עכשיו 14/12/18 23:41

פורסם: 13/12/10 10:38 ע"י Byrdio


גוסטב מאהלר - הסימפוניה העשירית



תמונה


אנו כבר מגיעים לסוף.
כן כן .. זוהי אמנם לא הסקירה האחרונה בסדרה, השארתי עוד כמה קצוות פה ושם שכנראה אשלים,
אך כבר אפשר להגיד, אחרי דרך ארוכה שאנו מתבוננים ומקשיבים ליצירות מאהלר השונות דרך הסקירות הללו,
ולאו דווקא בעזרתי. שאנו כבר בקצה הדרך ורואים את האור (או החושך ;) ) בקצה המנהרה.

למרות שהתשיעית שלו הייתה האחרונה בסייקל הסימפוניות באופן רשמי, ביולי 1910 גוסטב מאהלר ניסה
להתחיל אחת נוספת, את העשירית. גוסטב להזכירכם שהיה בפחד לקראת "קללת התשיעיות" בעוד
הוא מנסה להטל בה עם 'השיר על הארץ' הסימפונית בטייטל שונה, כותב לבסוף את התשיעית ומפרסם
אותה - כולל המספר המפחיד הפעם.
אך כידוע, את העשירית הוא לא סיים, הוא הצליח לרשום מעט מאד ממנה. טיוטות, רישומים קצרים,
הערות פה ושם ואפילו הצליחו להציל, או לחבר איזו שהיא תמונה כזו או אחרת, של חלק מהתזמור
לקטעים ממה שכתב.
המוסיקולוגים שניתחו את הנושא, הצליחו גם ליצור מפה של כלי הנגינה שאמורים להשתתף ביצירה
מקטעי רישום שלו בין לבין התיבות ובכך בעצם בעזרת כל אלו המפורטים, הצליחו להציג בסיס מסוים
ליצירה שמאהלר כלל לא סיים בחייו, או התכוון בכלל לפרסם (יש סברה שהוא ביקש שישרפו את הטיוטות
לאחר מותו) מאהלר הניח את העט מהסימפוניה העשירית שלו בספטמבר 1910..שהיא בלתי גמורה מכל הבחינות.
הוא נפטר במאי 1911.

תמונה


היצירה נכתבה בשיא כוחו היצירתי, הוא היה אז מפורסם מאד גם בתור מנצח דגול וגם בתור מלחין
שמעריציו כה רבים, אם באירופה ואם מחוצה לה.
העשירית נכתבה על ידו בדפוס של חמישה פרקים, כפי שהרגיל אותנו מאהלר משאר יצירותיו, בעוד
סימפוניות בדרך כלל כתובות בארבע. אך כאמור, יש 'פרגמנט' מכל אחד הפרקים בתחום התזמור.
מאהלר לכאורה סיים את היצירה כולה אם מסתכלים באופן תווי יבש, התווים כולם שם (טוב כמעט.
היו חסרים דפים בודדים מתוך העשרות שנמצאו).

השראתו הכבדה ביותר ליצירה זו הייתה אהבתו לאשתו אלמה, באותם השנים אשתו הצעירה גם בגדה
בו ובמקביל הוא מנסה להחזיר את אהבתה אליו בעוד שגם הקדיש לה את הפרמיירה לשמינית שלו במינכן.
ליצירה הלא גמורה, נעשו אין ספור השלמות והיו לא מעט סבבי בירוקרטיה של הרשאות מצד משפחתו
של מאהלר, אשתו וביתו הצעירה- לאישור הביצועים והנגישות לטיוטות שהשאיר מאחוריו. בכדי לנתח
ולעבוד עליהם עד לידי מיצוי של היצירה באופן הקרוב ביותר, לאייך מאהלר היה כותב, או מתזמר את היצירה.

אני ברשותכם לא אעבור ואספר על כל אחד שהתנסה בהשלמת היצירה ועל התהפוכות שקרו בדרכה
עם השנים, אלא רק אציין כמה נקודות עיקריות, שהיוו את מה שאנו מכירים היום מהקלטות ומהביצועים
שנוכל לרכוש\לשמוע היום באולמות.
מייד לאחר מותו לא ניסו להשלים את היצירה באופן מיידי, רוב המלחינים שהיו קרובים אליו והושפעו ממנו,
פחדו להתעסק עם יצירה של מוריהם והטיוטות נשארו מאחור ללא פגע.
רק ב 1920 כמעט 10 שנים לאחר מכן, בקשה אלמה מאהלר בעצמה את Ernst Krenek להשלים גרסא
שאפשר לנגן אותה ע"י תזמורת, למען ביצוע בפסטיבל ליצירות מאהלר המנוח.
בערך באותם השנים התפרסמו דפי כתב היד של מאהלר, מה שהביא לעולם את הידיעה, שהעשירית אינה
כתובה בהשראת שנתו האחרונה של מאהלר כאשר היה חולה, אלא הייתה מלאה ביופי מדהים.

הניסיונות להשלים את היצירה כולה ולא רק חלקים ממנה כפי שעשה קרנק ב 1924,
באו מאוחר יותר והמפורסם ביותר שהוציא כמה וכמה גרסאות ליצירה המלאה הוא דריק קוק
(Deryck Cooke's). אשר התחיל לכתוב ולהשלים את העשירית סביב 1960.
הגרסאות של קוק הם אלו שמנוגנות ע"י רב המבצעים כיום ואלו שהקליטו גם כן, למרות שפה
ושם אפשר למצוא גרסאות שונות משלו, כמו של בארשיי (שהוא המבצע בגירסא של עצמו), קארפנטר,
מאזאטי (קורבוז) ועוד.

גירסתו של קוק היא גם זו שהוקלטה לראשונה תחת ידיהם של ה BBC ובניצוחו
של: Berthold Goldschmidt בשנות ה 60 של המאה ה 20.
אלמה מאהלר שעדיין בחיים, לקחה בחשבון את דברי וואלטר (ברונו) לליבה והחליטה על אי הסכמתה
לפרסום וביצוע של היצירה המלאה כביכול שהשלימו "על גופתו" של בעלה המנוח.
{ברונו וואלטר היה עצבני מאד על תעוזתם של המוסיקולוגים, שהרשו לעצמם להתערב ולנסות להשלים את
היצירה במלואה} והגישה את סירובה בעניין להקליט, או לבצע אותה שוב.

תקופה קצרה לאחר מכן, שינתה את דעתה לאחר שקראה מאמר על גרסתו של קוק ואף שמעה את
הביצוע הלונדוני (BBC) וכתבה לדריק קוק מכתב על ניסיונה עם ההקלטה ועל אישור באופן רשמי
ומלא לבצע את גרסתו היכן שיחפוץ בעולם.
ההקלטה המסחרית הראשונה הייתה ב 1965 בניצוח ארומאנדי עם תזמורת פילדלפיה.

מפאת גרסאותיה המרובות של היצירה הזו והשינויים התכופים שנעשו בה מאז שנוצרה ועד היום
בידי לא מעט מוסיקולוגים, מלחינים ומנצחים, אציג את הפרק הראשון בלבד. זה שלכאורה מבוצע
באופן התדיר ביותר. אותו תוכלו לפגוש לרב בנוסף ליצירות מאהלר אחרות בתור "משלים מדיה"
{יש לרכוש גם את הגירסאות המלאות של הסימפוניה כמובן, בנוסף).

הפרק הראשון הוא ה Adagio המפורסם שכביכול מהווה היום את המוסיקה שאנו מכירים
מהעשירית של המלחין. מאהלר כתב אותה כ Andante – Adagio (ז"א שילוב של שני טמפי כביכול - איטיים)
והשאיר מאחוריו כ 275 תיבות בלבד של תווים ותזמור בהערות ראשוניות בלבד.
אלו שיאזינו ליצירה זו בפעם הראשונה ולאלו שכבר מכירים, יחד יוכלו לגלות שהאווירה המוקרנת מהפרק הזה,
היא כמעין המשך לפרק האחרון ביצירה הקודמת (הסימפוניה התשיעית).
אותו תזמור שנשען על חטיבות הקשתנים, עם איפוק מוסיקאלי ומתח אדיר מתחת לציפורני הנגנים
שפשוט מרחף אל כל כיסא באולם הקונצרטים.
הפרק\יצירה מתחילה בתווים משוכים וארוכים ע"י הויולות שאותן מחליפים קבוצות כלי הקשת השונות בתזמורת.
הקווים הארוכים והעמוקים ממשיכים לכל אורך הפרק כמעט, כאשר הנושא מוצג אחרי הפרולוג הקודר.
הנושא הראשון מוצג שוב בואריאציות בפעם השניה ואקספוזיציה מתגלה בנוסף לכלי נשיפה ממתכת
(קרנות בעיקר) שמידי פעם מתעוררים לחיים ויוצרים תווים ארוכים והרמוניים שמעמיקים את האווירה עוד יותר
(שוב מוטיב שלקוח מהפרק האחרון של התשיעית). בנוסף ואריאציות ונושא שני מוצגים מייד לאחר מכן
שבסוף -שיא אדיר מימדים שבפיק שלו הכלים נכנסים לדיסוננס ענק, ספק הרמוני ספק אקוסטי.

תמונה


לאלו שיירצו לקחת את ההכרות קצת קדימה וישיגו לעצמם עותק של היצירה כולה, יוכלו לשמוע כאמור,
עוד ארבעה פרקים. סה"כ חמישה כולל האדאג'יו שרק עתה הצגתי.
מאהלר כתב בדרך כלל לחמישה פרקים ולא לארבעה השכיחים יותר, בכדי ליצור גרעין וסימטריות סביבו.
גם הפרק האמצעי (השלישי) הפעם - כבד, מהיר ומיוחד במינו אך לאו דווקא מספק.
ה Purgatorio (קיצור של - Purgatorio oder Inferno = Purgatory or Hell) הוא פרק דו מימדי כביכול
אשר זז בין מלודיה ובין דיסוננס של כלים. הפרק מהיר וקצר מאד. מאהלר השאיר אחריו לצערנו אך רק 170 תיבות,
ובטמפו שהוא כתב אותו, הם נגמרים מהם מאד.

אם כך, העשירית של מאהלר היא אמנם יצירה שיכולה לעמוד באופן עצמאי בז'אנר הקלאסי,
אך היא ללא ספק רוויות חורים הרמוניים, תזמורתיים והשראתיים בטח ממאהלר עצמו שלא סיים אותה מעולם.
מלבד ה Adagio שבוצע והוקלט די הרבה פעמים וכבר השתרש בחולות הזמן, שאר היצירה זרה מאד
גם לחובבי המוסיקה הקלאסית ועל אחת כמה וכמה לעולם.

מאהלר כאמור, סיים את הלחנותיו הרשמיות עם התשיעית. שאחריה נפטר (1911) וכביכול אישש לסביבה
ולעולם במותו, על נכונות "הקללה" שכה ירא ממנה.
לנו נשאר לקחת את מה שנמצא לנכון בנוגע לעשירית, אם נכתבו בידיו, או הושלם ע"י אלו שראו בו את אחד המלחינים
הטובים בכל הזמנים ועבדו חיים שלמים לפעמים, להשלמת "המשימה" בהשראתו ובסיס התווים שלו.

סיפורים רבים נכתבו וסופרו על היצירה הזו, אני אישית ניסיתי למצת ולהוציא את הנקודות החשובות לטעמי בפניכם.
כאמור, את הפרק הראשון אפשר למצוא בלא מעט אלבומים כאלו ואחרים כאשר הלייבלים השלימו
את הזמן הנותר אחרי יצירות מאהלר בדרך כלל שתפסו יותר מדיסק אחד ונשאר להם "עודף".

ברשותכם -
לפני שאתפנה להציג בפניכם כמה ביצועים מומלצים, כמה מילים באופן אישי על היצירה ואיך אני "רואה" את המצב
או אותה באופן רגשי. אולי חלקכם הרגשתם שהסקירה הזו קצת פחות ממוקדת, או סוחפת מאחיותיה שבאו לפני כן.
זאת כנראה בגלל שהעשירית כזו בכללותה. היא מרוחקת קצת, מחוררת וספק של מאהלר עצמו באופן מלא וממוקד.
הגרסאות שמגיעות מבסיס התווים שכתב, עם תזמורים של כאלו שהשקיעו לא מעט - נשמעות אמנם "מאהלריות",
אך הרגשה של החמצה מתלווה כמעט תמיד שאני מאזין לביצוע כזה או אחר של היצירה.
העצבות פשוט מציפה אותי ואני בדרך כלל לא מסוגל להמשיך עד סופה.
מאהלר נפטר לפני שהספיק להוציא את היצירה הזו באופן סופי, מלא ושלם מליבו ומבטנו ואולי בשל כך,
גם הסקירה שלי לא "שלמה" מבחינה רגשית. מצד אחד אני מצטער בפניכם הקוראים, אך מצד שני, זה כנראה מאד
קולראטיבי ונכון להציג כך את היצירה הזו. (F)


ובכל זאת, הנה כמה ביצועים לעשירית של מאהלר, אם בפורמט שלם או רק את ה Adagio.

Mahler - Symphony No 10
Eugene Ormandy \ Philadelphia Orchestra
ההקלטה הרשמית הראשונה לעשירית באופן מלא, בגירסתו הראשונה של דריק קוק.
אורמנדי מבין את העשירית באופן חזק ומנטאלי במיוחד, הטמפי שלו קצת יותר מהיר משל המנצחים
המודרנים, שאציג בהמשך, אך הכוחניות שלו שולטת ביד רמה בתזמורת פילדפלפיה.
יש רי מאסטר מ 2004 (בלינק)
כך שאפשר לשמוע את הביצוע הזה באיכות קצת יותר טובה ממה שיצא אז בתקליטים (LP).


Mahler: Symphony No.10
Sir Simon Rattle \ Bournemouth Symphony Orchestra
ראטל הוא אחד המנצחים שלקחו את העשירית ברצינות והקליט אותה מספר פעמים בקריירה שלו,
לפנינו הביצוע הראשון שלו מ 1992 ואחד העיקריים שלו בכלל (לאו דווקא מאהלר).
ראטל בתחילת דרכו, מנגן כאן את גירסתו השנייה של קוק, כאשר כלי ההקשה מצטרפים בסוף
הפרק השני וכולל שינויים קלים בפינאלה של היצירה גם כן.



והאחרון להפעם:
Symphony 1 / Adagio for Symphony 10
Bernstein \ NYC
פה אין נפילות, אלו שיקחו את האלבום הזה יקבלו 2 אוצרות במכה אחת.
את הראשונה המופלאה ביותר כנראה בניצוחו של המאסטרו לני וביצוע קודר ומלודי של ה Adagio מהעשירית. ברנשטיין יחד עם התזמורת של ניו יורק מציג כאן את אחת מהעבודתיו הטובות ביותר
בסייקל מאהלר. מרשים ביותר (F)

אביעד (F)




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות