסימפוניות שלו שניצח על התזמורת הברלינאית, שודרו לחיילי הרייך כדי לרומם את רוחם.
המנצח עבד וניצח על לא מעט קונצרטים במשך שלטונם של הנאצים ואף הוזמנו ערבים מיוחדים לאירועים כמו יום הולדתו של היטלר (שביצעו יצירה של ווגנר) ועוד.
המנצח למרות הכול לא הצדיע מעולם למפלגה, או להיטלר והיה תמיד בצד האומנותי בלבד ונמנע מכל פוליטיקה שהיא.
לקראת סוף המלחמה נשאל, "האם לדעתו הגרמנים ינצחו במלחמות" ובשל תשובתו הוצע לו לברוח מגרמניה והוא אכן ברח לשוויץ כאמור.

מדבריו של פורטוואנגלר:

"ידעתי, שגרמניה נמצאת במשבר מחריד; הרגשתי אחראי למוזיקה הגרמנית, והייתה זו משימתי לשרוד משבר זה, כמיטב יכולתי. החשש, שאמנותי מנוצלת לצורכי תעמולה, נפל בחשיבותו מן ההכרח לשמר את המוזיקה הגרמנית, לאפשר לעם הגרמני לקבל מוזיקה מן המוזיקאים שלו עצמו. האנשים האלה, בני עמם של באך ובטהובן, של מוצרט ושוברט, היו צריכים להמשיך לחיות תחת שלטון של משטר, שכל מעייניו במלחמה כוללת. שום אדם שלא חי כאן באותם ימים לא יוכל לשפוט בשום פנים את מצב הדברים לאשורו." (WIKI)

לאחר המלחמה הקריירה של המנצח המשיכה גם בגרמניה ובעיקר בפרסומו בארצות אחרות, אירופה וארה"ב.
הוא היה זה שניצח על בכורתו של הקונצ'רטו החמישי לפסנתר של פרוקופייב
(פרוקופייב היה הסולן) ויצירות רבות נטמעו בתודעת חובבי המוסיקה' בעולם תחת שרביטו.
המנצח היה אחד הגדולים ביותר שניצח על בטהובן, בראהמס, וואגנר וכמובן גם על שאר המלחינים הגרמנים שהושפע מהם רבות.
furtwaengler2.gif


סגנון ניצוחו היה מרושל, מלא בתנועות לא קשורות ומסורבלות. התזמורת היית מנגנת כאילו מהופנטת מתנועותיו, אך אלה שלמדו קצת והתבוננו במנצחים קוהרנטיים יותר- מתקשים מאד להבין את החיבור המוסיקאלי לתנועות ניצוחו של המנצח הגדול.
בסרטונים שמתארים חזרות עם תזמורות שונות, שומעים את קולו של המנצח כהמהומים לא מובנים ובקולות מוזרים. בהמשך גם רואיין ל -BBC ע"י מראיין גרמני וזה האחרון חשב שעומד לפניו אידיוט מושלם.
הוא לא ידע להביע את עצמו במילים, או בתנועות ידיים. כנראה שהיה מסוג הגאונים הללו שהתפתחו בכיוון מאד מסוים. אך שכחו כל יכולת סוציאלית, הבעתית, או תקשורתית עם הזולת.

המנצח השפיע רבות על שושלת המנצחים "הצעירים" שאנו מכירים אחריו ונחשב עד היום לאחד הגדולים ביותר יחד עם טוסקניני, קנאפרבוש, ניקיש ואחרים.
וגם על סולנים כמו ברנבויים שהיה אחד מהמשופעים ביותר מהמנצח והמלחין הגרמני,
עד שאישתו של פורטוואנגלר היית קוראת בקול רם לעבר נגינתו של ברנבויים
"הוא עושה פורטוואנגלר!"

לסיכום-אני לא מכביר במילים.
זאת הייתה סקירה על קצה המזלג על חייו, יצירותיו והשפעותיו של ויליהם פורטוואנגלר.
המלצה שלי היא (למרות ההקלטות הישנות, שלא עומדות בקנה אחד עם איכות הסאונד שאנו רוצים, או רגילים לשמוע. על אחת כמה וכמה במוסיקה הקלאסית שמוקלטת היום..)
לנסות ולמצוא ואף להשוות למי שיש כוח, את ההקלטות והביצועים של אחד מהמנצחים הטובים והנחשבים ביותר בכל הזמנים .


אביעד (F)




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות