מבחני שמיעה באתר AVS
מעניין אותי לדעת עד כמה הנתונים הפיזיולוגיים האישיים משפיעים על חוויית השמיעה והאיכות והאם אין גבולות שאינם תלויים בציוד?
בדקו את עצמכם והגיבו ...

חבל, אל תפול לכותרות הפופוליסטיות והלא נכונות האלו.
כל אחד יכול לשמוע קבצי היירז...

הבדיקה היא לדבר מאוד ספציפי, לטווח הטונאלי (בקצה הגבוה של הספקטרום) שאכן יכול להיות יותר גבוה בחומרי הי-רז, אבל זה ממש לא הדבר היחיד שהם מציעים.

ברור

אחת השגיעות הגדולות של האודיופיל זה להיתפס לכתבות הפרסומיות או הפרובוקטיביות משני צידי הקיצוניות (טכנית נטו - אין כלום חוץ מהגישה הטכנית המסורתית, כמו גם הצד השני שרץ אחרי כל חריקת בלמים בחוץ לכתוב בלוג שלם על איך משכך כאבים החדש שהדילר הדגים לו משפיעה על הסאונד).
נושא שמיעת תדרים מעל התחום הנגיש לאוזן (מעל 18K לאדם בוגר) נדון רבות, ודווקא בו, התגלו הסתירות בגישה מדעית מוקובלת הטוענת כי מעל 20K הוא "לא נשגיש".
אז, זהו, שלפחות מכמה נסיונות משחק עם הפילטרים בתחום הזה, מתברר שזה כן עושה הבדל, וכזה שבמבחן עיוור מזוהה ב - 100%.
האם זה חומרה שמגיבה לתחום הזה ומקרינה על תחום הנמוך או חלקים בגוף שמעבירים אותות למוח - זה אני לא יודע ...

כפי שאלון כתב, זה לא רק עניין של תדרים, בעיקר פונקציה של כל התהליך

ברור שיש הבדלים באיכות השמיעה בין מבוגר לצעיר, איכות השמיעה יורדת עם הגיל כידוע.

הבדיקה אינה מתייחסת "רק לדבר מאוד מאוד ספציפי" (טווח טונאלי בקצה עליון) אלא לשני המאפיינים של היי רז - טווח דינאמי רב יותר (=רצפת רעש נמוכה) וטווח תדרים יותר רחב.
אז אתם אומרים שזה ממש לא הדבר היחיד שהיי רז מציע?
אז חוץ מטווח דינאמי וטווח תדרים יותר רחב, מה זה עוד?

אתה צריך לדעת

אם נרחיב את הסטטיסטיקה של שוני ממינכן השתא ->היי רז נגדע בעודו באיבו.

ראינו את המילה MQA הרבה יותר מאשר DSD, למרות שרב הDACים שהיו שם התפארו ביכולת הזו,
במקביל המציגים שמו תקליטים בעיקר, סלילים וגם השוואות בין פורמטים של RB על דיסקים מזכוכית או עם ציפויים כאלו ואחרים.
כמעט ולא הרגשנו את הייפ ה הירז בשום מקום. לפחות אני אישית לא.