עכשיו 25/11/17 05:45

פורסם: 04/10/10 15:44 ע"י Byrdio


Steve Kuhn Trio - Pavane for a Dead Princess



a1.jpg



מוסיקה היא השפה האוניברסאלית האמיתית בעולם.
אך למרות גודלה והקולורציה שיש בתחום התיאורטי ששוזר את הסגנונות כולם,
הפרקטיקה היוצרת אותה היא דבר שונה ומיוחד המייצרת ז'אנרים רבים ושונים כל כך
המדברים לטעמים רחבים מאד.
כאשר בעשרות השנים האחרונות הצליחו הכישרוניים וגם הלא כל כך, לשלב אחת בשנייה,
או להיות מושפעים אחת מהשניה.

אנו מכירים לא מעט להקות, או זמרי רוק שמופיעים, או הופיעו עם תזמורות קלאסיות.
או להפך תזמורות קלאסיות שביצעו קאברים לביטלס לדוגמא (הפיהלרמונית הישראלית) ועוד.
אחד השילובים המעניינים ביותר לטעמי, הם בתחום הג'אז והקלאסי לגוונייהם
בקונסטלאציות כאלו ואחרות.

בשנת 2009 סטיב קאהן, הוציא בלייבל ECM את אחד מאלבומי הג'אז היפים והמעניינים ביותר
שיצא לי לשמוע באותה השנה "MOSTLY COLTRANE" שסקרנו באתר גם כן..
מה שהרבה לא יודעים, שחודשיים לפני שהאלבום הנ"ל יצא ב ECM, הטריו של סטיב הוציא אלבום נוסף
בלייבל ונוס היפני. אשר נקרא - Pavane for a Dead Princess (יצירה של ראוול).

קאהן על הפסנתר וחבריו שמלווים אותו; דיויד פינק על הבס ובילי דראמונד על התופים מביאים
לנו אלבום ג'אזי מקסים שמבוסס על יצירות קלאסיות שנכתבו בעיקר לפסנתר סולו.
קאהן לוקח בגאוניות, יצירות של בראהמס, רחמנינוב, שופן, צ'יקובסקי ראוול ופורה
ומשתמש בהם כקרש קפיצה מצוין לפיתוח הנושאים והמבניות המוסיקאלית שלהם.

הטריו של קאהן אינו נשמע בשום אופן כמו נגני ג'אז שמנגנים יצירות קלאסיות במעבר ג'אזי
אלא הם מבצעים את היצירות באופן חדש לגמרי.
הנושאים נשמרים בצורה כזו או אחרת והחדירה של הטריו לעומקם התיאורטי של היצירות פנומנאלית.
האלתורים שהם מציעים על כל אחת ואחת מהיצירות משתלב ומהווה אמירה שנונה ומרעננת
למקוריות המוסיקאלית של המלחין מלכתחילה.
אלה שמכירים את היצירות בגרסתן המקורית, יאהבו מאד את הגאוניות שבה הטריו של קאהן
הצליח להציג אותן, לנגנן ולפתח על גבן ולדעתי הם גם יהנו הרבה יותר מהקריצות המרומזות שהם שזרו
מידי פעם ובכל קטע.

a2.jpg



זוהי הצורה האקספרימנטאלית היפה ביותר שהייתי יכול לחשוב עליה, בביצוע היצירות הללו
וקאהן פשוט מהווה מבצע אין סופי - רק בתחום שלו, ליצירות המפורסמות הללו
והוא עושה את זה ללא רמז לקיטצ', או השוואה עם אחרים שעשו זאת לפניו
למרות הערכתי אליהם (מישהו אמר ז'אק לוסייה ;) ).

את Pavane for a dead princess של ראוול הוא מבצע פעמיים באלבום,
פעם בצורתה ובמבנה המקורי כפי שהמלחין הציג אותה, אך כמובן מצד הראייה האישי שלו.
ופעם נוספת, את גרסתו של פורה לאותה היצירה.
צריך להיות חתיכת גאון מטורף לקחת יצירה מקורית ולהנדס אותה באופן שונה לג'אז למשל.
ועוד במקרה שלנו מדובר בעיבוד שכזה לשתי גירסאות שונות.
גם דברים יותר "שכיחים" ישנם כאן, למשל -
יצירותיו לפסנתר של שופן, שהם אבן פינה ברפרטואר ללא ספק -
ואלו שיקשיבו היטב יוכלו להעריך בנקל את מה שקאהן רשם והציג תחת ידיו המוכשרות.
אף את "אגם הברבורים" הם מנגנים. קטע הנושא מהבלט המפורסם של צ'יקובסקי נשמע פה גם כן.
קאהן לא חסך בכל הקלישאות בדיעבד. אך בכישרון ובגאוניות אדירים, מצליח להוציא מכל קטע קלאסי
שאולי אבד עליו הכלח כמו זה למשל, יצירה עם אמירה מקורית ופנטסטית של פסנתרן כשרוני במיוחד.
הטריו הפנטסטי מסיים את האלבום ב"שיר ערש" של בראהמס (Lullaby) שנשמע באלבום זה
כבלדה ג'אזית מופלאה, כפי שהצליחו קודם להגביה כל יצירה ויצירה שנבחרה עבור האלבום.

כך יצא שבשנת 2009 הפסנתרן סטיב קאהן הצליח להוציא שתי פנינים בתחום הג'אז
והביא את עצמו לפסגה של גאונות צרופה ומקוריות ללא מתחרים בשנים האחרונות, לפחות לטעמי.

אלבום אדיר\נדיר ויפיפה.
אביעד. (F)




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות