עכשיו 14/11/18 03:16

פורסם: 24/01/11 20:30 ע"י Byrdio


גוסטב מאהלר - עבודות אחרות - הסוף..



תמונה


זהו הפרק האחרון של סדרת מאהלר.
אותה התחלתי לפני כמה חודשים ולאחר הפסקה ארוכה משהו..אני מנסה לסיים.
חשבתי רבות על מה לכתוב בסקירה האחרונה הזו, הסקירה שבעצם אמורה לסכם את הסדרה כולה.
שכללה מן הסתם את רוב יצירותיו הגדולות.
עשרת הסימפוניות, והלידרים המרכזיים שהתפרסמו בחייו ולאחר מכן כמובן.
למרות שישנם עוד שירים מתוזמרים נוספים באמתחתו, החלטתי שלא להציג אותם, משלל סיבות.
אחת מהם היא בגלל שמניסיון הם קצת פחות משפיעים. עלי, או אפילו על אלו שקוראים פה ביום
יום את רשמי. כך שעזבתי את זה בצד.
אך בכל זאת, אני "חייב" לכתוב על פיסות מוסיקה כאלו ואחרות בסקירה האחרונה, לא כך?
טוב, האמת שזה באמת לא חובה, בטח שבסקירות הקודמות יש כל כך הרבה מוסיקה של המלחין.
בעצם את רב רובה של המוסיקה שהוא כתב והלחין (מזל שלא פתחתי בסדרת בטהובן, לא הייתי
מסיים בחיים) סקרתי לשמחתי עבורכם.

אז חשבתי רבות, והחלטתי להביא לסקירה זו כמה מהפנינים המיוחדות שקשורות למאהלר
ולעבודתו בחייו מלבד מאמציו על לחניו האישיים.

קונספט שהיה די שכיח מסוף המאה ה- 19 והמאה העשרים, שמנצחים ומוזיקאים רבים– שינו,
עיבדו ועיצבו מחדש, לחנים וכתובים של מלחינים אחרים, משוררים וכדומה.
הרי מאהלר היה אחד מאלו שעשה זאת המון כפי שראינו, בכיוון מסוים. גם ליצירותיו האישיות.
בשיריו ישנם טקסטים שלקח מכתובים שונים, כתב בנוסף עליהם והשתמש בהם כבסיס ליצירותיו.
אך הכיוון שאני עומד לדבר עליו הוא כיוון מוסיקאלי יותר ולא עניין של השראה, או ביסוס יצירות
על טקסטים קיימים.

מאהלר בין היתר, היה מוצא לחנים ויצירות של מלחינים גדולים אחרים, שחיו לפניו ואף במקביל אליו
ומשנה, מעבד ויוצר מהם דברים אחרים, טוב לא בדיוק אחרים...
מבטהובן ועד שומאן.. משוברט ועד ברוקנר. מכל אלה לקח יצירות ועיבד, תזמר ויצר משהו אחר,
מיוחד ושונה. שעד היום הוורסיות הללו מנוגנות באולמות קונצרטים, מוקלטות ומופצות לצד
עיבודים שונים וכמובן לצד הגרסאות המקוריות.

אחד מהבסיסים לתזמורים חדשים כאלו היו- שמנצחים שונים לקחו יצירות קאמריות כאלו ואחרות
ושינו אותן כך, שתושמענה דרך תזמורות גדולות יותר. חטיבות קשת, או אף ע"י תזמורת סימפונית מלאה.
העיקרון היה בעיקר, כדי להביא את המוסיקה העדינה לאולמות גדולים ולקהל רב יותר.
לא מעט מאלו השתרבבו בין לבין יצירות אחרות, שנוגנו באותו הערב ובכך יצרו גיוון לקהל שהגיע לקונצרטים.

אם כך, הנה כמה מאלו שמאהלר "נגע" בהם. ברשותכם אני לא אעבור על יותר מידי, אלא אתן שלוש
דוגמאות בלבד. הם שונות אחת מהשנייה, גם בגרעין שמאהלר עבד איתו וגם בתוצאה כמובן.
אנו נתחיל עם אחד המיוחדים ביותר בעבודתו בתחום הזה, שאני מעריך ומוקיר מאד.

שוברט שנפטר ממחלה בגיל צעיר מאד שהיה בן 31 והקדיש את חייו כמעט כולו לכתיבת מוסיקה.
מגיל צעיר מאד התחיל ללמוד ולהתעסק במוסיקה עד שהגיע לסילייארי מורו הראשון בגיל 11 ומשם זינק
ונסק בכל שנה יותר ויותר למרות העיכובים והקשיים שהיו לו בדרך.
שוברט כתב אין ספור שירים בליווי פסנתר, סימפוניות מדהימות, ואין ספור יצירות נוספות לפסנתר ולתזמורת.
שוברט כתב גם לא מעט מוסיקה קאמרית שאחת מיצירותיו היפות ביותר היא: "העלמה והמוות" המרגשת ביותר.
זוהי יצירה לרביעית מיתרים, עדינה ביותר ששוברט הלחין אחרי שיר שכתב, עם טקסט גרמני שמספר על אגדה
בה המוות דורש ליל כלולות עם כל בתולה שעומדת להתחתן ועל הדינאמיקה עם אחת כזו.
שוברט כותב מוסיקה מופלאה, אינטימית, אפלולית, אם כי עדינה ביותר שהופכת להיות אחת מיצירותיו
המנוגנות והיפות ביותר לטעמי.

מאהלר בחייו, עשרות שנים לאחר מות שוברט לקח את "העלמה והמוות" העדין והיפה שנכתב לרביעית
מיתרים ותזמר אותה לתזמורת קשתנים שלמה.
מאהלר בראיון עם כתבת בזמן עבודתו על היצירה, אמר:
“One could take Schubert’s themes and start off developing them.
In fact that would do them no harm at all, so utterly unelaborated are they”.
וכך עשה.
היצירה בת 4 פרקים אשר משלבת עדינות ואפלוליות סאב-טקסטית עוד מימי שוברט. בעזרת מאהלר
היא נהיית חזקה ועוצמתית אף יותר (לטעמי). מאהלר לקח את המוטיבים המרכזיים, את הלחנים הגרעיניים
וכמו שחשב עוד מלכתחילה – הרחיב אותם בתזמור מקסים.
{ביצוע מומלץ - Mahler's Arrangements of Schubert's 'Death and the Maiden'}

אין כאן תרועות ניצחון, כלי נשיפה אימתניים או פראזות אדירות מימדים, כפי שאנו מכירים את
מאהלר ביצירותיו האישיות. אלא את "העלמה והמוות" בעושר כלי רב יותר.
הגרסה המקורית של שוברט כאמור כתובה לרביעייה. לכינורות ויולה וצ'לו.. אך תחת ידי מאהלר,
יש כאן 40-50 נגנים אשר מרכיבים ומייצרים שכבות מוסיקה מקסימות.
כמובן, שאפשר לאהוב את החלקות והעדינות בגרסה המקורית והיא, ללא ספק מקסימה ועילאית מאין כמוה.
אך מאהלר הביא את היצירה למקום אחר, שונה וכיפי באופן אחר ומיוחד מאד.
אלו שאוהבים את "העלמה והמוות" האותנטי יוכלו להתחבר בקלות לרוויזיה של מאהלר.. ואלו
ש"העלמה והמוות" קצת אינטימית או רזה להם – יוכלו להתאהב בתזמור הגדול יותר של גוסטב מאהלר.

אך מאהלר שינה לא רק מוסיקה קאמרית, כפי שראינו לעיל עם יצירתו של שוברט. או יצירה קאמרית של
בטהובן למשל (עליה לא נדבר, אך חלקיכם יוכלו למצוא את רביעית המיתרים ב F, OP95 בעיבוד מאהלר גם כן)
אלא גם סימפוניות גדולות ועשירות. של בטהובן גם כן וגם של מלחינים אחרים.

בעצם, מאהלר לקח על עצמו לתזמר מחדש את כל ארבעת הסימפוניות של שומאן.
מאהלר בדרך כלל נגע ביצירותיהם, של מלחינים אותם הוא העריך מאד וחשב שקהל רב,
באולמות גדולים כפי שניצח בהם- יאהבו וישמחו לשמוע אותם אך בשינויים כאלו ואחרים, חלקם קטנים
וחלקם קצת יותר משמעותיים. כפי שעשה הפעם בסימפוניות הללו של שומאן.
{ביצוע מומלץ - (Schumann - The Complete Symphonies (Mahler Edition}

בלי קשר, או עם המון קשר מצד שני – רוברט שומאן לא נחשב למתזמר דגול בחייו ולאחר מכן.
המלחין הרומנטי עתיר בעיות הנפש, כתב בין שאר יצירותיו גם ארבע סימפוניות מקסימות עם מוסיקה מופלאה.
אך בשל חסרונו בתזמור נכון וברור, החטיא למעשה (כל זה כמובן אסכולה אחת מיני רבות) מפעם לפעם את יצירת האימפקט הנכון, הבהירות שבמשפט המוסיקאלי וכן הלאה.
לכאן נכנס מאהלר כפי שנכנסו מנצחים ודירקטורים נוספים (במאה ה-20 כאמור זה היה שכיח שמנצחים
"יגעו" ביצירות של מלחינים גדולים.. סוואליש, ברנשטיין ועוד) לרעיון השינוי והעיבוד.
גוסטב, לקח את זה קצת מעבר לנגיעה ושינה לא מעט. מתפקידי כלי נגינה כאלו לכלים אחרים, חיסורים של תווים ותיבות שלמות. כניסות של כלי נגינה נוספים כמו כלי נשיפה כמובן, תופים נוספים מעבר לטימפאני במקומות מסוימים ועוד.

הביקורות חלוקות בדעתן בעניין האם מאהלר "הציל" את ארבעת הסימפוניות של שומאן, או האם למעשה הוא
חיסל אותן לגמרי והגרסאות המקוריות שעדיין מוקלטות ומנוגנות לשמחתם של כולם. עדיפות עדיין לאחר הניתוח
הקשה שעושים לשומאן ותזמורו "חסר הכישרון".
אז תשובה אבסולוטית בהקשר הנ"ל קטונתי מלתת. אוכל רק להציג את עמדתי הדי שולית
מול ענקי התחום ותותחי ההאזנה.
הגרסה של מאהלר הופכת את הסימפוניות הללו של שומאן לנגישות הרבה יותר.
קראתי באחת הסקירות ברשת, או בתגובות לסקירה, אני כבר לא ממש זוכר שמישהו הציג אותן
כ "שומאן מובן" ולאו דווקא "גרסתו של מאהלר" וכך אני מתייחס לזה גם כן.
מכיוון שמצד אחד אפשר באוזן חדה לשמוע שאלו נגיעותיו של גוסטב מאהלר. שומעים את המוטיבים החוזרים
בהוויה שלו, אלו שהוא לא יכול בלעדיהם. את החוזק התחתון, את הבלחות כלי הנשיפה ממתכת ואת השיאים
בקרשנדו בעזרת תזמורת גדולה הרבה יותר מאשר ששומאן קרא בגרסתו המקורית.
אך מאהלר טהור זה ממש לא. אלא כאמור שומן בכל רומח אבריו שמאהלר כביכול "עוזר" לו להגיע לפואנטה
בצורה טובה יותר ובהירה הרבה יותר.
הגרסאות המקוריות של שומאן מקסימות בעיני לא פחות. תזמורו של המלחין הרומנטי,
המבולבל משהו נשמעות כך. קצת מבולבלות, חוזרות על עצמן ועבות ומעורפלות קצת יותר
ואולי בגין כך יש להן חן שבגרסתו של מאהלר אינו נמצא.
התמימות הרומנטית המקסימה שנמצאת ביצירותיו של שומאן אובדת מעט תחת ידיו המהוקצעות של מאהלר,
אך הן אלו שמוסיפות דברים אחרים לחילופין.
המלצתי היא- לנסות לשמוע גם וגם, ליהנות גם מזה וגם מזה ואולי אף להחליט עבור עצמכם מה אתם אוהבים,
או מתחברים אליו יותר.

מלבד הרומנטיים שומן, שוברט ואפילו בטהובן שלקח על עצמו לעבד יצירות שלו..
מאהלר גם נכנס לחייהם של מלחינים בני זמנו ואפילו לאחד מאלו שנחשבים היום ל "יריבו" – ברוקנר.
אך ברוקנר אינו יריב של אף מלחין, על אחת כמה וכמה לא של מאהלר. שהיה אחד ממקדמי המוסיקה שלו
באותם הזמנים. מאהלר ישב בהרצאותיו של ברוקנר לא פעם וכאמור היה אחד ממקדמיו
של המלחין. עד שאף לקח על עצמו ובאומץ רב אוסיף. לעבד את הסימפוניה השלישית הלא קלה בעליל.
אך בשוני כבד מאד מהיצירות האחרות שכתבתי עליהם עד כאן.

מאהלר לא לקח יצירה קאמרית והגדיל אותה ואף לא רק "נגע" בה ברמה תזמורתית, אלא כאן הוא
לקח סימפוניה בסקייל שלם והפך אותה ליצירה שמנוגנת ע"י 2 פסנתרים בלבד.
בעצם מאהלר האדיר לקח סימפוניה של אחד מהמלחינים הגדולים ביותר שהיו אי פעם ושינה אותה
לגרסה מוקטנת ביותר, אך מיוחדת ללא ספק – עניין די שנוי במחלוקת ובטח לא קשור לאופי העבודה
שאנו מכירים במאהלר.
זהו עניין שכיח ביותר שיצירות סימפוניות גדולות וקטנות זוכות לעיבודים לפסנתר סולו, או להרכבים קטנים
כדי להיכנס לאולמות קטנים, סלונים וכדומה. בעצם במאות הקודמות כמעט כל יצירה גדולה הייתה גם
מועברת לפסנתר, או להרכב קטן יותר. מכיוון שזו הייתה הדרך היחידה שאנשים מסוימים היו יכולים לשמוע אותה.
{ביצוע מומלץ - (Bruckner: Symphony 3 (arr. Gustav Mahler for 2 pianos}

מאהלר לקח את המוטיבים הגדולים, את הרעיונות, המלודיה, הלחנים, הניואנסים והתזמור העשיר של ברוקנר
והניח אותם על זוג מקלדות של פסנתרים מודרניים.
היצירה הזו לא קלה להאזנה גם בגרסתה הנורמאלית עם תזמורת וכלים רבים ועל אחת לא דרך שתי מקלדות.
אך מאהלר בגאווה גדולה ובכישרון רב שמר על צביונה והיא נשמעת פשוט –
"הסימפוניה השלישית של ברוקנר בעיבוד לשני פסנתרים" ולא משהו קטוע מח, או מעובד.

מאהלר כאמור נגע תזמר עיבד ושינה לא מעט לחנים, שירים ויצירות של מלחינים שונים ומתקופות שונות..
מבאך לבטהובן, שוברט ושומאן, אפילו ברוקנר ואחרים.
הוא עשה זאת תמיד בכישרון רב, גם אם לא כולם מסכימים על הרוויזיה, או אוהבים אותה יותר
מהמקור של המלחין עצמו שהלחין במקור. אך לעולם אף אחד לא יוכל להתכחש לכוחו האדיר,
לכישוריו המוסיקאליים ובטח לא ליצירות הנהדרות שהוא הביא פרי עטו לעולם.

אני מכיר לא מעט אנשים שמאהלר קשה להם מאד, ועוד יותר שלא מסוגלים להקשיב או להאזין לו בכלל.
אך לשמחתי יש לא מעט אנשים שמעריכים אותו, מוקירים ואוהבים את עבודותיו האישיות ואת אלו שהוא
נגע בנוסף. בסופו של דבר אחרי סדרה ענקית של המון המון סקירות, שבהן חלקתי את ידיעותיי על קצה המזלג -
בנוגע ליצירותיו, ביצועים שונים לחייו של המלחין, כולי תקווה שהצלחתי להכניס את חלקכם לעולמו הענק של גוסטב
מאהלר ואף שיניתי הרגלי האזנה ונתתי לכם כוחות חדשים להכיר ולהבין על מה מדובר.
המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו – להבדיל אלפי הבדלות ;).

גוסטב מאהלר (Gustav Mahler;‏ 7 ביולי 1860 קאלישט, בוהמיה - 18 במאי 1911, וינה), מנצח ומלחין
יהודי אוסטרי של זרם הפוסט-רומנטיקה.


אביעד. (W)




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות