עכשיו 12/12/18 21:35

פורסם: 26/05/10 20:09 ע"י aloni


נגן תקליטורים Leema Acoustics Antila II



Leema Antila II CDP


לפני כחצי שנה סקר חברנו אפי את ה- Tucana II, מגבר האינטגרייטד הטרנזיסטורי של חברת Leema Acoustics. בביקורינו הארעיים ב- ORAC יצא לנו לשמוע לא פעם את נגן התקליטורים Antila II המשתייך לאותה סדרת ביניים ה- Constellation (מה שמסביר את שמות המוצרים), בשילוב עם ה- Tucana וכן עם מוצרי הגברה ממקורות אחרים.

אופי הסאונד של מוצריה של Leema נשמע לי שונה מאוד מאופי הסטאפ שלי, לכן שמחתי איפה כאשר התייצב לבחינה אותו Antila II במגרשי הביתי.

חברת Leema האנגלית שנוסדה על ידי שני יוצאי BBC בשנת 98 התמקדה בפיתוח רמקול צנוע מידות ורב ביצועים אך מאז גדלה ומחזיקה היום ליין מגוון של אלקטרוניקה בשלוש סדרות שונות ברמה עולה של איכות. החל מה- Spectrum דרך ה- Constellation ועד ה- Reference (החדשה יחסית).

טכנולוגית ה- LIPS שעומדת במרכז הפיתוח של חברת Leema קשורה בכלל לנושא שליטה ואינטגרציה. ה- LIPS מאפשרת למוצרי Leema המחוברים האחד לשני בכבל יעודי (בשונה מחיבור אינטרקונקט סטנדרטי לדוגמה) לתקשר ברמה גבוהה מהמקובל בתחום.
לא מדובר רק על יציאה בסטנד-בי לדוגמה, אלא על פעולות יותר מסובכות כמו השוואת ווליום בין מגברים, הצגת אינפורמציה ממכשיר אחד במכשיר אחר (לדוגמה כשהראשון מוסלק) וכו'.

ה- Antila II



למרות ששמו של הנגן Antila (קבוצת כוכבים) הוא נראה קשוח לפחות כמו אטילה (ההוני). בצבע אפור כהה (מאוד) עם צלעות קירור בצדדים וחורי איוורור בפלטה העליונה הוא נראה כאילו הוא זקוק לקירור שלא יתעצבן.

Leema Antila II CDP


המראה הקרבי די מסתיר את העובדה שמדובר במכשיר קומפקטי יחסית, אך עם זאת בעל איכות חומרים מהמעלה הראשונה. לא כל כך הבנתי על מה אפי דיבר בסקירתו את ה- Tucana בתיאורו חומר וכפתורים נעימים מאוד למגע, זאת עד שהשתמשתי לזמן מה ב- Antila.

הטקסטורה של המארז אכן נעימה במיוחד, ופשוט אהבתי ללחוץ על לחצני ה- Standby ופתיחת/סגירת המגירה. נכון, זה לא הדבר הכי חשוב בעולם, אבל כשהשקעת במוצר אודיו סכום שלרוב האנשים נראה אסטרונומי כיף לקבל ערך מוסף בדמות הנאה שבשימוש מעבר לסאונד נטו.

אספקט טכני של המכשיר שאולי כדאי להזכיר הינו שימוש בלא פחות מ- 20 ממירי דיגיטל לאנלוג (10 לערוץ) על מנת להמיר את הסטרים הדיגיטלי לפורמט אנלוגי. לטענת החברה השיטה תורמת לשיפור ברמת הרעש וצמצום העיוותים.

בגירסתו הנוכחית של הנגן חברת Leema שידרגה את לוח הממיר והחליפה מספר רכיבים לגירסאות יותר "אודיופיליות". לטענתה השיפור מתבטא בבאס יותר מדוייק ותחום גבוה עדין ו"אנלוגי" תוך כדי יצירת במה גדולה אך מפוקסת. לי לא היה את הדגם הקודם להשוואה.

Leema Antila II CDP


ברמת נוחות השימוש ה- Antila הפגין ביצועים טובים, הדיסקים נקראו במהירות מספקת והתפעול היה נוח הן דרך השלט והן דרך כפתורי ההפעלה שעל המכשיר.
אני אומנם לא כל כך אוהב שכפתור ה- Play משולב עם ה- Pause אך זה משהו שמתרגלים אליו די בקלות.

מי שמשתמש בפונקציות מיוחדות של ה- CD כמו program (האם יש מישהו כזה?) לא ימצא אותן כאן (לפחות אני לא מצאתי). אפילו Repeat.

השלט הרחוק פלסטיקי וקטן וכולל רק שמונה כפתורי שליטה יעודיים ל- CD אך ביניהם Standby, Tray ו- SCAN.

Leema Antila II CDP


הנגן מציע יציאות אנלוגיות בקונפיגורצית סינגל אנדד RCA וכן יציאות מאוזנות בעלות קונקטורי XLR. יציאות דיגיטליות SPDIF האחת קואקסלית (RCA) והשניה אופטית (toslink) משלימות סקשן חיבוריות מספק בהחלט, וזאת בנוסף לאפשרות ה- LIPS שעל שימושיה כבר דיברנו.

Leema Antila II CDP


חיברתי את ה- Antila לסטאפ האישי שלי, כלומר לפרה ה- MBL 5011 וכן לממיר/פרה MBL 1611 בחיבור סינגל אנדד (RCA) וכן בחיבור מאוזן (XLR).

באופן יחסי למוצרים אחרים ההבדל בין היציאות המאוזנות לסינגל אנדד לא היה גדול כפי שאני רגיל. אולי הסיבה נעוצה במתח הגבוה יחסית של היציאה הבלתי מאוזנת (2.3V). אך למרות שההבדל לא היה ענק הוא עדיין קיים, עוד על כך בסשן ההאזנה.

Leema Antila II CDP


Orphaned Land – The Never Ending Way Of ORwarrioOR
הנה לכם, מי היה מאמין שתמצאו את האלבום הזה בסקירה שלי?
אחרי אותו ביקור אצל לוני כשחברנו shmilo סיפר לנו קצת על משמעות האלבום עבורו ואיך הוא תופס את הסאונד המתאים עבורו, לא יכולתי להתאפק ורכשתי לי עותק על מנת להאזין כיצד הוא נשמע על סטאפ שלי (ובאחרים).

ותתפלאו (או שלא) אני לא סובל מלהאזין לו בדר"כ, אולי רק בסטאפ שממש לא מתאים לו. אמנם אני עדיין מתקשה לכבוש את החיוך ואפילו הצחוק כאשר הם משתמשים בנהמות המוכרות מהז'אנר, וגם כאן, כמו בהרבה אלבומי ג'אז ישראליים, אני מתקשה לעכל את ההשפעות ה-"מקומיות" אבל בכל זאת, באמת, זה אלבום ממש נחמד.

נכון, לא אחד שאאזין לו כך out of the blue להנאתי אישית, אך מכיוון שכבר שמעתי אותו בשילובי סטאפ רבים אני יכול להגיד בוודאות שהוא לא גורם לי אי נחת כפי שחששתי.

אך התכנסנו בהזדמנות חגיגית זו לדבר על ה- Antila, ועבורו רבותי ז'אנר כזה בהחלט יכול להוות את הלחם והחמאה של המגוון המוזיקלי.
הסאונד של ה- Antila תמיד "בריא", שרירי וקונסיסטנטי.

אין ספק שהדבר מתבטא קודם כל בבאס. הבאס המיוצר דרך ה- Antila שונה מכל מקור שביקר אצלי עד כה. הוא גדול מבלי להיות מנופח, הוא קוהרנטי ומדויק במידה מבלי להיות רזה, ההיפך, הוא די מלא. הוא מתחיל בזמן, מסתיים בזמן, ועדיין מצליח לחשוף טקסטורות יחד עם ניקיון.
האם זה תמיד טוב? את זה נגלה בהמשך.

שאר טווח הטונאלי ממשיך את אותו הכיוון, מאוד יציב, החלטי, אבל בכלל לא קר.

ברמת הפרזנטציה אין ל- Antila שום בעיה לשמור על במה מסודרת גם בעומס, גודלה אינו גדול ואינו קטן, מקום טוב באמצע.
הרוחב קצת יותר שופע מהעומק שמתבטא יותר רק בווליום גבוה (בעיקר באלבום הזה).

למרות שהנגן שומר על קצב מצויין שנשמע מדוייק לאוזניי, אין בו את תכונת האנליטיות שיכולה לשעמם מהר מאוד.

כל שנאמר כאן הוא כמובן באופן יחסי למקורות אחרים ולא לסטאפים אחרים. אין לי ספק שסטאפ מותאם יותר לסוג מוזיקה כזאת ישמע (הרבה) יותר טוב. רמקול מרובה אלמנטים ומגבר בכיוון יותר כוחני כמו הטוקנה II שאפי סקר יכול להיות כיוון הולם.

Lady Antebellum – Need You Now
אני חושב שהלהקה הזאת מהווה את סך כל ההמלצות המוזיקליות שקיבלתי מאחותי אי פעם. את האלבום הראשון (מ- 2008) אמזון ניסה לדחוף לי בהזדמנויות שונות, אבל הייתי כנראה זקוק לפוּש בשביל לתת לחבורה הזאת את הצ'אנס.

היום כבר קשה לפספס אותם עם מכונת הפרומושן המשומנת שלהם, אך עת קיבלתי את ההמלצה לא ממש ידעתי במה מדובר.

ובכן מדובר במוזיקת feel good פר אקסלאנס, מן קאונטרי פופי רך טריויאלי אולי אפילו נדוש, אבל וואללה, אפשר לשמוע מידי פעם (כן כן, באוטו בעיקר).

ברמה הטונאלית האלבום הזה מזכיר לי קצת את ה- Data Link III שנסקר לאחרונה, אמנם הבאס קצת שונה ויותר שרירי, המיד מעט פחות יוצא ופחות חם, אך עדיין ישנם קוי דימיון, אולי זה התחום הגבוה הפחות פתוח ומזוקק אליו אני רגיל.

הבאס המשמעותי של ה- Antila עושה טוב לאלבום ומוביל אותו לאורך הטרקים. דווקא כאן הפרזנטציה היתה תלת מימדית למדי כבר מווליום נמוך.

קולות הזמרים מרונדרים בסלחנות משהו, טיפה בריאים וכהים משאני רגיל אך עושים את העבודה. התופים כאמור משוחזרים נהדר והפסנתר, הגיטרות וכלי המיתר נשמעים טוב עד כמה שההקלטה מאפשרת.

בסה"כ שילוב סלחנות התחום הגבוה עם הבאס המשופר ותצוגה כללית יציבה עושה טוב לאלבום הזה.
זה עדיין לא אלבום להי-פי מבחינתי אך ה- Antila מוציא ממנו תוצאה לא רעה בתור אחד כזה.

Tok Tok Tok - 50 Ways to Leave Your Lover
אני זוכר שהזכרתי כבר את הצמד Tok Tok Tok בעבר (מקווה שלפחות עם אלבום אחר) אז לא אכביר במילים. הצמד הגרמני מצטיין בהקלטות איכותיות יחסית של ווקאל וכלים אקוסטיים לעיבודים של שירים מוכרים. למרות שבהאזנה ראשונה הוא עלול להשמע כחומר "סטוקפישי" יש בו הרבה יותר מזה.
באלבום הספציפי יש שירים מוצלחים במיוחד, ביניהם טרק ה- title (של סיימון כן?) אך לצערי דווקא זה משתמש ב- human beatbox שמביא לי את החלאסטרה.

אך בתוך סקירתנו זהו האלבום הראשון שמציג לנו סולו ווקאלי ומיעוט כלים.
קולה של הסולנית מעט אוורירי מידי (חסר בשר בקול, נשמע כאילו היא מוציאה הרבה אוויר ומעט קול), לא ברמת הצקה אך עובדה זו בהחלט מסרסת את ההנאה מקולה היפה. כנ"ל הסקסופון.

בעקבות שאר האלבומים להם האזנתי הייתי משוכנע שהבאס באלבום (אותו מפיק קונטרה-באס בעיקר) יהיה לא פחות ממדהים. הוא מאוד נוכח, מפורט ועצמאי בהקלטה.
ודווקא הוא לא נשמע לי מספיק ריאליסטי, היו חסרים לי גם נפח וגם פירוט.

ההופעה פחות דרמטית משאני רגיל, פחות שקטה ומרגישה שמתנגנת מעט מהר מידי.

הופתעתי, אך הבנתי שעלי לתת יותר דגש על בדיקת חומרים אקוסטיים או "רומנטיים".

Rosa Passos - Amorosa
אני מנסה לתקן את הרושם עם אחד האלבומים הכי רומנטיים שרכשתי בתקופה האחרונה.
רוזה מבצעת שירי בוסה נובה מוכרים לצד שיר מקורי ואפילו S'WONDERFUL של הגרשווינים.
גם Yo-Yo Ma מתייצב כנגן אורח בטרק הבונוס האחרון ב- Chega De Saudade של ג'ובים.

ולמזלנו קולה של פאסוס דרך ה- Antila הרבה יותר מוצלח מזה של אקינרו (סולנית Tok Tok Tok). גם הקונטרה באס מקבל חזרה את משקלו ופירוטו ואפילו הסקסופון נשמע יותר מלא. הפסנתר נותן יופי של רקע.

ברמה הטונאלית כל כלי וכלי נשמע לי בסדר גמור.
הבמה מסודרת, מפתיעה כשכלי הקשה מופיע משום מקום.

שלא יהיו ספקות, ניתן להנות מהאלבום הזה כאן, ואני אכן נהנתי, אך לא קיבלתי את מלוא הרגש שניתן לקבל מהאלבום.
הטרקים הקיצביים היו יותר מהנים מהאיטיים בזמן שעל הסטאפ שלי אני אוהב את האיטיים יותר.

Bing Crosby - CBS Radio Recordings
עבורי זאת כנראה הקניה של השנה האחרונה.
שבעה תקליטורים המכילים עשרות רבות של הקלטותיו של בינג באולפני הרדיו של CBS שיצאו השנה כ- boxset בהוצאת Mosaic.

איכות ההקלטה מדהימה, בטח באופן יחסי לחומרים אחרים שיש לי של הפרסונה. יש כאן כמעט כל סטנדרט שניתן להעלות על הדעת.
אני פותח את הדיסקים לאט ולאט ומתענג על כל אחד מהם (עוד לא סיימתי את כולם לשמחתי) עד כה לא התאכזבתי משום טרק.
סוּפר מומלץ לאוהבי הז'אנר, טיפוסים נוסטלגיים, ולמעשה כל אדם עם טיפת רגש. הדיל הטוב ביותר שמצאתי בלינק.

בהאזנה ראשונה הסאונד היה לי טיפה סגור, במעבר ל- XLR ניפתח בדיוק במידה מספיקה (למרות שכאמור לא היה הבדל עצום בין סינגל אנדד לחיבור מאוזן).
הבאס מדהים, הן מבחינת נפח והן ריאליסטיות.
קול יפהפה אך עדיין טיפ טיפה כהה ומפספס קצת טקסטורות.
הכלים יוצאים החוצה ולא כלואים מאחורי הרמקולים, ברמה הטונאלית נשמעים נכון מאוד.

ההקלטה נשמעת כל כך טוב שהיא מצליחה לבלבל אותי לחשוב שאי אפשר יותר טוב מזה.
אך אפשר, בעיקר בטקסטורות המיד ובמוזיקליות על הצד היותר איטי שיחמיא יותר לז'אנר.

אני מוצא עוד הוכחה לכהות היחסית בכך שההיס מורגש רק ב- SPL גבוה יותר מהרגיל.

Leema Antila II CDP


סיכום


בעוד רוב (אם לא כל) הנגנים שבחנתי עד היום היו בעלי גוון רומנטי כזה או אחר, וזה לא משנה אם היו טרנזיסטוריים או שפופרתיים, אם היו בעלי סאונד כוחני או רך, ה- Antila הוא הראשון הפורח דווקא במחוז הקיצבי.

רוק ואלקטרוני התנגנו בעזרתו בצורה הטובה ביותר ששמעתי על הסטאפ שלי, ומאפייניו הטונאליים כמו באס גדול ועדיין מדוייק ותחום גבוה מעט סלחני עזרו לא מעט גם לפופ ועוד כמה ז'אנרים בסביבה (בלוז, אלטרנטיבי, אינדי וכו').

אך כמו כל דבר בחיים לצד היתרונות באים גם חסרונות, ז'אנרים יותר איטיים מהזן הרומנטי והאינטימי נשמעו טוב, לפעמים טוב מאוד, אבל לא הגיעו למלוא הפוטנציאל הריגשי אליו אני שואף.

אני חושב שזה מכשיר מצויין, מחברה מרשימה. או לחילופין מכשיר מרשים מחברה מצויינת, שנותן לא מעט תמורה בעבור האגורה. טכנולוגיה, איכות בניה, נוחות שימוש, אסתטיקה וגם יופי של איכויות סוניות - במיוחד למי שתפריטו המוזיקלי כולל הרבה תוכן קיצבי.

נתונים טכניים


טרנספורט: מבוסס פיליפס מותאם לאודיו
ממיר דיגיטל לאנלוג: עשרים יחידות קריסטל CS454x מולטי ביט דלתא סיגמא
מתח יציאה סינגל אנדד: 2.3 V RMS
עיוות בתדר 1khz: קטן מ- 0.002%
יציאות דיגיטליות: SPDIF קואקסאלי ואופטי (toslink)
יציאות אנלוגיות: סינגל אנדד RCA ו- XLR מאוזן
אפסמפלינג (קבוע): 24bit/192khz
מימדים: רוחב 44 ס"מ עומק 31 ס"מ גובה 11 ס"מ
משקל: 12 ק"ג


סטאפ בחינה והשוואה


מקור: MBL 1531, Asus Essence ST, MBL 1611, MBL 1621, Musical Fidelity V-DAC
הגברה: MBL 8011S, MBL 5011, MBL 9007
כבילה - חשמל: ELROD, MBL, PS Audio
כבילה - סיגנל: Siltech SQ110, Siltech Compass Lake, Crystal Cables Dream, Siltech Prince
סטנד: Finite Elemente Pagode Master Reference
רמקול: WLM La-Scala


מחיר: 16,000 ש"ח
יבואן: אורק אודיו




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות