חברת YG הפכה להיות אימפריה של תצוגות בלי שום קשר לאיכותה הבלתי מעורער ע"י כל מי ששמע נגע, ראה וכדומה.
לי עדיין לא יצא לשמוע שום רמקול של החברה ושל יואב גבע בפרט, בשום סט אפ ובשום אופן.
עד התערוכה במינכן השנה, שהחברה יחד עם חברת העל ASR הציגו בה כמו בשנה שעברה.
במסדרון קטן הצטופפו להם כמה מהמתמודדים הגדולים בעולם, לציוד האודיו הטוב ביותר שקיים.
אני קורה להם ה Heavy Weight Champions.. כמו MBL, איזופון עם אוקטב
וכמובן החדר של YG יחד עם ההגברה של ASR.
לפני כניסתי לחדר די התרגשתי, כיאה למעמד שלפני האזנה לרמקול הטוב בעולם.
לפי פירסומיהם.
את ההגברה של ASR כמו כן את הפונו סטייג' המדהים שלהם,
אני מכיר כבר בעבר ותכלס זה היה הרכיב היחידי שהכרתי בחדר הזה באופן קצת יותר אישי.
כבר בכניסה לחדר אתה יכול להבחין- שלמצוא את החדר ריק כבר לא תמצא.
אנשים תמיד יתגודדו בו.
ויואב כמו גם מציגים אחרים מהחברה שלו וכן מ ASR הסתובבו בו ללא הרף.
ענו על שאלות המאזינים, עיתונאים, מפיצים ועוד.
גם אנחנו קיבלנו לחיצת יד ממר גבע והרמת גבה כאשר ראה שאנחנו מישראל.
לחדר של YG נכנסנו פעמיים, כפי שעשינו בחדר של איזופון ואוקטב.
בפעם הראשונה ביום הראשון ששמור כאמור לאנשי "מפתח" בתחום.
(או לאלה שהשיגו כרטיסים מחברים שלהם שמתעסקים בתחום
...)
כאשר הגענו אליו אחרי שיצאנו מאיזופון, לקראת סוף היום.
התצוגה הייתה עייפה וכנראה גם המציגים.
הסאונד היה דלוח, בומי, חלש מידי וממש לא מייצג (כנראה) את מה שערימת המכשירים האימתנית, שחיכתה בחצי החדר הרחוק מעבר לחבלי הבנק העבים,
שסימנו "עד כאן" התיימרה להעביר.
החלטנו שנכנסים שוב ביום אחר, בתקווה לשמוע הדגמה רצינית בחדר זה.
כדי שנוכל ליהנות, להבין ולסקור עבורכם כמובן באופן אמיתי את היכולות האמורות.
אז הגענו. יומיים לאחר מכן.. שוב ל YG ו ASR.
אלון צילם קצת, אני התיישבתי וניסיתי להקשיב, שוב.
החדר היה עמוס, אך היה קצת יותר שקט מהיום הראשון.
ניגן הרמקול הגדול ביותר של החברה הענת רפרנס (ד"א ביום הראשון שנכנסנו הוא ניגן גם כן) דרך אלקטרוניקה של ASR כאמור.
זוג מגברי ענק שלהם שהיו משורשרים יחדיו על כל קופסותיהם. ובאמצע המקורות.
חבילה של מכשירים שמרכיבים את חוד החנית בשחזור דיסקים של חברת DCS
וכן גם פטיפון שלא ניגן בכל זמן שאנחנו היינו בחדר (וחבל).
מקור נוסף היה מחשב שחובר כנראה ל DAC של ה DSC גם כן,
שממנו הם ניגנו קבצי HIGH REZ כנראה.
הוא היה מופנה בכלל כלפי גב החדר, כך שרק מי שהתאמץ יכל לראות את המציגים מידי פעם רוכנים אליו ומקליקים כדי להחליף טראק.
בכלל, החזית של YG\ASR נראתה WOW .. זו ללא ספק אחת התצוגות הויזואליות היותר מרשימות שהיו בתערוכה וזה די מבוסס על "SHOW"!
אף אחד לא נשאר אדיש לכמות הציוד שהייתה שם. האורות המנצנצים והשמות המפוצצים שהמציגים הניחו שם מאחורי שלושת הרמקולים של יואב(הענת רפרנס, קיפוד והכרמל הקטן) היוותה חזית יוקרתית מאד.
החדר הגדול חולק לשניים באופן "מטריד" כאשר הציוד היה מונח על כל הכבודה בחצי החדר המרוחק מהכניסה. שלפניו מתוח כבל מהבנק על עמודי מתכת. שדי משדר שכל מה שנמצא מאחוריו לא נגיש, "לא בשבילכם" וכו.. (ככה לפחות אני הרגשתי, למרות שהם ניסו להעביר
שדר של יוקרתיות, או מיוחדות כל שהיא..שיהיה..
).
ובחצי הנותר, היו מסודרים כמה שורות של כיסאות ושולחנות מסביב. עם תצוגות סטטיות של מכשירים מבית ASR. בדרך כלל עם פנלים שקופים שנוכל לראות את הבניה מבפנים (מרשים לגמרי!).
הסאונד לצערנו, היה עדיין בומי. הבס לא התחבר לשום תדר אחר והיה נשמע כאילו מופעל איזה סאב בפינת החדר, שירה את התדרים מבלי שמישהו ישתדל, או בכלל ינסה לכוון אותו.
לא הייתה שום תחושה מוסיקאלית בחדר ולא שייכות של המאזין עם שאר הציוד, או חיבור כלשהו בשום רמה.
הגבוהים היו מפורטים אמנם והבמה הייתה גדולה מאד בקטעי המוסיקה ששמענו שם,
אך האימג' אבד לי ברמה כזו או אחרת, אולי בגלל כל המכשירים שפשוט מסיחים כל דעת
.
הסאונד בגדול היה מאד פלסטי ומלאכותי, מידי פעם כוחני ובעיקר לא נוח להאזנה.
אחרי כמה דק מצאתי את עצמי ממש עולה מהכיסא ומסתכל איפה אלון כדי להגיד לו יאללה.. "הבנו!".
מבחינתי זה החדר המאכזב ביותר שהיה בתערוכה. כגודל הציפייה כך גודל האכזבה אומרים.
אני אמנם הגעתי עם ציפייה והתרגשות רבה, אך אני הרבה יותר שקול בביקורת שלי בחדרים השונים. כך לפחות אני מנסה להיות (לא תמיד מצליח לי ואני מנסה לאזן זאת לאחר מכן)
והחדר הזה היה פשוט גרוע בכל סטנדרט, אפילו בסטנדרטים של התערוכה.
היו חדרים לא טובים, טובים וטובים מאד בתערוכה, מבחינתי .. וזה היה אחד מאלה שפשוט יצאתי ממנו שמוט. הרבה בגלל הסאונד ששמענו שם, יותר בגלל שפשוט התאכזבתי מהתצוגה ויותר בגלל שרציתי שזה יהיה טוב מאד והוא לא היה.
אני חלילה לא שולל את הרמקולים של YG, את ההגברה של ASR (שאני יודע שהיא טובה מאד) או את המקורות (כמובן)...התצוגה פשוט הייתה לטעמי מבוססת הרבה יותר על מראה ופחות על סינרגיה, או על מוסיקאליות.
אני כמעט בטוח שהרמקולים הללו טובים מאד ויכולים לתת תצוגה הרבה יותר מרשימה מזו שהיינו בה מבלינת סאונד ומוסיקה.
פה – לטעמי, הם פשוט נפלו.
א.
