בתחילת ימי ההקלטה, כל ההקלטות נעשו על סרט מגנטי. לסרט המגנטי היו 2 בעיות עיקריות. תחום דינאמי ורוחב סרט. על בעיית רוחב הסרט, התגברו ע"י מהירות ההקלטה (אינץ לשניה) וממנו נגזרו אח"כ כל המהירויות המוזרות. המהירות הראשונה נקבעה ל-15 אינץ לשניה ונותרה בעיקר לציוד המקצועי. הבאה הייתה חלוקה שלה ל-2 ל-7 וחצי אינץ לשניה, שהיתה המהירות הגבוהה למכשירי סלילים ביתיים. המהירות היותר סבירה, כדי שהסרט לא יגמר כל כך מהר, הייתה חלוקה ב-2, או מהירות של 3 ו-3/4 אינץ לשניה. המהירות האיטית יותר שאח"כ אומצה ע"י PHILIPS לשימוש ב-Compact Cassette הייתה חלוקה שוב ל-2 או מהירות של 1 ו-7/8 אינץ לשניה.
הבעיה השניה, של תחום דינאמי נעשתה ע"י יחידה שנקראה מדחס: Compressor. במכשירי הקלטה ביתיים זולים, שבהם הייתה עוצמת הקלטה אוטמטית השתמשו במעגל AGC או Automatic Gain Control. הרעיון בדחיסה היה להגביר את הקטעים החלשים ולהנחית את הקטעים החזקים. ע"י פעולה זו הושגו עוד 2 מטרות:
א. מניעת הקטעים החזקים מלהיכנס לסף הרוויה של הסרט המגנטי ב-3dBU+.
ב. להביא את הקטעים השקטים מעל רצפת הרעש סרט (HISS) שנעה סביב ה-50dBU-.
הסף העליון, נקבע ע"י התכונה המגנטית של הסרט והטכנולוגיה עצמה. כמו כוס מים שלא ניתן למלא מעבר לגדותיה של הכוס. הסף התחתון, היה התחום שבו הושקעו רוב המאמצים:
שיטות להשקטת רעשים (וגם הרחבת התחום הדינאמי, הופיעו מחברה בשל DOLBY. המעגל הראשון נקרא DOLBY A ולא הוכל בציוד הביתי. הציוד הביתי זכה למעגל (הנפוץ ביותר) מסוג DOLBY B. אחריו הגיעו גם C ו-S. הרעיון מאחורי DOLBY B היה להגביר את האות בתחום התדר הגבוהה בשעת ההקלטה ב-10dB ובזמן ההשמעה להנחית אותו חזרה. הפתרון התנגש עם בעיית רוחב הסרט, ובד"כ השמעה עם DOLBY B החסירה בתחום הגבוהה, בעוד הקלטה עם והשמעה בלי, הוסיפה תחום גבוהה (וגם רעש). השיטה הבטיחה שיפור של יחס אות לרעש של עד 10dB.
חברה אחרת שנכנסה לתחום, ותקפה את הנושא הייתה חברת dbx. החברה הייתה חברת בת של חברת AKG. הרעיון שלהם היה לתקוף את הנושא מנקודת מבט של דחיסה ופריסה ללא תלות ישירה בתדר (*יפורט בהמשך). הציוד שלהם נהיה יותר ויותר פופולארי בסוף שות ה-70 ותחילת ה-80, כאשר ה-CD נכנס לשוק והציג מקור עם תחום דינאמי רחב בהרבה מהמקורות האנלוגיים.
עיקרון הפעולה שלהם התבסס על דחיסה בהקלטה ופריסה בהשמעה. בעוד שלצורך הפשט, דחיסה היא AGC,הפריסה היא הגבר משתנה כתלות באות או VCA. ע"י מיצוע (RMS) האות בכניסה, והספקתו למגבר בעל הגבר משתנה (Voltage Controlled Gain Amplifier), ניתן היה להגדיל יותר או פחות (עד ללא הגברה) את האות. או להנחית אותו באותו אופן. המגברים הנ"ל בד"כ עבדו סביב נקודת סף (Threshold), ומעליו האות הוגבר, ומתחתיו הוא הונחת.
ע"י יחס דחיסה ואח"כ פריסה של 1:2 ו-2:1 ניתן להעביר מידע בתחום דינאמי של 90dB על מדיה בעלת תחום דינאמי של 45dB בלבד (תיאורטית). מלבד dbx (האמריקאית), יצאו עוד 2 חברות יפניות: SANYO ו-NAKAMICHI עם מוצרים מתחרים. הראשונה עם מוצר בשם SUPER D והשניה עם מוצר בשם HI COM. ברוב השיטות, גם נעשתה חלוקת תחום התדרים ל-LO ו-HI לטובת מיצוי עדיף של תכונות ה-AGC ו-VCA כתלות ב-RMS של האות. מאחר וחלוקה בלבד לא הייתה טובה דיה, בכל תחום המעגלים נבנו עם הדגשה (Emphasize) ואי הדגשה (Deemphasize), לשפר את הבעייתיות סביב תופעות הלוואי.
לצורך ביצוע המעגל הכפול של דחיסה ופריסה, על שתי המעגלים להתחשב אחד בשני, ובתרומת הסרט המגנטי לתהליך. מעגלים שכאילו, מבוססים על תיקון עיוות (מהדחיסה) ע"י הפריסה, מצויים במעגלים בעלי עיקרון דומה, אך במימוש שונה, במעגל התיקון RIAA ל-PHONO STAGE ולדחיסה בשידור במקלטי AM ו-FM. לטובת השיטה של dbx, זה אומר שתחומי התדר בדחיסה ובפריסה כמו עקומות ה- Emphasizeוה- Deemphasizeהיו צריכות להיות משלימות וידועות. יחד עם הרחבת התחום הדינאמי, התקבל שיפור ביחס אות לרעש (SNR) של כ-40dB.
הרעיון שניתן לשחזר תחום דינאמי דחוס (מסרט שהוקלט כך) הביא לפיתוח פריסה לחומר שלא הוקלט ע"י אותה מערכת. ולשם כך נדרש יותר מסתם פריסה...
התכונה הראשונה שמתגלה בשעת פריסה (Expansion), היא תופעת לוואי שנקראת "נשימה". גילוי RMS בתחום התדר הנמוך, מיצר Gain לכל תחום התדרים. בעוד הפריסה הייתה אמורה להתקיים רק לתחום צר של צלילים (נניח מכת תוף), כל תחום התדרים הוגבר, ונשמע כמו עליה בעוצמה ללא קשר למוסיקה. כדי להתגבר על הבעיה, חילקו את תחום השמע ל-3 וביצעו פריסה בנפרד לכל תחום (BAND ). אח"כ שילבו את ה-3 ביחד ע"י מגבר מסכם, והחזירו את השלושת התחומים לתחום שמע רציף.
גם בפתרון המשופר, תופעת הנשימה או Pumping הורגשה מעל יחס פריסה של 1:1.5. לכן רוב הציוד פריסה (Expanders) נועדו לפריסה חלקית ולא מלאה. מה שאומר שהתחום הדינאמי שוחזר לכ-75dB ולא לתחום המלא. ל- dbxהיה ליין של מוצרים, שהשכיח שבהם לטובת פריסה היה ה-3BX. המוצרים של NR או כפי שנקראו: Companders מחיבור המילים Expander ו-Compressor, היו בסדרות של 122, 224 וכו'. החברה גם פתחה מוצרים ל-Bass Restoration, ושנים ספורות אחרי שה-CD כבש את השוק, נעלמה לה חברת dbx.
אופן החיבור: מכשירי ה-NR התחברו בתור למכשיר ההקלטה. מבחינת המכשיר, הכניסה (REC IN) והיציאה (OUT) לכיוון המגבר, נלקחו מיח' ה-NR. ה-3BX התחבר כמו EQ, בד"כ ל-TAPE LOOP (שני).
חלקם של המוצרים ניתנים לרכישה ב-eBay.
