עכשיו 25/11/17 05:53

פורסם: 21/04/12 23:25 ע"י barvfr




rosenberg trio.jpg



את שלישית רוזנברג, "פגשתי במקרה", אחרי שעקבתי אחרי הקלטות איכותיות של איזה טכנאי סקנדינבי, והגעתי להקלטות שהקליט בהופעות מפסטיבל הג'אז בים הצפוני (בהולנד). כך פגשתי את הדיסק מהתמונה שהשלישה הקליטה ב- 1992, לבושתי גיליתי שהחברה מופיעים ביחד כבר מהחצי השני של שנות השמונים ואך שהוא פקששתי אותם. אין לי ספק שלחובבי הגיטרות ושועלי הג'אז שכאן, אני לא הולך "לגלות את אמריקה".

אני לא מאלה שאוהב להיכנס להגדרות של סגנונות ולתתי ז'אנרים, אבל אם אפשר להגדיר את סגנונה המובהק של השלישיה, הרי שהוא ה"ג'אז הצועני" האירופאי במיטבו. הקסם המוסיקלי הצועני, שהתפתח במסעות הנדודים של הצוענים ברחבי מרכז אירופה, ועבר מדור לדור על פני אין ספור פגישות בערבי החניה של המחנה, סביב המדורות, היין, עשן הסיגריות ועם הגיטרות, הכינורות והאקורדאון.
השלישיה נחשבת- ובצדק- לממשיכי דרכם של הגיטריסט - מדג’נגו ריינהרדט, והכנר- סטפן גראפאלי (אליהם עוד נחזור בהמשך).
תזכורת קטנה למי שלא... ;)



מקור ההשראה הראשי שלהם, היה דג'נגו ריינהרדט , הגיטריסט הצועני האגדי של המחצית הראשונה של המאה שעברה.

השלישיה הזאת מצליחה לצלוח בנגינת הגיטראות המופלאה שלהם, את מחסומי הזמן של הסגנון ("ג'יפסי סווינג") המיושן משהו, ובקצב נגינה טבעי וקולח לעשות אותו עדכני ועכשווי, ולעשות זאת באופן מאד כייפי וזורם במיוחד לחובבי הגיטרות.
השלישה, הם למעשה שני אחים ובן- דודם ההולנדים, Nonnie, Nous'che ו- Rosenberg Stochelo.
השלושה, גדלו בתוך משפחה מוזיקאלית מאד, שהמוזיקה והנגינה בגיטרות ליוותה אותם למעשה מיום ינקותם. המשפחה הייתה למעשה להקה שניגנה הרבה ובגיטרות, והאירועים המשפחתיים היו למעשה הופעה אחת גדולה, שנוגן בה בעיקר... ג'יפסי סווינג.
כילדים, הם למדו על ידי הקשבה וצפייה בני משפחותיהם בחגיגות ומפגשים. למעשה, הם לימד לנגן משמיעה, אבל יחד עם זאת, גם התאמנו הרבה במעיין חוסר מנוחה, וגם למדו את יסודות המוזיקה ותווים באופן מסודר יחסית.
השלושה, עשו כמובן את הופעותיהם ראשונות במסגרת המשפחה, אך חלקם ערכו עוד כילדים הופעות בכנסיה ובאירועים קהילתיים.

Nonnie רוזנברג, המבוגר בשלישיה (יליד 1956), הוא נגן הבס הכפול של השלישייה. Nonnie, הושפע מאד מאביו נגן הגיטרה, וחלם להיות נגן פלאמנקו גדול. אבל במשפחה היו כבר מספיק נגני גיטרה, ו Nonnie למרות שאיפתו, "כוון" ללמוד ולנגן על הקונטרבס.
Nonnie, אינו אוהב לתפוס את מרכז הבמה, אלה יותר להוביל מהצד ולהשתלב בנגינת שני בני דודיו הצעירים.

Nous'che, (יליד 1965), האח הצעיר, מנגן בגיטרה קצב. Nous'che כילד שובב, התחבר מהר לגיטרה, ומאז לא נפרד ממנה. Nous'che מוכר כאחד מנגני הקצב בגיטרה מהטובים ביותר, ויש האומרים גם- על פני כדור הארץ ... אחד הטריקים החביבים עליו הוא להאיץ את קצב הנגינה כל כך מהר, עד שבאמת, רק הטובים ביותר יכולים לעמוד בקצב שלו.

Stochelo , (יליד 1968), בן דודם של השנים, הוא הגיטריסט המוביל. הוא החל לנגן בגיטרה בגיל המאוד "מאוחר" של גיל 10, מה שמאוד נדיר במשפחה מוסיקלית כזאת. אבל הוא סגר את הפערים מהר מאד והפגין מיד כישרון יוצא דופן. כבר בגיל 12, הוענק ל- Stochelo פרס המוזיקאי הטוב ביותר בתחרות כישרונות צעירים של הטלוויזיה ההולנדית.
השלישיה בכלל ו- Stochelo בפרט, נחשבים לטובי נגני הגיטרה בעולם, ושמם מוזכר בכפיפה אחת עם נגנים כמו- ג'ון מקלפלין, אל דימיולה, פאקו דה לוסיה.
בשנת 1992 הוענק ל- Stochelo , אות "גיטרת הזהב" על ידי מגזין "הגיטריסט". הוא ערך שיתופי פעולה רבים, כולל גם עם עוד אחד מענקי הגיטרה, הגיטריסט הצרפתי - Lagrene Bireli.



כאן קטע, מ"קרב" מול הגיטריסט- Eric Vaarzon ...


קשה להגדיר את המועד המדויק בו השלישה התחילה להופיע באופן מסודר יחדיו. במהלך שנות השמונים, הם מתאחדים מידי פעם להופעות והקלטות מקומיות, אבל רק לקראת סוף שנות השמונים הם מתחילים לבלוט יחד כלהקה. ב- 1989, השלישה מקליטה את אלבומה הראשון"Seresta".



קהל "אוהבי הג'פסי", קיבל באהבה את האלבום ומיד נאמר כי- " יורשו של Django נמצאו".
הצלחת האלבום, הובילה מיד להזמנות להופעות בפסטיבלי ג'אז והבולט שבהם היה מטבע הדברים במגרש הביתי - פסטיבל הג'אז של הים הצפוני.
ועוד קטע, מאחת ההופעות-



בפסטיבל הים הצפוני, הוקלטה הופעתם הפומבית שיצאה באלבום השלישי שלהם, שזכה להצלחה רבה.
מאז השלישה, המשיכה והוציאה עוד 10 אלבומים (גילוי נאות לא את כולם שמעתי, רק קטעים מהיטיוב), שהאחרון שבהם יצא לפני כשנתיים בהשתתפותו של Lagrene Bireli. – אלבום מחווה למי אם לא Django Reinhardt, לכבוד 100 שנה להולדתו.



השלושה, נתנו כבוד לעוד אמנים שונים ששולבו בהקלטות האלבומים שלהם.
אציין רק עוד אלבום שהוא אבן דרך- שורשים- אלבום שהוא גם סוג של מחווה לסטפן גראפלי האגדי.
סטפאן שאהב מאד את השלושה, הזמין אותם להופיע ביחד איתו במופע לכבוד יום הולדתו ה- 85, בקארנגי-הול.
הופעה זאת הייתה אחד מרגעי השיא של השלושה.
סטפן גראפלי עצמו אמר עלייה- "בהחלט להקת הג'אז צועני הטובה ביותר מכול הלהקות שהופעתי איתן אי פעם בחיים שלי!"

זה הקטע היחידי שמצאתי מההופעה-


אין ספק, נגינתם של השלושה, אינה רק מפגן ראווה וירטואוזי, זוהי גם ובעיקר מיומנות הנובעת מאהבה אמיתית לסגנון של ריינהרדט, אהבה שמולידה שיתוף פעולה הנשמעת מלוכדת ומגובשת מאוד- גיטרה שמנגנת, גיטרה שמאלתרת וגיטרה שנותנת קצב.

מי יודע, אולי נזכה לראות אותם באחד מהימים מופיעים גם בארץ....





hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות