עכשיו 16/12/18 07:56

פורסם: 04/08/10 20:44 ע"י aloni


PS Audio PerfectWave Transport



PS Audio PerfectWave Transport


בתחילת השנה סקרתי את ה- PerfectWave DAC של חברת PS Audio. בזכות הפיצ'רים מרחיקי הלכת שהוא הציג, חיבור ה- USB המצויין, איכות הבניה ולא פחות חשוב איכות הסאונד הוא הפך אצלי לסוג של רפרנס ל - DAC בגיזרת המחיר שלו.

היום נשלים את הסקירה עם בן זוגו הטבעי של ה- PWD, ה- PerfectWave Transport (מעכשיו גם PWT) שלא היה זמין בארץ בעת סקירתו של ה- PWD.

PS Audio PerfectWave Transport



ה- PWT אומנם משמש כטרנספורט (מקור בעל יציאות דיגיטליות) אך הוא מייצג את הטרנספורטים מהזן החדש.
מה זה בדיוק אומר? מייד נצלול לנושא, גם ברמת הפיצ'רים וגם ברמת צורת הפעולה.

בואו נתחיל עם צורת פעולתו הלא שיגרתית של ה - PWT.
יש המריעים בעד ניגון חומרים שמקורם ב- CD דרך מחשב בזכות הפרדת פעולת הקריאה מהמדיה הפיזית (ריפ) מפעולת הניגון. הפרדה זו מאפשרת להשקיע את כל המשאבים הנחוצים לפעולת קריאה נטולת שגיאות בעוד בטרנספורט CD פעולת הקריאה מהמדיה הפיזית מקושרת ישירות לפעולת ה-"ניגון".

לא זה המצב ב- PWT. למעשה ה- PWT פועל בצורה הדומה יותר למחשב מאשר לטרנספורט CD קונבנציונאלי.
ה- PWT מצוייד בכונן אופטי (הקורא גם DVD) המאפשר פעולות קריאה ותיקון שגיאות האופייניות למחשב ובעזרתו קורא המכשיר את המדיה הפיזית.

החומר הדיגיטלי (בתקווה נטול השגיאות) שנקרא מה- CD (או ה- DVD) מועבר בשלב זה למחסנית (זכרון פנימי של המכשיר) בצורה פרוסה, קלה ומהירה ביותר לקריאה.
תהליך אסינכרוני (שאינו קשור מבחינת תזמון לתהליך הראשון) אחראי על קריאת החומר מאותה מחסנית בעזרת שעון מדויק והחצנת הסטרים החוצה דרך היציאות הדיגיטליות (הרבות, עליהן נדבר בהמשך).

לאותם מאוכזבי פורמט ה- CD ושיטת הקריאה שלו, ה- PWT מהווה פתרון Consumer מהמעלה הראשונה.
לא צריך להבין במחשבים, ממשיכים להשתמש במדיה הפיזית בדיוק בצורה אליה היינו רגילים כמעט ב- 25 שנים האחרונות, לא צריך להכיר ולהתקין תוכנות ריפ למיניהן ולבזבז את הזמן בריפ של כל האוסף.
לא צריך להציב מחשב בעמדת ההאזנה, לטפל בהחרשתו, ביציאה דיגיטלית טובה, בנושא השליטה (מסך? עכבר? שלט?) ובמקור האיחסון וגודלו (דיסק קשיח? SSD? NAS?).

לאופי הפעולה של ה- PWT יש השפעה גם על אספקטים של שימושיות.
התכונה הראשונה אליה קצת קשה להתרגל היא העובדה שאם אתה מוציא את הדיסק המכשיר ממשיך לנגן למשך כמה עשרות שניות נוספות. זה לא ממש מפריע אך אולי קצת מוזר, אני חושב שזה פיצ'ר קצת גימיקי להוכיח את צורת פעולת המכשיר. בדר"כ כאשר אתה מוציא את הדיסק זה אומר שאתה רוצה להפסיק את המוזיקה, ובטח שכמה עשרות שניות נוספות לא יתרמו לך יותר מידי.

תכונה פחות חיובית הקשורה לאופי פעולת המכשיר והשימוש ב- DVD-ROM היא העובדה שהכונן מעט מרעיש, זה רלוונטי יותר דווקא כאשר המכשיר לא מנגן (אבל עדיין מבצע קריאה מהדיסק לתוך המחסנית), אני סבור שהוא פועל במהירות גבוהה יותר בשלב זה.
כאשר המכשיר מנגן ניתן לשמוע את הכונן רק ממרחק אפסי, לא היה לי סיכוי לשמוע אותו מעמדת ההאזנה.


לצפיה באתר vimeo


PS Audio PerfectWave Transport


ואם נעבור כעת לפרוט את שאר תכונותיו של המכשיר, כדאי שנתחיל בשתים שהופכות אותו לטרנספורט מהזן החדש.

ה- PWT מכיל חיבור רשת (Ethernet) חוטי המאפשר לו להתחבר לאינטרנט.
למה להתחבר לאינטרנט?
- להוריד את תמונת האלבום (עבד לי רק על כ- 70% מהדיסקים)
- להוריד אינפורמציה על האלבום כגון שמות השירים, האמן ושאר נתונים (עבד 100%)
- לעדכן את החשבון שלך באתר הניהול של PS Audio שם תוכל לצפות באלבומים שניגנת ולתקן בעיות בזיהוי האלבומים (לא עבד לי כלל, לא הצלחתי אפילו להתחבר לחשבון)

מלבד תמונות האלבומים שלא הופיעו תמיד אך הופיעו ברוב במקרים, הייתי מרוצה מאוד מהתצוגה של המכשיר ומהעובדה שאתה מקבל את שמות הטרקים במקום מספרים. בהרבה מקרים זה חוסך לקחת איתך את העטיפה אם אתה מחפש משהו ספציפי.
הייתי משפר קצת את הממשק ל- Layout אחר עם תמונה קצת יותר גדולה, אבל סה"כ הממשק נוח ושימושי.
על המסך המדהים הזה כבר דיברנו בסקירת ה- PWD.

PS Audio PerfectWave Transport


פיצ'ר נוסף שאנחנו מתחילים לגלות בטרנספורטים מהדור החדש הוא יציאה דיגיטלית בתצורת I2S. עד לאחרונה ה- I2S היה רק ממשק פנימי בין טרנספורט ל- DAC פנימי (במכשיר CDP לדוגמה).
כיום מספר יצרנים (North Star היא דוגמה נוספת) חושפים ממשק זה החוצה בטרנספורטים ופנימה במכשירי ה- DAC ועל ידי כך מאפשרים לשני הרכיבים לשוחח ביניהם בממשק הנייטיבי (בעל יתרונות טכניים שונים) מבלי להמירו ל- SPDIF.

כמובן שיציאה דיגיטלית שכזאת דורשת כניסה דיגיטלית מתאימה ב- DAC, ל- PWD שתי כניסות שכאלו. ככל שידוע לי כיום אין אפשרות לשלב בין מוצרים של יצרנים שונים בכניסות/יציאות I2S. אפילו אם הקונקטור זהה (ויש כמה כאלו שבשימוש היום) יתכן הבדל במיפוי הרגליים או תת פורמט.

עוד ברמת הפיצ'רים אנחנו יכולים לזהות ניגון קבצים (כולל הי-רז!) מ- CD וכן מ- DVD ולא רק ניגון מדיות יעודיות למוזיקה.
מה ההבדל? ובכן, בודאי שמתם לב שתקליטור מוזיקה CD אינו בדיוק אוסף קבצים אותם ניתן להעתיק בקלות למחשב. לתקליטור מוזיקה פורמט יעודי ודי מיושן שבא לפתור בעיות של שרידות ושריטות יותר מאשר איכות.
ה- PWD יודע כמובן להתמודד עם פורמט זה כפי שציינו עוד קודם, אך הוא גם מסוגל לקרוא קבצים בפורמט דאטה בדיוק כמו שעושה המחשב.
זאת אומרת שאם יש לכם על המחשב קבצי מוזיקה תוכלו לצרוב אותם בקלות ובנוחות על CD או DVD (כלומר להכניס כמות נכבדת של אלבומים על דיסק אחד, לפחות שישה).
תוכלו גם לצרוב קבצי הי-רז ובתנאי שיהיו בפורמט WAV.

אני חייב לציין שלא התלהבתי יותר מידי מפיצ'ר זה למרות שהיה יכול להיות די שימושי. הבעיה שלי היא חוסר התמיכה בקודק מקובל ויעיל כמו FLAC. תמיכה בקודק כזה היתה מאפשרת להכניס הרבה יותר חומר בדיסק אחד וגם לחסוך המרות למי שלא שומר את הסיפריה שלו ב- WAV (מישהו עושה זאת בכלל?).
PS Audio הבטיחה תמיכה ב- FLAC עוד ב- 2009, עד היום ככל שידוע לי הפורמט עוד לא נתמך, אולם כשיעשו זאת סופסוף מדובר בעדכון תוכנה בלבד ללא צורך להחליף או לשדרג את המכשיר.

ברמת היציאות אם כן אנחנו זוכים למגוון מרשים של יציאות דיגיטליות. SPDIF קואקסלי המנדטורי, יציאה אופטית toslink, יציאה מאוזנת AES/EBU בקונקטור XLR ואותה יציאת I2S בעלת קונקטור HDMI.

עוד על הפאנל האחורי נמצא את קונקטור ה- Ethernet לחיבור לרשת הביתית ומשם לאינטרנט, חריץ לכרטיס זיכרון SD (הכרחי על מנת לצפות בנתוני האלבום על המסך), וחיבור RS232 שבדר"כ משמש לשילוב בבית חכם או שליטה חכמה או לשידרוגי תוכנה אך אין נתונים בנושא בחוברת ההפעלה של המכשיר.

PS Audio PerfectWave Transport


לבסוך הגענו לעיצוב ואריזת המכשיר. בדיוק כמו ה- PWD מדובר במארז נאה וגם איכותי למגע ושימוש. למעשה מדובר במארז כמעט זהה מלבד מגירת הדיסקים. אותו מסך, אותו פאנל עליון מבריק, אותו חומר מחוספס אך נעים למגע ומידות זהות שגם מאפשרות להניח את המוצרים האחד על השני אם אין ברירה.

גם השלט זהה ומאפשר לשלוט על שני המכשירים יחד ובצורה נוחה עד מאוד זאת מבלי צורך לבחור כל פעם איזה מכשיר נשלט כרגע. כפתורי ה- on/off משותפים (כלומר לחיצה אחת ושני המכשירים נדלקים או כבים) והשאר כפתורים דיסקרטים לכל מכשיר ופעולה.

PS Audio PerfectWave DAC


סטאפ


שילבתי את ה- PWT כמובן בסטאפ האישי שלי שכולל אלקטרוניקה של MBL ורמקולי WLM מדגם LaScala.
הדילמה היתה עם איזה ממיר (DAC) לבחון את ה- PWT. כמובן שה- PWD הוא בן זוג מתבקש, אך האם יש טעם לסקור אותו גם עם ממירים נוספים (עת הבחינה היו לי כאן חמישה כאלו)?

לאחר ניסיונות מרובים הגעתי להחלטה שסשן ההאזנה יבוצע רק עם ה- PWD, זאת ממספר סיבות:
- הסינרגיה בין המכשירים
- האפשרות לחבר ב- I2S
- ההתאמה בגיזרת המחיר, קשה לי להאמין שמישהו ירכוש PWT לחיבור לממיר ב- 4,000 ש"ח.
- חיבתי הרבה ל- PWD

ואכן לפני שהתחלתי להשתמש ב- PWT חיברתי קודם את ה- PWD לסטאפ לוודא שמסקנותי מסקירתו עדיין תקפות.
השתמשתי בעיקר במחשב, הפעם בחיבור קואקסלי דרך ה- Essence ST ושוב התגלה בפני אותו סאונד יחודי של ה- PWD. שקט, דרמטי, באס וגבוהים מעט מודגשים, צליל קצת אודיופילי קראתי לו בסקירה, זה עדיין תקף מבחינתי.
התחום הגבוה מפורט עם הרבה סימני אוירה אך לא גרייני ולא נותן תחושה אנליטית, הבאס נוכח, חזק, בריא.
די שונה מה- DL3 שמתרכז יותר במיד, מצחיק שהם באים מאותו הבית.
התוצאה אפילו טובה משזכרתי אותה, אולי זה השימוש ב- Essence ואולי שיפורים אחרים שעשיתי בסטאפ (כבלים בעיקר).

הכנסת ה- PWT למשוואה (בחיבור I2S) נתנה תוצאה סונית ומוזיקלית די שונה מהמחשב וה- PWD, עוד על כך בסשן ההאזנה.

סשן ההאזנה


Christian McBride – Gettin' To It
נתחיל את סשן ההאזנה דווקא עם אלבום חדש אצלי באוסף. מקברייד הצעיר יחסית (כאן צעיר מאוד) מוביל אלבום ג'אז אנרגטי ברובו, אך כזה ממנו גם אני יכול להנות מאוד. הרבה בזכות השמירה על המלודיות, הגרוב והנשמה, לא מעט בזכות חבריו הנשפנים הרגרוב ורדמן.

החמישיה מפגינה אנרגיה כמעט של ביג בנד, הרבה בזכות הסקשן של שלושה נשפנים בשלוש נקודות טונאליות שונות (חצוצרה, סקסופון וטרומבון). בזכות אותה אנרגיה האלבום הזה מציג יפה מאוד את יתרונותיו של ה- PWT ובעצם של הסט כולו.

הסט הזה מחצין מין קלילות שמאוד מתחברת לי להופעה חיה. המוזיקה זורמת ללא מעצורים, ללא פילטרים, אך לא במובן הצמיגי/דביק, מים מזוקקים ולא דבש.
הטרקים האנרגטיים מרוויחים מאוד מצורת ניגון שכזאת, הטרקים האיטיים פחות.

גם ברמה הטונאלית ישנה קלילות. התחום הגבוה מאוד מפותח (אך ממש לא מציק או גרייני ואפילו לא ממש דומיננטי), הבאס מדויק, מוחזק ביד רמה, לא משתלט ולא נעלם.
המיד הוא אולי המרכיב הכי פחות מורגש בתערובת הזאת. הוא לא גדול, הוא לא רומנטי, הוא נשמע נכון מאוד טונאלית אך קצת פחות דומיננטי. זה מה שהופך את הטונאליות לדי קלילה, אולי אפילו קצת רזה, אך התצוגה התלת מימדית די מחפה על זה מכדי לקרוא לתוצאה רזה.

עד כאן בחיבור I2S, בחיבור SPDIF קואקסלי כל הקסם, הקלילות והתחום הגבוה המפותח נעלמים. אחרי שאני שומע ב- I2S אני לא נהנה להמשיך להאזין ב- SPDIF. אם הייתי מתחיל ב- SPDIF כנראה שלא הייתי מרגיש כך משום שהתוצאה לא באמת רעה, היא רק מרגישה מעורפלת ביחס כה ישיר ומידי.

Tori Amos – To Venus & Back
אני לא ממעריציה הגדולים של הגב' טורי, אולי היא קצת ווירדית מידי לטעמי המיינסטרימי.
האלבום הכפול מכיל דיסק סטודיו (הראשון) ודיסק נוסף בעל 13 טרקים אחרים בהופעה חיה.

זהו לא אלבום פשוט לשחזור במערכת חושפנית. הבאס הדומיננטי, קולה הגבוה של טורי והאפקטים המרובים לא יקלו על סטאפ שכזה.

סט ה- PerfectWave עושה כאן עבודה מצויינת, זה מתחיל בשליטה טובה מאוד בבאס שעלול להשתולל פרא במקור שאינו מסוגל לתפוס אותו כמו שצריך וממשיך בתחום גבוה ללא פשרות שמוציא את כל האוירה והניואנסים מההקלטה. אני לא חושב שהייתי יכול לצפות לשיחזור טוב יותר של קולה של איימוס מנגן אחר. בכל רמת מחיר.

גם האופי המוזיקלי של הסט מתאים לאלבום, אין כאן צורך ברומנטיות יתר, האופי המוזיקלי והטונאלי של האלבום מתאים לשיחזור מדויק שכזה, אפילו קליני אפשר לומר.

דווקא בהופעה החיה בדיסק השני המוקלטת פחות קלינית (מן הסתם), היו חסרים לי קצת נפח וחום.

Randy Crawford – Feeling Good
עד לפני מספר חודשים קרופורד כיכבה אצלי רק בכמה אוספים, היה זה מר סודרי ששיכנע אותי להרחיב את הקולקשן גם לאלבומים של הגב' עצמה.

ומן הסתם באלבום הזה נקבל הרבה מקולה המלטף של קרופורד, בביצועים קצת יותר ג'אזיים משאני רגיל ובעיבודו של סאמפל כמובן (גם על הפסנתר).

סט ה- PerfectWave שומר על מאפייניו הסוניים משני האלבומים שקדמו לזה (וגם מסקירת ה- PWD), באס מדויק ומהנה (של מקברייד אגב) תחום גבוה מפורט, חושף אוירה אך עדיין חלק ומוזיקליות מאוד קיצבית ומדויקת.

אך לאלבום זה אני מרגיש שהאופי הזה פחות מתאים. באלבום עם נשמה, עם רגש, עם דרמה אני מעדיף את האופי היותר "איטי", שקט, דרמטי. ועוד האלבום הזה הוא לא שיא הרגש והדרמטיות.

אני מוודא את אבחנתי בעזרת ה- MBL 1531. כצפוי המוזיקה כאילו מורידה הילוך, נדמה שכל נגן חושב יותר על כל תו לפני שהוא מפיק אותו. כל הכלים, אך במיוחד קולה של קרופורד, מקבלים יותר גוף, יותר בשר בתחום הנמוך שלהם. קרופורד נשמעת לי כעת כמו שאני מכיר אותה.

לשילוב של ה- PWD + PWT יש גיין גבוה משמעותית מזה של ה- MBL 1531 (מעבר להבדל ברור בהאזנה בדקתי גם עם SPL מטר). גיין גבוה עלול להקצין את הקצוות לכן עשיתי כמה ניסיונות לשפר את המצב בעזרת הורדת הווליום ב- PWD.
ואכן עם הורדת הווליום הקצוות מעט רוככו, אך אני לא יכול להגיד שהגעתי לתוצאה שרציתי. עדיין לא היה מספיק בשר באמצע והיתרונות של הקצוות די התבטל. כן אפשר להנמיך טיפ טיפה על פי הטעם.

Jacques Brel – Infiniment 19 Chansons
טוב, אז למדנו משהו על האופי הטונאלי והמוזיקלי של סט ה- PerfectWave, אך באלבום האחרון של קרופורד לא הרגשתי שהסט הוציא את טיפת הרגש והדרמטיות האחרונה. רגש ודרמטיות, מי יתאים לנו יותר לבדוק תחומים אלו ממר ברל הנכבד?

ולמרות שקומפילצית השנסונים הזאת עברה רימסטר, איכות הסאונד עדיין לא בפסגת הסאונד העכשוי כן? עוד תחום לאתגר מכשירים חושפניים כמו צמד ה- PerfectWave.

התרכזתי הפעם בביצועים היותר שקטים ודרמטיים הקיימים בקומפילציה, ורק כאלו המוצגים באיכות סונית סבירה ומעלה.

אני שמח לבשר שהצמד צלח את המבחן בהצלחה. כמה מהטרקים הצליחו לרתק ולרגש אותי כך שממש לא עניינה אותי איכות ההקלטה.
ואם מזכירים את איכות ההקלטה, מרשים ביותר שלמרות החלון הפתוח והנקי שהצמד הזה מעניק לתחום הגבוה, שארי היס ושאר ארטיפקטי הקלטה ששוכנים בתחום הגבוה אומנם היו שם אם חיפשת אותם, אך היו שקופים לגמרי בעת ההאזנה למוזיקה. הם לא הכבידו ולא הציקו.

קולו של ברל לא היה על הצד המלא ברוב הטרקים, אך נשמע מאוד נכון וטבעי. הסט העביר יפה את התחושה התקופתית שבהקלטה, בקולו של ברל, בכלים המנגנים (בעיקר קונטרה-באס, כלי קשת ופסנתר) ובאוירה הכללית.

על אופי הפרזנטציה בחרתי להרחיב באלבום הבא.

Elgar/du Pre/London Symphony/Barbirolli – Cello Concerto in E Minor op. 85
אני יודע שיש קוראים שהיו מבסוטים שכללתי שני אלבומים קלאסיים בסקירה שעברה, אבל נא לא להתרגל, זה כנראה לא יהפוך אצלי לנוהל קבוע.

מתוך שלוש היצירות שבאלבום נתרכז הפעם בקונצ'רטו לצ'לו בביצוע ז'קלין דו-פרה, ונתעכב בעיקר על אופי הפרזנטציה של סט ה- PerfectWave בסביבה מורכבת כשל תזמורת סימפונית.

כבר מתחילת הסולו הראשון אני שם לב שאופי הפרזנטציה של סט ה- PW שונה מאוד מזה אליו אני רגיל. ז'קלין מרגישה לי קצת יותר רחוקה ויותר מופרדת מהתזמורת.
אני מחשיב את ה- MBL 1531 (ואת הסטאפ שלי בכלל) כמצטיין בתחום האימג'ינג והבמה התלת מימדית, אך נראה שסט ה- PW לוקח את המאפיינים האלו עוד צעד קדימה.

איך הוא עושה זאת? שלוש דרכים בהן אני מבחין:
- צליל קוהרנטי וחסר עיוות
- תחום עליון מפותח שמעביר היטב סימני אוירה כגון הדהוד
- תחום ביניים די מוצנע המקטין מעט את דמויות הסטראו ונותן יותר אויר ביניהן ומקל על שליחתן למרחק

אוקי אז הבנו שיש במה גדולה ותלת מימדית בעלת אימג'ינג מצויין. אך איך תכונותיו של הסט משפיעות על המוזיקה?

החדשות הטובות הן שנגינתה של ז'קלין עדיין סוחפת ומרגשת, התזמורת מסוגלת להפתיע במהלך מהיר עם קליימקס כמו בתחילת הפרק השני ושסך הכל נהנתי מהביצוע.

החדשות הפחות טובות הן שלפחות על הסטאפ שלי היה חסר לי גוף. הצ'לו נשמע כמו כלי מיתר קטן יותר, כמעט כינור. ולמרות שהתזמורת לא נוהגת ממש להפגין את גודלה כאן, פחות מביצועים אחרים שאני מכיר, כשכן עשתה זאת היא נשמעה לי די רזה שלא לומר אנמית.

PS Audio PerfectWave Transport


סיכום


אם ננסה לסכם את מאפייניו הסוניים של הסט נהיה חייבים להתחיל בתחום הגבוה. מדובר בשיחזור יוצא מן הכלל של 100% מהאינפורמציה שנמצאת על המדיה. התחום הגבוה פתוח, אורירי, מפורט אך גם חלק ונעים להאזנה.
כשה- PWD מחובר למחשב כל התכונות האלו היו קיימות אך גם כיניתי אותו דומיננטי. עם ה- PWT וחיבור ה- I2S הוא מרגיש לי פחות דומיננטי ועדיין כל התכונות האלו צעדו צעד אחד קדימה. מצויין.

התחום הנמוך נהדר גם הוא. נוכח, גדול כשצריך, חזק כשצריך, מפורט אבל אולי טיפה פחות מיוחד מזה של האח הקטן ה- DL3. קצת קשה לתאר במילים את ההבדל - צריך לשמוע. וכמובן שזה גם תלוי מאוד בשאר הסטאפ.
תחום המיד והמיד הנמוך טבעיים מאוד ונכונים טונאלית אך בשום אופן לא רומנטיים או "שפופרתיים". מי שאוהב את הצליל השפופרתי העגול יותר, הרטוב יותר, כנראה שלא ימצא כאן את מה שהוא מחפש.

אופי הפרזנטציה של הסט הוא על הצד המאוד תלת מימדי, אימג'ינג מדוייק וגודל צליל לא גדול במיוחד. הבמה לעומת זאת רחבה, עמוקה וגבוהה כמתבקש.

ברמה המוזיקלית הסט לוקח אותנו לכיוון המשוחרר, התוים והצלילים משתחררים מהרמקול במין קלילות מקסימה שעושה טוב להרבה מאוד סוגים של מוזיקה. ג'אז מהיר, פופ, רוק, אלקטרוני, הרבה סוגים של קלאסי כל אלו יכולים להרוויח מאוד משיחזור שכזה.
לגבי ג'אז איטי או ווקאל וקלאסי יותר דרמטיים, כאן יש הרבה עניין של טעם אישי. אני באופן אישי אוהב שביצועים כאלו ירגישו לי כמה שיותר "איטי". את זה הסט לא עושה, אך כמובן שאותם ביצועים לא ישמעו גרוע...

לא התלהבתי כאמור מקישור ה- PWT ל- PWD בחיבור SPDIF. הוא נשמע לי מאוד מעורפל ותפל יחסית לחיבור ה- I2S. זה רק מחזק לי את ההנחה שהרוכש הפוטנציאלי של ה- PWT ישתמש בו כנראה בשילוב ה- PWD.
קשה להגיד שהמחיר הנושק ל- 30K בעבור צמד המוצרים הזה זול, ובעצם כשחושבים על התמורה הוא כן הופך לכזה:
- טרנספורט שיכול לקרוא כל פורמט סטנדרטי וגם פורמטים לא סטנדרטיים כלל (קבצים והי-רז)
- תצוגה של שמות השירים ועטיפת האלבום על מסך גדול ומדהים באיכותו
- עבודה לא קונבנציואלית מול המדיה הפיזית, משהו שעד עכשיו יכולנו להשיג רק עם מחשב
- אין סוף אפשרויות חיבור דיגיטליות (פנימה והחוצה) ואנלוגיות החוצה (יציאת סינגל אנדד, מאוזנת ושליטת ווליום)
- מארזים איכותיים ומעוצבים שיחמיאו לכל סטאפ
- נוחות שימוש - מסכים גדולים ואיכותיים, תצוגה ברורה של כל הפרמטרים הרלוונטיים (תדר דגימה לדוגמה), שלט נוח
- הברידג' הנכסף (אומנם בתוספת מחיר) שיהפוך את ה- PWD גם לסטרימר

בקיצור המון טכנולוגיה ולא פחות איכות סאונד בתוך שתי הקופסאות האלו. מבחינתי התועלת גבוהה משמעותית מההשקעה, אך כמובן שזאת בתנאי שאופי הסאונד מתאים ללקוח הפוטנציאלי. מקווה שהצלחתי להעביר קצת מהחוויה בשתי הסקירות האלו, אך ההחלטה כמובן רק אחרי שתשמעו בעצמכם. אני יכול להמליץ לתת להם את הצ'אנס בלב שלם.

PS Audio PerfectWave Transport


נתונים טכניים - PWT


יציאות דיגיטליות: SPDIF, toslink, AES/EBU, I2S
פורמטים: מדיות CD ו DVD, כולל CD מוזיקה וכן קבצי דאטה (כולל הי-רז בפורמט WAV)
תדר דגימה: עד 192khz
מידות: רוחב כ- 43 ס"מ, עומק כ- 35 ס"מ גובה כ- 10 ס"מ
משקל: כ- 11.5 קילוגרם

סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, PC based Music Server, PS Audio PerfectWave DAC
הגברה: MBL 8011S, MBL 5011
כבילה - חשמל: Siltech Ruby Hill II, MBL, PS Audio AC-5
כבילה - סיגנל: Siltech Compass Lake, Siltech Prince, Siltech SQ110
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala

מחיר: 13,990 ש"ח (צפויה עליית מחיר בקרוב)
יבואן: Live Sound




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות